שם הכותב: תאריך: 04 נובמבר 2013

בס"ד

14.10.2013

שיעור 1 –

Dalitre6@zahav.net.il 052-2944365

אין חובת הגשה על תרגילי הבית, יש בוחן אמצע : מהווה 10% מהציון הסופי.

מאפיינים של המשק הישראלי:

החל מספטמבר 2010 הצטרפה ישראל לארגון OECD שמורכב מ 34 מדינות שמובילות את הכלכלה העולמית. מהרגע שישראל הצטרפה לארגון זה היא החלה לאמץ את שיטות העבודה שלה. ארגון זה דוגל בליברליזם, בחופש כלכלי, בשיתוף פעולה כלכלי ופיתוח.

ארגון זה הוקם ע"מ ליישם את התוכנית להבראת הכלכלה באירופה, במהלך הזמן הארגון התרחב וקלט לתוכו מדינות שלא שייכות לאירופה ואחת מהן היא מדינת ישראל.

  1. יחס תלות גבוה – הרבה מאוד לא מועסקים תלויים במעט מועסקים. בישראל האוכלוסייה הצעירה (0-14) מהווה אחוז גבוה מכלל האוכלוסייה לעומת ארצות אחרות. ניתן להסביר פערים אלו באחוזים כיוון שבישראל אחוז הילודה גבוה יותר, וכן שירותי התברואה מאפשרים תוחלת חיים ארוכה יותר.

     

  • לא בגיל העבודה = אוכלוסייה צעירה וקשישה.
  • לא בכוח העבודה = רוצים לעבוד, אך לא יכולים.
  • כוח עבודה פוטנציאלי הינו בגילאים 15-57. חיילים כן ייחשבו כעובדים.

אוכלוסיות שפחות משתתפות בכוח העבודה: גברים חרדים, נשים ערביות.
כאשר שיעור המשתתפים בכוח העבודה בארץ הינו נמוך יחסית לשאר הארצות.

מה המשמעות לכך שיחס התלות הינו גבוה בישראל? גורר מסים גבוהים לכל אותם הנמצאים באוכלוסייה הנמצאת בכוח העבודה, נטל גבוה על הכלכלה הישראלית והתערבות ממשלתית.

ככל שיש מספר נמוך של מועסקים מתוך האוכלוסייה – יחס התלות גבוה יותר.


  1. ריכוזיות : בעיה זו מכתיבה פערי הכנסות, אי שיוון ועוני. כאשר יש במשק ריכוזיות, נוצר מצב שבו אין מספיק יחידות מוצר לרכישה וכתוצאה מכך יוקר המחייה עולה, נוצרים פערי הכנסות שתורמים לאי שוויון שגדל, וכתוצאה מכך – האבטלה גדלה מה שגורם כמובן להגדלת העוני.
    1. ריכוזיות שלטונית – מעורבות חזקה של הממשלה בשווקים. כיצד זה בא לידי ביטוי ? צריכה ציבורית גבוהה יותר מאשר הפרטית, מיסוי גבוה ביחס למוצר, חברות בבעלות הממשלה. ככל שהממשלה מתערבת יותר באופי השוק והצריכה בו, אזי הריכוזיות גדלה ועל כן התלות בממשלה גם היא גבוהה יותר.
    2. ריכוזיות השווקים – ריבוי מונופול, מונופסון בשוק. כלומר, מעט מדי גורמים במחזיקים נתחים גדולים מדי במשק.
    3. ריכוזיות הונית – בעלי הון שמחזיקים נתח גדול במשק, מה שמגדיל את השליטה שלהם במתרחש במשק.

השאלה היא מה יש לעשות בכדי להקטין את הריכוזיות ולגרום לריבוי תחרות במשק? לעודד פיצולים. כלומר, לאפשר ליותר ענפים להיפתח לתחרות. כאשר יש יותר מתחרים השוק יעיל יותר, המחירים זולים יותר והכמויות גדלות. דבר זה ניתן להסדיר לדוגמה ע"י חקיקה.

המשק הישראלי התקדם מריכוזיות לתחרותיות יחסית לתחילת דרכו , וישנה התערבות ממשלתית פחותה. בעבר, הממשלה שלטה בכל – תיווך, שכר, תמחור, חסמי כניסה לשווקים.

  1. ביטחון – משק לוחם : לביטחון יש נטל ישיר שבא לידי ביטוי בתקציב, וכן נטל עקיף שגורר וויתורים אלטרנטיביים. הוויתור האלטרנטיבי שהמשק עושה כדי לשמור על ביטחון- צבא סדיר, צבא מילואים וכו'. אותם אנשים יכלו להגיד מהר יותר לשוק העבודה, ולכן בשל הבעיה הביטחונית יש אובדן תוצר. בנוסף, במצב ביטחוני לא שקט – הצריכה הפרטית יורדת, ההשקעות, תיירות וכדומה. בשל מלחמה או אקט של מדינת ישראל, ייתכן כי מדינה מסוימת תחרים מוצר מסוים מהארץ כתגובה.

    במשך השנים הוצאות הביטחון הישירות מתוך התוצר מאוד קטנו,

    מ-24% ל-8%. למה?

    1. הוצאות הביטחון הינן הוצאות קולקטיביות, אינן תלויות

    באוכלוסייה. כשיש תוצר יותר גדול, אוכלוסייה יותר גדולה – ההוצאות לא צריכות להשתנות: מדובר ביתרון, שכן לדוגמה בחינוך – עלייה של האוכלוסייה מגדילה את הוצאות החינוך.

    1. דבר נוסף שהקטין את הוצאות הביטחון, שקט יחסי עם המדינות השכנות שלנו – "פחות עם יד על הדופק".
    2. קיצוצים יזומים של משרד הביטחון. משאבים מבוזבזים קוצצו.

    למה אנו מציינים את הירידה בנטל הוצאות הביטחון? המצב הביטחוני הינו מצדיק את תחלואי המשק! כלומר מדובר בעוד נטל, אך לא בסיבה העיקרית לבעיות הכלכליות במשק הישראלי.

  2. משק קולט עלייה: ישראל היא מדינה קולטת עלייה. חוק השבות מאפשר לכל יהודי לעלות חזרה לישראל, דבר זה מצריך מהמדינה בטווח הקצר לעזור להם בהתמקמות בארץ: דיור, סל קליטה, תמיכה – דבר המהווה נטל כלכלי, כמו כן על אחוז האבטלה הארצי. אמנם, בטווח הארוך כאשר העולים משתלבים במשק מתחילה הצמיחה: הגדלת האוכלוסייה, השתלבות בכוח העבודה, הגדלת התוצר.
  3. עובדים זרים: כמו בישראל, גם במשקים המפותחים בשאר העולם נוספו עובדים זרים. אמנם, בישראל אחוז העובדים הזרים מכלל העובדים הינו הגבוה ביותר. וכן, יש ענפים מסוימים שפיתחו תלות כמעט מוחלטת בעובדים מסוג זה (סיעוד, בניין, חקלאות) וזאת מאז 67' עם כניסת הפלסטינים לשוק העבודה בארץ. נוצרה בעיה תדמיתית שזה ישראלים לא רצו לעבוד באותם מקומות בהם עבדו עובדים זרים, עובדים זרים תפסו מקומות עבודה לישראלים.
שייך לנושאים: דלית רגב, כלכלת ישראל


שש − 2 =

תואר ראשון
תואר שני
מרצים