שם הכותב: תאריך: 12 ינואר 2013

10.01.13

דוחות כספיים, בהמשך לתרגיל משיעור 11

 בתרגיל משבוע שעבר, אנו רואים כי יש סימן שאלה במאזן בוחן על העודפים. לאחר חישוב אנו רואים כי הזכות עולה החובה ב-191,130 ₪, לכן ע"מ לאזן את הבוחן נצטרך לרשום את העודפים בחובה – ח. יתרת הפסד לתחילת שנה 191,130 ₪ (מהווה חשבון מאזני – כיוון שזו יתרה שמצטברת משנה לשנה).

בהון העצמי לסוף שנה יהיו שני דברים – הון מניות ויתרת רווח/ הפסד לסוף השנה. איך נגיע לידי כך? ניקח את היתרה לתחילת שנה שהיא ידועה לנו, ונוסיף או נגרע ממנה את השורה התחתונה של הדוח רווח והפסד (טור חמישי במאזן בוחן) –> נגיע ליתרת הרווח/הפסד של סוף השנה הזו! (שכן יתרות אלו מאזניים ומצטברים משנה לשנה) . כמובן, יתרת הסגירה של שנה הזו תעבור ליתרת הפתיחה של השנה הבאה אחריה.

גיליון העבודה :

  1. טור ראשון – השמות של החשבונות, נעתיק ממאזן הבוחן שאותו קיבלנו בשאלה את החשבונות, כולל חשבונות שנוספו במהלך פקודות היומן המתקנות.
  2. טור שני – יתרות מוצגות. יתרות מוצגות אלו היתרות שקיבלנו בשאלה עצמה, כפי שקיבלנו אותן. נצטרך לסווג כל יתרה לזכות או חובה, כאשר יתרות בזכות יסומנו בסוגריים. ביתרות מוצגות בד"כ יהיה סימן שאלה אחד או יותר, אשר יגיעו מאפשרות של שחזור מספר (פחת נצבר, חישובו על פי הנתונים הנוספים). או סימן שאלה שאין לנו יכולת לשחזרו, אלא אם כן, ישנה הבנה, כי מאזן הבוחן צריך להיות מאוזן (עודפים)–> אם ניקח את המספרים בחובה/זכות, הסימן שאלה יהיה זה שיאזן את הבוחן מאזן P.N  .
  3. טור שלישי – פקודות נוספות.  לאור הנתונים הנוספים ישנן פקודות מתקנות, למעשה נעתיק את הפקודות שתיקנו לתוך הטור. גם כאן, יתרות זכות בסוגריים. להקפיד לרשום את פקודת ההתאמה מול החשבון המתאים, וכן בסכום המתאים! זה המקום להכניס חשבונות שנוספו במהלך תיקון הפקודות.
  4. טור רביעי – יתרות מתוקנות. היתרות המוצגות +/- הפקודות הנוספות ומגיעים ליתרות המתוקנות. מן הסתם, לחשבונות שהוספנו במהלך תיקון הפקודות – לא נצטרך לבצע כל פעולת חיבור או חיסור, אלא נעתיק כפי שהן. כמו כן, חשבונות שלא תוקנו כלל – על כן גם הן יועתקו כפי שהיו ביתרה המוצגת.

חלוקת היתרות בין דוח רווח והפסד ובין דוח המאזן:

  1. טור חמישי – רווח והפסד. חשבונות תוצאתיים – הכנסות והוצאות.
  2. טור שישי – מאזן. חשבונות מאזניים.

כמובן ארבעת הטורים הראשונים יהיו מאוזנים, כל אחד בפני עצמו!

הצגת דוחות כספיים:

איך נראה דוח מאזן ודוח רווח והפסד בצורה המקובלת ?

מציגים תחילה את הדוח רווח והפסד – ורק אז את המאזן.

למה? כיוון שנצטרך לחשב תחילה את היתרה בדוח רווח והפסד, ע"מ להעבירה  למאזן (רווח/הפסד הון).

דוח רווח והפסד : המתכונת הרב שלבית, עוברים כמה שלבים ע"מ להגיע לתוצאה הסופית.

הדבר היחידה שמעניין בדוח זה – האם החברה הפסידה או הרוויחה במהלך השנה.

כל דוח רווח והפסד מתחיל בהכנסה העיקרית של הפירמה, במקרה של פירמה מסחרית, מדובר בהכנסות מתוך מכירות.

  1. מכירות נטו (בניכוי הנחות או החזרות סחורה מלקוחות)
  2. עלות המכר (=מלאי פתיחה + קניות נטו – מלאי סגירה)

קניות נטו = הקניות במהלך השנה בניכוי הנחות מספקים והחזרת סחורה לספקים

  1. רווח גולמי – מראה את הרווח הישיר של המכירות בחברה במהלך השנה, בכמה קניתי ובכמה מכרתי. חישוב הרווח הגולמי: מכירות – עלות המכר.
  2. הוצאות מכירה, הנהלה וכלליות – נרצה להפריד ביו הוצאות מכירה לביו הוצאות הנהלה וכלליות, ע"מ שנוכל להפריד ביניהם נצטרך לקבל מספיק נתונים. בהרבה מקרים, השאלה לא מספקת מספיק נתונים לשם כך –> אם זה המצב נציג הוצאות מכירה, הנהלה וכלליות ביחד.  מה ההבדל בין הוצאות אלו? הוצאות מכירה הן הוצאות שעוסקות בכל המכירה של הפירמה (שיווק, סוכני מכירה, עמלות לסוכני  מכירה, סחר עובדים שעוסקים במכירות, שכ"ד עבור מבנים שבהם נעשית פעולת המכירה – החשמל הארנונה וכיוצא בדבר של אותם מבנים, רכבים לאנשי המכירות, דלק לרכבים של אנשי המכירות, הביטוח עבור רכבי אנשי המכירות. דהיינו, כל הוצאה שנלוות לפעולת המכירה) . הוצאות הנהלה וכלליות – הוצאות השייכות לתפעול השוטף של העסק, שאינן קשורות להכנסות/הוצאות אחרות/הוצאות מכירה ולא עלות המכר –> בגדול- הוצאות משרדיות, שירותי רו"ח, חומ"ס, פחת עבור רכוש קבוע ששייך להנהלה וכדומה.

את הפירוט של הוצאות מכירה, הנהלה וכלליות נרשום בנספח נפרד ורק את התוצאה הסופית נרשום בדוח רווח והפסד.

תיאורטית, חומ"ס יכול להיכלל בהוצאות מכירה וכן בהוצאות הנהלה וכלליות – אבל, אנו נכליל בתוך הוצאות הנהלה וכלליות. שכן, הגבייה של החובות הן חלק מהניהול הכללי והשוטף של הפירמה.

  1. רווח תפעולי לפני הוצאות/הכנסות מימון ולפני הכנסות והוצאות אחרות – = רווח גולמי פחות הוצאות מכירות פחות הוצאות הנהלה וכלליות.

הוצאות/הכנסות מימון(=ריבית) –> כשלוקחים הלוואה זה עשוי ליצור הוצאות ריבית, או כששמים פיקדון בבנק אנו נקבל הכנסות מריבית. יכול להיות מצב שיש גם הוצאות וגם הכנסות ריבית, החשבונאות אומרת, כי המספר הזה מוצג בנטו (סכמה של ההוצאות וההכנסות ריבית)–> ח' 1000 ₪ הוצאות ריבית, ז' 2400 ₪ הוצאות ריבית – סה"כ 1,400 ₪ הכנסות נטו.

  1. הכנסות או הוצאות אחרות נטו – נתמקד בהוצאות של הפסד הון ממכירת רכוש קבוע או הכנסות של רווח הון ממכירת רכוש קבוע, הכנסות משכ"ד, זכייה בפרס כל שהוא. כל מה שלא מהווה כהכנסה עיקרית של הפירמה! את הנטו בין ההכנסות האחרות וההוצאות האחרות נעביר כנטו לדוח רווח והפסד.

לסיכום ,

רווח תפעולי  (רווח גולמי (=מכירות שמהווה שורה 1 – עלות המכר שמהווה שורה 2)– הוצאות מכירה – הוצאות הנהלה וכלליות)

הוצאות מימון

+

הכנסות אחרות

לאחר חישוב רווח / הפסד השנה נוסיף או נחסיר את העודפים של יתרת הפתיחה (בהתאמה) ונגיע ליתרה אותה נעביר למאזן!

 

 

דוח מאזני –  צד חובה (נכסים), צד זכות (התחייבויות, הון עצמי)

צד החובה- הנכסים מחולקים להרבה סוגים, בקורס זה נחלק לשתי קבוצות:

1.      נכסים שוטפים – כל אותם נכסים בחובה שזמן מימושם הוא תוך שנה מיום המאזן. דהיינו, נכסים שהם קצרי מועד. מזומן בקופה ובבנקים, פיקדונות, לקוחות נטו, הוצאות מראש, הכנסות לקבל, מלאי, שיקים לגבייה. במבחן, לא נעשה את ההבחנה בין הוצאות מראש/הכנסות לקבל/ שיקים לגבייה אשר חלקו ימומש מעבר לשנה מיום המאזן.

נצטרך לעשות את הביאורים הנלווים לחישובים- לדוגמה לקוחות בניכוי החזרות/ הנחות. ואת השורה התחתונה להכניס תחת נכסים שוטפים.

2.      נכסים בלתי שוטפים – בשלב הזה של הקורס, נכניס תחת סוג זה רק רכוש קבוע. כשנציג ביאור בגין רכוש קבוע נציג את הפירוט של העלות, פחת נצבר ועלות מופחתת. מבחינת המאזן מעניין רק הסיכום של העלויות נטו- הריכוז של סה"כ העלות המופחתת של כל הרכוש הקבוע של הפירמה.

 

צד הזכות- מתחלק לשלוש קבוצות, כרגע, כאשר כל תת קבוצה צריכה להיות מסוכמת בפני עצמה וסה"כ צד הזכות יכלול את סכמת שלושת הקבוצות:

1. התחייבויות שוטפות  – כל אותן התחייבויות של הפירמה שזמן פירעונן הוא תוך שנה מיום המאזן, התחייבויות קצרות. נמצא שם הלוואות קצרות, ספקים, עו"ש משיכת יתר, הוצאות לשלם, הכנסות מראש (כמו בסעיף של  נכסים שוטפים, נייחס גם הוצאות לשלם/הכנסות מראש שחלקן מעבר לשנה כהתחייבויות שוטפות).

2.      התחייבויות לזמן ארוך (ז.א) – כל אותן התחייבויות שזמן פירעונן הוא מעל לשנה מיום המאזן. כאן, נהיה ערניים בנוגע להלוואות – החלק של ההלוואה שנפרע במהלך השנה מיום המאזן נציג כהתחייבות לזמן קצר, ואת החלק שמעבר לשנה מיום המאזן נציג בהתחייבות לזמן ארוך.

3.      הון עצמי – כולל שני רכיבים : הון מניות, יתרת העודפים: רווחים/הפסדים.   את יתרת העודפים ניקח בעצם מיתרת דוח רווח והפסד –> יתרת הפסדים כביכול צריכה להירשם בצד החובה, אך היא נרשמת בדוח המאזן בסימן חובה בצד הזכות – דהיינו, נפחית אותו מהזכות.  (יתרת רווח – יירשם כסימן זכות בצד הזכות. דהיינו, נוסיף אותו לזכות)

לצילום שיעור



8 × = עשרים ארבע

תואר ראשון
תואר שני
מרצים