שם הכותב: תאריך: 27 נובמבר 2012

דוגמאות למבחנים לקיומו של עסק

  1. 1.       פס"ד מרכז הקרח- מדובר בחברה שהשכירה מדפים בודדים לאנשים. בשלב מסוים החליטו להשכיר את כל המדפים בבת-אחת לסוכן אחד. מתוך כך, צמחה לחברה הכנסות משכירות. עלתה השאלה- האם מדובר בעסק?

הרי שאם החברה משכירה מדפים בודדים ß העסק אקטיבי.

כאשר החברה משכירה את כל המדפים יחד ß העסק פסיבי.

החברה טענה שמדובר בהכנסות מעסק מכוח ס' 2(1). פקי"ש טען שמדובר בהכנסה משכ"ד ע"פ ס' 2(6).

מסקנה: לא מדובר בפעילות עסקית. לא עסק.

  1. 2.      פס"ד בית הכנסת הגדול (באלנבי)- לבית הכנסת היו הכנסות משני מקורות: אירועים המתקיימים בו וגם מחניית כלי-רכב.

בית הכנסת הגדול הוגדר כמוסד ציבורי, משמע שהוא פטור ממס מתרומות שמקדמות את המטרה הציבורית שלשמה הוא הוקם. כמובן שאין לו פטור מהכנסות מעסק.

בית הכנסת טען שההכנסות מאולם האירועים הן פסיביות ß כלומר הכנס' שכירות ß ובגלל שמדובר במוסד ציבורי אזי לא משלמים מס.

ביהמ"ש בדק את הטענות ומצא כי הם לוקחים קבלן-משנה עבור קייטרינג ומקבלים אחוזים מהאירוע ß מעיד על סיכון ß אחד ממבחני הפעילות של עסק.

כמו כן, האירועים מעידים על שיטתיות, עוד מבחן של עסק.

לגבי החניון, מסתבר שזה היה חניון למנויים בלבד. החניון היה ממש קטן, מתאים לכ10 כלי-רכב. על כן, עבור החניון קבע ביהמ"ש שזהו לא עסק, משמע הכנסה משכירות ע"פ ס'2(6).

  1. 3.       פס"ד אגודת ידידי האוניברסיטה העבריתלאגודה היה אודיטוריום בתוך מבנה. המבנה הושכר לשימוש כקולנוע. האגודה סגרה "דיל" שמקנה לה 30% מההכנסות של הקולנוע. בנוסף, האגודה היא זאת ששמרה על קופת הקולנוע, הציבה שומר ואבטחה מטעמה. ביהמ"ש קבע שעל-אף כל אלו – אלו לא הכנסות מעסק!

למה? כי במקרה זה מדובר במנגנון של חלוקת רווחים, שיתוף בהכנסות,אך לא ניהול עסק משותף. ולכן- לא עסק.

  1. 4.       פס"ד קריית יהודיתזוהי חברה שחכרה ממנהל מקרקעי ישראל שטח של 250 דונם כדי להקים פארק תעשייתי ולהשכירו. היא סללה את השטח, פיתחה אותו, ואז השכירה לשוכרים רנדומליים ותקופתיים.

תוך כדי ההשכרות, היא החזיקה בעובדי נקיון, תיקונים, אחזקה, התאמה לצרכי השוכרים, שומר… החברה טענה שמדובר בהכנסות פסיביות. ביהמ"ש טען שישנו מנגנון, ישנה תחלופה (מבחן התדירות) – לכן עסק.

  1. 5.      פס"ד מ.ד.מ השקעות- היו לחב' זו הכנסות מהשכרת חנות, הכנס' ריבית והכנס' דיבידנד מחב' שהחזיקה. ביהמ"ש קבע כי בהתבסס על הנסיבות של המקרה הספציפיß 3 ההכנסות הן אינן עסק. ביהמ"ש סיווג כל הכנסה לסעיף המתאים לה מסעיפי 2: שכ"ד= 2(6), ריבית= 2(4), דיבידנד= 2(4).

 

תמיד יש לקחת בחשבון את כל המבחנים, לעשות הערכה של כל הנסיבות – ולזכור שיש מבחנים חזקים וחלשים יותר.

דוגמאות להכנסה מפעילות שאינה חוקית– המשך ס' 2(1) – עסק משלח-יד ועסק אקראי

  1. פס"ד אתלה וסרמן– למדנו כבר. פעילות לא חוקית מזנות.
  2. פס"ד פרומקין– פרומקין היה פסיכיאטר שנתן אישורים כוזבים למי שרצה להשתמט מצה"ל. בעבור כך קיבל מתנות. כשנתפס – נכנס לכלא. בכלא ביקרו אותו מס-הכנסה, וטענו כי הוא חייב לשלם מס על המתנות (=הכנסות). ביהמ"ש קבע שעל-אף שהכנסה זו אינה חוקית, היא קשורה בקשר ישיר עם משלח-ידו  של הרופא, ועל כן הוא חוייב במיסוי על הכנסה ממשלח-יד (ס'2(1)). ע"פ ביהמ"ש, למרות שלא הוכחה שיטתיות, תדירות, מנגנון- היה פה פוטנציאל לשיטתיות. נקבע שמדובר בעסק.

 

חשוב לזכור שביהמ"ש בוחן גם פוטנציאל, ולא רק הוכחות בשטח.

פרסים והגרלות– ס'2(א)

סעיף מיוחד שממסה פרסים והגרלות שלא קשורות לכלום – מתת שמיים, גורל עיוור.

סעיף זה למעשה ממסה אנשים שזכו בלוטו, בתכניות טלויזיה, בבינגו…

פרסים שמתקבלים במסגרת עסק הם הכנסה. חריג: קיזוז הפסדים.

עד ה1/1/2003, פרסים לא חויבו במס. חוק זה קבע שפרסים מחויבים במס, ולא משנה אם הם חוקיים או לא.

כשבודקים פרסים, הגרלות והימורים:

  1. האם נכנס לס'2 (1) – עסק משלח יד ועסק אקראי?
  2. האם נכנס לס'2 (2) – שכיר/משכורת?
  3. ואם לא, נכנס לס'2 א? פטור ממס.

דוגמאות לפס"דים הדנים בפרסים והגרלות

  1. פס"ד מזל-טוב – למדנו כבר. לא ס'2 א ß אלא הכנסה מעסק.
  2. פס"ד ברוך משולם- ברוך היה אדריכל שזכה בפרס כספי במסגרת עבודתו. הוא טען שמדובר במתת-שמיים פרי גורל עיוור.

ביהמ"ש קבע שמדובר בהכנסה שמקורה במשלח-ידו, כלומר שהוא השתמש בידע שקיבל ורכש- ובזכות זה הוא זכה.

מסקנה: כשהפרס ניתן לנישום במסגרת עיסוקו, כשיש לנישום ידע ונסיון בתחום וכשהשתמש בכלים שלו – אזי על הפרס להתחייב במס, כהכנסה מעסק.

  1. פס"ד רופא- היה רופא שבחגים קיבל מאחד הפציינטים שלו באופן קבוע ארגז מהמשק. על שום העובדה שזה היה קורה באופן קבוע, מס הכנסה ביקש מס עבור כך.

ביהמ"ש קבע שלא צריך להיות מקור חיוב במס, אם אפילו הרופא בעצמו לא ציפה לקבל מתנה. זהו למעשה "מבחן הציפייה". לא היה "דיל", זה מחוץ לפעילות העסקית שלוß גורל עיוור.

ביהמ"ש קבע שלא ממסים את התקבול הנ"ל, מאחר שאין רואים במתנות ובתשלומים אחרים, אשר אין תמורה בצידם, מקור הכנסה המניב הכנסה החייבת במס.

ס'85 – שינוי יעוד מלאי – הכנסה רעיונית

עמוד 232 בפקודה.

כשקונים נכס, הוא יכול להשתייך לאחת מ3 הקטגוריות הנ"ל:

  1. נכס אישי, פרטי. לשימוש עצמי.
  2. רכוש קבוע.
  3. מלאי.

ניקח לדוגמא: שולחן.

  • אם אמכור את השולחן כמלאי (סחורה בחנות) ß אזי הכנסה פירותית.
  • אם אמכור את השולחן כרכוש קבוע (שולחן במשרד שלי)ß אזי הכנסה הונית.
  • אם אמכור את השולחן כנכס אישי ß לא הכנסה, לפי ס'88 – מטלטלין לשימוש עצמי לא מהווים נכס.
  • אם לקחתי ממחסן המלאי שולחן וכעת אני מעבירה אותו למשרדי ß מדובר בשינוי סיווג ממלאי לר"ק. למעשה מכרתי לעצמי את השולחן.

לפי ס'85 – יראו מלאי הנמכר בסכום השווי במצבים הבאים:

  1. מלאי עסקי השייך לעסק בעת שהופסק או הועבר- יש לי חנות, שברגע מסוים הוחלט לסגור אותה או למכור אותה לאחר. הס' קובע שברגע שמכרת או סגרת את העסק- ישנו אירוע מס של מכירת המלאי לעצמי בסכום השווי (=שווי שוק). יצרתי לעצמי נכס שהוא כביכול נמכר ואז מדובר בעסקה הונית. אם שווי המלאי שווה למחיר בעסקת הרכישה דאזß אז אין מיסוי, כי אין הפרש בין השווי בספרים לבין השווי שוק. א-ב-ל, אם למחיר המלאי מתווסף תמחור המוניטין וכו'- יהיה עלי למסות את רווח העסקה.

דוגמא מספרית: ב1/1/2012 רכשתי ציוד מלאי ב100 ₪ß ב31.12.2013 סגרתי את העסק, אז יש שינוי יעוד ממלאי לר"קß שווי הר"ק עלה ל120 ₪ עקב הצמיחה העסקיתß ההכנסה מכוח ס'2 (1) תהא על הרווח של ה20 ₪.

  1. מלאי עסקי שהוצע או הועבר שלא בתמורה או שלא בתמורה מלאה– נניח שרכשתי שולחן כמלאי, ואז אחי מבקש אותו לעצמו. עלי למסות את ההפרש. מהו ההגיון מאחורי הדבר? כשקונים שולחן לשימוש העסק, זוהי הוצאה עסקית. עבור הוצאה עסקית משלמים פחות מס. ברגע שהעברתי את השולחן לשימוש לאחר, עלי לשלם מס עבור ההפרשים, כי אחרת זה יחשב ל"דיל" מאחורי הגב של מס-הכנסה.
  2. מלאי עסקי שהפך לרכוש קבוע– ברגע שהפך לר"ק- נתחיל להפחית פחת.

אלו המקרים שבהם יחול ס' 85 – שינוי יעוד.

מקור החיוב ע"פ ס' 85 הוא ס'2 (1) – הכנסה מעסק. זהו הסעיף שממסה.

פס"דים הדנים בשאלה: מהו המועד שבו נעשה שינוי יעוד?

  1. פס"ד מבני ידידיה- מדובר בחברה שבנתה קומפלקס של פרויקט גדול של דירות. הם הצליחו למכור רק כ70% מהדירות. את 30% הנותרים החליטו להשכיר ובבוא העת למכור. הייתה מחלוקת בין מס-ההכנסה לבין החב'- מתי חל שינוי היעוד?

החברה טענה ששינוי היעוד היה באפריל 1977, זמן בו שווי הדירות היו 2 מיליון ₪ וזמן בו החברה פנתה אל מתווך הדירות בבקשה להשכרת הדירות. אולם מס-הכנסה טענו כי שינוי היעוד חל במרץ 1978, זמן בו שווי הדירות עמד על 7 מיליון ₪. בנוסף, במרץ 78' הייתה לראשונה כלילה בדוחות הכספיים – השכרת הדירות בפועל.

ביהמ"ש קבע  שהפניה למתווך נחשבת אף היא לשינוי יעוד – פעולה פוזיטיבית המעידה על שינוי (סממן חיצוני).

  1. פס"ד גן חנה לאה רוז- זוהי חברה שהוקמה בשנות ה60' מכספים של פילנתרופ זר. עם הכסף של הנדבן, נקנה קומפלקס של דירות, שמחירן היה שווה לכל נפש.

נקנו 150 דירות בסה"כ ß מתוכן נמכרו 70 ß עוד 20 דירות נמכרו בשלבים בשנים שלאחר מכן. בין לבין, הוחלט להשכיר את 20 הדירות הללו עד לרגע שבהן ימכרו, כדי לשמרן.

נקבע שמכירת 70 הדירות ß הכנסה מעסק ע"פ ס'2(1) ממכירת מלאי

נקבע שמכירות 20 הדירות ß  החברה טענה שחל שינוי יעוד ממלאי לרכוש-קבוע, ועל כן ישנו רווח הון (משמע שאין מיסוי – פעם היה פטור מרווח הון) ß ע"פ ביהמ"ש, שינוי היעוד היה זמני, משמע שהייתה החלטה להשתמש במלאי כדי לשמור על ערכו, והוא לא באמת הפך לר"ק- אלא נותר מלאי!

וכאן הוטבע המונח: "שינוי יעוד זמני". הרבה קבלנים משתמשים היום בפס"ד זה.

פיצויים בחיי העסק

"דין הפיצוי כדין הפרצה שהוא בא למלא" – זהו העיקרון המנחה. אין סעיף ספציפי.

בנושא הפיצויים, בד"כ המחלוקת תהא סביב השאלה: האם הפיצוי הוא הוני או פירותי?

  • אם נתקבל פיצוי מהביטוח כפיצוי על מכונה שנשרפה – התקבול יהא "הכנסה הונית" לפי ס'88, וזאת מפני שמכונה=ה"עץ" של המפעל.
  • אם נתקבל פיצוי מהביטוח כפיצוי על מלאי שנשרף – התקבול יהא "הכנסה פירותית" לפי ס' 2(1).
  • אם נתקבל פיצוי מהביטוח כפיצוי על אוטו פרטי שנשרף- הפיצוי לא יחשב כהכנסה, משום שבעת מכירת הרכב אין מס.

האבחנה בין סוג הפיצוי היא קריטית, וזאת כדי לקבוע את גובה המס שידרש.

פיצויים – פס"דים– חשוב מאוד ככלל אצבע לציין 3 פס"דים אלו בהקשר של פיצויים!

  1. 1.      פס"ד ארטרון-חב' ישראלית שהייתה המשווקת הבלעדית בארץ של מוצרי חשמל של ספק גרמני. רבע מהכנסותיה של החברה נבעו ממכירת המוצרים הגרמניים. כמה שנים לאחר מכן, החליטה החברה הגרמנית להפסיק את החוזה עם המשווקת הישראלית. בעקבות הפרת החוזה, בביהמ"ש נקבע כי יקבלו פיצויים. פקי"ש אמר- הפיצוי הוא על אובדן ההכנסה, פיצוי פירותי. מנגד, טענה החברה כי מדובר בפיצוי הוני, וזאת על שום העובדה שהם הפסידו 25% מהעסק, מה"עץ". ביהמ"ש קבע כי זהו פיצוי הוני, משום שנפגע המנגנון שמניב 25% מהעסק.
  2. 2.      פס"ד ש.ל גורדון-חב' שהיו לה זכויות יוצרים על פרשנויות ב"קסוטו". היא התקשרה עם ההוצאה-לאור "מסדה" על-מנת שתדפיס ותפיץ את הספרים. חב' ההוצאה לאור טעתה פעמיים: ראשית, היא הדפיסה ספרים מעבר למה שהוגדר מראש, דבר שהביא להצפה בשוק וירידת ערך הספר. דבר שני, היא הדפיסה את הספרים עם טעויות בפרשנויות.

גורדון קיבל פיצוי בגין הפרות אלו. נשאלה השאלה – האם הפיצוי הוא הוני/פירותי? ובכן, פקי"ש טען שהפיצוי הוא פירותי, וזאת כי מדובר בפגיעה בהכנסה לעסק. החברה כמובן טענה כי מדובר בפיצוי הוני – הורדת המוניטין של החברה. ביהמ"ש היה לטובת החברה, וטען שהייתה פגיעה בשמה הטוב של החברה. המוניטין=עץ. מאחר ונפגע המנגנון עצמו, מדובר בהכנסה הונית. דאז היה פטור ממס רווח הון.

  1. 3.      פס"ד קציר- חב' שעסקה בחקלאות ותוך כדי גם השקיעה בסרטי קולנוע. היה להם אירוע של ביטול חוזה, והם קיבלו פיצוי בגין כך. ביהמ"ש קבע שהקולנוע הוא לא העיסוק שלהם, לא ה"עץ" שלהם, ההיקפים הכספיים היו קטנים, ועל-כן הפיצויים הם פירותיים ולא הוניים לפי ס'2.
  • ·         לסיכום: כל אירוע "חד-פעמי"- ביטול עסקה, פיצוי לעסקים אחרים מלחמה בגין אובדן הכנסה – פירותי! לעומת זאת, אם פגע טיל בעסק במהלך לחימה – העץ נפגע – אזי הוני!

הכנסה מעסקת אקראי בעל אופי מסחרי– ס' 2(1)

מדובר בהכנסה בעלת אופי עסקי מצד אחד, ומצד שני לא מתקיימים בה המבחנים לקיום העסק – תדירות ושיטתיות. במצבים מסוימים זה נוטה למכירת מלאי. ממוסה מכוח ס' 2(1). על-מנת להבין את העקרון, נדון בפס"דים:

פס"דים;

  1. 1.      פס"ד מזרחי-*פס"ד חשוב*מדובר באדם פרטי שקנה ומכר מניות. עלתה השאלה – האם עיסוקו הוא עסק ע"פ ס'2(1), האם מדובר בעסקת אקראי בעלת אופי מסחרי מכוח ס'2(1), או שמא רווח הון לפי ס' 88?

ביהמ"ש קבע מספר מבחנים לסיווג (עסק/רווח הון/עסקת אקראי):

ü       מבחן התדירות- זהו ההבדל העיקרי בין עסק לבין עסקת אקראי.

ü       מבחן המנגנון- אם אין מנגנון (עובדים, מזכירה, משרד…) ß כנראה שזהו רווח הון. כמובן שאין הכרעה/ תשובה חד-משמעית במבחן. כל אחד יכול לגבור על השני.

ü       מבחן הידע- האם מר. מזרחי הוא בעל ידע ובקיא במניות? אוסף מידע? ידע משליך לכיוון עסק.

ü       מבחן תק' הזמן- עסקאות של קניה-מכירה-קניה-מכירה מעידות על עסק. אם קונים נכס ומחזיקים אותו לזמן רב ß פחות עסק.

ü       טיב הנכס- באם מדובר בנכס מסוכן, ספקולטיבי (כמו אופציות הצמודות למט"ח) ß ככל הנראה לא מדובר במשהו תמים ß עסק!

ü       מבחן ההשבחה- עסקאות של קנית דירה-שיפוצה-מכירתה באופן שיטתי ß עסק! מבחן זה יותר רלוונטי לנדל"ן, פחות למניות במקרה של מזרחי. ניתן לטעון בסעיף זה גם לעסקת אקראי.

ü       מבחן המימון- מימון הפעילות בהלוואה לזמן קצר או לזמן ארוך? אם זה ממנף אותך ß עסק!

ü       מבחן הנסיבות- המבחן החשוב! יש להתעכב פה על כל מילה שנכתבת בתיאור המקרה בשאלה. יורחב בהמשך.

מסקנת הפס"ד: זוהי עסקת אקראי בעלת אופי מסחרי.

  1. 2.      פס"ד בן-ציון ומירון- בן-ציון ומירון הם שני עו"ד העוסקים בדיני-חוזים. הם יצגו תושב-חוץ שעסק בעסקאות נדל"ן, והחליטו לרכוש ממנו חלקות. הרכישה התבצעה במימון של נטילת הלוואה לזמן קצר, אשר כוסתה כבר עד לעת מכירת הנכס. תוך זמן קצר הם מכרו את הנכסים ברווח ניכר. פקי"ש טען שמדובר בהכנסה פירותית מעסק או מעסקת אקראי. עורכי הדין טענו שמדובר בהכנסה הונית, מכירת נכס, ושבכל אופן העיסוק שלהם הוא עריכת דין ותו לא, ועל-כן נדל"ן היא לא הכנסה לעסק. ביהמ"ש קבע שמדובר בעסקת אקראי בהתאם למבחנים הבאים:
  • ·         מימון- הלוואה לז"ק
  • ·         מבחן הבקיאות והידע- הידע שלהם עזר להפקת ההכנסה.
  • ·         מבחן משך ההחזקה- חלף זמן קצר ממועד הרכישה ועד למועד המכירה.
  1. 3.      פס"ד ברנשטיין- ברנשטיין היה פקיד בנק, שעסק בהשקעות ובניירות-ערך.הוא תיווך בין שניים מלקוחותיו בעסקת נדל"ן. בתמורה לתיווך הנ"ל קיבל מתנה מכל אחד משני הצדדים. ברנשטיין טען שזהו פרי מתת גורל עיוור, מתנה משמיים, הרי שהצדדים לא היו מחויבים לשלם לו כסף. מסתבר שברנשטיין חתם על כתב ויתור, שמצהיר שלא יבקש כסף עבור התיווך שביצע. משמע שלא "סתם" קיבל את המתנות מהצדדים, הייתה משמעות לכך.  ביהמ"ש טען: פעולת תיווך, על-אף שהיא חד-פעמית ß עסקת אקראי, יש לה אופי מסחרי. כל זאת למרות שאין כאן שיטתיות ושאין לו עסק לתיווך.
  2. 4.      פס"ד קרן חיים- מקרה של תביעה יצוגית של לקוחות סלקום. חיים היה מהנדס, שלקח על עצמו את התביעה היצוגית. בד"כ התובע היצוגי לוקח לעצמו נתח גדול מתוך הרווח, שכר-טרחה משמעותי. במקרה זה חיים לקח 600000 ₪ לעצמו מתוך התביעה. במסגרת הדוח השנתי, טען שלא מחויב במס על הסכום הנ"ל. הוא טען שהתקבול הוא מס שניתן לתובע בתביעה יצוגית במסגרת פעילותו לסייע לאינטרס ציבורי, ושעיסוקו הוא בכלל מהנדס. השופט קבע שלקרן חיים יש ידע לתביעות יצוגיות – הרי זוהי לא הפעם הראשונה שהוא עושה זאת. נוסף על כן, חיים לוקח  סיכון, אוסף חומר… חשוב לציין שגם לחיים יש ציפייה לגיטימית וקונקרטית לקבלת תשלום, אחרת הוא לא היה נכנס לזה. לסיכום, נקבע כי התקבול אינו מתת שמיים, וגם לא בלתי-צפוי. זוהי עסקת אקראי.

לעסקת אקראי בעלת אופי מסחרי תמיד יש "ריח" עסקי!

הכנסה אינטגרלית לעסק– ס' 2(1)

האם הכנסות מסוימות, שמתקבלות כחלק מהעסק – האם הן בלתי נפרדות מהעסק (כרוכות בו, אינטגרליות), או שמא נפרדות ממנו (ונמסה אותן אחרת)?

  1. פס"ד ק.ב.ע KBI זוהי חברה קבלנית – קבוצת בוני ערים. הם זכו במכרז להקמת העיר אשדוד. בתחילת הפעילות שלה היא מכרה קצת מגרשים וצברה המון כסף עקב זאת. את הכספים השקיעה באג"ח. עלתה השאלה: האם הריבית היא הכנסה אינטגרלית או הכנסה פסיבית? ביהמ"ש עליון קבע שמדובר בהכנסות אינטגרליות לעסק, זוהי השקעה זמנית שנועדה לממן את הפעילות השוטפת של החברה – עתודה להון חוזר. לא נותק הקשר בין הפעולות העסקיות הרגילות לבין ההשקעה עצמה. בזמנו מכוח ס' 2(4) היה 0% מס, כיום 25%.
  2. פס"ד מספנות ישראל- חב' שבנתה אניות וקיבלה כספים ממטבע חוץ כמקדמות. את הכספים הפקידה בפקדונות מט"ח, שממנה נצמחו הפרשי שער – ריביות. החומרים לבניית האניות נקנים ממט"ח זה (מקור 2'1). ביהמ"ש קבע שמדובר בהכנסות אינטגרליות- לא נותק מהמעגל העסקי (הכסף).
  3. פס"ד פלז'ה- בבית מלון פלז'ה ישנה פעילות דלפק של CHANGE. הפרשי השער של המט"ח מדי יום – האם זוהי הכנסה אינטגרלית לעסק או לא? לא יכול להיות מלון ללא פעילות של CHANGE (כמו שמלון לא ייתן שירות אוכל) ß ולכן אינטגרלי לעסק!
  4. פס"ד בית ניסנבוים- זהו בית מלון שקיבל כסף והפקיד אותו בחשבון מט"ח. כמו כן, היו לו הכנסות מהפרשי שער. האם ההכנסה לפי 2(1) או 2(4) – הכנס' מדיבידנדים, ריבית וכו'. ביהמ"ש קבע שזוהי לא הכנסה אינטגרלית, ולא היה בזה צורך לניהול השוטף של העסק ß אזי ס'2 (4).
  5. פס"ד הפניקס- חב' הביטוח הידועה השקיעה את כספי המבוטחים ביצירות אומנות כדי שיעלה הערך. האם עליית הערך היא ס' 2(1) או רווח הון (ס'88) – כי יצירות האומנות היא למעשה העץ, ולא הכנסה פירותית. נקבע שחב' ביטוח- השקעותיהן נחשבות לחלק מניהול ההון- אזי אינטגרלי לעסק. חשוב לציין פס"ד זה במבחן בנוגע לחב' ביטוח.

 

לצילום השיעור 4

 

לסיכום 1

 

לצילום שיעור 5

 

לסיכום 1

 

 

 

 

 

 

 



1 + תשע =

תואר ראשון
תואר שני
מרצים