שם הכותב: תאריך: 04 נובמבר 2013

בס"ד

21/10/13

שיעור 2-

בהמשך לשיעור 1 : עובדים זרים –

בניית התלות החלה בשל העובדה כי עובד זר זול יותר שכן האכיפה כל שכר מינימום ההיא פחותה עבורם, כמו כן עבודות שאיישו עובדים זרים נתפסו כעובדות נחותות וישראלים לא רוצים לעבוד בעבודות אלו. העובד הזר הפך מתחרה לעובד הישראלי. כיצד ניתן לפתור את הבעיה? מבחינת הומאנית, הגבלת הכניסה ע"י הגבלה ופיקוח חברות כ"א שדואגות לקלוט את אותם עובדים זרים.

  1. מאזן התשלומים: במאזן זה מתבצע רישום של כל העסקאות הבינלאומיות של המשק:
    1. ייבוא סחורות ושירותים – מכונות, נשק, מזון, שירותי עבודה (כגון עובדים זרים), תיירות.
    2. ייצוא סחורות ושירותים – היי-טק, מכונות וכיוצא בדבר.
  • בישראל יש יותר ייבוא מייצוא IM>Ex, אך ניתן להגדיל כי הפער בין הייבוא לייצוא בשנים האחרונות קטן. בסחורות יש לנו עודף ייבוא, ובשירותים עודף ייצוא.
  1. העברות – סיוע חיצוני שמתקבל למ"י ללא תגמול, כגון- תרומות, מתנות ומענקים. אנו נסתכל על העברות כהעברות נטו, העברות שנתקבלו בניכוי העברות שניתנו.

כשנסתכל על החשבון השוטף, מאזן התשלומים: ייצוא + העברות נטו – ייבוא. בשנים האחרונות, מ"י נמצאת בפלוס שכן ההעברות גדולות מעודף הייבוא. בניגוד לשנות המדינה הראשונות, מצב החשבון השוטף היה במינוס לאורך זמן.

  1. תקציב המדינה: ההכנסות השוטפות לא מכסות את ההוצאות השוטפות במרבית השנים, ונכנסת לגירעון ונאלצת ללוות. עד 85' הממשלה ממינה את הגרעון בעיקר ע"י מלווה מבנק ישראל, הבנק הדפיס שטרות ומ"י נכנסה לאינפלציה תלת ספרתית. משנה זו הייתה תכנית כלכלית, שאחד מצעדיה היה חוק אי הדפסה. חוק זה קבע כי אסור לבנק ישראל להדפיס כסף ע"מ לממן את הוצאות הממשלה, אלא בשביל המדיניות המונטרית בלבד. ומכאן, גרעון הממשלה ימומן ע"י מכירת אג"ח לציבור ישראל. גרעון הממשלה מתנפח משנה לשנה, ודבר זה יוצר בעיתיות:
  • נטל ריבית על גרעון הממשלה גדל.
  • הגעה למצב של אי אפשרות פריעת החוב ופשיטת רגל.
  • כשהממשלה מוכרת אג"ח היא יכולה ליצור תנאי אג"ח אטרקטיביים יותר ואף עם סיכון קטן יותר, ועל כן משקיעים יעדיפו לקנות אג"ח מהממשלה. דבר זה יכול לפגוע בחברות מנפיקות אחרות.
  • תהליך אינפלציוני- אינפלציה ששיעור האינפלציה שלה הולך וגדל, ע"י הגדלת הצריכה הציבורית.

בשנים האחרונות מ"י מנסה לשמור על משמעת פיסקאלית, ע"י צמצום הצרכנות וריסון תקציבי.

דבר נוסף שנקבע בתוכנית הכלכלית ב-85' הינה קביעת יעד גירעון, וזאת ע"מ לשמור על קו אחיד שירסן את המדינה בהגדלת הגירעון והכוונתה לצמצום ופיקוח מוגבר יותר. וזאת ע"מ שמ"י תוכל להוריד את הגרעון בהדרגה.

  1. אי שוויון בחלוקת ההכנסות: התפלגות ההכנסות היא כזו שעשירים מקבלים יותר מעניים. מה גורם לאי שוויון גבוה בישראל? עם הקמת המדינה, מ"י דגלה בשוויון ולא היו הרבה פערי הכנסה והיינו משק ריכוזי. כעת, מ"י נחשבת למדינה שמדד אי השוויון בה גדול יחסי, מדד זה יכול ללמד על בעיה של שיעור העוני. הסיבה העיקרית לכך היא האוכלוסייה ההטרוגנית בישראל, אוכלוסייה זו יוצרת הבדלי תרבות, גישה, מסורת, מנהגים, אוכלוסיות חלשות ומצד שני אוכלוסיות מאוד חזקות בעלות הון והשכלה גבוהה שמקבלים שכר הרבה יותר גבוה – קיצוניות יותר גבוה במעמדי האוכלוסייה מאשר מארצות מפותחות אחרות. אך, יש לציין כי בכל העולם שיעור אי השוויון גדל בשנים האחרונות.

הגופים הפועלים במשק:
ישנם שלושה גופים גדולים שפועלים במשק :

  1. ממשלה (T,(G– הממשלה קובעת את המדיניות הפיסקאלית, את הצריכה הציבורית והמסים. את הצריכה הציבורית היא יכולה לקבוע באופן מוחלט, ואילו את המסים באופן מבוקר שכן היא יכולה לקבוע את קריטריון המס אך לא את תקבולי המס (שכן התקבול עצמו מושפע באופן ישיר מהתוצר במשק, וכן את היקף הגבייה ע"י העלמות מסים). עד שנות ה-80', הממשלה הייתה קובעת גם את שער החליפין e המקובל בארץ (ולא במדינה!).
  2. בנק מרכזי (r) – מבצע את המדיניות המוניטרית ע"י הכרזת שער הריבית, ובהתאם ע"י שינויים בכמות הכסף הנומינלית לפי הריבית שקבע. בנק ישראל לא כפוף לממשלה, שר האוצר אינו יכול להכתיב לבנק ישראל על שיקוליו בקביעת שער הריבית, נושא המטח. תפקידי בנק ישראל:
    1. פיקוח על הבנקים המסחריים ע"י הקצאת אשראי כדי לשמור על כמות הכסף, פיקוח עמלות הבנקים.
    2. קביעת שיעור הריבית.
    3. מחלקת מחקר היוצאת מתוך בנק ישראל החוקרת משתנים שונים כמו ביקוש לכסף, ציפיות אינפלציונית וזאת במטרה לייעץ לממשלה ולבנק ישראל.
  3. הסתדרות – בשנים הראשונות למדינה, ההסתדרות הייתה מזוהה עם הממשלה, ואף היוותה חלק מהשלטון. היא היוותה איגוד עובדים, מעסיק מרכזי של העובדים במשק, קופת חולים מרכזי במשק (80% מהתושבים היו חברים בקופה). לאורך השנים, ההסתדרות איבדה מכוחה באופן הדרגתי וכיום היא מהווה רק איגוד עובדים הבא להגן את עובדי מ"י. מדוע כוחה נחלש?
    1. החלו לקום סקטורים פרטיים שהחלישו באופן יחסי את כוחה של ההסתדרות.
    2. בשנת 77' "המהפך", עלייתו של מנחם בגין לראשות הממשלה. הממשלה התחלפה, וזו פחות תמכה בהסתדרות.
    3. שנת 95' חוק בריאות ממלכתי שנועד לתת בריאות בסיסית לתושבים. דבר זה הוציא את קופת החולים מידי ההסתדרות, ואז לא חייבים להיות חברי הסתדרות ע"מ להיות חבר קופת החולים כללית.

    נשאלת השאלה, האם העובדה שכוחה של ההסתדרות נחלשה מהווה יתרון או חסרון? באופן עקרוני, בייצוג העובדים יש צורך בכוח חזק להסתדרות, אך לא בהחזקת הון המשק בישראל.

שייך לנושאים: דלית רגב, כלכלת ישראל


3 × אחד =

תואר ראשון
תואר שני
מרצים