שם הכותב: תאריך: 15 פברואר 2014

בס"ד

29/12/13

שיעור 12-

מונופול מוכר מוצר ל-2 שווקים, מקומי ועולמי. בהנחה שלא ניתן לייבא

וחל איסור על אפליה, כמה יחידות ימכור בכל שוק ובאיזה מחיר?.



MC יוצא מראשית ואנו נרצה לדעת איפה חותך את MC ß נניח ש-MR חותך את החלק הגמיש שלו. יש לנו שני נקודות חיתוך של MC עם MR, כדי לדעת מהי נקודת האופטימום אנו אמורים לבדוק את 2 הנקודות, אך אין טעם לכך שכן בנקודה אחת מתקיימת תחרות משוכללת (חיתוך עם D)

כעת, מותרת אפליה:

 

 

 

 

 

נניח כעת כי יש למונופול הוצאות קבועות בסך 100,000 ₪


כהמשך ישיר לתוצאות שמצאנו, חשב מה יהיה הרווח הכולל של היצרן בכול שוק והאם יהיה לו כדאי למכור את המוצר בשני השווקים לאור התוצאה שמצאנו?

אם כך, הרווח לטווח קצר ועודף היצרן הינו 120,000 ₪ והרווח הכולל הינו 20,000 ₪. אמנם, אנו רוצים לראות את החלוקה בין השווקים על מנת שנוכל לקבוע האם עדיין כדאי לו למכור לשני השווקים? לשם כך נוסיף את עקומת ההוצאה הממוצעת. נמצא את נקודת המינימום של AC על ידי השוואת עקומת העלות השולית לעקומת ההוצאה הממוצעת:


אנו למדים מהגרף כי עקומת ההוצאה הממוצעת חותכת את עקומת הביקוש בחלק היורד שלה, על כן מדובר במונופול טבעי.

כעת, מהי ההוצאה הממוצעת לייצור 400 יחידות?

על כל יחידה שמייצר ומוכר היצרן לשוק העולמי הוא מקבל 200 ₪, על כן על כל יחידה יש לו הפסד של 150 ₪ (שכן עולה לו לייצר בממוצע יחידה 350 ₪) ß

בשוק המקומי מוכר היצרן ב-600 ₪, על כן ירוויח על כל יחידה 250 ₪ ß

כלומר, הרווח הכולל משני השווקים: 50,000-30,000=20,000 וזה באמת הרווח הכולל שמצאנו קודם לכן.

המכירה בחו"ל נעשית במחיר היצף, מחיר הפסד! על כן, בחו"ל יבצע המונופול מכירת הצפה ß מוצר שנמכר במחיר שהוא נמוך יותר מההוצאה הממוצעת של היצרן Pw<P(AC)

מתי ימכור המונופול במחיר היצף? כאשר הוא רוצה לקבוע תחום שליטה במכירת המוצר המסוים, וזאת בהנחה כמובן שכדאי ליצרן לעשות זאת.

איך נדע האם כדאי למונופול למכור לחו"ל במחיר היצף? נניח שהמונופול ימכור רק לשוק המקומי, נבדוק מה הרווח שלו ממכירה רק בארץ ß אם הרווח הכולל יהיה קטן מ-20,000 ₪ הרי שלא כדאי לו למכור רק לארץ. עלינו להסתכל על MR=MC בנקודה זו, כפי שחישבנו : Q=222, P=556. נחשב את ההוצאה הממוצעת עבור היחידות שאנו מכורים כעת, וברור שזו תעלה כי אנו מוכרים פחות יחידות:

כלומר, מצאנו רווח שהינו נמוך מ-20,000 ₪ וכדאי למונופול למכור גם בחו"ל וגם לשוק המקומי, ולקבוע מחיר היצף לשוק העולמי.

מונופול מפלה מושלם- מונופול על אפליית מחיר קיצונית שבאה לידי ביטוי באופן הבא: כאשר המונופול מסוגל למכור כל יחידת מוצר במחיר הגבוהה ביותר האפשרי (על פי עקומת הביקוש) ,אז למעשה נוצרת אפליית מחיר בין יחידה ליחידה באותו שוק. במקרה זה, הכמות האופטימלית שהמונופול מוכר ויוצר שווה לזו ששוררת בתנאי תחרות משוכללת, אך כל אחת מהיחידות תימכר במחיר הגבוה ביותר שניתן לקבל עליה. את המחיר הזה, רואים על עקומת הביקוש (בניגוד לתחרות משוכללת, שאז כל יחידה מהכמות האופטימלית נמכרת באותו מחיר). ההשלכות הן: מונופול מפלה מושלם מפקיע את עודף הצרכן לטובתו, לכן הוא מבטל את עודף הצרכן בשוק לחלוטין, בעצם סך הרווחה שלו (סך העודף) הוא אותו סך עודף שקיים בתנאי תחרות משוכללת. כלומר, ברגע שנדע מה סף העודף בתנאי תחרות משוכללת (עודף יצרן ועודף צרכן) נדע מהו הרווח של היצרן ß ששווה בעצם לעודף הרווחה, שכולו נובע מהרווח של היצרן. יש לשים לב, כי קיומו של מונופול מפלה מושלם, צריך שיהיה כמה שיותר ידע ומידע על הלקוחות, העלות של השגת המידע נמוכה יותר מהתועלת שהמידע מביא למונופול, כדאי ליצרן לבצע אפליה מושלמת. נניח עקומת ביקוש ליניארית יורדת משמאל לימין, עקומת ההוצאה השולית עולה.

בתחרות הרווח הוא aob במונופול מפלה מושלם Q0 אך כל יחידה מהכמות הזו הוא ימכור במחיר שלה חוץ מהיחידה האחרונה שאותה ימכור ב-P0. למה המונופול נמצא בנקודה של התחרות המשוכללת? לגביו עקומת הביקוש הינה MR ß MR=D=MC

במפלה מושלם התוספת לפדיון הינו המחיר שנקבל על כל יחידה שנקבע על עקומת הביקוש. מה הרווחה של המונופול המפלה המשולם? aob

כשנשווה בין מונופול רגיל למונופול מפלה מושלם: במונופול רגיל, הכמות האופטימלית Q1 והמחיר הינו P1
ß הרווח הינו קטן מהרווח של מונופול מפלה מושלם (טרפז הרווח נמצא בתוך משולש הרווח של מונופול מפלה מושלם).

רווח מונופול מפלה מושלם גדול מרווח מונופול רגיל,

עודף הצרכן במונופול מפלה מושלם אפס,

סך העודף במונופול מפלה מושלם שווה לסך הרווחה בתחרות.

מה יקרה כאשר MC גמיש לחלוטין?

בתנאי תחרות ומונופול מפלה מושלם:

D=MC à 10-Q=4

Q=6, P=4

עודף צרכן =0

עודף יצרן=

במונופול רגיל:

MR=MC

10-2Q=4à Q=3, P=7

עודף יצרן:

 

מונופסון:
קונה יחיד של מוצר, שירות או גורמי ייצור שלהם אין תחליפים קרובים ונניח כי קיים מחסום כניסה לשוק, וכן בשוק המוצר היצרן פועל בתנאים של תחרות משוכללת. כלומר, מחיר המוצר נתון ליצרן בשוק המוצר. המונופסון שאנו נעסוק בו בקורס הוא מונופסון בשוק העבודה, גורם ייצור עבודה – דהיינו, מעסיק יחיד של עובדים.
על כן הוא יקבע את שכר העבודה וכמה עובדים להעסיק על פי תנאי השוק והמגבלות שיכולות להיות לו.

מושגים:

SL= עקומת ההיצע של העובדים

VMPL= התרומה שתורם כל עובד ליצרן בשקלים, את התרומה נשווה לשכר העבודה

MFCL = ההוצאה השולית של גורם ייצור עבודה =

כמה עולה ליצרן להעסיק עוד עובד ß גזירת ההוצאות על העסקת עובדים ביחס למספר העובדים

W) – שכר נומינלי) זה חלק מ-MC שכן היחידה הנוספת שנייצר מיוצרת על ידי עוד עובד

EL= = גמישות ההיצע בשוק העבודה, גמישות זו מודדת את רגישות העובדים לשכר העבודה, על כן יש לרגישות של העובדים השפעה על קבלת ההחלטה של היצרן (כמה עובדים להעסיק והשפעה על הרווח). ההשפעה באה דרך כך ß על גמישות ההיצע של השפעה על MFCL.

איך רואה יצרן תחרותי
את עקומת היצע העבודה בבואו להעסיק עובדים? הוא יראה את עקומת ההיצע כעקומה גמישה לחלוטין, שכן ליצרן בודד בתנאי תחרות משוכללת אין השפעה על מחירים ועל כן גם לא על גורם מחיר העבודה בשוק העבודה Price Taker

על כן, כל שינוי במחיר שכר העבודה יגרום לעובדים לעזוב את היצרן!

 

 

כעת, יצרן בודד הופך להיות מונופסון ולהיות המעסיק היחיד שמעסיק עובדים בשוק העבודה: הוא יקבע את מחיר השכר וכמה עובדים להעסיק, לכן הוא חייב לקחת בחשבון את כל ההיצע שקיים בשוק העבודה.

ככל שנעלה את מספר העובדים השכר יעלה, יש רמות שמתחת לרמה זו העובדים לא ירצו לעבוד, לכן בשכר a=0 לא מעסיקים עובדים בכלל.

מטרת המונופסון: נרצה להעסיק כמה שפחות עובדים בשכר נמוך האפשרי, אין אפשרות להוריד הרבה את השכר שכן ברמה מסוימת לא ירצו העובדים לעבוד.

MPCL=

כל עובד נוסף שהוא עומד להעסיק עולה לו יותר משכר העבודה שצריך לשלם לו שכן MFCL>SL

השכר נקבע על עקומת ההיצע וכמה שעולה למונופסון נקבע על MFCL ß עולה לו יותר מרק שכר העבודה.

המונופסון תמיד בעצם רואה את המצב הבא: כל עובד נוסף שהוא עומד להעסיק עולה לו יותר משכר העבודה שהוא צריך לשלם לו. התוספת להוצאות = שכר עובד אחרון+ התוספת לעובדים הקודמים

בעצם, בקבלת ההחלטה של המונופסון הוא חייב להביא בחשבון את תנאי השוק, כי למעשה הוא לא יכול לקבוע איזה שכר שהוא רוצה.

 

 

לצילום השיעור

 

 

לצילום התרגול

 

 



× 6 = שש

תואר ראשון
תואר שני
מרצים