שם הכותב: תאריך: 05 ינואר 2013

סקטור ציבורי

 

המרכיב העיקרי של הסקטור הציבורי היא הממשלה אך יחד איתו נמנים מוסדות נוספים קרי מלכר"ים (מוסדות ללא כוונה רווח), קופות חולים, רשויות מקומיות וכו'.

ממשלה רחבה מתייחסת לכל המוסדות המשפיעים על הסקטור הציבורי. כאשר דנים בממשלה מתמקדים בתקציב הממשלה, מבנה הממשלה, השלכות של התקציב וניהול תקציב.

תקציב הממשלה כולל:

1.      מוצרים ציבוריים- אלו הם מוצרים שלא ניתן לרכוש בסקטור הפרטי, דהיינו רק הממשלה יכולה לספק אותו (קרי משרד הפנים, משרד המשפטים).

2.      מוצרים ציבוריים למחצה- אלו הם מוצרים אשר ניתן לרכוש אותם גם בסקטור הפרטי קרי בריאות, רווחה.

תקציב מדינת ישראל מגיע ל366 מילאירד ₪ בשנת 2012. תקציבה של מדינת ישראל הינו תקציב קשיח כיוון שקשה לבצע בו שינויים. מהתקציב מיועדים להחזר חובות וריבית, 15% מוקצים לביטחון. והיתר מיועדים לצרכים השונים וניתנים לשינויים.

צד ההכנסות

ההכנסות בעיקרן הן מגבית מסים (מיסים ישירים ועקיפים), תמלוגים, אגרות, רווחים על ריביות, הכנסות ממלוות שהממשלה מנפיקה (קרי אג"ח בשוק המקומי ובחו"ל).

מיסים ישירים- מוטלים ישירות על ההכנסה קרי מס הכנסה, ביטוח לאומי, מס ביראות וכו'.

מיסים עקיפים- נקראים גם מיסי הוצאה.

בשנת 2009 היוו לראשונה המיסים העקיפים משקל גדול יותר מהמיסים הישירים. בהשוואה ל−OECD, נטל המס הכולל זהה, אך החלוקה הפנימית שונה.

בישראל,  50% מהאוכלוסייה איננה משלמות מס ואילו יתר האוכלוסייה המורכבת מהעשירונים העליונים לוקחים את הנטל. העלת המס הישיר מעבר לשיעור מסוים יכול לגרום להורדה בהכנסות וזאת כיוון שהמוטיבציה לעבוד יורדת והצמיחה נפגעת.

הסיבות לגביית מס:

  1. הכנסות אשר ממנות פעולות הממשלה למתן שירותים לציבור.
  2. שינוי חלוקת ההכנסות במשק ולהפוך אותה לשוויונית
  3. מימון העלות שיש למוצרים שיש להם השפעה חיצונית שלילית.

צד ההוצאות

צד ההוצאות בתקציב כולל שני מרכיבים עיקריים:

  1. הוצאות על פעילויות שוטפות (כל פעילות אשר לא מוגדרת כהשקעה או פיתוח)
  2. הוצאות על השקעות והון. אשר מהוות אחוז קטן מסך התקציב.

צד ההוצאות מושפעת מהמדיניות הכלכלית חברתית פוליטית של הממשלה. אחת התופעות הניתנות לזיהוי בצד ההוצאות היא קשיחות תקציבית הנובעת ממבנה תקציב הממשלה.

 

תקציב הממשלה הינו כדלקמן:

  1. בטחון- מהווה בין 14%-15% מסך התקציב. הבעייתיות בתקציב הביטחון היא שהשקיפות נמוכה. נטל הביטחון במדינת ישראל הולך ויורד לארוך השנים (כלומר הוצאות הביטחון מתוך התוצר) וזאת בשל התייעלות, הסכמי שלום שנחתמו וכו'. בתקציב הביטחון קיימים הוצאות הניתנות לצמצום קרי תפקידים בצבא, תפקידים במשרדים ממשלתיים וכו'.
  2. בריאות- מהווה 5%-6% מסך התקציב. ניתן לראות שהוצאות הבריאות עלו וזאת בשל עליית תוחלת החיים (כאשר יש אוכלוסיה קשישה יש יותר הוצאות בריאות) והתייקרות הטכנולוגיות החדשות. ההוצאה הממשלתית למטרות בריאות ירדו ובמקביל ההוצאות של הסקטור הפרטי עלו וזאת כיוון שהממשלה מאפשרת לאזרחים להשתמש בהוצאות פרטיות לצורכי בריאות.
  3. חינוך- מהווה 10%-11% מסך התקציב ללא התקציב להשכלה גבוהה אשר מהווה 2% מסך התקציב הכולל.. בהשוואה ל- OECD מדינת ישראל נמצאת במצב טוב אך חלוקת הכספים הפנימית טיננה יעילה.
  4. תשלומי העברה- מהווים 35% מסך התקציב. תשלומי העברה תלויים גם בשאר התקציבים. מדינת ישראל הינה מדינת רווחה אך מתן תשלומי העברה לא מתבצעת בצורה ולכן לקו העוני נשאר באותה רמה. ההתנהלות הלא יעליה הזו דורשת שינוי.

 

גרעון ממשלתי

כאשר צד ההוצאות גדול מצד ההכנסות קיים גרעון תקציבי. לרוב, מדינת ישראל נמצאת בגרעון תקציבי אשר ממומן ע"י הנפקת אגרות חוב (בארץ ובחו"ל) ומימון ע"י מלווה מהבנק המרכזי. "יעד הגרעון" הינו יעד המחושב כשיעור מסוים מתוך התוצר. דהיינו, הממשלה מעריכה כי הכנסותיה מהוות חלק גדול יותר מהוצאותיה, ולכן היא קובעת יעד מסוים לגרעון. בעת תכנון יעדי ההכנסות, חשוב לדעת שעליית בשיעורי המס איננו הגורם העיקרי להכנסות ולעומת זאת הצמיחה במשק היא הגורם החשוב ביותר. צמיחה מואטת או מיתון יגרמו להכנסות ממיסים לרדת גם במצב בו קיימת עליה בשיעורי המס. קיים קשר ישיר בין שיעור הגרעון מתוך התוצר לבין הצמיחה. כאשר שיעור הגרעון נמוך, קיימת צמיחה גובהה. ולכן, הטיפול בגרעון התקציב דורש קיצוץ הוצאות ע"י התייעלות תוך שאיפה לצמיחה אשר יביאו לגידול בהכנסות בטווח הארוך לעומת העלאת שיעורי המס שמהווים פתרון לטווח הקצר בלבד.

 

יציבות כלכלית

באמנת מנסטריך משנת 1992 נקבעו מספר אינדיקטורים המתייחסים ליציבות כלכלית:

1.    שיעור גרעון מתוך התוצר שלא עולה על 3%.

2.    יחס חוב תוצר שלא יעלה על 60% (חוב מתוך סך התוצר). חוב של מדינה נוצר בשל הנפקת אג"ח לגורמי חוץ ופנים.

יש קשר בין שעור הגרעון מתוך התוצר לבין יחס חוב תוצר, כיוון שכאשר שעור הגרעון עולה, יחס חוב תוצר (נוצר יותר חוב ביחס לתוצר).

היתרונות בגיוס הון מחו"ל:

     א.         מקטין את החיסכון.

     ב.         תורם ליתרות המט"ח של המדינה.

     ג.          עלות גיוס ההון נמוכה יותר אשר מקנה לפירמות פרטיות יתרון.

3.    יציבות מחירים− יציבות המחירים צריכה להתאפיין בכך שהאינפלציה לא תעלה על 3% שנה.

4.    שוק המט"ח− קיימת חשיבות ליציבות בשוק המט"ח, על מנת לספק הגנה מפני ספיקולציות (ניצול הפרשי שע"ח וריביות כדי לבצע ספקולציות על המטבעות).

5.    ריבית− הריבית לטווח ארוך לא צריכה לעלות על שיעור של 9% . החשיבות זו נובעת מכך שהשפעות שיעורי הריבית משליכות על הציפיות לאינפלציה. לכן, כאשר מעוניינים לצמצם ציפיות לאינפלציה, יש לדאוג כי שער הריבית לא יעלה על 9%.



× שמונה = 32

תואר ראשון
תואר שני
מרצים