שם הכותב: תאריך: 04 נובמבר 2013

בס"ד

13.10.13

שיעור 1 –

הקורס מחולק לשני חלקים:

  1. יצרן שפועל בסביבה תחרותית.
  2. מודלים בהיעדר תחרות: מונופול (מוכר יחיד), מונופסון (קונה יחיד).

  3. מודל תחרות משוכללת: מודל תיאורטי שמהווה בסיס להבנת המודל הכללי. המודל נבנה ע"ב התיאוריה הכלכלית של אדם סמית, שהדגיש את עניין התחרות כדבר טוב לעולם הכלכלה. תיאוריה זו נקראת בשם "היד הנעלמה", ומציגה מצב קיים של מנגנון הגורם לכך שבשוק מסוים עם הרבה צרכנים (שמטרתם – מקסימום תועלת) על מול יצרנים (שמטרתם – מקסימום רווח), נוצר מצב בו שני הצדדים מגיעים לפשרה ולקביעת מחיר וכמות אופטימלי, כלומר מגיעים לנקודת שיווי המשקל במשק. היבט נוסף שהעלה אדם סמית, ישנו צורך של גוף שיסדיר את הקשר בין השווקים ע"מ לאמוד על כך שיכבדו חוזים. להסדיר בצורה משפטית, חוקית – ממשלתית. אחרת, השווקים לא יצליחו להתקיים. כמו כן, ישנם מצבים בהם יש כשל שוק, וגם שם יש מקום לממשלה להתערב. כאשר על הממשלה רק להסדיר, ולא מעבר – וזאת למה? התחרות המשוכללת הינה תחרות מתבקשת, אך ע"מ שהתחרות הזו תתקיים לא גנבות, הפרות חוזים, חוקים על הממשלה להתערב.

תנאי התחרות המשוכללת – ישנם תנאים מצטברים שצריכים להתקיים יחדיו ע"מ שנוכל להגדיר שוק מסוים בתחרות משוכללת. כמובן שקשה מאוד לעמוד בכל אותם תנאים, על כן רעיון התחרות המשוכללת מתקיימת רק בתיאוריה, ולא במציאות עצמה. התנאים הם:

  • צרכן או יצרן בודד באופן עצמאי אינם מסוגלים להשפיע על מחירו של מוצר או להשפיע על אופי השוק, שכן מדובר במיעוט בתוך המון. אין התאגדות של הרבה יצרנים/ צרכנים.
  • מדובר במוצר אחיד, הומוגני בכל היצרנים. מבחינת כספית, טיב האיכות, השירות.
  • האינפורמציה זורמת בשוק ומשפיעה על מחיר המוצר, ולאף אחד מהכוחות אין יתרון באינפורמציה.
  • אין מחסומי כניסה ויציאה לשוק.
  1. תחרות מונופוליסטית: בדומה לתחרות משוכללת, גם פה יש ריבוי צרכנים ויצרנים בשוק, אך בשונה – כל אחד מהשחקנים בשוק יכול להשפיע, ואף גם רק במידה מועטה, על מחיר המוצר. דבר נוסף ששונה, המוצר הינו דומה אך לא זהה בכל אחד מהיצרנים (מסעדנות, ספרות, חברות ביטוח).
  2. אוליגופול: מבנה שוק שכולל במסגרתו מעט מאוד יצרנים/צרכנים. על כן, לכל אחד מהשחקנים בשוק יש השפעה רבה על המחיר בשוק. כל אחד מהמשתתפים בתחרות יודע את האסטרטגיה של האחד (בנקים, סלולארי, חברות כרטיסי אשראי, תחנות דלק). אחת הסיבות לכך שיכולה להיווצר ריכוזיות במשק הינה מבנה המודל האוליגופול, שכן מדובר בשליטה של מעטים על נכסים רבים
    וצמצום תחרות. ענף ריכוזי גורר עליית מחירים, יוקר המחייה עולה, הקצאת המשאבים אינה יעילה – הצרכנים נפגעים מכך וכן גם הצמיחה הכלכלית.
  • בישראל יש ריבוי פירמידות שליטה. כלומר, מדובר במנה שמעמיד במרכזו חברה אחת השולטת על תת חברות מתחתיה. נוצרת שרשרת חברות בהן שולטת אחת.
  1. מונופול/ מונופסון: בקורס נתייחס למונופול כאל מצב מצב של מוכר יחיד של מוצר בשוק שאין לו תחליף אחר, כלומר יצרן המחזיק 100% מנתח השוק. וכן, במקביל מונופסון – קונה יחיד של מוצר מסוים בשוק. (כאשר ידוע לנו כי נגדיר מונופסון/ מונופול כאשר הגוף יחזיק למעלה מ-50%). דוגמה למונופסון – צה"ל, קונה עיקרי של ציוד צבאי. דוגמה למונופול – חברת חשמל.
  • קרטל – מצב בו אוליגופול מגיעים לכדי הסכמה ביניהם שמונעת תחרות בינם לבין עצמם (ע"י חלוקת השוק, קביעת מחיר הומוגני וכיוצ"ב). זה הוא מצב לא חוקי, שמונע תחרות מלכתחילה.

לסיכום, כאשר מתקדמים מתחילת הקלה מתחרות משוכללת להיעדר תחרות בכלל קורים שני תהליכים:

  1. מחיר עולה
  2. כמות קטנה

יצרן שפועל בתנאי תחרות משוכללת Price Taker: יצרן ללא השפעה על מחיר יחידות המוצר =P, ומחירי גורמי הייצור = I, W.

יצרן זה עובד בתנאי תחרות משוכללת!

גורמי הייצור L,K ניתנים לשינוי ע"י היצרן אך מחירי

גורמי הייצור (p, w, i) אינם ניתנים לשינוי ואינם לבחירתו,

אלא נתונים ליצרן כאל דבר קבוע שאינו נתון לשליטתו.

אנו נרצה בסופו של דבר לדעת את תהליך הייצור שלו, החוליה המקשרת בין התשומות (=גו"י) למכירה. ניתן לבטא תהליך זה באופן מתמטי: x = f (L,k)

כלומר, כמות היחידות שהיצרן מייצר תלויה בכמות יחידות העבודה ויחידות המכונה. פונקציה זו מראה את כמויות גו"י הנדרשות ע"מ לייצר כל רמה של תפוקה.

הערות:

  1. בפונקציה בה כל הגורמים ניתנים לשינוי מדובר בפונקציה לטווח ארוך, על כן פונקציית הייצור רלוונטית לזמן ארוך.
  2. בתורת המחירים נשתמש בגזירה מתמטית ע"מ לתאר כל מיני שינויים של תהליכים כלכליים. כאשר נגזרת זה דבר נקודתי, ועל כן על הפונקציה להיות רציפה בכל הנקודות.

ניתוח פונקציית הייצור: למידת תכונות הפונקציה ע"מ לדעת מה יקרה, מתי תהליך הייצור יניב לי רווח מקסימלי ומתי לא. לכן, לתכונות הפונקציה משמעות מכרעת, הבסיס להבנת תהליך הייצור המקסימלי.

תהליכי ניתוח –

  1. חישוב התפוקה השולית: התוספת לתפוקה מיחידה אחת נוספת של גו"י, התרומה ליצרן ע"י הוספת כל גו"י נוסף. בד"כ, תפוקות אלו יהיו חיוביות – כלומר, אם היצרן החליט להוסיף גו"י נוסף הוא יתרום לו תרומה חיובית לתפוקה.

    MPL = xL = > 0 תוספת של כל עובד נוסף, גזירה כאשר K קבוע

    MPK = xK = > 0 תוספת של כל מכונה נוספת, גזירה כאשר L קבוע

    ככלל, כאשר נגזור גורם ייצור אחד = הגורם ייצור האחר יהיה קבוע!

  2. בדיקת מגמת ההתנהגות של כל אחת מהתפוקות השוליות (בנפרד): האם הפונקציה פוחתת, עולה, קבועה. נרצה לדעת על מגמת ההתנהגות של התפוקות השוליות ע"מ לדעת כמה גו"י להעסיק. נקודת האופטימום של היצרן = בתחום בו התפוקה השולית הינה חיובית ופוחתת. למה? זהו מצב בו גו"י נוסף מפחית את התועלת.
  • יש הבדל בין תפוקה שולית חיובית או שלילית לבין תפוקה שולית קבועה/ פוחתת/ עולה,

איך נקבע את מגמת ההתנהגות אם כך? גזירה בפעם השנייה!

( MPL)= xLL = (MPK) = xKK =

  1. בדיקה האם קיימת תלות בין גורמי הייצור: ייתכן מצב בו שינוי בכמות של אחד מגורמי הייצור ישפיע על התפוקה השולית של השני. כלומר, קיימת תלות בין גו"י יחידות עבודה ומכונה. כיצד נבדוק את התלות? גזירה מעורבת!

נגזור את אחת מן הנגזרות XLL או XKK שכן התוצאה הסופית שווה בשתיהן.

כלומר, כיצד משפיעה תוספת של עוד שניית עבודה על התפוקה השולית של המכונה? מהן התוצאות האפשריות בגזירה זו?

  • במידה והתוצאה שווה לאפס, אזי אין תלות. כל שינוי של גו"י לא תשפיע כלל על התפוקה השולית של הגורם ייצור השני. גורמי ייצור אדישים.
  • במידה והתוצאה חיובית, אזי ישנה תלות. כל תוספת של גו"י אחד מוסיפה לתפוקה השולית של השני ומשפיעה עליה באותה מגמה. גורמי ייצור מסייעים.
  • במידה והתוצאה שלילית, אזי ישנה תלות. כל שינו של אחד מגורמי הייצור גורם לשינוי במגמה הפוכה בתפוקה השולית של הגורם ייצור האחר. גורמי ייצור מתחרים/ יריבים.

לצילום השיעור

 

לצילום התרגול

 



× 6 = שלושים

תואר ראשון
תואר שני
מרצים