שם הכותב: תאריך: 13 נובמבר 2012

מה זה מס?

מס הוא תשלום חובה, המוטל ע"י רשות שלטונית ע"פ חוק ואין כנגדו תמורה ישירה.

האם אגרת כביש 6, המוטלת על הכניסה לכביש, היא גם מס? התשובה היא לא, מכיוון שלתשלום האגרה ישנה תמורה ישירה (הנסיעה בכביש) – דבר הסותר את הגדרת המס.

 סוגי מיסים

  1. מיסים ישירים: מס המוטל על תוצאות של פעילות עסקית למשך תקופה. דוגמאות למיסים ישירים הן מס הכנסה, ביטוח לאומי, מס בריאות (אחוז מהכנסתנו), מס חברות (מס ההכנסה של החברה), רווח הון, שבח מקרקעין ועוד.
  2. מיסים עקיפים: מס המצטרף לשירות/לפעולה, ומוטל ללא קשר לתוצאה העסקית. מאוד קל לגבות מס עקיף על פני מס ישיר, על שום שהוא מצטרף באופן אינטגרלי למחיר המוצר/השירות כמעט "ללא הרגשה" – כמו הדלק. דוגמאות למיסים עקיפים הן מע"מ, בלו, מס קנייה, מס רכישה ועוד.

 הבחנה בין מס למחיר

מס ≠ מחיר (תמורה)

  • במחיר יש זיקה בין עלותו לבין השירות/מוצר שהוא מציע. בשונה מהמחיר, המס הינו תשלום חובה, וכנגדו אין תמורה ישירה. אגרה היא תשלום כפוי או מרצון – וגם בקרבה ישנה זיקה בין החיוב לבין קבלת התמורה הניתנת בגינה.
  • מחיר ניתן למיקוח ונתון למו"מ, אולם מס לא.
  • בשונה מהמס, במחיר ישנה פרופורציה בין העלות לבין התמורה.

פס"ד בר-זאב (עליון)- בר-זאב היה אדם שהעביר קו טלפון על שמו (שינה את הבעלות הפורמלית). חשוב להבהיר שבאותם הזמנים לא הייתה "בזק", אלא על התקשורת הייתה אמונה המדינה. עלות ההתקנה הייתה 5000 ₪. בר-זאב טען לעושק, והגיע עד לביהמ"ש. הדילמה בביהמ"ש הייתה: האם מדובר באגרה? מס? מחיר? ע"פ ביהמ"ש, אם מדובר היה במס- לא היה ניתן להתמקח על גובהו. ביהמ"ש קבע שאגרה, בדומה למס, משולמת כתשלום חובה מכוח חוק ולא ניתנת למיקוח, אך בניגוד למס- היא משולמת עבור מוצר/שירות ישיר. לכן נקבע כי אגרה היא מס, ובר-זאב הפסיד במשפט. מאחר ומדובר במס, ומס מבוסס על חקיקת משנה, ביהמ"ש יוכל להתערב רק במצבים קיצוניים של חריגה מסמכות/חוסר סבירות של הארגון.

 מטרות המס

  • מימון תקציב המדינה ומשרדי הממשלה– החל מבניית תשתיות ועד מימון משכורות משרדי הממשלה.
  • מטרות חברתיות– "לקחת" מהעשירים ולעזור לעניים ע"י סובסידיות למשל, מתן הקלות לתושבי הפריפריה על-מנת לעודד התיישבות וכו'.
  • מטרות כלכליות– תעסוקה, צמצום הפער החברתי, עידוד תעשייה, הורדת האינפלציה. לדוגמא, "חוק עידוד השקעות הון", החזרת תושבים חזרה לארץ ע"י מתן פטור ממיסים. יש לציין כי לעיתים מטרות כלכליות יכולות להביא לתוצאות שליליות (מתן מס הבלו מייקר מאוד מוצרים יום-יומיים ומביא להשלכות רבות).

 השפעות המס במשק

  • הרצון לעבוד– כמה מס אצטרך לשלם אם אעבוד? לעיתים אנשים שמקבלים קצבאות ישקלו אם משתלם להם לעבוד.
  • צורת ההתארגנות העסקית– ניתן להקים עסק כישות משפטית אחת או כישות משפטית נפרדת (עצמאי/שותפות/חברה).
  • המבנה ההוני של העסק– בעודי פותחת עסק, האם הוא מושקע מההון העצמי שלי, או ע"י לקיחת הלוואה? באם נלקחה הלוואה, יש לקחת בחשבון את הריביות והוצאות המימון בגינה. ככל שהמס גבוה יותר- אנשים יעדיפו לסכן את ההון שלהם בהון זר.
  • מדיניות חלוקת הרווחים– ככל ששיעור המס על דיבידנדים נמוך יותר- אנשים יעדיפו למשוך את הכסף ולהנות ממנו. אם המס גבוה- יעדיפו להשאיר את הכסף במסגרת החברה.
  • מיקום גיאוגרפי של העסק/התושבים– לדוג' העלאת התעסוקה בפריפריה ע"י מתן הקלות, כמו רמת-חובב.
  • השפעה על מדיניות החסכון של האזרח– ע"י מתן הקלות מס על חסכון. זאת ע"מ שישים את כספו בקרנות הפנסיה, ההשתלמות וכו'. אם האזרחים לא ישקיעו את כספם בחסכונות לטווח ארוך, לא יהיה להם ממה להתקיים בגיל הפרישה – ואז הם עלולים להוות נטל גדול יותר על המדינה.

 חקיקה

מס חייב להיות מכוח חוק, או חקיקה ראשית. חקיקה ראשית מתבצעת ע"י הכנסת (חוקים או תקנות המתחילים במילים "חוק" או "פקודה"). חוק עובר בכנסת לאחר 3 קריאות. חוק רגיל יתקבל ברוב רגיל, פרט ל11 חוקי היסוד. חקיקת משנה מתבצעת ע"י שרים באישור ועדת הכנסת. הכוונה היא לצווים, לתקנות חקיקה ברמה נמוכה יותר. המלל יהיה יותר פרקטי וטכני.

שניים מבין חוקי-היסוד החשובים ביותר הם "ח"י כבוד האדם וחירותו" ו-"ח"י חופש העיסוק". כשיש סתירה בין שני חוקים, ח"י גובר. תמיד נפרש לאור חוקי היסוד.

פקודת מס ההכנסה היא חקיקה ראשית, מקורה מימי המנדט (ORDER).

 ההיררכיה של פרשנות דיני המס

  1. פס"ד עליון
  2. פס"ד מחוזי
  3. תכלית החקיקה, כפי שבאה בדברי ההסבר לחוק
  4. הדין הכללי
  5. כללי חשבונאות מקובלים
  6. תקדימים מחו"ל ממדינות נאורות
  7. האדם הסביר – מה הוא היה עושה?
  8. מומחי מיסים

 התהליך השומתי

*בד"כ פס"דים שנצטרך לקרוא יתחילו בשלב הערעור בתהליך השומתי.

*הלכתו של פס"ד מחוזי אינה מחייבת, אך הלכתו של פס"ד עליון מחייבת בכל המקרים הדומים.

אופני הטלת המס

  • מס פרוגרסיבי –  ככל שההכנסה עולה, כך דרגת המס עולה.
  • מס רגרסיבי – מס ה"עשירים" (לא קיים בישראל) – ככל שמרוויחים יותר, משלמים פחות.
  • מס אחיד- מס חברות 25%.

מהו ההבדל בין "תכנון מס" לבין "תחמון מס"?

ההימנעות ממס (תכנון מס לגיטימי) היא ניצול חוקי המס, פעולה חוקית ונאותה על-פיהם תוך תכנון ביצוע מס לגיטימי.

ההתחמקות ממס (ה"תחמון") היא פעולה שלא כדין להפחתת המס במישור האזרחי (ס'86) – "עסקה מלאכותית", או במישור הפלילי (ס'217, 219, 220).

מהו ההבדל בין המישור האזרחי למישור הפלילי?

במישור הפלילי יש עילה לכוונה, טעם כלכלי ואינטרס (זיוף מסמך של תאגיד, זיוף ספרים, קופה "לבנה" וקופה "שחורה" לעסק). בנוסף, במישור הפלילי נכנס היסוד הנפשי (לא בנושאי הקורס).

במישור האזרחי אין כוונה לרמות, כלומר לא מכניסים על סעיף זה לכלא, אלא זה נתון נטו לפרשנות ע"פ ס'86 לפקודה. לדוגמא: נניח שהייתה פעולה כלשהי ללא מס. באם היא עסקה מלאכותית, כל שיהיה לעשות זה להשלים את חוב המס ותו לא (שימוש בחוק עידוד השקעות הון על-מנת להקל במס, תכנוני מס). מתכנני המס הם רו"חים, עו"דים או יועצי מס.

פלילי ≠ אזרחי

 דוגמא לפרשנות דיני המס – פס"ד אתלה וסרמן-

אתלה עסקה במקצוע העתיק בעולם. היה לה עסק בעל שתי קומות: בקומה הראשונה היה בית-קפה ובקומה השנייה בית-זונות. במשך 5 שנים היא הצהירה על הכנסות ע"ס מליון שקלים בלבד. לאחר בדיקה עלה כי הכנסותיה במשך 5 השנים היו 5 מליון. אתלה טענה כי לא יעלה על הדעת, שבגין 4 המליון עליהם לא דיווחה שמגיעים מפעילות לא חוקית (פריצות), תצטרך לשלם מס. לטענתה צעד זה יביא ללגיטימציה של פעילות לא חוקית. מנגד, פקיד השומה טען שבפקודת מס-ההכנסה לא קיימת הבחנה בין הכנסה חוקית או לא – הכנסה היא הכנסה, ועל כן מחויבת במס! לביהמ"ש היה פתרון אלגנטי בעניין: זנות היא לא הפעילות שאינה חוקית, מה שאסור זה השידול לזנות. לכן לא עולה הדילמה אם חוקי/לא חוקי. משמע שעמדת מס ההכנסה התקבלה – ועל כן היא הפסידה.

לצילום השיעור

 

לסיכום 1

 



9 − שבע =

תואר ראשון
תואר שני
מרצים