שם הכותב: תאריך: 03 ינואר 2013

תקני ביקורת ודיווח של לשכת רואי החשבון בישראל

המשך סעיף 8

פיקוח על עבודת עוזרי הביקורת

 
Review111

 

בוחן ג'וניור- נמצא לאחר סיום לימודי החשבונאות או במהלך השנה הראשונה של תקופת ההתמחות. הבוחן מבצע מטלות ביקורת טכניות ופשוטות יחסית.

בוחן מרכז- נמצא בסוף תקופת ההתמחות ועד שנתיים לאחר סיום ההתמחות. בוחן זה מרכז את העבודה לגבי תחום או נושא מסוים קרי לקוחות, רכוש קבוע וכו'…

בוחן ראשי- בעל ניסיון של 3 שנים לפחות בביקורות, בוחן זה מרכז תיקי ביקורת של עסקים קטנים או מרכז נושאי ביקורת מורכבים בחברות גדולות.

מנהל ביקורת (מנג'ר)- אחראי על מספר רב של תיקים, הוא זה שמפקח על העבודה בפועל באמצעות המדרג שמתחתיו. מנהל הביקורת  אחראי על הקשר עם הלקוחות בתחום עבודת הביקורת השוטפת ומרכז את התהליך שלהכנת הדוחות.

שותף- אחראי מטעם המשרד על כל תחומי הטיפול בלקוחות. השותף הוא זה שחותם בשם כל המשרד על דוחות רואי החשבון המבקר, דוחות תאום המס ושאר ההתכתבויות בין המשרד ללקוח ובין המשרד לגורמי חוץ בהקשר ללקוח.השותף עובר ובודק את עבודתם של כל האנשים המעורבים בעבודת הביקורת כדי להבטיח איכות ומקצועיות. השותף מופיע בפני ועדת הביקורת, הדירקטוריון וההנהלה הבכירה של הלקוח ומציג בפניהם את הנדרש.

על השותף מוטלת החובה לארגן את משרדו ולהגדיר מטלות וסמכויות של העובדים הן במשרד קטן והן במשרד גדול. חייב להיות מדרג של סמכויות והגדרה של מטלות כדי לאפשר פיקוח ובקרה על עבודת המבקרים.

תקן ביקורת 9- בקרה פנימית וסיכוני ביקרות

תקן ביקורת מספר 9 של הלשכה קובע כי רואה החשבון יערוך סקר על מידת הבקרה הפנימית הקיימת בגוף המבוקר להלכה ולמעשה ויבאנה בחשבון בערכית תוכנית הביקורת וקביעת הקיף הבדיקות.

תקן ביקורת 93

קובע כלים והנחיות למבקר שיאפשרו לו השגה והבנה של הגוף המבוקר והערכת הסיכונים להצגה מוטעית מהותית בדוחות הכספיים.

בקרה פנימית

זהו התהליך המתוכנן ומבצוע ע,י אלה המופקדים על בקרת העל וע"י ההנהלה ועובדים אחרים כדי לספק בטחון סביר בהשגת יעדי הגוף המבקר באשר ל:

  1. נאמנות הדיווח הכספי.
  2. אפקטיביות ויעילות תפעולית.
  3. ציות להוראות חוקי ותקנות החלות על הגוף המבוקר.

בקרה פנימית מתוכננת ומבוצעת כדי לטפל בסיכונים עסקיים המסכנים את השגת כל אחד משלושת היעדים הנ"ל. תכנון הבקרה הפנימית ויישומה משתנה בהתאם לגודלו של הגוף המבוקר כל שגופים קטנים עשויים לנקוט באמצעים פשוטים יותר להשגת יעדיהם וזאת מהסיבה שההנהלה מעורבת באופן פעיל בתהליך הדיווח הכספי.

כדי להשיג הבנה של הגוף המבוקר וסביבתו, על המבקר להכיר:

  1. את הענף בו נמצא הגוף המבוקר והגופים המפקחים קרי התפתחויות טכנולוגיות, יחסי ספק לקוח, תנאים כלכלים וכו'.
  2. את אפיו של הגוף המבוקר כגון מבנה ארגוני, צדדים קשורים וכו'.
  3. את היעדים והסיכונים העסקים שעלולים להביא להצגה מוטעית מהותית
  4. את המדידה של הביצועים הכספיים של הגוף המבוקר. לדוגמא אם מודדים פיצויים כספים, הדבר עלול לגרום ללחצים שעלולים להניע את ההנהלה להגביר מאמצים לשיפור הביצועים העסקיים ולהביא להצגה מוטעית מהותית.
  5. את הבקרה פנימית.

** סקר על הבקר הפנימית   ——>  רו"ח מבקר חיצוני.

   ביקורת פנימית —–> מבקר פנימי.

   בהתאם לכך, סקר בקרה פנימית שונה מהביקורת הפנימית.

מערכת הבקרה הפנימית כוללת 5 אלמנטים:

  1. סביבת הבקרה- כוללת את תפקידי המופקדים על בקרת העל והדירקטוריון בנוגע לבקרה הפנימית והחשיבות שהגוף המבוקר מייחס לסביבת הבקרה. סביבת הבקרה על מודעות העובדים לבקרה והיא היסוד לבקרה פנימית טובה. על המבקר לבדוק את היושרה של ההנהלה והעובדים, את מחויבות ההנהלה לכישורי העובדים, לביצוע משימות, תפיסת העולם של ההנהלה, סגנון הפעולה שלה, המבנה הארגוני, האצלת סמכויות ומדיניות גיוס, הכשרה וקידום עובדים.
  2. תהליך הערכת הסיכונים- על המבקר לבחון כיצד מזהה ההנהלה סיכונים עסקיים הרלוונטיים לדיווח הכספי, כיצד היא מעריכה אותם ואת הסיכוי להתממשותם. אם התהליך להארכת הסיכונים הוא נאות בנסיבות העניין אזי הדבר מסייע למבקר בזיהוי סיכונים המתייחסים להצגה מוטעית מהותית. המבקר יערוך בירורים אודות סיכונים עסקיים שזוהו ע"י ההנהלה ושיקול אם יש בהם כדי להביא להצגה מוטעית מהותית..
  3. מערכת מידע- מערכת המידע הרלוונטית מורכבת מנהלים ורשומות שנוצרו לצורך רישום ועיבוד של עסקאות הגוף המבוקר ודיווח עליהם, על מנת לקיים חובת אחריות ודיווח בנוגע לנכסים להתחייבויות ולהון העצמי. על המבקר להשיג הבנה, של מערכת המידע הכוללת בין השאר:

א.      הבנת סוגי העסקאות בתחום פעילותו של הגוף המבוקר שהן משמעותיות לדוחות הכספיים.

ב.      הבנת הנהלים המיושמים ברישום, בעיבוד, ובדיווח של העסקאות.

ג.       הבנה של הרשומות החשבונאיות.

ד.      הבנה כיצד מערכת המידע קולטת אירועים המשמעותיים לדוחות הכספיים.

ה.      הבנת התהליך של יצירת הדיווח הכספי לרבות קביעת אומדנים משמעותיים.

מערכת מידע כוללת את פעולות היומן הסטנדרטיות לרישום עסקיות כגון מכירות, קניות, אומדנים חשבונאיים וכו'. בבקרות כלליות של טכנולוגיות המידע נמצא את המדיניות והנהלים הקשורים למספר יישומים סביב מערכת המידע לדוגמא האם הגוף המבוקר משתמש בתוכנת מדף או בתוכנה שפותחה במיוחד בעבורו. בקרות כלליות של טכנולוגיות המידע תומכות ביעילות התפקוד של בקרות היישומים ע"י סיוע שהבטחת המשך הפעילות הנאותה של מערכת המידע.

  1. פעולות בקרה- פעולות הבקרה נערכות כחלק מההתנהלות השוטפת של הארגון במטרה למנוע טעויות והונאות בדוחות הכספיים. על רואה החשבון המבקר לבדוק את הבקרות המתייחסות לסיכונים המשמעותיים בקשר לדיווח הכספי של המבוקר. לדוגמא:
  • נהלים בקשר להרשאות.
  • סקירת ביצוע- הכוונה היא לבקרות המופעלות ע"י הגורמים הבכירים בארגון.
  • בקרות ממוחשבות או דוחות בקרה
  • הפרדת תפקידים.
  1. מעקב אחר בקרות- על המבקר להשיג הבנה של סוגי הפעילויות העיקריות שנעשה בהן שימוש ע"י הגוף המבוקר לצורך מעקב אחר בקרה פנימית על דיווח כספי לרבות אלה הקשורות לפעילויות בקרה הרלוונטיות לביקורת. ההנהלה עוקבת אחר הבקרות באמצעות פעולות מתמשכות והפונקציה האחראית על מעקב אחר הבקרות הינה מחלקת הביקורת הפנימית בניהולו של המבקר הפנימי.

מאפייני הבקרה הפנימית:

  1. מבנה ארגוני יעיל- המבנה הארגוני כולל הגדרת תפקידים, מערך כפיפות, קשרים בין הגורמים השונים וכו'. המטרה של המבנה הארגוני היעיל היא למנוע מצבים שבהם עסקה שבוצעה לא אושרה כראוי או לא נרשמה או שנרשמה אך בערך לא נכון.
  2. הפרדת רשויות-

Review112

חייבת להתקיים אי תלות מוחלטת בין הרשויות השונות וזאת כדי למנוע או למזער טעויות, תרמיות ואי סדרים שעשויים להתקיים בארגון.

דוגמאות להפרדת תפקידים נאותה:

  • האחראי על הקניות לא יהיה גם מחסנאי
  • המחסנאי לא יהיה אחראי על רישומי המלאי
  • האחראי על רישומי המלאי לא יהיה גם האחראי על ספירות המלאי.
  1. אחריות משותפת- המשמעות היא להציב יותר מעובד אחד על תפקיד בעל חשיבות גדולה בחברה. לדוגמא קופה ראשית לא תיפתח אלא ע"י שני עובדים שונים בשני מפתחות שונים בעת ובעונה אחת.
  2. בקרה הדדית – המשמעות היא שעובד אחד יבצע בקרה על עובד אחר. לדוגמא שתי חתימות על צ'ק, משמעותן שעבודת עובד אחד מאומתת ע"י עובד שני במטרה לבדוק האם העסקה בוצעה כהלכה וקיימים מסמכים מבססים נאותים.
  3. הבטחת שלמות הנכסים- מטרתה היא הגנה מפני הפסד כתוצאה מ:

א.      טעות בתום לב- לדוגמא המחסנאי שכח לנעול את המחסן.

ב.      טעות מכוונת- לדוגמא המחסנאי מסר את מפתח המחסן לגנב.

ג.       ניהול לקוי- לדוגמא מנהל הרכש לא פיקח על המחסן ולא דאג לקיים ספירת מלאי.

  1. תיעוד- תיעוד טוב מאפשר:

א.      לשייך אחריות- הכוונה מי הכין את הצ'ק\ אישר את התשלום\ הזמין את המלאי.

ב.      להגיע לכל גורם בנתיב הפעולה או נתיב הביקורת.

רצוי שהתיעוד יוכן ע"י גורמים בעלי אינטרסים מנוגדים. לדוגמא על תעודת יציאה של המלאי מהמחסן שהכין המחסנאי יחתום מקבל המלאי ולא המחסנאי .

  1. התאמות- הכוונה היא  להתאמות בין רישומי הנהלת החשבונות ובין מידע מפורט מגורמים חיצוניים קרי דפי בנקים, דמי חשבון מלקוחות, ספקים וכו'.
  2. בקרות פיזיות- הכוונה היא לאמצעי פיקוח קרי מנעולים, כספות, אזעקות וכו'.

לצילום השיעור

 

לסיכום נוסף

 



× 1 = שתיים

תואר ראשון
תואר שני
מרצים