שם הכותב: תאריך: 15 פברואר 2014

בס"ד

15.12.2013

שיעור 10

השיטה השלישית להתערבות ממשלתית, קביעת מחיר מקסימום אפקטיבי:

נמצא את הרווח המקסימלי בהינתן כך שהממשלה קבעה ליצרן מחיר מקסימום אפקטיבי למחיר שהוא מוכר, מחיר שיש לו משמעות אשר משפיע על מחיר הקנייה מצדם של הצרכנים. להראות מצב של מחיר מקסימום שהוא נמוך יותר מהמחיר שקבע המונופול לפני כן. הפדיון של המונופול יהיה : TR(Q)=P MAX*Q

התנאים להימצאות על נקודת אופטימום:

המונופול ייצר וימכור בתנאי תחרות משוכללת, ולכן יהפוך להיות יצרן תחרותי. הממשלה יכולה לגרום למונופול לייצר ולמכור בתנאי תחרות משוכללת, ואז ימכור באותו מחיר את אותה הכמות ויקבל את אותו הרווח.

מחיר המקסימום לא חייב להיקבע ברמת מחיר של תחרות משוכללת, אך במידה וייקבע הרי שיהיה היצרן המונופוליסטי יצרן תחרותי לאחר קביעת מחיר המקסימום.

מודל המחיר מקסימום מראה מצב בו המונופול לא שולט על המחיר, אלא זה נקבע לו, ויצרן כזה הפדיון השולי שלו יהיה תמיד מחיר המוצר. ולכן, כוחו של המונופוליסט ייחלש.

נראה דוגמה מספרית:

נניח שהממשלה קובעת מחיר מקסימום, ששווה למחיר ברמת תחרות משוכללת

Pmax=12, Q=6

עודף יצרן= 36, עודף יצרן= 36.

סך הרווח=72

 

 

ברמת מחיר מקסימום P=12 היצרן רואה עקומת ביקוש גמישה לחלוטין. ברמת מחיר המקסימום הוא יראה עקומת ביקוש שבורה, ממחיר המקסימום בקו אופקי לציר הכמויות ונשבר בעקומת הביקוש.

  • עקומת MR תושפע מכך, שכן זו נגזרת מעקומת הביקוש. אם עקומת הביקוש השתנתה, עקומת הפדיון השולי ישתנה גם הוא בהתאם. ברמת מחיר המקסימום, כאשר הביקוש גמיש לחלוטין, עקומת הפדיון השולי מתלכדת
    עם עקומת הביקוש הכולל (שכן כל יחידה נוספת שמייצר היצרן מוסיפה לו בדיוק את מחיר המוצר לרווח).
  • החלק של MR בו כל כמות היא מעבר ל-6 יחידות נופלת על עקומת הביקוש היורד משמאל לימין, יהיה החלק השלילי של MR.
  • בנקודת השבירה של עקומת הביקוש ,לא ניתן לגזור את עקומת הביקוש , על כן נקבל קטע קשיח. גם החלק הקשיח לחלוטין הינו חלק מעקומת MR.

זיהוי נקודת האופטימום במודל:

  1. PMAX= MC
  2. MC עולה

המונופול ייצר וימכור 6 יחידות, במחיר של 12 ש"ח ליחידה. לכן, נמצא היצרן המונופוליסט כעת באותו מצב של היצרן התחרותי.

המבנה של MR החדש מסביר למה גורם מחיר המקסימום, וכן מה יקרה אם יהיו שינויים במודל , לדוגמה – MC יורדת (שיפור טכנולוגי, מחירי גורמי ייצור יורדים, נתינת סובסידיה) – איך נקבע כעת נקודת האופטימום החדשה?

  1. סובסידיה – ניתנת סובסידיה לכל יחידה מיוצרת, בגובה של 6 ש"ח ליחידה. כיצד תשפיע הסובסידיה על הצרכן, היצרן והממשלה?

הסובסידיה תוזיל את העלות השולית של היצרן, ו-MC ירד:

נקודת האופטימום תימצא על נקודת החיתון בין MC=MR, נקודה זו נמצאת על הקטע קשיח לחלוטין של MR.

והכמות תישאר 6, והכמות תישאר אותה כמות 12.

קטע זה מבטא קשיחות מחיר, שכן אין שינוי במחיר – מחיר קשיח כלפי מטה.

 

כעת, בוא נראה מה ההשפעה של כך :

עודף הצרכן = 12*6=36, עודף הצרכן לא השתנה.

עודף היצרן= , עודף היצרן גדל.

סך הרווחה= 108

כעת נניח סובסידיה שתוריד את MC כך שנקודת החיתוך בין MC=MR יהיה בקטע השלילי של MR.

2Q-18=24-2Q à Q=7, P=10

כעת, המחיר שרואה הצרכן קטן מהמחיר שראה קודם, לכן עודף הצרכן יגדל.

שניתנה סובסידיה של 6 ש"ח היא לא השפיעה כלל על הצרכנים, והנהנה היחיד שלה היה היצרן. במקרה השני, בו הסובסידיה שניתנה הייתה 18 ש"ח, ובמקרה זה שני הצדדים נהנים (יצרן רואה מחיר של 28 ש"ח, והמחיר לצרכן 10 ש"ח). הסובסידיה היותר הגיונית היא הראשונה, שהינה בעקומה הקשיחה של MR. אין סיבה להיטיב עם הצרכנים מעבר למחיר המקסימום, ויש להשאיר את הצרכן עם עודף הצרכן הטבעי, הנובע מתחרות משוכללת.

מה קורה כאשר מחיר המקסימום עדיין אפקטיבי אבל אינו ברמה של תחרות משוכללת?

מקרה ראשון: PMAX=14

כעת MR יהיה הקו האופקי של מחיר המקסימום, ירד לחלק הקשיח לחלוטין וימשיך עד נקודת החיתוך עם MR המקורי ומשם ימשיך להיות MR המקורי.

נקודת המקסימום תהיה: p=14, Q=5

 

מקרה שני: מחיר שהינו נמוך ממחיר תחרות משוכללת, PMAX= מחיר זה יגרום לעודף ביקוש במוצר בענף, במקרה כזה המחיר יעלה ומחיר המקסימום לא יישמר. לכן, על מנת לשמור על מחיר המקסימום שנקבע חייבת הממשלה לבצע מהלכים נוספים – לספק את עודף הביקוש על ידי מלאי שהממשלה שומרת, לאפשר ייבוא, לתת סובסידיה ליחידה, לקבוע מכסות צריכה.

במצב כזה: Q=2, P=4

את עודף הביקוש נמצא על ידי הצבת הכמות בעקומת הביקוש:

4=24-2Qà Q=10 יש עודף ביקוש של 10 יחידות

לסיכום, המקסימום צריך להיות אפקטיבי ומטרתו הראשונית הינה להטיב עם הצרכנים ומגדיל את עודף הצרכנים, פוגע ברווחי הצרכנים באמצעות מדיניות משולבת. וכן, מה קורה כאשר מחיר המקסימום נקבע ברמה שונה מרמת תחרות משוכללת.

מונופול טבעי:
לפעמים נוצר בענף מצב, שבאופן טבעי יצרן הופך למונופול. ואז, עדיף שיהיה מונופול מאשר תחרות. מונופול טבעי בדרך כלל קיים במצב בו ההוצאה על התשתית היא מאוד גבוה (מקורות, חברת חשמל, בזק) – בענפים כאלו נוצר מונופול טבעי, וכן הביקוש בענף מצדיק זאת. ענפים בהם ההוצאה על תשתית היא מאוד גבוה, זה גורם לכך שההוצאה הקבועה היא מאוד גבוה, ולכן אם מספר יצרנים יתחרו ביניהם באותו ענף, כאשר כל אחד מהם יצטרך להוציא את אותה הוצאה קבועה גבוהה הם לא יוכלו לשאת בנטל, יקרסו ויעזבו את הענף. אז, לא רק הם ייפגעו אלא גם הצרכנים, שכן לא יהיה מי שימכור להם את המוצר. במצב זה הפדיון יתחלק בין כל אותם היצרנים, אם רק אחד יישא בהוצאה הגבוהה – הפדיון בשוק יגיע רק אליו, ועל כן במצב זה יוכל היצרן לעמוד בהוצאה הגבוהה אל מול הפדיון הגבוה. מונופול טבעי נהנה מהיתרון לגודל. ההוצאה הממוצעת שלו יורדת לאורך לתחום ארוך. ברמה הטכנית, מונופול טבעי נוצר כאשר עקומת הביקוש D חותכת את עקומת ההוצאות הממוצעות AC אך ורק בחלק היורד של עקומת ההוצאות הממוצעות.

המודל הראשון:

MC=b

 

 

הנח שהממשלה רוצה להטיב עם הצרכנים, להביא את המונופול לרווח נורמלי, ובהנחה שאין לה עלויות אכיפה ליהנות מכך שלא יהיו לה הוצאות בעקבות ההתערבות שלה – עליה לקבוע מחיר מקסימום היכן ש-AC חותך את הביקוש PMAX=AC ß

 

המודל השני:

בחלק היורד של AC קיים יתרון לגודל, עקומת הביקוש

חותכת את AC רק בחלק היורד , לכן אין ספק שיהיה פה מונופול טבעי.

  • בתחרות משוכללת יש הפסד כי AC>P
  • במונופול המחיר גבוה מ-AC .

הביקוש חותך את AC רק בחלק היורד, אך אם הוא היה חותך אותו בחלק העולה של AC הרי שבתנאי תחרות משוכללת היה רווח ולא היה נוצר מונופול טבעי.

אם הממשלה רוצה להשיג את אותם היעדים, נשווה את P בנקודה בה D=AC.

אפליית מחירים
אחד מסגולות הכוח של המונופול זה יכולתו להפלות במחיר המוצר. ברגע שליצרן יש את יכולת זו, יש לו אפשרות להגדיל את הרווח. אפליית מחירים זו תופעה שלא חייבת להתקיים במצב של מונופול, אלא מספיק שלא תתקיים תחרות משוכללת על מנת שיוכל היצרן ליצור אפליית מחירים. בתנאי תחרות משוכללת לא יכולה להיות אפליית מחירים, שכן כולם מוכרים במחיר אחיד. התנאים לאפליית מחיר:

  1. קיומו של מונופול בענף (מספיק שתהיה איזה שהיא השפעה על המחיר).
  2. הפרדה מוחלטת בין השווקים השונים בהם נמכר המוצר.
  3. גמישות הביקוש בשוק האחד בנקודת שיווי המשקל תהיה שונה מגמישות הביקוש בשוק השני בנקודת שיווי המשקל, אחרת לא תיווצר אפליית מחיר. אם גמישות הביקוש בנקודת שיווי המשקל בשני השווקים שווה, רגישות הצרכנים תהיה שווה בשני השווקים, ועל כן במצב כזה לא ניתן לעשות אפליית מחירים.

נבחין בין שלושה מקרים של אפליית מחיר:

  1. אפליה מושלמת/ מונופול מפלה מושלם / אפליה מדרגה ראשונה– המונופול מוכר כל יחידה במחיר הגבוה האפשרי.
  2. אפליה לפי כמות/ אפליה מדרגה שנייה- אם הצרכנים קונים יותר, ישלמו פחות. (לא נלמד).
  3. אפליית מחיר בין שווקים שונים/ אפליה מדרגה שלישית – לכל שוק יהיה את המחיר שוק שלו, והאפליה תהיה בין השווקים השונים.

המודל המתמטי של אפליית מחיר: מונופול מוכר לשני שווקים שונים, בהם יכול המונופול להשוות ומתקיימת הנחת הגזירות.

  • בהוצאות לא נעשה הפרדה בין Q1 ל-Q2 שכן ההוצאה הינה אותה הוצאה, בין אם נמכור ובין אם לאו.

תנאים:

MR1=MR2 במצב כזה ß

רק אם בנקודת שיווי המשקל הגמישות שונות, המחירים יהיו שונים!

|Ed1||Ed2| à P1P2

  1. בכל שוק , צריך להתקיים שהשיפוע של MC צריך להיות גדול משיפוע M.

 

לצילום השיעור

 

 

לצילום התרגול

 

 



שבע + 4 =

תואר ראשון
תואר שני
מרצים