שם הכותב: תאריך: 06 אפריל 2013

מאקרו כלכלה שיעור 2 – 5.3.2013, מרצה: אלכסנדר קרומר

פעילות כלכלית של הממשלה : תקציב הממשלה

תקבולים

תשלומים

מיסים ישירם (מס הכנסה, מס חברות)

צריכה ממשלתית ציבורית : שכר, קניות מפירמות

מיסים עקיפים (מע"מ, מכס)

השקעה ציבורית: שכר, קניות מפירמות

מענקים (מהארץ, מחו"ל)

תשלומי העברה: קצבאות ביטוח לאומי, ריבית על אג"ח לציבור (סעיף הכי גדול בתקציב הממשלה)

הלוואות מהציבור (הנפקת אג"ח)

הלוואות מהבנק מרכזי (אסור בישראל)

הלוואות מחו"ל

צריכה ציבורית: הצריכה הציבורית היא סך כל תשלומי השכר השוטפים וההוצאות השוטפות לרכישת מוצרים מפירמות במשק. הצריכה הציבורית כוללים את כל ההוצאות לאספקת שירותי הממשלה. הוצאות אלה נגרמות בגלל שהממשלה צריכה לשלם שכר לעובדיה תמורת השירותים שהם מספקים (שירותי הוראה, בריאות, ביטחון). בנוסף, הממשלה רוכשת מוצרים ושירותים מפירמות עסקיות (מיטות לבית חולים, מחשבים לביה"ס וכו'). ולכן, לא ניתן לחשב את הערך המוסף של הממשלה כמו שעושים עבור פירמה רגילה. מערכת החשבונאות הלאומית מניחה שהדרך היחידה לאמוד את ערכם של השירותים הממשלתיים הוא עפ"י עלותם.

הערך המוסף של הממשלה: בכדי להימנע מרישום כפול של פעילות כלכלית, יש להוריד מסך העלות גם את הקניות שהממשלה רכשה מפירמות אחרות. (כי מוצרים אלו יוצרו ע"י הפירמות במשק). נוסף על כך, יש להפחית את תשלומי העברה במשק מכיוון שאלו יוצרים רק את הנטל העודף. ז"א, תשלומי העברה גורמים להעברת הכנסות בין קבוצות אוכלוסייה שונות במשק שאלו לא צריכים משאבים ריאליים מהמשק.

ערך מוסף של הממשלה שווה לסך התקבולים בניכוי קניות מפירמות אחרות, בניכוי תשלומי העבודה.

לכן, הערך המוסף של הממשלה שווה לסך תשלומי שכר שהממשלה משלמת לעובדיה.

נמשיך בשיטות למדידת התוצר :

ג.        הכנסה נובעת/ שיטת התמורה לגורמי הייצור –

NI = W + R

הכנסה לאומית = NI, סך כל ההכנסות שהתקבלו על ידי גורמי הייצור ששייכים ללאום.

W – שכר עבודה

R  – רנטות :

  • ריבית – לשם תהליך הייצור נזקקות הפירמות להון כספי, שלא עומד לרשותן בתחילת התהליך. הון זה גם הוא גורם ייצור, אשר ניתן לפירמות בהלוואה ע"י פרטים, חברות ובנקים. בתמורה למתן ההלוואה, משלמות הפירמות את הריבית.
  •  דמי שכירות – הפירמות משתמשות במבנים ובקרקע שלא תמיד שייכים לפירמות. במצב זה, הפירמה משלמת דמי שכירות למי שמשכיר לה את המבנה או הקרקע.
  • רווחים – לאחר שהפירמות שילמו שכר וריבית הפירמות מחלקות את הרווח לבעליהן.

ד.       שיטת השימושים בתוצר הסופי –

הנחה – אין מיסים עקיפים, מתייחסים רק למיסים ישירים נטו Tnet)) =מיסים ישירים שנגבים ישירות מהפרטים ומהפירמות (מס הכנסה, מס חברות, מס על רווח הון וכדומה). יחד עם זאת קיימים גם מיסים שלילים בצורה של תשלומי העברה לפרטים או לפירמות (קצבאות ילדים, דמי אבטלה, קצבאות  זקנה ועוד). לדוגמה, גבינו מס בסך 100 ₪, העברנו 20 ₪ דמי אבטלה וזקנה = סה"כ מס ישיר נטו 80 ₪.

הכנסה פנויה YD – ההכנסה הלאומית מבטאת את כל ההכנסות שמקבלים כל גורמי ייצור השייכים ללאום, אך לא כל ההכנסה הזו מגיעה למגזר האישי (משקי בית). ההכנסה שמגיעה לידי הסקטור האישי נקראת ההכנסה האישית, אשר מחושבת באופן הבא:

הכנסה אישית = הכנסה לאומית רווחים שלא חולקו + תשלומי העברה.

YD = NNP – T

YD = Y – T

כלומר, הכנסה ברוטו של משקי הבית. אם ננכה מהכנסה זו את המסים הישירים על משקי הבית נקבל הכנסה פנויה (הכנסה פנויה = הכנסה אישית נטו).

שיטת השימושים בתוצר הסופי מתחלקת לחמישה גורמים:

C – צריכה פרטית  סך כל הקניות של משקי הבית, למעט דירות

שמסווגות כהשקעה.

G – צריכה ציבורית/ממשלתית כוללת את כל ההוצאות השותפות של הממשלה וגופים ציבוריים אחרים (למשל רשויות מקומיות), המורכבות מהרכישות של מוסדות אלו ומתשלומי השכר לעובדיהם.

I – השקעה  פעולה של רכישה או ייצור של הון שמטרתו להשתתף בפעולות ייצור (מבנים, ציוד, מכונות). גם ייצור של מלאי של סחורות, שלא נמכר באותה תקופה, ונשמר לשם מכירה בעתיד מוגדר כהשקעה, כמו גם רכישת דירות ע"י פרטים. השינוי במלאי!

Ex – ייצוא  החלק מהתוצר הלאומי המופנה לשימושם של תושבי חו"ל, הרוכשים מוצרים מתוצרת הארץ. כלומר, חלק מהתוצר שלנו משמש לייצוא.

IM – ייבוא  רכישות של מוצרים ושירותים מחו"ל, ולכן משמש כמקור נוסף לשימושים בנוסף לתוצר הלאומי.

סך המקורות ושימושים :

NNP + IM = C + G + Ex            NNP = C + G + Ex – IM

דוח מקורות ושימושים ( דוח מקו"ש)

מקורות

שימושים

Y (=NNP)

IM

C

G

I

Ex

Sp = Y – T – Sb – C

Sb = T – G

S = Sp + Sb + Sg = y – T – Sb – C + T – G = Y – C – G = S

I + Ex – Im = S

I = S + Im – Ex

החיסכון במשק S  מתחלק לשלושה :

  1. Sp – חסכון פרטי
  2. Sg – חסכון ציבורי
  3. Sb – חסכון עסקי (נניח כי Sb=0)

כלומר, סך החיסכון  S  = Sp + Sg + Sb

ההשקעה שלנו שווה לחיסכון שלנו ועוד עודף ייבוא.

דוח היווי הון

מקורות להשקעה

שימושי השקעה

Sp

Sg

Sb

I

Ex – Im

תרגול 2, מתרגלת: אביגיל הורביץ'

ערך ייצור = מכירות בתוספת השינוי במלאי, הערך הכולל של כל מה שהפירמה ייצרה.

פירמה מייצרת – בד"כ הערך המוסף יהיה ערך הייצור שלה בלבד, או לחלופין אם לא נתון לנו הערך ייצור – הערך המוסף יהיה המכירות בתוספת השינוי במלאי.

גידול במלאי – משהו שצרכתי, אך לא השתמשתי בו ß השקעה.

הנחות הקורס :

D = 0                                     Ti = o  (אין מסים עקיפים)

Sb= 0

כשנחשב את הצריכה הפרטית –> נשים לב לנתונים – למי הפירמה מוכרת את המוצרים שלה? לדוגמה – פירמה א' מוכרת את מוצריה לצרכנים פרטיים ולפירמה ב', מכאן שנחשב את הצריכה הפרטית ע"י מכירות בניכוי הקניות של פירמה ב'.

בדוח מקו"ש כאשר מדובר במשק סגור ללא ממשלה יהיה לנו בשימושים רק C,I וזאת מכיוון שאין לנו ממשלה!

מקורות

שימושים

Y

C, I

  • הכנסות פחות הוצאות = חיסכון
  • תקציב הממשלה = בממשלה ההכנסות זה המסים, ההוצאות זה הצריכה הממשלתית.
  • Tnet – G = Sg

    Yd – C = Sp

    Yd = Y – T

    T – TR = Tnet

    Yd = C + Sp

     

     

     

    אצל הפרטß הכנסה פרטית פחות צריכה פרטית.

  • תשלומי ההעברה (TR) מקטינים את המסים
  • עודף הייבוא = ייבוא בניכוי ייצוא ( Im – Exׂׂׂ )

דוחות מרכזיים בקורס:

מקורות ושימושים y = C + G + I + (Ex – Im)

תקציב הממשלה Tnet – G = Sg

היווי הון – יש שוויון בין חסכון ובין השקעה, כלומר סה"כ החסכונות של המשק ועוד עודף הייבוא נותן לנו את ההיווי הון, החיסכון I = S + (Im –Ex)

כשה-S /חיסכון מייצג S = Sb + Sg + Sp

לצילום השיעור

 

לצילום התרגול

 

 

 

 



שמונה − 1 =

תואר ראשון
תואר שני
מרצים