שם הכותב: תאריך: 28 דצמבר 2014

שיעור 10 – תמחיר תקן –

המשך דוגמא משיעור קודם –

תקן עבודה ישירה ליח' – 1.5 שעות במחיר של 12$ לשעה.

עלות עבודה ישירה בפועל – 40,300 דולר עבור 3,250 שעות.

יוצרו – 2000 יח'.

סך הסטייה בעבודה הישירה – 2000 יח' * 1.5 שעות ליחידה*12$ – 40,300 = (4,300)

סטיית היעילות –( 3,250 – 2,000 יח' *1.5 שעות לחידה ) * 12$ = (3,000) => בודקים את ההפרש בין השעות התקניות שהיו אמורות להיות לשעות בפועל וכפלים במחיר התקני.

סטיית תעריף – ( 12 – 40,300/3,250) * 3,250 = (1,300)=> בודקים את ההפרש בין המחיר התקני למחיר בפועל לשעת עבודה וכופלים במס שעות העבודה בפועל.

הערה בנוגע לסטיית המחיר בחו"ג – בד"כ חישוב הסטיות בכלל במערכת תמחיר התקן מתייחס לסטיות שנוצרו בתהליך היצור. אלא, שרכישת חו"ג לאו דווקא נעשית בהתאם לכמות שמוכנסת לייצור. ישנם מקרים שבהם סטיית המחיר בחו"ג מחושבת על כל הכמות שנרכשה ולאו דווקא רק על הכמות שהוכנסה לייצור. במקרה כזה, סך הסטיות בחומרי הגלם שונה מהסטייה בחומרי הגלם בתהליך הייצור.

 

ניתוח סטיות בעלויות העקיפות

כאשר אנחנו קובעים תקנים להעמסת עלויות עקיפות יש לשים לב לשתי נקודות עיקריות –

1. העלויות העקיפות אינן נובעות בהכרח מהמוצר המיוצר, אלא מעצם תהליך היצור.

2. חלק מהעלויות העקיפות הינן עלויות עקיפות קבועות שלא יושפעו מהיקף הייצור. במערכת תמחיר התקן מכיוון שהתקן נקבע לכל יחידה ויחידה, נוצר עיוות מסוים, מכיוון שקביעת תעריפי העמסה לעלויות עקיפות קבועות הופכת אותן במובן מסוים לעלויות משתנות.

לפני שנתייחס לניתוח הסטיות בעלויות העקיפות, עלינו להבין קודם כל כיצד נקבעים תעריפי העמסה, וכיצד מועמסות העלויות העקיפות במהלך תהליך הייצור.

1. קביעת תעריפי העמסה

בדומה לתמחיר ההזמנה, תעריפי העמסה של העלויות העקיפות בייצור נקבעים בתחילת התקופה, על בסיס היקף פעילות חזוי, אלא שבמערכת תמחיר התקן קיימת הפרדה בין עקיפות משתנות ובין עקיפות קבועות.

שלב ראשון – נאמוד את סך העלויות העקיפות הצפויות במהלך התקופה, תוך הפרדה בין עקיפות קבועות לעקיפות משתנות.

שלב שני – נמצא מהו מחולל העלות שעל בסיסו יועמסו העלויות העקיפות (יתכן שיהיה יותר ממחולל עלות אחד).

שלב שלישי – נאמוד את צריכת מחולל העלות התקנית ליחידת מוצר.

שלב רביעי – נאמוד את היקף הייצור הצפוי של המוצרים במהלך התקופה. אומדן זה נקרא גם בשם – תקופה נורמאלית.

שלב חמישי – תעריפי העמסה נקבעים ע"י חלוקת היקף העלויות העקיפות החזויות בתפוקה הנורמלית שהיא מוכפלת בצריכת מחולל העלות התקנית ליחידת מוצר.

 

דוגמא לשלבים לקביעת תעריפי העמסה

שלב 1 – אומדים את תחזית העלויות העקיפות – תחזית עלויות עקיפות לתקופה – 1,000,000 ₪ – קבועות, 1,500,000 ₪ – משתנות.

שלב 2 – נמצא מהו מחולל העלות – שעות מכונה. כלומר הוא הגורם הדומיננטי שמשפיע על העלויות העקיפות.

שלב 3 – נאמוד את צריכת מחולל העלות התקנית – 5 שעות מכונה ליח'. כלומר לפי התקן קבעו שכדי לייצר יחידה צריך 5 שעות מכונה.

שלב 4 – נמצא את היקף הייצור החזוי – תפוקה נורמאלית – 20,000 יח'. כלומר התכנון הוא לייצר במהלך התקופה 20,000 יח'.

שלב 5 – תעריפי העמסה נקבעים ע"י חלוקת היקף העלויות העקיפות החזויות בתפוקה הנורמלית שהיא מוכפלת בצריכת מחולל העלות התקנית ליחידת מוצר –

תעריף העמסה לשעת מכונה של עקיפות משתנות – 1,500,000/(20,000*5) = 15 ₪ לשעת מכונה. => מחלקים את העקיפות המשתנות החזויות בסך שעות המכונה החזויות.

לכן תעריף העמסה של העקיפות המשתנות ליח' מוצר – 15 ₪ * 5 = 75 => כלומר יח' אחת צורכת 5 שעות מכונה, כפול 15 ₪ לשעת מכונה, יוצא 75 ₪ עלויות משתנות מעומסות ליח' מוצר אחת.

תעריף העמסה לשעת מכונה של עקיפות קבועות – 1,000,000/(20,000*5) = 10 ₪ לשעת מכונה => מחלקים את העקיפות הקבועות החזויות בסך שעות המכונה החזויות לכל היח' שצפוי לייצר.

תעריף העמסה עלויות קבועות ליח' – 10 ₪ * 5 = 50 ₪ עלויות קבועות ליח' מוצר אחת.

 

2. העמסת עלויות עקיפות במערכת תמחיר התקן במהלך הייצור –

במהלך תהליך הייצור נעמיס את העלויות העקיפות רק על היחידות שיוצרו בפועל (ללא קשר לכמות המתוכננת), כאילו הן יוצרו בהתאם לתקן. כלומר את העלויות העקיפות מייצרים רק בהתאם למה שיוצר מתוך הנחה שהם יוצרים בהתאם לתקן (למשל כמו בדוגמא שכל יח' צריכה 5 שעות מכונה)

המשך הדוגמא

נניח שבמהלך התקופה יוצרו 21,000 יח' בפועל.

סך העלויות העקיפות שנצברו במערכת תמחיר התקן יהיו – 21,000 * 5 שעות מכונה ליח' * ( 15 ₪ עלויות משתנות לשעת מכונה + 10 ₪ עלויות קבועות לשעת מכונה) = 2,625,000 ₪

או לפי חישוב עלויות עקיפות ליחידת מוצר אחת – 21,000 * (75 משתנות + 50 קבועות ) = 2,625,000 ₪

כלומר העמסנו את העלויות העקיפות התקניות על מס' היחידות שהועמסו בפועל.

3. ניתוח הסטיות בעלויות העקיפות –

בסיום התקופה נשווה בין העלויות העקיפות שנצברו במערכת תמחיר התקן ובין העלויות העקיפות בפועל, כאשר ההפרש מהווה את סך הסטייה בעלויות העקיפות.

המשך הדוגמא –

סך העקיפות שהועמסו לפי מערכת תמחיר התקן – 2,625,000 ₪

סך העקיפות בפועל (נתון ) – 2,650,000 ₪

סך הסטייה בעקיפות היא – (25,000 ₪). סטייה לרעה – עלה לנו יותר ממה שתכננו לפי תמחיר תקן.

בניתוח הסטיות בעלויות העקיפות, עלינו להביא בחשבון מספר גורמים –

1. העובדה שחלק מהעלויות העקיפות הינן עלויות קבועות שאינן אמורות להיות מושפעות מהיקף הייצור. למשל – הוצאות פחת לא קשורות למספר היחידות שיוצרו.

2. היקף הייצור בפועל לא תמיד זהה להיקף הייצור המתוכנן שעל בסיסו נקבעו תעריפי העמסה.

3. לא תמיד צריכת מכולל העלות בפועל זהה לצריכה המתוכננת. למשל – הנחנו שכל יח' נייצר ב-5 שעות מכונה ויכול להיות שפועל יצרו כל יח' ב-6 שעות מכונה ופער זה כבר יוצר הפרש.

ניתוח הסטיות בעלויות העקיפות מביא בחשבון את שלושת הבעיות הנ"ל, לכן קיימות 3 סטיות בעלויות העקיפות כאשר לכל אחד מסוגי העלויות (משתנות וקבועות) מחושבות שתי סטיות –

1. סטיית תקציב ( משתנות + קבועות )

סטיית תקציב בעקיפות הקבועות – מכיוון שהיקף הפעילות בפועל לא תמיד זהה להיקף הפעילות המתוכנן, סטיית התקציב היא למעשה מעין ניתוח רגישות של נתוני התכנון להיקף הייצור בפועל. החישוב הוא – סה"כ עקיפות קבועות מתוכננת – סה"כ עקיפות קבועות בפועל.

סטיית תקציב בעקיפות המשתנות – העלויות העקיפות הן תוצר של תהליך הייצור ולאו דווקא של הכמות המיוצרת. סטיית התקציב בעקיפות המשתנות בוחנת את ההשפעה של צריכת מחולל העלות בפועל (ללא קשר לכמות היחידות שיוצרה) על העלויות העקיפות המשתנות. החישוב הוא – (תעריף העמסה של עקיפות משתנות ליח' מחולל עלות * צריכת מחולל עלות בפועל ) – עקיפות משתנות בפועל. הנחנו שכל יח' מחולל עלות שנשתמש בה תייצר עלויות עקיפות משתנות, אז ברגע שצרכנו יח' מחולל עלות מסוים יש אומדן לעקיפות משתנות, כאשר נפחית מהם את העקיפות המשתנות בפועל ונקבל את הפער, הסטייה.

**הערה – סטיית התקציב היא הסטייה היחידה מבין 3 הסטיות בעלויות העקיפות שבה אנו משתמשים בעלויות העקיפות בפועל.

שתי הסטיות הבאות – סטיית היעילות וסטיית ההיקף באות לבחון כיצד החריגה מהייצור התקני השפיעה העמסת העלויות העקיפות. שתי הסטיות הללו לא מודדות את העלויות העקיפות בפועל, אלא מודדות כיצד החריגה מהתקן השפיעה רק על העמסת העלויות.

2. סטיית יעילות (משתנות)החישוב הוא – (צריכת תקנית של מחולל העלות – צריכה בפועל של מחולל העלות) * תעריף העמסה של עקיפות משתנות ליח' מחולל עלות.

3. סטיית היקף (קבועות)סטייה זו בוחנת את ההשפעה של השינוי בין היקף הייצור המתוכנן להיקף הייצור בפועל על העמסת העלויות הקבועות. העלויות הקבועות לא אמורות להיות מושפעות מהיקף הייצור, קביעת תקן להעמסת עלויות קבועות יוצרת עיוות בכך שהיא הופכת עלויות קבועות למשתנות. תעריף העמסה של העלויות הקבועות נקבע בהתאם להיקף ייצור מתוכנן. סטיית ההיקף מנסה לבחון כיצד היה משתנה תעריף העמסה אילו היקף הייצור המתוכנן היה זהה להיקף בפועל. החישוב הוא – ( (כמות יח' בפועל * צריכת מחולל עלות תקנית ליח') – (כמות יח' מתוכננת * צריכת מחולל עלות ליח') ) * תעריף העמסה של עקיפות קבועות

או לפי החישוב הבא –

עקיפות קבועות שהועמסו על הייצור בפועל – סך עקיפות קבועות מתוכננות

כאשר היקף הייצור בפועל גבוה מהיקף הייצור המתוכנן – סטיית ההיקף היא חיובית – העמסת יתר – כלומר היינו צריכים להעמיס פחות עלויות עקיפות קבועות.

כאשר היקף הייצור בפועל נמוך מהיקף הייצור המתוכנן – סטיית ההיקף היא שלילית – העמסת חסר – כלומר היינו צריכים להעמיס יותר עלויות עקיפות קבועות.

 

המשך דוגמא –

נתונים נוספים –

מתוך סך העקיפות בפועל – 2,650,000 – סך העקיפות הקבועות בפועל – 1,100,000 ₪, סך העקיפות המשתנות בפועל – 1,550,000 ₪.

סך שעות מכונה בפועל – 110,000 שעות

סטיית תקציב בעקיפות קבועות –

סה"כ עקיפות קבועות מתוכננת – סה"כ עקיפות קבועות בפועל = 1,000,000 – 1,100,000 = (100,000 ₪), כלומר ישנה סטיית תקציב בעקיפות הקבועות של 100,000, תכננו עלויות של 100,000 פחות.

סטיית תקציב בעקיפות משתנות

(תעריף העמסה – 15 ש"ח * יח' מחולל עלות שנצרכו בפועל – 110,000) – 1,550,000 = 100,000 ₪, סטייה חיובית של 100,000, כלומר הערכנו שיעלה לנו 100,000 ₪ יותר ובסוף יצא פחות.

סה"כ סטיית תקציב קבועות – (100,000)

סה"כ סטיית תקציב משתנות – 100,000

סה"כ סטיית תקציב – 0

סטיית יעילות – משתנות –

(21,000*5-110,000)*15 = (75,000) => ישנה העמסת חסר, סטייה שלילית, של 75,000, כלומר העמסנו רק על 21,000 מוצרים 5 שעות מכונה, שבפועל היה צריך להעמיס 110,000 שעות מכונה.

סטיית היקף – קבועות –

(21,000*5 – 20,000*5)*10 = 50,000 => כמות היח' בפועל כפול שעות המכונה ליח' פחות כמות היח' שתוכננו כפול שעות המכונה, כל זה כפול תעריף העמסה.

או לפי החישוב –

21,000*5*10 – 1,000,000 = 50,0000 => עקיפות קבועות שהועמסו על הייצור בפועל (סה"כ יח' שיוצרו בפועל, כפול מס' שעות ליח', כפול תעריף העמסה לעקיפות קבועות) פחות סה"כ עקיפות קבועות מתוכננות.

סיכום –

סטיית תקציב – 0

סטיית יעילות – (75,000)

סטיית היקף – 50,000

סה"כ סטייה בעלויות העקיפות – (25,000)

 

הערות לתמחיר תקן

1. צריך לזכור שהיקף הייצור הנורמלי/המתוכנן משמש אותנו רק לצורך בניית תעריפי העמסה. במהלך הייצור עלויות התקן מועמסות על כל היחידות המיוצרות, גם אם הכמות שלהן שונה מהכמות המתוכננת.

2. כאשר מדובר בסטיות שאינן מהותיות, כל הסטיות יזקפו לעלות המכר ובדרך כלל הפירמה תמשיך לשמור על אותם תקנים. לעומת זאת, סטיות מהותיות יגרמו לפירמה לשנות את תקני הייצור ומחלקים את העלויות בין המלאי בתהליך, עלות המכר ומלאי תוצרת גמורה.

תרגיל מס' 1:

חברת "לואיס" בע"מ (להלן: "החברה") מייצרת מוצר יחיד. היקף הפעילות הנורמאלית של החברה הינו יצור של 1,500 יחידות מוצר בחודש.

להלן תקני הייצור בהם משתמשת החברה:

                כמות נדרשת ליח' מוצר            עלות ליח' מוצר

עבודה ישירה            3 שעות                    150

חומרי גלם            1 ק"ג                    20

עקיפות משתנות                                60

עקיפות קבועות                                90

ס"ה עלות תקנית ליחידת מוצר                        320

העלויות העקיפות מועמסות על בסיס שעות העבודה הישירה. (מחולל העלות – 3 שעות עבודה ליח' מוצר)

בחודש ינואר ייצרה החברה 1,550 יחידות. להלן נתונים אודות הכמויות ועלויות הייצור בפועל:

                ס"ה כמות                ס"ה עלות

עבודה ישירה            4,700 שעות                235,000

חומרי גלם            1,600 ק"ג                31,200

עקיפות משתנות                                93,000

עקיפות קבועות                                140,000

נדרש:

חישוב הסטיות בעלויות הייצור תוך הפרדה לסטיית חומרי גלם ומרכיביה (כמות ומחיר), סטיית עבודה ישירה ומרכיביה (יעילות ותעריף) וסטיית העלויות העקיפות ומרכיביה (תקציב, יעילות והיקף).

פתרון:

סה"כ עלות תקנית לייצור – 1,550 יח' שיוצרו בפועל * 320 ₪ ליח' = 496,000 ₪ – סך העלויות שהועמסו – מעימסים לפי מס' היח' שיוצרו בפועל כפול עלות תקנית ליח'.

עלות הייצור בפועל – 31,200 חומרי גלם + 235,000 עבודה ישירה + 233,000 עלויות עקיפות = 499,200 ₪ – סך העלויות בפועל.

סה"כ הסטייה בעלויות – (3,200) -> סטייה שלילית– סטיית חסר, העמסנו פחות ובסוף עלה לנו יותר.

סטייה זו מחולקת לסטיית חו"ג, סטיית עבודה
וסטייה בעלויות העקיפות.

סטיית חו"ג –

עלות חו"ג תקנית – 1,550 יח' * 20 ₪ ליחידת מוצר = 31,000

עלות חו"ג בפועל – 31,200

סה"כ סטייה – (200) – מתחלקת לסטיית כמות
וסטיית מחיר.

סטיית כמות –( 1,550*1 יח' חומר גלם ליח' – 1,600 יח' חומרי גלם שנצרכו בפועל ) * 20 ₪ ליח' חומר גלם לפי התקן = (1,000)

סטיית המחיר –( 20 מחיר תקן ליח' חומר גלם – 31,200/1,600 ) * 1,600 = 800 -> המחיר התקני ליח' חומר גלם פחות כמה עלה לנו בפועל יח' חו"ג שזה עלות חומרי הגלם לחלק ליח' חומרי הגלם שהשתמשנו בהם, כל זה כפול סך יח' חומרי הגלם שהשתמשנו בהם.

סה"כ סטיית חומרי גלם – (1000) – 800 = (200)

סטיית עבודה ישירה

סך עלות עבודה ישירה תקנית – 1,550 יח'*150 ₪ עלות שעות עבודה ליח' מוצר = 232,500

עלות עבודה ישירה בפועל – 235,000 (נתון)

סה"כ סטייה – (2,500) – מתחלקת לסטייה ביעילות (האם היינו יעילים מבחינת מס שעות עבודה או פחות יעילים) וסטייה בתעריף (אם המחיר לשעת עבודה היה בהתאם לתקן).

סטיית יעילות – (1550 יח' * 3 שעות תקניות ליח' מוצר – 4,700 שעות עבודה בפועל) * 50 ₪ עלות תקנית לשעת עבודה = (2,500)

סטיית תעריף – (50 ₪ עלות תקנית לשעת עבודה – 235,000/4,700 עלות לשעת עבודה בפועל ) * 4,700 סה"כ שעות עבודה בפועל = 0

סה"כ סטיית עבודה ישירה – (2,500)

סטיית עלויות עקיפות –

עקיפות שהועמסו – 1,550 יח' * (60 ₪ עלויות משתנות ליח' מוצר + 90 ₪ עלויות קבועות ליח' מוצר) = 232,500 ₪

עקיפות בפועל – 93,000 משתנות + 140,000 קבועות = 233,000

סה"כ סטייה בעלויות העקיפות – (500) – מורכבת מ-3 סטיות – סטיית תקציב, סטיית יעילות, סטיית היקף.

תעריף העמסת עלויות משתנות לשעת עבודה – 60/3 = 20 ₪ לשעת עבודה ישירה -> עלות משתנה ליח' מוצר היא 60 ש"ח, לחלק ל-3 שעות עבודה ליח' – יוצא 20 ₪ משתנות לשעת עבודה.

תעריף העמסת עלויות קבועות לשעת עבודה – 90/3 = 30 ₪ לשעת עבודה ישירה-> עלות קבועה ליחידה היא 90, כל יח' צורכת 3 שעות עבודה, לכן עלות עקיפה לשעת עבודה ישירה היא 30 ₪.

סטיית תקציב עלויות קבועות – סה"כ קבועות מתוכננות – סה"כ קבועות בפועל

סה"כ עקיפות קבועות בפועל – 140,000 (נתון)

סה"כ קבועות מתוכננות – סה"כ קבועות/היקף יצור מתוכנן = תעריף העמסה -> סה"כ קבועות/1,500 יח'=90 ₪ ליח' מוצר, או, סה"כ קבועות/1,500*3=30 ₪ לשעה עבודה ישירה -> מכאן שסה"כ הקבועות המתוכננות הוא – 135,000 ₪

סה"כ סטיית תקציב בעלויות עקיפות קבועות – (5,000)

סטיית תקציב עלויות משתנות – (תעריף העמסה של משתנות ליח' מחולל עלות * צריכת מחולל עלות בפועל) – עקיפות משתנות בפועל.

20 ₪ תעריף העמסה של משתנות לשעה * 4,700 שעות עבודה בפועל = 94,000

עקיפות משתנות בפועל – 93,000

סה"כ סטיית תקציב בעלויות עקיפות משתנות – 1000

סה"כ סטיית תקציב – (5,000) – 1000 = (4,000) -> סטיית תקציב שלילית, העמסנו פחות ממה שהיינו צריכים להעמיס, כלומר עלה לנו יותר.

סטיית יעילות (משתנות)

( 1,550 יח' * 3 שעות ליח' – 4,700 שעות עבודה בפועל ) * 20 ₪ תעריף משתנות = (1,000) – העמסנו פחות 1,000 ₪ ממה שהיה בפועל.

סטיית היקף (קבועות)

( 1,550 יח' שיוצרו בפועל *3 שעות ליח' – 1,500 יח' שתוכננו * 3 שעות ליח' ) * 30 ₪ תעריף קבועות = 4,500 – העמסנו יותר ב-4,500, כלומר עלה לנו בפועל פחות, לכן ישנה סטייה חיובית כי עלה לנו פחות.

סה"כ סטיות בעלויות עקיפות –

תקציב – (4,000)

יעילות – (1,000)

היקף – 4,500

סה"כ סטיות בעלויות עקיפות – (500)

תרגיל מס' 2:

חברת "שריטל" בע"מ (להלן: "החברה") היא יצרנית חומוס למסעדות. חומר הגלם המרכזי של החברה הוא גרגרי חומוס טריים המעובדים במפעל באזור התעשייה יבניאל. המוצר המוגמר נארז במכלי פלסטיק ונשלח לחנויות.

החברה משתמשת בתמחיר תקן ומעמיסה את העלויות העקיפות, הן המשתנות והן הקבועות, על בסיס שעות עבודה ישירה תקניות ליחידת מוצר.

להלן נתוני התקן לעלויות הישירות בייצור:

תקן לחומר גלם ליחידת מוצר:    5.00 ק"ג ליחידה במחיר תקני של 10.00 ש"ח \ ק"ג

תקן לעבודה ישירה ליחידת מוצר:    הנתונים אבדו ויש לשחזר אותם

להלן נתונים לחודש ינואר 2009:

שעות עבודה מתוכננות על פי היקף ייצור נורמלי        40,000 שעות

סה"כ עלות עבודה ישירה מתוכננת             800,000 ש"ח

סה"כ עלויות עקיפות משתנות מתוקצבות            480,000 ש"ח

סה"כ עלויות עקיפות קבועות מתוקצבות            640,000 ש"ח

ייצור בפועל בחודש ינואר 2009                30,000 יחידות מוצר

סטיית מחיר חומר גלם (מחושבת על בסיס רכישות)     200,000 לרעה (U)

סטיית כמות חומר גלם                    20,000 לטובה (F)

עלות עבודה ישירה בפועל                  752,500 ש"ח

סה"כ סטיות בעלויות עקיפות משתנות            19,500 לטובה (F)

סטיית יעילות בעלויות עקיפות משתנות            30,000 לטובה (F)

עלויות עקיפות קבועות בפועל                597,460 ש"ח

סטיית תקציב בעלויות עקיפות קבועות            42,540 לטובה (F)

בחודש ינואר 2009 לא היה בחברה מלאי פתיחה של חומרי גלם.

בחודש ינואר 2009 היה פער של 1.25 ש"ח \ ק"ג בין המחיר בפועל למחיר התקני לק"ג חומר גלם.

בחודש ינואר 2009 המחיר לשעת עבודה ישירה ששולם בפועל היה גבוה מהתקן ב- 1.50 ש"ח לשעה.

נדרש:

1.    מה היתה סה"כ כמות חומר הגלם שנרכשה בפועל בחודש ינואר 2009?

א.    160,000 ק"ג;

ב.    150,000 ק"ג;

ג.    148,000 ק"ג;

ד.    200,000 ק"ג;

ה.    250,000 ק"ג.

פתרון:

נתון סה"כ סטיית מחיר חומרי גלם – (200,000)

הסטייה מחושבת על בסיס רכישות – (מחיר תקן – מחיר בפועל ) * כמות שנרכשה = (200,000)

נאמר כי ההפרש בין מחיר התקן למחיר בפועל הוא 1.25 –

(1.25) * כמות שנרכשה = (200,000)

כמו שנרכשה = 160,000.

2.    מה הייתה סטיית התקציב (סטיית ההוצאה) בעלויות העקיפות המשתנות בחודש ינואר 2009?

א.    10,500 ש"ח לטובה (F);

ב.    10,500 ש"ח לרעה (U);

ג.    23,040 ש"ח לטובה (F);

ד.    23,040 ש"ח לרעה (U);

ה.    12,540 ש"ח לרעה (U).

פתרון:

סה"כ סטיות בעקיפות משתנות – 19,500 לטובה ( נתון ) – מורכבת מסטיית תקציב המשתנות ומסטיית היעילות –

סטיית יעילות – רק למשתנות – 30,000 לטובה (נתון)

לכן בהתאם לנתונים סטיית התקציב במשתנות היא – (10,500)

כי היא תביא את סה"כ הסטייה במשתנות ל- 19,500.

3.    בכמה שעות עבודה בפועל השתמשה החברה בחודש ינואר 2009?

א.    32,000 שעות;

ב.    37,500 שעות;

ג.    30,000 שעות;

ד.    35,000 שעות;

ה.    40,000 שעות.

פתרון:

סה"כ תעריף תקן לשעת עבודה – 800,000/40,000 = 20 ₪ לשעת עבודה. -> עלות עבודה ישירה מתוכננת לחלק למס' שעות עבודה מתוכננות

המחיר בפועל היה גבוה ב1.5 ממחיר התקן –

עלות בפועל לשעת עבודה – 20+1.5 = 21.5 ₪

מכאן שמספר שעות העבודה בפועל הן – 752,500/21.5 = 35,000 -> סה"כ עלות עבודה ישירה בפועל לחלק לעלות לשעת עבודה.

4.    מה היתה סטיית היקף הייצור בחודש ינואר 2009?

א.    40,000 ש"ח לרעה (U);

ב.    40,000 ש"ח לטובה (F);

ג.    80,000 ש"ח לטובה (F);

ד.    2,540 ש"ח לרעה (U);

ה.    2,540 ש"ח לטובה (F).

פתרון:

סטיית היקף (קבועות) –

(יח' שיוצרו בפועל * צריכת מחולל עלות תקנית ליח' – יח' מתוכננות *צריכת מחולל עלות תקנית ליח') * תעריף העמסה של קבועות.

תעריף העמסה של עלויות קבועות לשעה = 640,000/40,000 = 16 ₪ קבועות לשעה.

יח' מתוכננות * צריכת מחולל עלות תקנית ליח' = 40,000 שעות לכל היח' המתוכננות.

יח' שיוצרו בפועל * צריכת מחולל עלות תקנית ליח' = 37,500 (לפי החישוב מטה)

סטיית יעילות (משתנות) – 30,000 (נתון) והיא מחושבת כך –

(יח' שיוצרו בפועל * צריכת מחולל עלות תקנית ליח' – שעות עבודה בפועל ) * תעריף העמסה של עקיפות משתנות

( יח' שיוצרו בפועל * צריכת מחולל עלות תקנית ליח' – 35,000 ) * 480,000/40,000 = 30,000

מכאן שיח' שיוצרו בפועל * צריכת מחולל עלות תקנית ליח' = 37,500

מכאן שסטיית ההיקף היא = (40,000)

 

 

 

 

 

 

 




שש × = 6

תואר ראשון
תואר שני
מרצים