שם הכותב: תאריך: 28 נובמבר 2013

18.11.2013

שיעור 7+6-

 

האתיקה המקצועית:

הקדמה– האתיקה המקצועית היא תורת המוסר הספציפית של כל גוף מקצועי והיא כוללת את כללי ההתנהגות המוסריים, ההולמים את אותה המקצוע והמחייבים את החברים המאוגדים באותו גוף מקצועי. חובות האתיקה מצויים בשני פרסומים מרכזיים:

  1. תקנות רואי חשבון ("התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע").
  2. כללי ההתנהגות המקצועית של לשכת רואי החשבון.

מערכת כללי האתיקה מחייבת את כל רואי החשבון בישראל, והיא ניתנת לאכיפה בפני בית הדין של

המועצה כעברה על חוק רואי החשבון(1), וכן בפני בית הדין של הלשכה כעברה על הנחיות הלשכה(2).

כללי התנהגות המקצועית של הלשכה-

כלל 1- הגדרות:

  1. רואה חשבון- מי שבידו רישיון בר תוקף לפי חוק רואה החשבון.
  2. ראיית חשבון- שירות הביקורת.
  3. עיסוק נלווה- אלו הם השירותים הנלווים שנותן רואה החשבון.
  4. שירות מקצועי- הכוונה לשירות הביקורת ולשירות הנלווה.
  5. עיסוק אחר- על עיסוק שהוא אינו שירות מקצועי (סוכן ביטוח, עו"ד וכיוצא בדבר).

כלל 2- יושר, הגינות ורמה מקצועית גבוהה:

כלל 2(א) חובה לשמור על יושר הגינות והרמה המקצועית הגבוהה שהמקצוע מחייב.

כלל 2(ב) חובה להקפיד על הרמה המקצועית הגבוהה של המסמכים היוצאים מהמשרד (הכוונה לחובת המיומנות שמתייחסת לשירות הביקורת לעיסוק הנלווה).

 

כלל 3- הגינות:
רואה חשבון שעוסק בראיית חשבון (שירות ביקורת) חייב לתת שירות תוך הקפדה על הגינות ללא משוא פנים, תוך שיקול דעת ובהתאם לכללים המקובלים במקצוע ראיית החשבון שנקבעו על ידי מוסדות הלשכה.

כלל 4- אי תלות: במתן שירות ראיית חשבון (ביקורת), על רואה החשבון להימנע מפגיעה באי התלות במבוקר.

כלל 5- חובת סודיות:

כלל 5(א) אסור לגלות לאחר דבר שהובא לידיעת רו"ח המבקר תוך כדי מתן שירות מקצועי ושיש לו קשר ענייני לשירות המקצועי הניתן לאותו הלקוח. שלושה מקרים שבהם מתבטלת חובת הסודיות:

  1. אם הלקוח הסכים לוותר על חובת הסודיות (לדוגמה, בעת הצורך בבקשת הלוואה מהבנק, הבנק יבקש מידע מרו"ח, וזה בהסכמתו של הלקוח יפרט לבנק את המידע הרלוונטי).
  2. הגילוי דרוש לצורך מילוי תפקידו. כאשר מדובר בחו"ד מסויגת, יש חובה מקצועית לפרסם מדוע רו"ח הסתייג/ נמנע מחו"ד חלקה. מה הסעיף? מה גילה רו"ח? היקף כספי?
    1. על רואה החשבון לציין את הסיבה לסטייה מהנוסח האחיד.
    2. בעת חילופי רואה חשבון, יש מסירת מידע ומסמכים בין רו"ח.
  3. חייב רו"ח בגילוי על פי דין:
    1. צו של ביהמ"ש או של ראש ההוצאה לפועל.
    2. סעיף 262 לחוק העונשין קובע כי מי שידע כי פלוני זומם לבצע מעשה פשע ולא נקט בכל האמצעים הסבירים כדי למנוע את עשייתו, דינו מאסר.
    3. פקודת מס הכנסה קובעת בסעיף 135(א) כי לפקיד השומה יש סמכות בלתי מוגבלת לדרוש בכתב, מכל אדם, לרבות רו"ח כל מסמך וכל מידע.
    4. חוק מע"מ בסעיף 108 קובע הוראה דומה לזו שבפקודה.
    5. חוק ני"ע בסעיפים 56(א),(ג) מסמיך את עובדי הרשות לני"ע לדרוש בכתב, מכל אדם, לרבות רו"ח כל מסמך וכל מידע.
    6. חוק הפרוצדורה הפלילית – עדות במשטרה בפני קצין בדרגת מפקח.
    7. חוק ההגבלים העסקיים בסעיף 46(א),(ב) – הפרת חובת הסודיות.

כלל 5(ב) חובת הסודיות חלה על כל צוות העובדים במשרד ועל רואה החשבון (השותף) לנקוט בצעדים סבירים לצורך שמירת חובת הסודיות על ידם.

כלל 6- מיומנות:

כלל 6(א) רואה חשבון המשמש כרואה חשבון (נותן שירות ביקורת) לא ייתן דוח או חו"ד, אלא על סמך בדיקתו האישית שלו או של שותפו, או של פקידו או של רואה חשבון או בדוח או בחו"ד המתייחסים במלואם או בחלקן למדינת חוץ של אדם הרשאי לעסוק בראיית חשבון במדינת חוץ.

  • על רו"ח המבקר החתום על הדוח או חו"ד יש לבדוק אותו לפני שהוא חותם ומאשר את המסמך, שכן הוא אחראי על המסמך גם אם אינו ערך אותו בעצמו.

כלל 6(ב) קובע את אותו הכלל שנקבע בכלל 6(א) על עיסוקים נלווים.

 

 

 

כלל 7- שותפות: רואה חשבון לא יעסוק בראיית חשבון בשותפות עם מי שהוא לא רו"ח, אולם מותרת שותפות לראיית חשבון במדינת חוץ עם אדם הרשאי לעסוק שם בראיית חשבון.

כלל 8-

כלל 8(א) שם שלא משרד רואה חשבון: יכלול את שמם של רו"ח הקיימים ו/או הקודמים.

למשרד רואה החשבון יש את הזכות לשמר את שמו של המשרד, כיוון ששם המשרד הוא המוניטין של המשרד גם אם חל שינוי בהרכב האנושי של השותפים, רשאית הפירמה לשמר את שמה המקורי. התוספת ושות' יכולה לבוא רק אם ישנו לפחות שותף אחד אשר שמו לא נכלל בשם הפותח של המשרד.

כלל א(ב) אחריות: נקבע כי בדין המשמעתי כל שותף אחראי על כל חתימה שניתנה בשם המשרד וחובת הראייה כי שותף מסוים אינו אחראי חלה גם עליו (אחריות אישית משמעתית). משמעות הדבר כי גם רו"ח שותף שאינו חתום על דוח או חו"ד הוא חייב באחריות על המסמך החתום.

כלל 9-חתימה על מסמכים:

כלל 9(א) רו"ח המשמש כרו"ח (בביקורת) לא ירשה למי שאינו רו"ח וגם לא לפקידו לחתום בשמו על מסמכים המחייבים חתימה של רו"ח. לשכת רו"ח בפרסום נפרד קבעה כי רו"ח (שותף) רשאי להסמיך רו"ח אחר במקומו לחתימה כאשר מתקיימים אחד משני התנאים הבאים:

  1. מילואים.
  2. מחלה ממושכת.

באופן אובייקטיבי אינו יכול להיות נוכח ולחתום בעצמו על המסמכים. שכן, כל שותף רו"ח אחראי על חברה אחרת ועל עריכה וחתימה של הדוחות וחו"ד שהוא עורך לחברה, על כן, בהתקיים אחד התנאים יכול שותף רו"ח אחר לחתום על ולערוך את הדוחות של החברות המיוחסות לרו"ח הנעדר.

כלל 9(ב) קובע את אותם תנאים כמו בכלל 9(א) והפרסום הנפרד של הלשכה על עיסוקים נלווים.

כלל 10-שלילת רישיון: אסור להעסיק במשרד רו"ח בעבוד ביקורת מי שרישיונו נשלל על ידי מועצת רו"ח לצמיתות או באופן זמני בתקופת השלילה, או שחברותו בלשכה נשללה לצמיתות או באופן זמני בתקופת ההרחקה. הכלל לא אוסר העסקת אדם כאמור בתפקידים שאינם ביקורת.

כלל 11- איסור שידול: רו"ח לא ישדל אדם להיות לקוחו. שידול הכוונה הפעלת לחץ או כפייה על אדם להיות לקוחו.

כלל 12- טובת הנאה: רואה חשבון לא ייתן תשלום או טובת הונאה אחרת ולא יבטיח אותם במישרין או בעקיפין בעד השגת עבודה בראיית חשבון, פרט להשגת עבודה כשכיר. יכול לגרום לשידול.

 

כלל 13- שכר טרחה:

כלל 13(א) אסור לקבל שכר טרחה מראיית חשבון על פי תוצאות השירות. אולם, כאשר העיסוקים הנלווים ניתנים לגוף המבוקר ע"י רו"ח אזי גם במקרה זה גם אסור לגזור את שכר הטרחה כשיעור מהתוצאה. שכר טרחה= שכר לשעה* שעות ביקורת. כל מה שחורג מהמשוואה הנ"ל, האם אפשר לגזור שכר גלובלי? אסור! אין לחרוג ממשוואה זו, אסור להבחין בשכר טרחה לפי חו"ד. לא משנה למה נחשף, כל מה שנגלה, נעבוד שעות כדי לגלות זאת וישלמו לנו על כך.

  • כשמדובר בלקוח מבוקר (שירותי ביקורת ושירותים נלווים) אסור לגזור שכר טרחה מהביקורת ומהשירותים הנלווים. הכלל המחמיר של הביקורת עולה על השירותים הנלווים.
  • כשמדובר במתן שירותים בלבד – מותר לגזור שכר טרחה כחלק מהרווח/ מההון.

 

כלל 13(ב) אסור לתת שירות מקצועי (ביקורת ושירותים נלווים), ללא תמורה או בתמורה שהיא נמוכה מהשכר הסביר והמקובל לגבי אותו שירות שנקבע כתוצאה מהידע והניסיון של רו"ח, ובכל מקרה ההנחה המקסימלית המותרת לפי כלל זה היא שליש. (כאשר ניתן לחברה מסוימת גם את שירות הביקורת וגם שירות נלווה, ננהל לפי הכללים המחמירים של הביקורת, ועל כן במקרה זה לא ניקח הנחה שהיא מעבר לשליש מהשכר המקובל לגבי אותו שירות).

כלל 13(ג) הכלל מבטל את כלל 13(ב) רק אם מתקיימים אחד משני התנאים הבאים:

  1. שירות מקצועי למוסד ציבורי, כל עוד ההנחה שיכולה להגיע עד 100% היא תרומה סבירה בעיניו של רו"ח לאותו מוסד או למטרות של אותו מוסד (מוסד ציבורי זה הוא גוף הפועל על בסיס התנדבותי למטרות לאומיות או למטרות צדקה). תתי התנאים: האם עונה להגדרה של מוסד ציבורי ? + האם התרומה סבירה בעיניו של רו"ח, כלומר היקף השכר הינו תרומה סבירה?
  2. שירות שאינו כרוך במתן חו"ד במסגרת של קשר אישי. שירות שאינו קשור לחו"ד + צריך להיות בקשר אישי (קשר אישי יפורש בדרך כלל כתלות משפחתית).

כלל 13(ד) מותר לרואה החשבון לשמש מתנדב בתפקיד ניהולי, ארגוני או פיקוחי במוסד ציבורי במקום בו נהוג להתנדב לתפקיד כזה.

כלל 14- שיתוף בהכנסות:

כלל 14(א) ניתן לשתף רואה חשבון בהכנסות אך ורק שהוא רואה חשבון. רואה חשבון בחו"ל לעניין זה ייחשב כרואה חשבון (סניף בחו"ל של המשרד, רואה החשבון בסניף זה גם ישתתף בהכנסות).

כלל 14(ב) במצבים בהם רו"ח עזב את המשרד או נפטר ניתן יהיה לשתף בהכנסות המשרד את קודמיו וכן את יורשיו.

כלל 14(ג) דמי מוניטין לא ייחשבו כשיתוף בהכנסות לעניין זה.

כלל 15- שירות מקצועי: במשרד בו ניתן שירות מקצועי אסור לתת כל שירות אחר שלא עונה להגדרת שירות מקצועי. לדוגמה, אסור להפעיל משטח משרד רו"ח סוכנות ביטוח, משרד לעריכת דין.

כלל 16- חילופי רואה חשבון: רואה חשבון לא ייתן שירות מקצועי ללקוח של רואה חשבון אחר, אלא לאחר קבלת הסכמה מרואה החשבון האחר, למעט במקרה שבו הסירוב לחילופים אינו כולל נימוק סביר. נימוק סביר יהיה לאחד או יותר משלושת המצבים הבאים:

  1. אם הלקוח דרש מרואה החשבון המסרב לנהוג בניגוד לחובתו המקצועית או בניגוד לכל דין.
  2. הלקוח מבקש לקבוע את שכרו של רואה החשבון הקודם למטה מהסביר והמקובל.
  3. קיום חוב כספי כלפי רואה החשבון הקודם.

הכלל מחייב את רואה החשבון החדש לפנות בכתב לרואה החשבון הקודם ולבקש את הסכמתו לחילופים, התשובה צריכה להיות מופנית ישירות לרואה החשבון החדש כשהיא מנומקת, בכתב.

המצאת אישור על ידי הלקוח כי אין לרואה החשבון הקודם התנגדות איננה נחשבת בהסכמה. אם רואה החשבון הקודם אינו משיב או שתשובתו סתמית הרי שאין זה נימוק סביר וניתן להתחיל את המינוי. תדריך הלשכה קבע כי חובה על רואה החשבון המוחלף להשיב לרואה החשבון החדש תשובה תוך פרק זמן סביר, של 15 ימי עסקים. שתיקה בפרק זמן זה ולאחריה תיחשב כאי התנגדות למינוי רואה החשבון החדש.

ההתנגדות לחילופים אפשרית כל עוד לא החלו בהליכים משפטיים. אם הצדדים (רו"ח והחברה המבוקרת) כבר החלו בהליך משפטי, הרי שניתן לבצע את החילופים. זאת מכיוון שהנימוק הסביר כבר בהליכי טיפול, דואגים להגן על רואה החשבון המוחלף. כדי למנוע נזק ליורשים או לבני משפחתו של רואה החשבון הקודם שנפטר, הרי שחובה לקבל את הסכמת נשיא הלשכה או מישהו מטעמו לחילופים. אולם, אם היורשים הגיעו להסכמה עם משרד רואה חשבון אחר לצורך מכירת כל תיקי המשרד הרי שבמקרה זה לא חל האמור בכלל 16, כיוון שקיימת הגנה על היורשים. (נשיא הלשכה יהיה אחראי לטיפול המשך התיקים של הלקוחות של אותו רו"ח וכן לפירעון חובם של הלקוחות כלפי רו"ח הנפטר על מנת שיורשיו לא ייפגעו, אך במידה והיורשים כבר דאגו להעביר את כל התיקים למשרד אחר – אזי ההגנה התממשה ונשיא הלשכה לא יתערב).

ביקורת משותפת- במצב שבו הלקוח מבוקר על ידי שני רואה חשבון, ולאחר תקופה מסוימת החליט הלקוח לוותר על מינויו של אחד מרואה החשבון ולהסתפק בביקורת של רואה חשבון אחד, הרי שחובה על הנשאר לפנות לרואה החשבון המפוטר (השותף לשעבר) ולבקש את הסכמתו להפסקת ההתקשרות.

שיתוף פעולה- על פי תדריך הלשכה בדבר חילופי רואה החשבון נקבע כי על רו"ח הקודם לשתף פעולה עם רו"ח הנכנס בכל הקשור למתן מידע, הסברים ושחרור חומר מתוך ניירות העבודה לצרכי צילום לרואה החשבון החדש, תמורת תשלום סביר.

התדריך לא חל על המסמכים הבאים:

  1. מסמכים שהוכנו על ידי רואה החשבון והמתעדים את סביבת הביקורת.
  2. מסמכים שהוכנו על ידי רואה החשבון והמתעדים את שיקול הדעת הבלתי תלוי של רואה החשבון. זאת על מנת שרואה החשבון החדש לא יסתמך על שיקול דעתו של רואה החשבון הקודם, אלא יפעיל זאת באופן עצמאי, ראשוני.

כלל 16 לא חל על מתן שירות חד פעמי או על ייעוץ חד פעמי, במקרה כזה נקבע כי על רו"ח שנותן את השירות החד פעמי יידע את רו"ח הקבוע של הלקוח, מבלי הצורך לקבל את הסכמתו.

 

כלל 17- פרסום ופרסומת:

פרסום- זה הוא העברת מידע עובדתי באופן אובייקטיבי (מותר). פרסומת- נועדה לקדם עניין מסוים בכל דרך אפשרית ולא בהכרח אובייקטיבית (אסור).

כלל 17(א) רואה חשבון לא יעשה פרסומת לעצמו כעוסק בראיית חשבון.

כלל 17(ב) במסגרת עיסוקים נלווים ואחרים רואה החשבון לא יכלול בפרסומת:

  1. דבר היותו רואה חשבון.
  2. עיסוקו בראיית חשבון במישרין או בעקיפין.
  • לדוגמה, משרד מסוים נותן שירותים נלווים כמו שירותי הנהלת חשבונות, ואת שירות זה תוכל לפרסם. אך, אסור לה להזכיר בעקיפין או במישרין כי מדובר ברו"ח שעוסק בראיית חשבון.

תוכן

מותר (פרסום)

אסור (פרסומת)

הניסון המקצועי בראיית חשבון דברי שבח על עצמנו או השוואה לאחרים
ניסיון והתמחות בעיסוקים נלווים מצג שווא
תארים אקדמיים שרכש עובדה מטעה
הכשרות לעסוק בראיית חשבון מחוץ לישראל שמות של לקוחות
שנות וותק שכר טרחה או הבסיס לחישובו
פירוט השותפים והעובדים תפקיד ציבורי שהוא ממלא על פי דין (ח"כ+ רו"ח לדוגמה)
שמות השותפים שפרשו או נפטרו תוך ציון עובדה זו תוצאות שהשיג רואה החשבון עבור לקוחותיו (לדוגמה- 90% מהלקוחות מקבלים חו"ד חלקה)
כתובת ודרכי התקשרות

אמצעי פרסום

מותר (פרסום)

אסור (פרסומת)

מסירת מידע במענה שלא לשם הפצתו לאחרים (לקוח מגיע- מותר למסור לו מידע על התנהלות החברה, עיתונאי במטרה לפרסם כתבה- אסור). פרסום ברשות הרבים, לרבות שלטי חוצות, כרזות אוויר וכדומה.
מותר פרסום בעיתונים בגודל מרבי של מודעה- עד רבע עמוד, 4*3 אינץ' חלוקה אקראית (כגון פליירים, כרטיסי ביקור)
דיוור ישיר (פנייה לאדם מסוים, כולל חוזר מקצועי). חוזר מקצועי – פס"ד חדש, תקן, עדכון הלקוחות הקיימים על לוגו המשרד. אמצעי תקשורת אלקטרוניים, כגון רדיו וטלוויזיה.
אתר האינטרנט
שלט כניסה למשרד בגודל מרבי של 40*30 ס"מ, בו מפורט שמדובר במשרד רו"ח
  • אחידות בין כל המשרדים, על מנת לא להאפיל על המשרדים הקטנים.

על רואה החשבון לנקוט באמצעים סבירים כדי למנוע מאחרים את הפרסומת האסורה שלו.

תדריך הלשכה בדבר עידוד השימוש בתואר רו"ח קבע כי רו"ח רשאי להוסיף את תואר רואה החשבון במקרים של פעילות ציבורית, פוליטית, יצירתית או פרטית חברתית.

כלל 18- במידה ולרו"ח יש שאלות בנוגע להבנת כללי ההתנהגות המקצועיים, הרי שהוא רשאי לפנות לוועדה לפירוש כללי ההתנהגות המקצועיים של שלכת רו"ח.

 

לצילום שיעור 6

 

לצילום שיעור 7

 

לסיכום נוסף שיעור 6

 

לסיכום נוסף שיעור 7

 

לסיכום נוסף שיעור 7

 

 



3 × = שתיים עשרה

תואר ראשון
תואר שני
מרצים