שם הכותב: תאריך: 21 יוני 2013

הליכים משפטיים מחוץ לכותלי בית משפט- דיני בוררות וגישור

קיימים שלושה הליכים משפטיים שמבוצעים מחוץ לכלתי בית המשפט והם:

  1. הליך הפישור- פשרה
  2. הליך הגישור
  3. הליך הבוררות

הליך הפישור

מדובר בהליך בו הצדדים לסכסוך מנהלים משא ומתן, ללא התערבותו של צד ג', במטרה לגשר על הסכסוך בניהם. כאשר מדובר בסכסוך עסקי, נחתם הסכם פשרה בין הצדדים שעשוי להיות מאושר ע"י בית משפט ובכך לקבל תוקף משפטי המחייב את שני הצדדים לקיומו.

הליך הגישור- סעיף 79ג בחוק בתי המשפט

סעיף 79ג(א)- "גישור- הליך שבו נועד מגשר עם בעלי הדין, כדי להביאם לידי הסכמה ליישוב הסכסוך, מבלי שיש בידו סמכות להכריע בו".

מדובר בהליך בו שני הצדדים מינו מגשר שיכוונם לפתירת הסכסוך בניהם. יש לציין כי המגשר אינו חלק מההסכם, הוא אינו מתערב ונמצא למטרת סיוע בלבד.

 

סעיף 78ג(ב)- "בית המשפט רשאי, בהסכמת בעלי הדין, להעביר תובענה לגישור".

בית המשפט רשאי להפנות את הצדדים להליך גישור, אך אינו רשאי להכריחם לעשות זאת. במידה והצדדים אינם מעוניינים לפנות למגשר, בית המשפט יכריע.

 

סעיף 79ג(ג)-  "בהליך הגישור רשאי המגשר להיוועץ עם בעלי הדין, יחד או לחוד, ועם כל מי שקשור לסכסוך; רשאי הוא להיפגש עם בעל דין, בהסכמתו, בלי עורך דינו".

ניתן לראות כי בהתאם לסעיף המגשר יכול להיפגש עם כל אחד מהצדדים, ביחד או לחוד, דבר שאינו אפשרי בתוך הליך של בית משפט בו הכל צריך להיות פומבי.

סעיף 79ג(ד)- "דברים שנמסרו במסגרת הליך גישור, לא ישמשו ראיה בהליך משפטי אזרחי".

במצב בו הליך הגישור לא הצליח ולאחר מכן פונים לבית המשפט, אין להתבסס על הדברים שנמסרו במהלך הגישור ועל ההסכמות שהוסכמו בו.

סעיף 79ג(ה)- "העביר בית המשפט עניין לגישור, יעכב את ההליכים שלפניו לתקופה שיקבע, ורשאי הוא להאריך את התקופה בהסכמת בעלי הדין"

כאשר המגשר שולח את בעלי הדין לגישור, יש "להקפיא" את התיק בבית המשפט עד לסיום הגישור.

סעיף79ג(ו)- "לא הגיעו בעלי הדין להסדר גישור עד תום התקופה האמורה בסעיף קטן (ה), יחודשו ההליכים בבית המשפט; אולם רשאי בית המשפט, על פי בקשה של המגשר או של בעל הדי, לחדשם בכל עת לפני תום התקופה האמורה".

במקרה בו הליך הגישור לא בוצע או לא הצליח, יש לחזור לבית המשפט.

סעיף79ג(ז)- "הגיעו בעלי הדין להסדר גישור, יודיע על כך המגשר לבית המשפט, ובית המשפט יהיה רשאי ליתן להסדר תוקף של פסק דין".

כאשר במהלך הגישור הצליחו הצדדים להגיע להסדר, יש להודיע לבית המשפט, ובית המשפט ייתן תוקף של פסק דין, בכך ההסדר מקבל תוקף משפטי.

סעיף 79ג(ח)- "הגיעו צדדים לסכסוך להסכמה על יישוב הסכסוך שבניהם בגישור שנערך לפי חוק זה, רשאי בית המשפט המוסמך לדון בתובענה נושא הסכסוך לתת להסדר הגישור שהושג בניהם תוקף של פסק דין, אף אם לא הוגשה תובענה באותו סכסוך".

במצב בו הצדדים לא פנו לבית המשפט כלל ופתרו את הסכסוך בניהם באמצעות מגשר, הם רשאים לפנות לבית המשפט כדי לאשר ולתת תוקף משפטי של פסק דין בנושא, וזאת גם במצב בו אין תיק פתוח.

** יש לציין כי ייתכן שהגישור לא יצליח היות שכל אחד מהצדדים רוצה מגשר ספציפי.

** בדרך כלל מגשרים יהיו בהמלצות בית המשפט, אך ברמה העקרונית ניתן לקחת כל מגשר, לא בהכרח בעל ניסיון.

 

הליך הבוררות- "חוק הבוררות"
סעיף 1- הגדרות

"הסכם בוררות- הסכם בכתב למסור לבוררות סכסוך שנתגלע בין צדדים להסכם או שעשוי להתגלע בניהם בעתיד, בין שנקוב בהסכם שמו של בורר ובין או לאו"

"בורר- בורר שנתמנה בהסכם בוררות או על פיו, לרבות בורר מכריע ובורר חולף".

הסעיף קובע כי הסכמה לפנייה לבוררות חייבת להיות בכתב (ניתן לציין להוסיף סעיף בחוזה בו מצוין שהצדדים לא יפנו לבית המשפט, אלא יפנו לבוררות).

יתרונות הבוררות:

  1. סודיות- הליך הבוררות מבוצע בדלתיים סגורות, להבדיל מבית משפט בו מתקיים עקרון הפומביות וכל הדיונים מבוצעים בדלתיים פתוחות.
  2. מקצועיות- ניתן לקחת בורר אשא מתמחה בעניין מסוים, להבדיל משופטים שאומנם מקצוענים, אך לעיתים חסרי ידע בתחומים רבים (קרי חשבונאות/ אדריכלות).
  3. בחירת הבורר- הבורר מתמנה ע"י הצדדים. יש לציין כי כל אדם רשאי להיות בורר.כאשר מגלה קושי בבחירת הבורר, הבורר יהיה מלשכת.
  4. לוח זמנים קצר- להבדיל מבית משפט בו לעיתים קיים לוח זמנים ארוך, ממתינים למשפט זמן רב ולהכרעתו, בהליך הבוררות קיימת הכרעה מהירה.

סעיף 21א- ערעור לפני בורר
בתום הליך הבוררות, הבורר מחויב לתת פס"ד של בורר בכתב שמחייב את הצדדים. עד שנת 2008 לא היה ניתן לערער על החלטת הבורר, ואילו לאחר שנת 2008 תוקן הסעיף ונקבע כי ניתן לערר על החלטתו, וזאת בתנאי שהדבר נקבע מראש ע"י הצדדים.

סעיף 24- ביטול פסק בוררות

הסעיף עוסק בביטול פסק של בוררות ונותן אפשרות להתחיל הליך בבית המשפט. נציין כי רק בית המשפט המחוזי רשאי לבטל פסק של בורר וזאת רק לאחר שאחד הצדדים פותח תיק בגין כך. ביטול פסק הבוררות יהיה אפשרי רק כאשר אחת מהעילות המנויות בסעיף יתקיימו. העילות הן כדלקמן:

  1. לא היה הסכם בוררות בר תוקף- זהו מצב שלא היה הסכם בוררות בכתב, או שתאריך הפניה לבורר שצוין בחוזה, עבר.
  2. הפסק ניתן על ידי בורר שלא נתמנה כדין- מינוי הבורר צריך להיות בהסכמת שני הצדדים. אילו קיימת כפייה של מינוי, או שצד ג' מינה בורר שלא בהסכמת הצדדים, הבוררות אינה תקפה.
  3. הבורר פעל ללא סמכות או שחרג מהסמכויות הנתונות לו לפי הסכם הבוררות- בהסכם בוררות ניתן להגדיר לבורר את סמכויותיו, דהיינו הוא לא יכול לקבל החלטות על תחומים שאינם מצוינים בחוזה, זאת לעומת שופט שאי אפשר לצמצם לו את הסמכויות.
  4. לא ניתנה לבעל הדין הזדמנות נאותה לטעון טענותיו או להביא ראיותיו- כאשר ביהמ"ש מתרשם שאחד הצדדים לא הביא את טענותיו, ביהמ"ש רשאי לבטל את החלטת הבורר (מסיבה זו בדרך כלל מקליטים הליך בוררת ומקלידים את טענות הצדדים וטענת הבורר).
  5. הבורר לא הכריע באחד העניינים שנמסרו להחלטתו- דהיינו הבורר הכריע בנושא שלא נאמר לו שעליו להכריע לגביו.
  6. הותנה בהסכם הבוררות שעל הבורר לתת נימוקים לפסק והבורר לא עשה כן- קיימת אפשרות לכתוב בהסכם הבוררות, שהבורר מחויב לתת נימוקים. אילו הבורר לא מצבע מחויבות זו, מדובר בעילה לביטול.
  7. הותנה בהסכם הבוררות שעל הבורר לפסוק בהתאם לדין והבורר לא עשה כן- כעקרון, הכללים שחלים על שופטים אינם חלים על בורר. ניתן להתנות את הבורר בהסכם הבוררות, להיות כפוף לחוקים שחלים על השופט. באם הבורר לא עשה זאת, קיימת עילה לביטול.
  8. הפסק ניתן לאחר שעברה התקופה לנתינתו- בהסכם הבוררות ניתן לקבוע מתי הבורר נדרש לתת את הפסק. אילן חלף הזמן שנקבע, קיימת עילה לביטול.
  9. תוכנו של פסק הבורר מנוגד לתקנת הציבור- אילו פסק הבורר מכיל דברים שנוגדים את חוקי היסוד, עניינים מוסריים, אפליות, דברים שאינם שוויוניים וכו', קיימת עילה לתביעה.
  10. קיימת עילה שעל פיה בית משפט מבטל פסק דין סופי שאין עליו ערעור עוד- קיימים מצבים חריגים שבהם פס"ד של שופט יכול להיות מבוטל,  לכן אילו קיימות סיבות שבהם ניתן לבטל פסד של שופט, אזי ניתן לבטל גם פס"ד של בורר.


7 − ארבע =

תואר ראשון
תואר שני
מרצים