שם הכותב: תאריך: 15 פברואר 2014

בס"ד

05/01/14

שיעור 13-

המונופסון רואה לעיניו עקומת עבודה ליניארית רגילה, SL=W(L)=a +b*L

כל עובד נוסף שהמונופסון צריך להעסיק עולה לו יותר מהשכר שאותו עובד מוכן שישלמו לו, MFCL מעל SL.



הגמישות הינה חיובית!

כאשר נסתכל על הגמישות לאורך עקומת ההיצע הליניארי :

כלומר, המכנה תמיד יהיה קטן יותר מהמונה, ועל כן נקבל

גמישות שהינה גדולה מ-1. משמעות הדבר,

רגישות העובדים לשכר העבודה הינה גבוהה, רגישים לשינויים בשכר העבודה ברגישות יחסית גבוהה. כמו כן, העלות השולית של גורמי הייצור עבודה MFCL מושפע מהרגישות של העובדים לשכר העבודה והינו תלוי בגמישות:

נכפיל את כל הפונקציה בביטוי W/W

העלות השולית של גורם הייצור תלויה חד משמעית בגמישות עקומת ההיצע של אותו גורם ייצור. עבור עבודה – העלות השולית של עובד תלויה בגמישות עקומת ההיצע של עבודה.

לפי הנוסחה- אפשר לראות ש- MFCL>W אך כאשר ELà אז MFCL=0

דבר זה חל בשני מקרים:

  1. מדובר בתחרות משוכללת, מאחר ועקומת ההיצע גמישה לחלוטין.
  2. כאשר נקבע שכר מינימום בשוק העבודה.

נקודת האופטימום של מונופסון: כמה עובדים להעסיק ובאיזה שכר? מטרת המונופסון הינה מקסום רווח:

מחיר המוצר נתון ליצרן, שכן בשוק המוצר היצרן הינו יצרן תחרותי, ורק בשוק העבודה הינו מונופסון.



העובד האחרון שכדאי למונופסון להעסיק, זה אותו עובד שהתרומה שלו בשקלים שווה לשכר שהוא מקבל, וכן שהיצרן בסה"כ נמצא ברווח. כלומר, כל עובד שהיצרן מעסיק תורם לו יותר ממה שהוא משלם לו, וכל עוד השיפוע של VMPL
קטן מהשיפוע של MFCL (שכן אם השיפועים היו הפוכים, היצרן היה ממשיך להעסיק עוד עובדים, שכן התרומה מעלות העסקה גבוהה תמיד יותר מהשכר שהעובד מקבל).

  • VMPL יורדת משמאל לימין – שכן ההנחה היא שהתרומה השולית חיובית ופוחתת.
  • בתחרות משוכללת – עקומת VMPL נקראת עקומת ביקוש לעבודה, במונופסון אין עקומת ביקוש לעבודה כי הוא המעסיק היחידי, עבורו עקומה זו מציגה את ערך התפוקה השולית לעובד.

יש 2 נקודות חיתוך עם עקומת התרומה השולית, מדובר בחרנו דווקא בזו החותכת את MFCL? שכן כל התנאים מתקיימים. בנקודה 1

  • כל עוד MFCL>VMPL יש לנו רווח שולי חיובי , כל עובד נוסף יגדיל את הרווח. ההפרש הולך ומצטמצם, בעוד שהעובד האחרון, תורם בדיוק מה שעולה ליצרן. וברגע שעוברים את נקודת החיתוך הנ"ל מדובר בעובד שעליו נפסיד, ואז הרווח ירד.
  • עודף היצרן של מונופסון: השטח מתחת VMPL ומזה נחסיר את ההוצאות W1*L1

    העודף יהיה: CW1b1


ואז: מונופסון, לרוב, יראה עלות שולית יותר גבוהה מזו שבתחרות משוכללת.

בתחרות משוכללת: יימצא בנקודה 2, הגמישות בתנאי תחרות משוכללת הגמישות שואפת לאינסוף ונקבל בנקודת שיווי המשקל:

 

נשליך מכך על שוק המוצר: המחירים שרואים בתחרות משוכללת בשוק המוצר הינם זהים

המונופסון מייצר פחות יחידות מאשר בתחרות משוכללת, שכן הוא מעסיק פחות עובדים וכן העלות השולית שלו גבוהה יותר.

הכוח של המונופסון לא מגיע בשוק המוצר, שכן הוא מייצר פחות – אלא כוחו מגיע מצד ההוצאות, העובדה שהוא יכול להוריד את ההוצאות שלו בגין שכר העובדים זה המפתח שלו לרווח גדול יותר. הפדיון של המונופסון קטן יותר, אך ההוצאות שלו קטן יותר בצורה משמעותית ומכאן הרווח שלו גדל.

 

 

 

 

 

 

 

דוגמה מספרית:

 


 

 

 

 

כעת, נניח שאנו בתנאי תחרות משוכללת:

VMPL=SL






בהשוואה בין תחרות משוכללת למונופסון:

  • מונופסון מעסיק פחות עובדים ומשלם פחות בשכר.
  • הפדיון בתנאי תחרות משוכללת גדול יותר, אך ההוצאות של המונופסון קטנות יותר משמעותית וזה מביא לכך שהרווח שלו גדול יותר מתחרות.

 

 

    קביעת שכר מינימום כאשר בשוק העבודה פועל מונופסון:

ברגע שנקבע שכר מינימום בשוק העבודה, התוצאה היא חד משמעית: השכר נקבע על פי חוק, ועל כן היצרן כבר ללא שליטה על קביעת שכר העבודה. מקבל את השכר כנתון!

לכן, ברמה של שכר מינימום, הוא יראה עקומת ביקוש לעבודה גמישה לחלוטין.




  • כלומר, תפוקה שולית פוחתת

בחזרה לנתוני השאלה שלנו:

 

כדי ששכר מינימום יהיה אפקטיבי, הוא צריך להיות ברמת שכר גבוהה יותר מזו שקבע המונופסון.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

נקבע תחילה שכר מינימום לזה שקיימת בתחרות משוכללת: WMIN=480

ברמת שכר 480, היצרן רואה עקומת היצע גמישה לחלוטין, אך ברמות שכר גבוהות מ-480 היצרן רואה עקומת היצע רגילה.

עקומת ההיצע שבורה:

בקטע שבה עקומת היצע גמישה לחלוטין: עקומת MFCL תהיה גמישה לחלוטין ומתלכדת עם ההיצע!! המונופסון ישלם תמיד אותו שכר, ולכן עבור העובד הנוסף ישלם אותו דבר.

בנקודת השבירה- נקבל קטע לחלוטין כלפי מעלה

מעבר ל-48 עובדים חוזרים לעקומת MFCL המקורית

נקודת האופטימום: W=480, L=48 היצרן המונופסון יהפוך ליצרן בתחרות משוכללת.

כעת, מה היה קורה אם הממשלה הייתה קובעת שכר מינימום שהוא בין שכר תחרות משוכללת לבין השכר שקבע המונופסון? כמות העובדים שיעסיק המונופסון – בין 40 ל-48. לא נגיע לתנאי תחרות משוכללת.

כעת, שכר המינימום שייקבע יהיה מעל השכר שנקבע בתנאי תחרות משוכללת? עבור כל רמת שכר מינימום מעל נקודת שווי המשקל התחרותי, הן רמות שכר שכדי לדעת את נקודת האופטימום של המונופסון – אין צורך לצייר את עקומת ההיצע השבורה: שכן MFCL=VMPL , כבר יש לנו נקודת אופטימום ורק נמצא את כמות העובדים שנעסיק ברמת השכר, על ידי הצבה בעקומת ההיצע.

כשפועל מונופסון בשוק העבודה ונקבע לו שכר מינימום, הדבר יגרום לכך שהעובדים יועסקו בשכר יותר גבוה, אך מה קורה בקשר להעסקת עובדים? מספר העובדים שנעסיק?

  • כאשר שכר העבודה ייקבע ויהיה 800, כמות העובדים תישאר 40
  • ישנם מקרים שכמות ההעסקה עולה
  • וישנם מקרים שכמות ההעסקה יורדת

ההשפעה של שכר מינימום על העסקת עובדים כשפועל בשוק העבודה מונופסון, יכולה להיות שונה – יותר פחות או בדיוק אותה העסקה שנקבעה מלכתחילה. כלומר, קביעת שכר מינימום לא בהכרח תגדיל את רמת האבטלה במשק. שכן, ייתכן וכמות העסקת עובדים תגדל או תישאר זהה.

לכן, אם נקודת המוצא בשוק העבודה היא שבשוק פועל מונופסון ונקבע שכר מינימום – עצם קביעת שכר המינימום איננה מביאה בהכרח לכך שכמות העובדים שתועסק בעקבות כך תרד.

אך, אם בנקודת המוצא היינו יצרן תחרות משוכללת, אז קביעת מינימום שהינה מעל נקודת שיווי המשקל תיווצר אבטלה בוודאות, כמות העובדים תקטן.

על כן, שדנים באבטלה והשפעת קביעת שכר מינימום על כמות העסקת העובדים – חייב לדעת מהי נקודת המוצא: תחרות משוכללת או מונופסון.

 

 

לצילום השיעור

 

 

לצילום התרגול

 

 

 

 

 

 



5 × שש =

תואר ראשון
תואר שני
מרצים