שם הכותב: תאריך: 31 מאי 2013

סעיף 94- מניות הטבה וכתבי אופציה

הסעיף דן במצב שבו נישום מוכר מניות הטבה ששייכות לו או מניות עיקריות ששייכות לו שעליהן הוקצו מניות הטבה.

 

דוגמא

ביום 1.1.04 הנישום רכש 1,000 מניות תמורת 100,000 ₪.

ביום 1.1.07 חילקה החברה מניות הטבה בשיעור של 100% (הנישום קיבל עוד 1,000 מניות).

ביום 1.1.09 הנישום מכר 1,200 מניות תמורת 200 ₪ למניה.

חישוב ממוצע של המחיר המקורי של כל מניה, בין אם היא מניית הטבה ובין אם היא מניה עיקרית.

 

שלב א'- חישוב רווח הון

תמורה

י.מ.מ

רווח הון

18,000

 

שלב ב'- מציאת סכום אינפלציוני וריאלי

י.מ.מ.מ

י.מ.מ

( )

סכום אינפלציוני

XXX

סכום ריאלי

XXX

לצורך פיצול הסכום הריאלי לפני המועד הקובע ואחריו, יום הרכישה של כלל המניות יהיה יום הרכישה של המניות העיקריות.

סעיף 94א'- מכירת מניות עם הלוואה

הסעיף מתייחס  לחישוב רווח הון כאשר בעל מניות מוכר יחד עם מניות החברה הלוואה. במקרה זה יש מכירה של שתי זכויות קנייניות (נכסים): מניות החברה והזכות לקבל החזר הלוואה.

התנאים המצטברים להתקיימותו של הסעיף:

  1. ההלוואה היא ללא הצמדה.
  2. ההלוואה היא ללא ריבית
  3. ההלוואה נמכרה שלוש שנים לפחות לאחר נתינתה מאת בעל המניות לחברה. כלומר, ניתן להסיק כי נדרש שנותן ההלוואה יהיה בעל מניות גם בעת מתן ההלוואה וגם בעת מכירתה.
  4. ההלוואה נמכרת יחד עם המניות או זכויות אחרות בחברה.

כאשר ארבעת התנאים מתקיימים, יש לייחס להלוואה חלק מהתמורה הכוללת, הייחוס יעשה בהתאם למחיר המקורי המתואם של ההלוואה. כך הסעיף מקל על הנישום שכן הוא גורע מהרווח הריאלי והופך אותו לרווח דומה לאינפלציוני.

דוגמא

ב- 1.1.03 נרכשו מניות תמורת 50,000 ₪.

ב- 2.1.03 ניתנה הלוואה לחברה ללא הצמדה וללא ריבית בסך 100,000 ₪.

ב- 31.12.08 נמכרו ההלוואה והמניות תמורת 300,000 ₪.

מדדים:

11/08

120

11/02

100

פתרון ללא קיומו של סעיף 94א-

תמורה- 300,000 מתחלקת לשניים כדלקמן:

עבור ההלוואה

עבור המניות

תמורה

100,000

200,000 = 300-100

י.מ.מ

(100,000)

(50,000)

רווח הון

0

150,000

רווח הון אינפלציוני

0

רווח הון ריאלי

0

140,000

במקרה זה הנישום ישלם מס גבוהה על רווח ההון הריאלי בסך 140,000 ₪.

פתרון לפי סעיף 94א-

הסעיף קובע כי מתוך תמורה של 300,00 יש לייחס להלוואה תמורה בגובה של יתרת המחיר המקורי המתואמת שלה.

תמורה- 300,000 מתחלקת לשניים כדלקמן:

עבור ההלוואה

עבור המניות

תמורה

180,000 P.N-

י.מ.מ

100,000

(50,000)

רווח הון

20,000

130,000

רווח הון אינפלציוני

20,000

רווח הון ריאלי

0

120,000

בהתאם לסעיף, כל רווח ההון הנובע מההלוואה יהיה רווח הון אינפלציוני שלא יחויב במס.

 

סעיף 94א סיפא

הפסד הון במכירת המניות יקוזז כנגד רווח הון מההלוואה שקל מול שקל ולא בהתאם למנגנון הקבוע בסעיף 92 שעל פיו מקזזים הפסד הון שקל מול 3.5 שקלים של רווח הון אינפלציוני. כיום, כאשר רווח ההון האינפלציוני אינו חייב במס קיימת פרשנות לפיה, כאשר יש הפסד הון ראוי לקזז את הפסד ההון שנוצר מהמניות כנגד רווחי הון אחרים שכן במילא רווח ההון האינפלציוני המיוחס להלוואה אינו חייב במס.

סעיף 94ג- הפחתת הדיבידנד

הסעיף חוקק בשנת 2003 וחל על הכנסה החל משנת 2003. הסעיף קובע כי כאשר חבר בני אדם (חברה) מוכר מניות של חברה אחרת ובעת המכירה נוצר הפסד הון, יופחת הפסד ההון בסכום של הדיבידנד שקיבל חבר בני האדם בשל המניה במשך 24 חודשים שקדמו למכירה, אך לא יותר מסכום ההפסד.

הגדרות לעניין הסעיף:

דיבידנד- כל דיבידנד למעט דיבידנד ששולם עליו מס בשיעור של 15% או יותר.

מס- כל מס למעט מס ששולם מחוץ ישראל.

 

דוגמא:

ב- 1.1.08 רכשה חברה א' מניות של חברה ב' תמורת 200,000 ₪.

ב- 1.7.08 חילקה חברה ב' דיבידנד בסך 120,000 לחברה א' (הדיבידנד יהיה פטור בהתאם לסעיף 126ב היות שמדובר בדיבידנד בין חברתי)

ב- 31.12.08 מכרה חברה א' את מניותיה בחברה ב' תמורת 90,000 ₪.

מכירת המניות:

תמורה

90,000

י.מ.מ

(200,000)

הפסד הון

(110,000)

ביטול ההפסד כנגד דיבידנד

120,000

0

  • במקרה זה נוצר לחברה א' הפסד יש מאין, כלומר כל הכסף שמגלם את שווי החברה הנמכרת נמצא בכיסה של חברה א', חלקו פטור ממס ומחלקו האחר ש הפסד בר קיזוז. לפיכך חוקק סעיף 94ג רבתי הקובע כי יש להפחית את ההפסד בגובה הדיבידנד.
  • במידה ושיעור המס על הדיבידנד היה גבוהה מ- 15%, סעיף 94ג לא היה חל וכל ההפסד בסך 110,000 היה בר קיזוז.

דוגמא 2:

בהמשך לנתוני דוגמא 1.חברה ב' חילקה דיבידנד לחברה א'. מדובר בדיבידנד בחו"ל ששיעור המס עליו בישראל הינו 25%.

הנחה 1-  מס ניכוי במקור בחו"ל על הדיבידנד בסך 20%.

להלן חישוב המס בישראל:

מס בישראל

25%

ניכוי מס במקור

(20%)

מס לתשלום בישראל

5%

כיוון ש 5% < 15% סעיף 94ג חל.

הנחה 2- מס ניכוי במקור בחו"ל הינו 5%.

מס בישראל

25%

ניכוי מס במקור

(5%)

מס לתשלום בישראל

20%

כיוון ש- 20%> 15% סעיף 94ג לא יחול ולכן לא יהיה ניתן לבטל את ההפסד.

הנחה 3-  הדיבידנד שחברה א' קיבלה בסך 80,000 ₪.

תמורה

90,000

י.מ.מ

(200,000)

הפסד הון

(110,000)

ביטול דיבידנד

80,000

הפסד הון בר קיזוז

30,000

פס"ד סגנון תקשוב- מדובר בחברה שקיבלה דיבידנד מחברה בת שלה ולאחר מכן חברת הבת פורקה (בהתאם לסעיף 93, פירוק הינו מכר של מניות). כתוצאה ממכר המניות (פירוק) נוצר הפסד הון. בשל העודה שהפס"ד חל לפני שנת 2003, סעיף 94ג אינו חוקק ובית המשפט קבע כי מדובר בפעולה מלאכותית היוצרת הפסד הון יש מאין ולכן תכנון המס לא התקבל.

סעיף 94ב- רווחים ראויים לחלוקה (רר"ל)

הסעיף נועד להשוות את המס החל על רווח הון ממכירת מניות לסכום המס שהיה משולם אילו לפני מכירת המניות היה מחולק דיבידנד.

דוגמא-  חברה א' מחזיקה ב- 100% מהמניות של חברה ב'.

שווי חברה ב' הינו 150 ₪. ואין אינפלציה.

חברה א' מתבלטת בין 2 אפשרויות:

  1. למכור את המניות של חברה ב'.
  2. לחלק דיבידנד ואז למכור את המניות

מאזן חברה ב'

מזומן

150

עודפים (רווחים ראויים לחלוקה)

100

הון מניות

50

אפשרות א'- מכר מניות:

תמורה

150

י.מ.מ

(50)

רווח הון ריאלי

100

שיעור המס-

יחיד- 30%.

חברה-  25%

אפשרות ב'- קבלת דיבידנד לפני המכירה ואז למכור

  1. חברה א' מקבלת דיבידנד בהתאם לעודפים ולכן הדיבידנד יהיה בסכום 100 ₪ (שיעור המס  0% היות שמדובר בדיבידנד בין חברתי).
  2. מכר מניות:

תמורה

50

י.מ.מ

(50)

רווח הון

0

סעיף 94ב נועד להשוות בין שני המצבים הנ"ל ולגרום לבעל המניות (חברה א') לא לחלק דיבידנד לפני המכירה אלא להשאיר את המזומן בחברה הנמכרת. בהתאם לאפשרות א', יש להחסיר את הרר"ל (רווחי רואים לחלוקה) מרווח ההון הריאלי ולשלם מס כאילו חולק דיבידנד לבעל המניות.

תמורה

150

י.מ.מ

(50)

רווח הון ריאלי

100

רר"ל- דיבידנד בין חברתי

(100)

רווח הון ריאלי

0

רווח ההון הריאלי יחויב בשיעור מס של דיבידנד ולכן יהיה בגובה 0% היות שמדובר ברווח הון בין חברתי.

תנאי הסעיף:

הסעיף יחול רק בהתקיים אחד מהתנאים הבאים:

  1. מכירת מניות שאינן רשומות למסחר בבורסה כאשר המוכר הוא יחיד שרכש את המניות לפני ה- 1.1.2003.
  2. מכירת מניות שאינן רשומות למסחר בבורסה, כאשר המוכרת היא חברה (אין חשיבות למועד רכישת המניות).
  3. מכירת מניות נסחרות בבורסה כאשר המוכר הוא בעל מניות מהותי במועד המכירה או ביום כלשהו ב- 12 החודשים שלפני המכירה.

כאשר אחד מהתנאים הנ"ל מתקיים, הסעיף קובע כי שיעור המס על חלק מרווח ההון הריאלי יהיה שיעור המס שהיה חל אילו הסכום היה מתקבל כדיבידנד. אילו המוכר הוא חברה, שיעור המס יהיה 0%. אילו המוכר הוא יחיד שיעור המס יהיה 25% או 30%. יש לתת ביטוי לאחוז כחלקו של מוכר המניות. עד ליום 1.1.2003 נוסח הסעיף היה אחר והוא קבע שעל רווחים רואים לחלוקה יוטל מס בשיעור של 10%, בין אם המוכר הוא יחיד ובין אם המוכר הוא חברה. בשל העובדה שקיימים נישומים שמחזיקים מניות עוד לפני שנת 2003 והם ימכרו אותם אחרי שנת 2003, נראה שבתוך הרר"ל (רווחים ראויים לחלוקה) יהיה צריך לבצע חלוקה בין רר"ל שנצבר עד המועד הקובע (שיעור מס של 10%, ללא כל קשר האם המוכר הוא חברה אן יחיד) לבין רר"ל אחרי המועד הקובע (שיעור המס יהיה כאילו הוא חולק כדיבידנד).

לצילום השיעור



+ שש = 13

תואר ראשון
תואר שני
מרצים