שם הכותב: תאריך: 31 אוקטובר 2014

שעור 1

מבוא

המיסים בישראל מוטלים מכוח פקודת מס הכנסה. פקודת מס הכנסה זוהי חקיקה ראשית אשר מקורה מימי המנדט הבריטי.

המס מוטל מכוח חוק כאשר אין כנגדו שום תמורה. בניגוד למיסים עירוניים שאדם משלם וכמובן מצפה לקבל כנגדם תמורה (פינויי אשפה וכו').

ישנם 2 סוגי מיסים:

מיסים עקיפים אלו מיסים המצטרפים לשירות או פעולה ללא קשר לתוצאה העסקית (מס מחזור) דוגמא: מע"מ, מכס, מס רכישה של קרקע, בלו- מס על הדלק.

מיסים ישירים אלו מיסים שמוטלים על תוצאות הפעילות העסקית. דוגמא: מס שבח, מס הכנסה, מס על רווחי הון.

 

מטרות המס:

  1. מימון תקציב המדינהמטרה ראשית!
  2. מטרות חברתיות וכלכליותכאשר הממשלה /המחוקק מנסים דרך המס לגרום לשוויון חברתי/כלכלי. לדוגמא: פיזור אוכלוסין בדרום באזורי עוטף עזה, באזורי הפריפריה ( דרך מנגנון המס מעודדים דברים באוכלוסיה)

 

סמכות חוקית להטלת המס– ס' 1 לחוק יסוד משק המדינה מעניק סמכות חוקית להטלת המס.

ישנם מס' סוגי חקיקות:

  1. חקיקה ראשית- זוהי פקודת מס הכנסה
  2. חקיקה משנית– המחוקק/הכנסת מסמיך את השרים הממונים להתקין תקנות וצווים.
  3. פסיקה של בימ"ש- פסיקה של בימ"ש העליון מחייבת את כל הצדדים.

    פסיקה של בימ"ש המחוזי היא רק מנחה.

פקודת מס הכנסה מחולקת למספר חלקים והיא מקנה את הדרך איך להתנהל כאשר התקנות מהוות את הטכניקה והחוק מהווה את החוק הכללי. מכוון שהפקודה היא מימי המנדט הבריטי ויש קושי איך לפרש אותה נוצרו הרבה פס"ד ולכן ישנו מדרג של פרקטיקה שהתגבש כיצד יש לפרש את חוקי המס:

פס"ד קיבוץ חצור (עליון)השופט אהרון ברק אומר שנקודת המוצא לפרשנות של חוקי המס היא לשון החוק, ומבין כל האפשרויות הלשוניות השונות יש לבחור את האפשרות המגשימה את מטרת חקיקת המס. אין לפרש את החוק לטובת אדם מסוים שכן טובתו של האדם האחד היא רעתו של האחר.

המדרג לפרשנות חוקי המס:

  1. לשון החוק- אם ישנה הגדרה ברורה יש להיצמד אליה (פקודה+תקנות).
  2. תכלית החוק- דברי פרשנות, הסבר ורקע לחוק.
  3. פסיקה של בימ"ש עליון-שהיא מחייבת בתיקים אחרים.
  4. פסיקה של בימ"ש המחוזי– מנחה את הצדדים.
  5. חקיקה אחרת- כאשר ישנה סוגיה שלא ניתנת לפרשנות ראויה מסתמכים על הדין הכללי
  6. כללי החשבונאות
  7. תקדימים בחו"ל- מקרים בהם הפסיקות בארץ לא מספיקות ולכן השופט מסתמך על פסיקות מחו"ל פסיקה בריטית, פסיקה אמריקאית ומשליך אותם על המקרים בארץ.

 

הקשר בין החשבונאות למס

             

דו"ח רווה"פ חשבונאי

 

דו"ח התאמה למס

   
             

מכירות

XXX

 

רווח לפי מס חשבונאי

XXX

   

ע. המכר

(XXX)

 

הפחת/הורד

     

רווח גולמי

XXX

 

רווחי שערוך

(XXX)

   

הוצ' הנ"כ

(XXX)

 

פחת מואץ

(XXX)

   

הוצ' מימון

(XXX)

 

הוספה

     

רווח לפני מס

XXX

 

ירידת ערך

XXX

   
     

הפרשה לחומ"ס

XXX

   
     

הכנסה חייבת

XXX

   
             
     

הערה-מס הכנסה מכיר רק בחוב אבוד ולא מכיר בהפרשות

  • אם החברה הפסידה ולא הגיעה להכנסה חייבת והיה וכל השנה היא שילמה מקדמות למס הכנסה אזי מס הכנסה יחזיר לה את המקדמות וכך יתקזז ההפסד שלה והיא לא תשלם מס עבור אותה שנה בה הפסידה. ואותו הפסד ישמר לשנים הבאות. מאחר ומטרת המס היא למסות את הרווח הכלכלי של הנכס

דו"ח התאמה למס של חברה

 

דו"ח רווה"פ של יחיד

       
                 

רווח חשבונאי

XXX

 

הכנסות

XXX

       

התאמות

XXX

 

הוצאות

(XXX)

       

הכנסה חייבת

XXX

 

הכנסה חייבת

XXX

 

מדרגות:

   

מס חברות

0.265

 

*סה"כ מס

XXX

 

10%

60000

 

סה"כ מס

XXX

 

מקדמות ששולמו

(XXX)

 

14%

על ה 35000 הנוספים

מקדמות ששולמו

(XXX)

 

זיכויים

(XXX)

 

21%

.

 

מס לתשלום

XXX

 

מס לתשלום

XXX

 

30%

.

 
           

33%

.

 
   


 

לפי מדרגות מס פרוגרסיבי*

 

45%

.

 
     

זהו דוגמא למס שיוצר שוויון חברתי

48%

.

 

 

 

איך גובים מס בישראל?

שכירים- ע"י המעביד פעם בחודש.

עצמאיים-מס הכנסה קבע מקדמות– במקום שהמעביד ינכה את המס מהתלוש ויעביר למס הכנסה ישנם המקדמות שהעצמאיים בעצמם מעבירים את המס באמצעות המקדמות למס הכנסה.

זיכויים– כל תושב ישראל זכאי ל 2.25% נקודות זיכויי שנתיות. כאשר כל נקודה שווה ל 220 ₪ בחודש. כאשר נקודות הזיכוי עוזרות לי להפחית את תשלום המס שבו אני חייב.

 

שיטות דיווח על הכנסה:

  1. בסיס מזומן-
    ההכנסה נרשמת רק בעת קבלתה בפועל , ההוצאה נרשמת בהתאם לתשלומה בפועל אלה אם מדובר בהוצאות מראש.
  2. בסיס מצטבר/צבירה-
    השיטה הכלכלית הראויה בה עובדים מרבית העסקים. ך]י שיטה זו הכרה בהכנסה או בהוצאה נקבעת לפי המועד שבו התגבשה הזכות לקבל את ההכנסה או התגבש החיוב להוציא את ההוצאה.

פס"ד קבוצת השומרים-
פס"ד זה הכתיב כללים מתי לעשות בסיס מזומן ומתי בסיס צבירה. מדובר בחרה שסיפקה שירותי שמירה וניקיון ואת הכספים שקיבלה עבור השירותים שהעניקה היא קיבלה במועדים מאוחרים יותר. החברה ביקשה לדווח לפי בסיס מזומן ואילו פקיד השומה(=זהו הסמכות לקרוא ביקורת ולהטיל מיסים) ביקש שהחברה תדווח לפי בסיס צבירה. בימ"ש קבע שמקום שלא נקבע לפיו דיון ספציפי בפקודת מס הכנסה הולכים לפי כללי החשבונאות ולפיהם אם העסק לא מחזיר במלאי או שהמלאי זניח העסק יכול לבחור אם לדווח לפי בסיס מזמן ובלבד שיהיה עקבי.

החשיבות לצורכי מס של מועד ההכרה בהכנסה או בהוצאה:

  1. שיעורי המס– אשר לעיתים בשנים מסוימות הם גבוהים יותר ובאחרות נמוכים יותר.
  2. קיזוז הפסדים-(לא יילמד בקורס)
  3. פטורים– מרבית הפטורים זה ליחידים אך קיים מגזר שלם של חברות שיכול ליהנות מפטור ממס.


 



× 9 = שישים שלוש

תואר ראשון
תואר שני
מרצים