שם הכותב: תאריך: 28 נובמבר 2012

שוק העבודה:

כאשר דנים על התוצר ועל התוצר לנפש יש לדון בגורמי הייצור. מודל שוק העבודה מציג היצע מול ביקוש של גורמי הייצור.

הנחות המודל:

  1. שוק גמיש- כלומר, הכל נקבע ע"י כוחות השוק בלבד אלא אם כן נאמר אחרת.
  2. תפוקה שולית חיובית ופוחתת

הביקוש לעבודה:

עקומת הביקוש זוהי עקומה שנוצרת כתוצאה מהמידע שיש ליצרן על התפוקה השולית ולמעשה היא מראה בכל שכר ריאלי כמה עובדים כדאי ליצרן להעסיק. העקומה יורדת משמאל לימין ויכולה להיות ליניארית או קמורה.

כדאיות העסקת העובדים מתקבלת בתחום שבו התפוקה השולית חיובית ופוחתת. כדי להחליט כמה עובדים כדאי ליצרן להעסיק יש לבצע שיווין בין התפוקה השולית לעובד לבין השכר הריאלי  MPL=  – במצב זה עקומה הביקוש לעבודה = לעקומת התפוקה השולית לעובד.

מודל שוק העבודה מורכב  מביקוש והיצע. הביקוש לעבודה נובע מהמעסיקים\ פרימות, ולעומת זאת היצע העבודה  נובע מאלה שמעוניינים לעבוד. בנקודת המפגש בין הביקוש להיצע נקבל שיווי משקל.

שוק העבודה פעול תחת ההנחות הבאות:

  1. שוק עבודה גמיש – הכל נקבע ע"י כוחות השוק (הביקוש והיצע בשוק), אין התערבות ממשלתית בשוק העבודה.
  2. הייצור נעשה בתנאים של תפוקה שולית פוחתת.
  3.  פונקצית היצור תלויה בגורם יצור משתנה אחד – עבודה.

מודל שוק העבודה מוצג בצורה ריאלית כלומר, שכר העבודה מבטא כוח קניה. עקומת הביקוש לעבודה היא עקומת התפוקה השולית לעובד. כל מעסיק מחפש למקסם את רווחיו ולכן כל מעסיק יחפש את העובד האחרון שכדאי לו להעסיק .עובד אחרון זה הינו אותו עובד שתורם לתפוקה את מה שהיצרן משלם. עקומת הביקוש לעבודה מסומנת באותיות

דוגמת פונקצית קוב דאגלס לבחינת פונקצית הביקוש:

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אם הפריון העבודה במשק גדל, אזי התפוקה השולית גדלה. שטח המלבן מייצג את התרומה, שתורם ייצור העובדה לתוצר של המשק. פונקציה מסוג קוב דאגלס התרומה של גורם ייצור עבודה למשק או ההוצאה היצרן נשארים קבועים.

הגורמים המביאים לשינוי בעקומת הביקוש:

  1. 1.       שיפורים או הרעה טכנולוגית- שיפור טכנולוגי זהו מצב בו עם על כמות של תשומה, היצרן יכול לייצר יותר תפוקה. לכן, שיפורים טכנולוגים יביאו לתזוזה של העקומה למעלה\ ימינה. לעומת זאת, הרעה טכנולוגית תביא לתזוזה של העקומה למטה\ שמאלה.

להלן דוגמא מספרית לשיפור טכנולוגי:

  1. 2.       התערבות ממשלתית- כשאר מדברים על התערבות ממשלתית, אזי לא מדברים על הנחת הגמישות בשוק העבודה. התערבות ממשלתית ממביאה לגידול בביקוש לעבודה ובאה לידי ביטוח בדרכים כמו סובסידיה, הפחתת מס הכנסה וכד'.

 

ההיצע לעבודה:

הגורמים המביאים לשינוי בעקומת ההיצע:

גידול היצע העבודה יביא לתזוזה ימינה של העקומה. גידול בהיצע נובע מסיבות כמו עליית עולים חדשים, שילוב של עובדים זרים בשוק העבודה, גידול בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה, ביטול קצבאות וכו'…

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

נקודת שיווי המשקל

כדי למצוא את נקודת שיווי המשקל יש להניח את ההנחה: שוק מוצרים גמיש- שוק הפועל בתנאי תחרות משוכללת. הכל נקבע בהתאם לכוחות השוק- הביקוש וההיצע.

מודל שוק העבודה בתנאי שוק גמיש: שיווי המשקל מבטא את שיווי המשקל בתנאי תעסוקה מלאה כיוון ששכר העבודה נקבע ע"י כוחות השוק בשוק העבודה.

פונקצית היצור של המשק: כאשר כמות ההון נתונה

פונקציה זו מציגה את הקשר בין התוצר (Y) שהמשק מייצר לבין כמויות גו"י הייצור שהוא מעסיק בכל רמה. התלות של התוצר היא בגורם ייצור משתנה אחת – עובדים ומגורם ייצור קבוע – מכונות. כיוון שישנו גורם משתנה אחד, נסיק כי אנו מדברים על הטווח הקצר בלבד.

שינויים בנקודת שיווי המשקל:

  1. שינויים בעקבות גידול בהיצע: גידול בהיצע יכול לנבוע מהצטרפותם של עולים חדשים למשק. דבר זה יביא לנקודת שיווי משקל חדשה. במקרה כזה, כמות העובדים במשק תגדל (L), מחיר שכ"ע הריאלי ירד והתוצר במשק יגדל.

במקרה זה, לא נוכל להסיק לגבי השינוי בתוצר לנפש כיוון שגם האוכלוסייה וגם התוצר עליו. במידה והאוכלוסייה נותרה ללא שינוי, וקיים גידול בשיעור ההשתתפות במשק – נקבל גידול בתוצר לנפש.


  1. שינוים בהיצע ובביקוש יחד: כיוון שבעקבות העלייה הגיע כוח עבודה מימון יותר, החו השקעות בהון פיזי. עליה בכוח אדם גוררת עלית בעקומת ההיצע, כמות העובדים דגלה ושכ"ע ריאלי יורד. כמו כן, קיים גידול בעקומת הביקוש. כיוון שהגיעו עובדים איכותיים יותר גרמה לגידול בהשקעות פיזיים בישראל, ולכן כמות ההון הפיזי גדל. כאשר מדברים על פונקצית יצור מסוג קוב דאגלס, בה גורמי הייצור מסייעים, כאשר ישנו גידול בכמות ההון (K), יהיה קיטו בכמות העובדים (L), ולכן התפוקה השולית לעובד תעלה. כאשר מצטרפים עולים חדשים, הביקוש גדל ובעקבות כך התוצר גדל.


9 + שלוש =

תואר ראשון
תואר שני
מרצים