שם הכותב: תאריך: 01 ינואר 2014

שעור 12:

כללי צדק טבעי

כללי צדק טבעי מדברים על פרוצדורה של הליך.יש לנו כללי צדק שאומרים איך הרשות המבצעת צריכה לקבל החלטות איך היא צריכה לפעול. אנו מכירים אותם מהמוסר, מהטבע שלנו כבני אדם אנושיים ולכן קוראים לזה טבעי.

קיימים 2 כללי צדק טבעי:

  1. זכות טיעון-חובת שימוע
  2. איסור על משוא פנים וניגוד עניינים.

זכות הטיעון– כשרשות מקבלת החלטה שפוגעת באדם(תאגיד) בדרך כלל לפני הפגיעה היא צריכה לתת לו זכות טיעון. הדגש הוא על הפגיעה-אם היא לא פוגעת במישהו כמובן שהיא לא צריכה לתת לו זכות טיעון.כשהרשות שומעת מישהו היא מקבלת מידע חדש וזה גורם לה לחשוב על כל ההיבטים של ההחלטה שלה.

הכלל הזה שהרשות צריכה לשמוע אותנו חל על הרשות המבצעת בתפקיד הביצועי שלה וחל על השופטת. אבל הוא לא חל על המחוקקת.כלומר שהרשות המחוקקת מחוקקת חוק או שהרשות המבצעת מחוקקת חקיקה משנה לא צריך לשמוע את האדם שהיא פוגעת בו כי היא פוגעת בקבוצות גדולות היא לא יכולה לשמוע את כולם.

יש כמה כללים שצריכים להתקיים בקשר לזכות טיעון:

  1. זכות טיעון צריכה להינתן לפני קבלת ההחלטה(מראש)-לפני שהרשות מחליטה לפגוע במישהו היא צריכה לתת לו זכות טיעון. לכלל הזה שאומר תנו מראש את זכות הטיעון יש לפעמים חריגים-לא תמיד אפשר לתת מראש את זכות הטיעון כגון: אין זמן כי יש צורך מאוד דחוף, יש לחץ,וכו'.
  2. כשנותנים למישהו זכות טיעון צריך לתת לו זמן מראש להיערך,להכין את עצמו– אי אפשר לבוא לאדם להגיד לו עוד רבע שעה יש לך שימוע אז מה זה זמן מספיק? זה תלוי בעניין.לדוגמא: שלוקחים רישיון-יש 48 שעות וזה מספיק זמן.
  3. צריך להגיד לאדם מה יש לנו נגדו– צריכים להגיד מה הסיבות שיש לרשות כי בלי הסיבות איך הוא ידע מה לטעון נגדם.
  4. צריך שהשימוע יתקיים במקום הולם ומתאים-אי אפשר לערוך שימוע לאדם בכניסה לחדר זה לא מכבד ולא הולם ולכן זה צריך להיות מקום מתאים. לדוגמא: שרצו לבנות את אצטדיון טדי בי-ם היו מלא התנגדויות של אנשים שגרים באזור שטענו שזה יפגע להם בצירי תנועה ,יעשה להם רעש היו המון התנגדויות העירייה הזמינה את כל המתנגדים לחדר בעירייה וזה לא מתאים כי נכנסים שם כמה אנשים ולכן אם אי אפשר לעשות זאת בבת אחת צריך לקבוע כמה מועדים העיקר לשמוע את כולם. כל מי שרוצה להגיד משהו חייב לשמוע אותו. הרצון שישמעו אותי לפני שמקבלים החלטה נגדי זה חלק מהעניין.

 

 

אם לא ניתנה זכות טיעון כמו שצריך בימ"ש יכול לתת כמה סעדים אפשריים: פס"ד באקי:

  • לבטל את ההחלטה כי לא ניתנה זכות טיעון
  • שימוע מאוחר-נכון לא ניתנה זכות טיעון בוא נתקן כרגע את העוול
  • להשאיר את ההחלטה כמו שהיא.

איסור על משוא פנים וניגוד עניינים-

אסור שמי שמקבל את ההחלטה יהיה נגוע-כלומר מעורב בעניין,יצא לו טובת הנאה מהעניין הזה או לקרוב משפחה שלו תצא טובת הנאה מהעניין.הכוונה לנגיעה אישית בסיפור.

אסור שהרשות לא תפעל מתוך נגיעה לעניין-נגיעה שיוצא לה משהו מזה,ששונאת מישהו כלומר כל קשר לעניין אסור שיהיה. האיסור הוא על חשש סביר למשוא פנים.סביר הכוונה לשני הכיוונים: לא מספיק חשש קל כי זה לא סביר, אבל גם לא צריך יותר מסביר- לא צריך להוכיח משוא פנים בדרגה של 100% אלה צריך סביר ברמה של 50%.

ניגוד עניינים- מצב בו בן אדם יש לו שני אינטרסים מנוגדים הוא לא יכול לקבל את ההחלטה כי הוא במצב של ניגוד אינטרסים.דוגמא: מנהל לא יכול להיות חבר בארגון עובדים. כי יש ניגוד עניינים איזה אינטרס הוא ייצג עובדים או מנהלים.

דוגמא: פס"ד סיעת הליכוד בפ"ת-ראש העיר רצה למנות את הסגן שלו לעוד תפקיד-מבקר העירייה. וזה לא אפשרי-כי המבקר חייב להיות מישהו חיצוני ללא קשר.הרשות לא יכולה לקבל החלטות שהיא מצויה בניגוד עניינים.

הנושא ה3- במשפט המנהלי: פגמים בהחלטת הרשות

פגמים בהחלטה:

נניח והרשות קיבלה החלטה אבל ההחלטה הזו התקבלה משיקולים לא רלוונטים או שהיא החלטה מפלה או לא סבירה כלומר ההחלטה הזו מבחינת התוכן שלה בעייתית. כי היא לוקחת בחשבון שיקולים שאסור לשקול,היא לא מידתית.

קיימים 4 פגמים שיכולים להובי לפסילת החלטה:

  • שיקולים זרים – שיקול לא רלוונטי. אני אגדיר שיקול רלוונטי וכך נדע מה זה שיקול לא רלוונטי. שיקול רלוונטי הוא שיקול שקשור לתכלית של החוק או לערכים הכללים של מדינת ישראל. לדוגמא: אני באה ואומרת חוק איסור עישון במקומות ציבורים-הרשות החליטה שאסור לעשן במסעדות כי זה פוגע בבריאות הציבור.נניח והרשות באה ואומרת אני מרחיבה את החוק לא רק על מסעדות אלה גם בתי קולנוע וזה רלוונטי כי הוא קשור לתכלית הספציפית להגן על בריאות הציבור. כלומר שואלים אם זה רלוונטי.

    לדוגמא: פס"ד רסקי- אילנה רסקי נ' המועצה הדתית:

    אילנה רסקי הייתה רקדנית בטן, והופיעה בעיקר באולמות בירושלים. באולמות מקובל שיש רשימת מומלצים של ספקים ,קייטרינג,צלם וכו'. והיא הייתה ברשימת המומלצים וכל מי שהתעניין בכך היו ממליצים עלייה.בשלב מסוים היא ראתה שלא מזמינים אותה יותר.היא הרימה טלפון לאולם וביקשה סיבה? האולמות סיפרו לה שהמועצה הדתית איימה עליהם שאם הם יאפשרו ריקודים בלתי צנועים, הם יקחו להם את תעודת הכשרות. האולמות לא רוצים שיקחו להם את התעודה ולכן הם לא יאפשרו שיהיה ריקודי בטן. אילנה תובעת את המועצה הדתית. ואחת הטענות שלה היא שהמועצה הדתית לא יכולה לאיים לקחת את תעודת הכשרות אם יהיו מופעים כאלה כי זה לא קשור.כלומר השיקול של המועצה הדתית לא לאפשר את הריקודים הוא שיקול לא רלוונטי. המחוקק אומר : כל מה שקשור לכשרות המזון -זה רלוונטי לחוק איסור הונאה בכשרות. ומה שלא קשור לכשרות המזון הוא לא רלוונטי כלומר-הוא שיקול זר. ריקודי בטן לא קשורים לכשרות ולכן זה שיקול זר.המעוצה הדתית טענה בבימ"ש: איך אני יודעת שמקום כשר או לא אני שולחת משגיח כשרות הוא לא יושב בעסק 24 שעות ביממה אלה הוא מבקר בעסק.אז איך בכל זאת סומכים על בעל העסק? אנחנו מאמינים לו שגם בזמן שהמשגיח לא נמצא שם הוא ממשיך להקפיד.יש קטע של מהימנות.ואז היא אומרת אם בעל האולם מאפשר מופעים בלתי צנועים הוא כבר לא אמין בעייננו. אנחנו לא סומכים עליו שעכשיו הוא לא יערבב בין בשר לחלב אם הוא מאפשר ריקודים לא צנועים. בימ"ש בה ואמר אין דבר כזה אם אתם סומכים עליו אתם סומכים עליו בלי קשר אם יש או אין מופעים. ולכן זה שיקול זר-שיקול לא קשור לעניין עצמו.

פס"ד בלדי בע"מ-בלדי נ' מועצת הרבנות הראשית לישראל-חברה שמביאה לארץ בשר קפוא.היא שוחטת אותו בחו"ל בשחיטה כשירה. מקפיאים אותו הקפאה עמוקה.מביאים את זה למפעל של בלדי לארץ מפשירים את הבשר ומסיימים את תהליך ההכשרה-פיזור של מלח במפעל.במשך שנים הרבנות אישרה את זה.והרישיונות היו ניתנים לתקופה ארוכה.בשלב מסוים בלדי מחליטה להיכנס בנוסף לשוק הכבשים.(עד אז היא הביאה רק בקר)היא ארגנה קשרים עם בעלי כבשים ארגנה שחיטה כשרה והרבנות לא מאשרת לה היא אומרת שצריך להמליח את הבשר שם תוך 72 שעות.שואלים את הרבנות למה בקר לא תוך 72 שעות וכבש ככה? הרבנות אומרת אני החמרתי בדרישות ועכשיו אני ארצה שימליכו גם בקר תוך 72 שעות אבל כבר נתתי רישיון אי אפשר לחזור בי אבל שיגמר הרישיון גם לבקר אני אדרוש 72 שעות. בלדי פונה לבג"ץ ואומרת שזה לא בסדר אם אתם אומרים שהמליחה לא נכונה אז גם הבשר לא כשר. אין באמצע. הם טוענים שיש פה שיקול אחר –שיקול זר. בימ"ש בא ואומר ההחלטה הזו היא החלטה שמאוד פוגעת בחופש העיסוק כי להמליח את הבשר בחו"ל חייב להקים מפעל וזה לא דבר פשוט. וזה הוצאה מאוד גדולה. ולכן אם אתם לא דורשים את זה בבקר אל תדרשו את זה גם בכבשים.הייתה שופטת אחת שאומרת זה לא שיקול זר.להפך זה שיקול שקשור לכשרות המזון זה שיקול רלוונטי והיא אישרה למועצה הדתית לפעול כפי שפעלה אבל היא הייתה שופטת מיעוט ושני השופטות האחרות אמרו לרבנות או שאת לא מביאה תעודת כשרות לשום דבר אלה אם כן יש המלכה תוך 72 שעות או שאת מביאה לכולם או והרבנות בחרה לתת לכולם.


 



9 − = שש

תואר ראשון
תואר שני
מרצים