שם הכותב: תאריך: 20 אפריל 2013

דיני קניין- מבוא

קניין- סעיף 1 בחוק המקרקעין:"קרקע, כל הבנוי והנטוע עליה וכל דבר אחר המחובר אליה חיבור של קבע, זולת מחוברים הניתנים להפרדה".החוק מעוניין להסדיר את היחסים בין ישויות שונות (אנשים, תאגידים, מדינה) לבין נכסיהם.

נכס- כל אינטרס בעל ערך כלכלי. נכס יכול להיות מוחשי או בלתי מוחשי.

1.        נכס מוחשי- נכס מן הטבע שניתן לחוש אותו או נכס שנוצר ע"י אדם. נכס מוחשי עשוי להיות:

  • ·      מקרקעין- מוגדר בסעיף 1 לחוק המקרקעין: "קרקע, וכל הבנוי והנטוע עליה וכל דבר אחר המחובר אליה חיבור של קבע, זולת מחוברים הניתנים להפרדה".
  • ·      מיטלטלין מוגדר בסעיף 1 לחוק המיטלטלין "נכסים מוחשיים שאינם מקרקעין". זהו נכס שניתן להעברה ממקום למקום, קרי רכב, שולחן, מקרר.

** הבעלות במיטלטלין עוברת ברגע שמקבלים את הנכס, לעומת זאת הבעלות במקרקעין עוברת רק כאשר מתבצע רישום בלשכת הרישום במקרקעין (בטאבו). במילים אחרות, מקרקעין מחייב חוזה בכתב, ואילו מיטלטלין לא דורש זאת.

2.        נכס בלתי מוחשי- נחלק לשני סוגים:

  • ·      קניין רוחני- כל נכס שהוא תוצר רוח האדם ואינו נתון מן הטבע, לא ניתן להחזיק בו בוצרה מוחשית, קרי סימן מסחר, זכויות יוצרים, פטנטים וכו'.
  • ·      זכויות- מקורן במשפט, חוזה וכו',קרי זכות חוזית, זכות נזיקית וכו'.

הצדקות לקניין פרטי

ישראל בתחילת דרכה הייתה תחת הנהגה סוציאליסטית. לאורך השנים, ישראל עברה שינוי משמעותי שהתבטא בין היתר בהפרטה של משאבים רבים ע"י הממשלה. בבתי המשפט ייחסו לערך הקניין זכות משפטית בלבד ולא היה לזכות זו מעמד מיוחד. פס"ד המועצה האזורית חוף עזה נגד כנסת ישראל[1].

הבחנה בין זכות חוזית לזכות קניינית

זכות חוזית- זכות מכוח חוזה או הסכם. זכות זו נושאת אופי אישי, מתייחסת בד"כ למספר חייבים מוגבל ומוגדר. לרוב מקורה בחוזים או בדיני נזיקין וסיומה עם סיום החוזה או מות אדם.

זכות קניינית- זכות רכושית המתייחסת לנכס, פועלת כלפי כל העולם ועדיפה על זכויות אחרות. זכות זו הינה זכות נצחית וקיימת כל עוד הנכס קיים, ומתבטאת ברישום ברישומים רשמיים קרי טאבו.

זכות חוזית

זכות קניינית

הגנה

זכות הנעשית כלפי חייב מסוים, שמולו נעשה החוזה.

זכות כלפי העולם כולו, צדדים שלישיים.

עצמאות

העצמאות תלויה בצד השני

ניתן לעשות בזכות שימוש מיידי, ללא תלות או צורך באישור של גורם נוסף. דוגמא: אילו מדובר בבעלים של נכס, הוא רשאי למכור את הנכס.

פומביות

אינה פומבית

פומבית- הטאבו דורש חשיפה לכל הדורש זאת.

עדיפות

אין עדיפות לאף אחד מהצדדים, כלומר קיים שוויון בין הנושים השונים לגבי אותו חוזה.

כאשר יש פשיטת רגל, בעל הזכות הקניינית עדיף על בעל הזכות החוזית.

צד ג'

לא, אלא אם כן צד ג' הסכים להכפיף את עצמו לחוזה

כולם יהיו כפופים, גם אם לא כולם יודעים

רשימה (לגבי מה יכולה להתקיים הזכות?)

פתוחה. אין מיגבלה למיספר בעלי הזכות החוזית.

סגורה (לא ניתן שיהיו בעלי בעלות קניינית ביותר מ100% מהנכס)

ייחודיות

ניתן להקנות זכויות אובליגטוריות  חוזיות בנכס נתון ללא הגבלה, מבלי שאלו בהכרח יהיו התחייבויות סותרות. כן ניתן להקנות זכות קניינית למספר אנשים ע"פ חלקים מהקניין או זכות משותפת ללא מחלקים מוגדרים. זה נושא בפני עצמו.

כאשר מקנים לאדם זכות קניינית בנכס מסוים, לא ניתן להקנות זכויות נוספות מעבר ל100% של שווי הנכס, על אותו נכס (לא ניתן להקנות זכות על אותו נכס לאדם נוסף).

ההבדל העיקרי בין זכות חוזית לקניינית הוא ביחס לרישום בטאבו. כל עוד אין רישום מלא בטאבו, מדובר בזכות חוזית בלבד.

 

חוק המקרקעין- 1999

מטרת החוק היא להסדיר את תחום המקרקעין ולהגביר את הוודאות בתחום. כיוון שהסכומים בעסקאות מסוג זה גבוהים.

הזכויות במקרקעין:

1.      זכות הבעלות (ס' 2)- הזכות החזקה ביותר, נותנת לבעל הנכס את הזכות לעשות בו כרצונו.

2.      זכות השכירות (ס' 3)- זכות המקנה את האפשרות להשכיר את הנכס

3.      משכנתא (ס' 4)- זכות קניינית, הבנק ממשכן את הדירה לטובתו.

4.      זיקת הנאה (ס' 5)- בסופו של דבר הופכת לזכות קניינית

5.      זכות קדימה (ס' 100-102)- מתן עדיפות לרכישת הקרקע.


[1] פס"ד המועצה האזורית חוף עזה נגד כנסת ישראל- בשנת 2003 התבצע פינוי של אזרחים ישראלים מרצועת עזה. בשל העובדה שלא ניתן לפגוע בזכות הקניין, חוקק חוק שבעזרתו יישמו את ההתנתקות. החוק אגן את הנושאים הבאים:

  1. פינוי התושבים מרצועת עזה תוך זמן קצר
  2. מתן פיצוי לתושבים המפונים

תושבי עזה הגישו עתירה בטענה שהחוק איננו חוקי ושהסדרי הפיצוי אינם חוקיים. השופט ברק קבע כי מטרת הממשלה היא לשפר את מצבה המדיני של ישראל ולכן מדובר בתכלית ראויה. בנוסף, בית המשפט העליון קובע כי השטחים שנקנו ע"י היהודים לפני הקמת המדינה מעולם לא הוחזרו למדינה ולכן הם נשארים כשטחים מוחזקים עד להחלטתה של המדינה. בג"צ קובע כי יינתן פיצוי מתאים לאותם המפונים בשל הסיבה שהקניין היא זכות עליונה ולכן יש לדאוג שהמפונים לא ייפגעו. מתן הפיצוי מצמצם את הפגיעה בזכות זו.

 



9 − = אחד

תואר ראשון
תואר שני
מרצים