שם הכותב: תאריך: 31 מאי 2013

בהמשך ל"טענת סיכול", אשר עליה דיברנו בשיעור הקודם.

פס"ד עזרא רגב נ' משרד הביטחון:

עזרא רגב רכש ממשרד הביטחון מסכות אב"כ במחיר נמוך וכשפרצה מלחמת עיראק הראשונה, משרד הביטחון ביקש להשתחרר מההסכם, בין היתר בטענת סיכול.

כלומר, כל התנאים הראשונים של העסקה הראשונה השתנו כתוצאה מהמלחמה.

הפסיקה- ביהמ"ש מדגיש כי מדובר בחוזה מכר, עזרא רגב קנה את זה כדי למכור את זה לכל מיני גורמי חוץ, לכן תשלום פיצויים כביכול אמורים להיות על הרווח שהיה אמור לקבל. נקבע כי מגיעה לו השבה בנוגע לכספים שמסר למשרד הביטחון אך לא על הרווח שהיה אמור לקבל. (כלומר, פה הוא לא קיבל הגנת סיכול- החוזה לא בוטל)

פס"ד בן אבו חברה לבנין ולפיתוח בע"מ נ' מדינת ישראל:

היה הסכם בין החברה למדינה בנוגע לבנייה בגבעת זאב, באזור ירושלים. החברה ביקשה לבטל את החוזה עקב פרוץ האינתיפאדה השנייה.

פסיקה: בשל הנסיבות, חל שינוי בביצוע החוזה- (נמכרה רק דירה אחת בלבד!), ולכן התובעת כלל לא הצליחה להרוויח. במקרה הזה, אכן יש להחיל את הגנת הסיכול וקבע כי קיום ההסכם הינו בלתי מעשי ובלתי אפשרי ולכן הוא מבוטל!

פס"ד יאיר חברה קבלנית לעבודות בנייה נ' משרד הבינוי והשיכון:

פס"ד נוסף שמכיר בסיכול חוזה עקב פרוץ האינתיפאדה. פה גם התקבלה הגנת סיכול .

עד כאן, סיימנו את החלק הראשון של דיני החוזים- חוזים רצוניים- הנובעים ממפגש רצונות.

חלק ד' – דיני נזיקין : (חיובים אשר אינם רצוניים)

א)      מטרות ותיאוריות של דיני נזיקין= להלן פס"ד באמצעותו נוכל להבן את משמעות דיני הנזיקין:

פס"ד מלך נ' קורנהויזר:

מר מלך הלך בשעת לילה בסביון, בשלב מסוים מתנפלים עליו 3 כלבים. הנזק שנגרם לו קשה מאוד, ולכן הוא מגיש תביעה לביהמ"ש. נגד מי? נגד בעלי הכלבים. הבעיה היא שמזהים בעלי כלב אחד ושני, אך לא מזהים את בעלי הכלב השלישי (כנראה שהיה כלב רחוב..)

הסוגיה המשפטית הייתה– האם בעלי שני הכלבים יישאו בכל הנזק שנגרם למלך?

פסיקה– ביהמ"ש העליון קובע שהבעלים אמורים לשלם על כל הנזק. (זאת לאחר שהמחוזי טען ל2/3 ומלך ערער לביהמ"ש העליון שהחזיר את התביעה למחוזי).

(1)     מטרתה של דיני הנזיקין היא להסיר את הנזק שסבל הניזוק ולהטיב עמו. הפיצויים נועדו להגשים מטרה תרופתית. כלומר, להביאו למצב שבו יוכל לתפקד פחות או יותר כמו לפני הנזק.

(2)     במסגרת "מתחם הסבירות" של הפירושים המשפטיים השונים ראוי לבחור באותו פירוש ובאותו פתרון משפטי, שנותנים לניזוק תרופה מלאה בגין הנזק שסבל, ולא את הפירוש שמוציא את הניזוק וידיו על ראשו, ולו גם באופן חלקי.

היחס בין העוולות:

בכל מקום בו מוטלת עלי/ על הרשות חובה, ואני/הרשות, הפרנו את החובה- אזי ביצעתי עוולה!

הפרת החיוב שהוטל עליי = עוולה

 

עוולה שונה מעבירה בכך שבה לא נקבע עונש מסוים כמו בעבירה, אלא עילת פיצוי למי שניזוק כתוצאה מהעוולה שבוצעה.

  • מהם היחסים בין העוולות השונות? ישנן עוולות מכוח חוק הנזיקין, מכוח הפסיקה וחוקים שונים..

פס"ד עיריית ירושלים נ' גורדון:

גורדון מכר את מכוניתו, הגיע לסניף הדואר לרישום העברת בעלות. גורדון מכר את הרכב למישהו אחר, אך בגלל שהרישום בדואר לא היה תקין, דוחות בגין אותו רכב נשלחים אליו. בסופו של דבר, הוא נשלח למאסר בגין הקנסות וכאשר יוצא מהמאסר מגיש תביעה.

פסיקה: גורדון הגיש תביעה בגין מס' עוולות (התרשלות ועוד כמה..) והעירייה טענה שאי אפשר לתבוע בגין כמה עוולות. ביהמ"ש קובע שניתן לטעון למס' עוולות, ושהעוולות הינן רשתות שמוטלות זו על גבי זו. לא פעם עשוי אותו אינטרס לקבל הגנה הן ע"י עוולות פרטיקולאריות (מסוימות) לאותו מקרה, והן ע"י עוולת מסגרת (בגין רשלנות לדוג').

–          עוולות פרטיקולאריות = עוולות סגורות.(לדוג' הפרת חובת קשירת כלב)

–          עוולות מסגרת = עוולות פתוחות. (לדוג' רשלנות)

עוולת הרשלנות:

ס' 2 לפקודת הנזיקין הינו סעיף ההגדרות: מהו נזק, נזק ממון, נכס, נתבע, פגיעה, תובע וכו'..

ס' 35- "עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון…"

מסביר מהי רשלנות. (יש להוכיח קיום נזק)

ס' 36- "החובה בס' 35 מוטלת כלפי כל אדם וכלפי בעל כל נכס…"

יסודות העוולה:

1)       קיום חובת זהירות מושגית (לדוג' האם לבעל כלב יש חובה לזהירות מושגית? כן! )

2)       האם ניתן היה לצפות את הנזק?

3)       האם ישנם שיקולים חברתיים בגינם יש לשלול קיום חובת זהירות מושגית?

4)       קיום חובת זהירות קונקרטית/מסוימת ע"פ עובדות המקרה

5)       הפרת החוזה

6)       נזק

7)       קש"ס בין הפרת החובה לבין הנזק.

פס"ד ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש:

הילד ועקנין הגיע לבריכה בבעלות העירייה, קפץ קפיצת ראש ופגע עם ראשו בקרקעית הבריכה וניזוק.

העירייה טענה שאם ביהמ"ש יתחיל להטיל עליהם זהירות מושגית על כל דבר, בסופו של דבר הציבור יקבל פחות פעילויות חברתיות.

הפסיקה: ביהמ"ש קובע שיש חובת זהירות מושגית!, בנוסף הופרה החובה הקונקרטית כי לא הושם סימון "מים עמוקים" בבריכה. לכן, נגרם נזק וישנו קש"ס בין הפרת החובה לנזק.

  • חובת זהירות מושגית– חובת זהירות מופשטת, כללית. (לדוג' לעירייה יש חובת זהירות למתרחצים)
  • ·         חובת זהירות קונקרטית – בודקים באופן מעמיק יותר את כל מכלול העובדות באירוע שתומכים בחובת הזהירות. (לדוג' הצבת שילוט "מים עמוקים" בבריכה, הצבת מציל וכדומה )

 

פס"ד זייצוב נ' כץ:

הערעור נסב על השאלה האם ניתן לתבוע בגין רשלנות רופא שהתרשל במתן יעוץ גנטי להוריו של קטין שנולד עם מחלה תורשתית, כאשר הקטין יכול היה להיוולד אך ורק במומו או לא להיוולד כלל.

פסיקה– חובת הזהירות של הרופא כלפי הקטין היא שהוא ייוולד ללא מום. זכותו של הקטין הם הוא שאם הוא נולד חי חיוו יהיו ללא מום. אולם, ביהמ"ש קובע כי ערך החיים מחייב להגיע למסקנה כי לא ניתן לחייב את הרופא בחובת זהירות מושגית שתוצאתה יהיה שרופא יעדיף אי חיים על חיים.

פס"ד אמין נ' אמין: (חובת זהירות מושגית של אבא)

האמא התאבדה והאבא התחתן מחדש. הילדים הגישו תביעה נגד האבא.

נשאלה השאלה- האם ניתן להטיל על אבא חובת זהירות מושגית לצורה בה הוא מתייחס לילדיו?

פסיקהאין להטיל אחריות על האב בקשר להשפעה על ילדיו, כתוצאה מהתנהלותו (פה לא מדובר על אלימות פיזית או התעללות) . יש חשיבות לאוטונומיה האישית של כל הורה לעיצוב חייו הפרטיים, נדרש עליו לדאוג לצרכי ילדיו אך לא להקריב את חייו הפרטיים.

פס"ד משה נ' קליפורד:

רופא הזריק לילדה חומר אלחוש ללסתה התחתונה, אשר גרם לה נזקים.

הרופא טען כי יש המון רופאים שמזריקים את אותו חומר למטופלים, ואין שום הוראה שאוסרת את זה!

הפסיקה: למרות שהייתה נורמה כזו, זה עדיין לא משחרר את הרופא מחובת הזהירות הקונקרטית, היה ניתן למנוע זאת ע"י שימוש במזרקים מיוחדים (לא יקרים במיוחד) ועצם הימנעותו מכך מהווה רשלנות.

כלומר בגלל שההבדל בין מחיר המזרקים ברמה נמוכה לאלו ברמה גבוהה לא היה גדול, היה עליו לפעול לפי חובת הזהירות המוטלת עליו!

פס"ד מ"י נ' לוי:

אדם ביטח את עצמו באמצעות חברת ביטוח והחברה הפכה להיות חדלת פירעון.

ביהמ"ש דוחה תביעה לפיצוי נ' המדינה בגין טענה להתרשלות המפקח על הבטוח בכך שלא ביטל רישיון של חברת ביטוח שנקלעה לחדלות פירעון.

ביהמ"ש קובע שבשלילת רישיון הוא איננו מכיר בחובת זהירות מושגית.

לצילום השיעור



חמש − = 1

תואר ראשון
תואר שני
מרצים