שם הכותב: תאריך: 28 נובמבר 2012

חשבונאות לאומית

חשבונאות לאומית כוללת את כל החשבונות הלאומים של המדינה. החשבונאות הלאומית עוסקת  במדידה של משתנים מאקרו כלכלים שדרכם ניתן ללמוד על הפעילות הכלכלית של המשק הישראלי. כל המדדים סובבים סביב התוצר, ולכן הוא נחשב למשתנה המרכזי.

GNP– תוצר לאומי גולמי (תל"ג):  ערך כספי של סך המוצרים והשירותים שהמשק מייצר בשנה מסוימת. אחת הדרכים למדוד את התוצר היא דרך השימושים שלו.

                                                    GPN= C+GI+G+EX-IM

GDP– תוצר מקומי גולמי:

    ּ GDP= C+I+G+EX-IM

הכנסות של גו"י זרים במשק המקומי – הכנסות של גו"י מקומיים בשוקי חו"ל + GDP= GNP

IM– ייבוא: מהווה 46% מתוך התוצר. זהו מרכיב שיש לו השפעה מהותית במדינה ישראל.

I – השקעות: מהווה 20%  מתוך התוצר. דרך ההשקעות ניתן ללמוד מה יקרה לתוצר במשק- כאשר אחוז ההשקעות גדל ניתן להבין שצפויה צמיחה בשנה שלאחר מכן. ההשקעות מתחלקות לשני חלקים- Ip – השקעות של הפירמות (מלאי חומרי גלם וכד') ו= Ig – השקעות של הסקטור הממשלתי (כמו תשתיות, מבנים וכד'). כאשר הממשלה משקיעה יותר במשק יש תרומה להתפתחות הטכנולוגיה,  לפריפריה, לחינוך.

G – צריכה ציבורי:  מהווה 23% מתוך התוצר. המעורבות של הממשלה במשק הולכת  ויורדת עם השנים. דבר זה בא לידי ביטוי מתוך החלק ש G תופס מתוך התוצר.

EX ייצוא:  מהווה 43% מתוך התוצר. גידול בייצוא משמעותו יותר מקומות עבודה, זרימה של מטבע חוץ אל המדינה.

C– צריכה פרטית לנפש: מהווה 56% מתוך התוצר. צריכה פרטית מהווה אינדיקאטור שמשקף את ההתנהגות של התושבים ביחס לתוצרים ושירותים שמוצעים לרכישה. עליה בצריכה הפרטית למשק מציין שרמת החיים עולה.

** יש לשים לב שהנתונים נכונים לשנת 2011.

 

 דוח מקורות ושימושים: 

GPN+IM=C+GI+G+EX

מקורות

שימושים

C

GPN

GI

IM

G

EX

=

=

.

דוח מקורות ושימושים מלמד אותנו על המשק:

  1. צמיחה:

 התוצר לנפש נותן מידע לגבי מיקומה של מדינת ישראל ביחס ליתר העמים בעולם. במונחים דולרים, מדינה ישראל נמצאת בערך במקום 24-26 בעולם. ניתן לראות  שישראל ממוקמת במקום יחסית גבוהה, דבר המלמד על הכנסה לנפש סבירה.

  1. ריכוזיות במשק:

ככל שהאחוז יהיה יותר גבוהה, כך יש יותר ריכוזיות וניתן להסיק שהממשלה יותר מעורבת/

  1. מקדם התלות של המשק:

מדד זה משקף את התלות של ישראל בחו"ל. ככל שעודף היבוא גדל, כך ניתן להסיק שהתלות של המדינה בחו"ל גבוהה יותר ולכן הסיכוי שלה עולה.

  1. רמת החיים במשק:     \

בגלל שמשקל הצריכה הפרטית הוא דומיננטי חשוב לבדוק כמה מהווה סך הצריכה מתוך התוצר. דרך מדדים אלו ניתן ללמוד על רמת החיים במשק.

  1. סך ההשקעות:

עדיף שצמיחה תנבע כתוצאה מגידול בהשקעות ולא כתוצאה בגידול בהוצאות הפרטיות והממשלתיות.

 

 

משוואת היווי ההון או השקעה\ חיסכון של המשק:

 S=I+(EX-IM)

I=S+(IM-EX)

–            זוהי משוואה שמראה לנו שכאשר המקורות שמהווים עבורנו חיסכון הם במידה סבירה אזי הם יוכלו לשמש את המשק גם בהשקעה נקייה של המשק וגם בהשקעה בחו"ל. במצב שהמשאב של חיסכון במשק הוא קטן, התלות בעודך הייבוא הולך וקטן.

–            ככל שעודף היבוא הולך וגדל, ניתן לומר שהמשק יותר תלוי בחו"ל. דרך זה ניתן ללמוד שמקור שמהווה חיסכון למשק חשוב שיהיה בכמות מספיקה ע"מ שעודף היבוא יהיה קטן ביחס לתוצר.

–            החיסכון של המשק מורכב שלושה סוגי חסכונו:  Sp- חיסכון פרטי, Sg- חיסכון ממשלתית, Sb- חיסכון עסקי (החיסכון שהפירמות של מחלקות). כאשר החיסכון הציבורי יורד (התקציב הופך להיות גירעוני) בדרך כלל גם חיסכון הפרטי יורד.

–            כאשר הגירעון בתקציב גדל נגרם גידול בעודף הייבוא. לכן נהוג להסתכל על 2 חשבונות אלה (גרעון בתקציב ועודף ייבוא) כאל חשבונות תאומים כיוון שבדרך כלל הם פעולים באותה מגמה.

תוצר נומינלי: זהו התוצר שנמדד במחירים שוטפים. כלומר, לפי בחירי השנה השוטפת שלגביה מתבצעת המדידה. לדוגמא התוצר בשנת 2011 היה 882 מיליארד דולר, לפי מחירי שנת 2011.

תוצר ריאלי: זהו התוצר הנומינלי בניכוי האינפלציה. בכדי לנכות את השפעת האינפלציה מהתוצר הנומינלי יש להתחשב בשנת בסיס. לדוגמא, התוצר בשנת 2011 לפי  מחירי שנת הבסיס 2005 היה 784 מיליארד ₪.

–        שיעור האינפלציה =

–            כאשר שיעורי  האינפלציה מאוד נמוכים אזי אין כמעט הבדל בין תוצר נומינלי לריאלי.

–            כיוון שהתוצר הנומינלי אינו מנוכה אינפלציה הוא אינו משקף באופן נאות את המציאות ולכן התוצר הריאלי אמין יותר.

–            כל מרכיב בתוך התוצר ניתן לחשב באופן נומינלי באופן ריאלית.

–            משק שנמצא בתהליך צמיחה הוא משק שהתוצר הריאלי לנפש עולה מידי שנה.

שיווי כוח קניה-  PPP: כדי שלהכנסה תהיה משמעות צריך שיהיה לה כוח קניה. אם להכנסה יש כוח קניה קטן, אזי ניתן להסיק שיש להכנסה ערך נמוך, ולהיפך. כאשר משווים תוצר לנפש בין מדינות משווים אותו לפי הדולר האמריקאי. הסתבר שיכולה להיות בעיה עם הדולר האמריקאי מבחינת שוויו האמיתי ולכן קבעו מדד שדרכו יהי ניתן למדוד את הכוח האמיתי של הדולר האמריקאי- מדד זה נקרא "מדד הביג מק". בכדי לקבל את השער החליפין האמיתי יש לקחת את שער האינפלציה בישראלי חלקי שיעור האינפלציה בעולם ודבר זה שווה לשיעור השינוי בשער החליפין.  לפי נוסחה זו קבעו את השווי האמיתי של הדולר. דרך שיווי כוח הקניה ניתן להשוות בין מדינות מבחינת התוצר לנפש.

אחת הבעיות במדידת התוצר היא שאין התייחסות לכל מיני פרמטרים שמבטאים איכות חיים כמו זיום אוויר, תמותת תינוקות ועוד. לכם, כדי לקבל תמונה יותר מהימנה האו"ם החליט לבנות "מדד HDI" אשר מתייחס לבריאות האוכלוסייה, השכלה, איכות סביבה ועוד.  מסתבר, שכאשר יצרו את מדד זה, התגלה שברוב המדינות שבהן התוצר לנפש היה גבוהה יותר, דהיינו רמת חיים גובה יותר, אז גם המדד לפיתוח אנושי היה גבוה יותר. ולכן הגיעו למסקנה שברוב המקרים שבהם התוצר לנפש גבוהה יותר גם שאר האינדיקאטורים יהיו ברמה טובה, דבר שמלמד על כך שהתוצר לנפש הוא מדד שמשקף.

התוצר המקומי הגולמי

השינויים באחוזים- כל שנה לעומת קודמתה

 הגרף מציג את התפתחות התוצר הלאומי הגולמי כל שנה לעומת קודמתה. בשנת 2000 נראה זינוק גדול בשל התפתחות הכלכלה העולמית בתחום ההייטק, עליה בתיירות, מצב בטחוני שקט וכתוצאה מכך נוצר זינוק בתוצר. השנים 2001-2002 אופיינו בשנים של מיתון שנבעו מסיבות ביטחוניות (האינטיפדה), ירידה בתיירות כתוצאה ממצב בטחוני רעועה, אסון התאומים שהתרחש ב 2011, משבר ה- dot-com  (זהו משבר שהחל ב 1995 ושיאו היה ב 2001 בו הנסד"ק הרקיע שחקים). בשנת 2003 מדינת ישראל מתחילה לצאת מהמשבר אך התוצר לנפש עדיין במגמת ירידה. לעומת זאת,בין השנים 2004-2008 ניתן לראות מגמה של צמיחה ממוצעת (בערך 5%) וזאת כיוון שנים אלו התאפיינו בשקט ביטחוני שחזר, התיירות חזרה וישראל קיבלה הערכה גבוהה על ניהול המדיניות המאקרו כלכלית שלה, ששידרה יציבות ואחראיות. בשנת2009 ניתן לראות עליה בשיעור נמוך בתוצר שמראה על ירידה בתוצר לנפש. הירידה בתוצר לנפש נובעת מהמשבר הכלכלי שהתחיל בעולם ב 2008 (בשנה זו לא ההשפעות לא הורגשו בצורה משמעותית). השנים 2010-1011 מאופיינות בהתאוששות מהמתרחש בשנת 2009, שנים אלו מאופיינות בגידול ניכר בהשקעות ובשקט בטחוני שתרם לעליה בתיירות. מבחינה כלכלית המערכות הקצרות הללו לא השפיעו על הכלכלה הישראלית בטווח הארוך, ניתן לראות כי תקופה קצרה לאחר מכן הכלכלה התאוששה. 

התמ"ג

השוואה בינלאומית 2011

בשנת 2011 ישראל בעלת נתונים מרשימים בהשוואה עולמית מבחינת התוצר. גם בהשוואה לתוצר לנפש, מדד בעל חשיבות גובהה יותר, ישראל עדיין מובילה יחסית למדינות ה- OECD.

התמ"ג לנפש

השוואה בינלאומית 2011

בהשוואה בינלאומית, מבחינת התוצר לנפש, מדד בעל חשיבות גבוהה יותר, ישראל עדיין מובילה יחסית ל OECD, למעט גרמניה שנמצאת באותו קו כמו ישראל.

התוצר העסקי

השינויים האחוזים- כל שנה לעומת קומתה

התוצר העסקי הוא למעשה התוצר שנובע מהפעילות העסקית במשק. שיעורי העלייה בנתון העסקי גבוהים יותר משיעורי העלייה בתמ"ג. ניתן ללמוד מכך שהמגזר העסקי הוא גורם משפיע יותר על המשק.


אחוז האבטלה

השוואה בינלאומית 2011

 שיעורי האבטלה בישראל בשנת 2011 הם מן הנמוכים ביותר במערב. ניתן ללמוד מכך שהמשק הישראלי הצליח לייצר יותר מקומות עבודה, דבר שמתיישב עם העובדה ששיעור האבטלה נמוך. גם לאחר שינוי שיטת החישוב בישראל, היא עדיים מובילה מבחינת שיעורי אבטלה נמוכים.

החיסכון הפרטי

כאחוז מההכנסה הפרטית הפנויה

ניתן לראות ממוצע יציב של שיעור החיסכון הפרטי כאחוז מההכנסה הפנויה. גם בשנים שאופיינו במיתון (2009) שיעור החיסכון היה גבוהה יותר לעומת שנים אחרות, ולכן ניתן להסיק כי דפוסי ההתנהגות במשק הישראלי הוא דפוס שמרני, של ממוצע סביר ויציב למרות שהיו שנים שאופיינו בזעזועים כלכליים.

הוצאה לצריכה פרטית לנפש

השינויים באחוזים- כל שנה לעומת קודמתה

השינויים בהוצאה לצריכה פרטית לנפש מתנהגים כמעט באותה מגמה כמו השינויים בתוצר לנפש וזאת כיוון שהצריכה הפרטית מהווה משתנה דומיננטי בשימושים שהמשק עושה במקורותיו. ולכן אם יש שינוים בתוצר לנפש השינויים בצריכה הפרטית לנפש יהיו באותה מגמה. בשנת 2004-2007 ראינו כי התוצר לנפש עליה, ולכן גם הצריכה הפרטית עלתה.

בשנת 2012-1011 קיימת עליה הן בצריכה הפרטית והן בתוצר.

הצריכה הפרטית לנפש מתפצלת לשני מרכיבים:

  1. 1.       צריכה פרטית שוטפת- מוצרים מתקלים: מזומן, ביגוד וכו'..
  2. 2.       מוצרים בני קיימה- אלו מוצרים בעלי אורך חיים ארוך הבאים לשפר את חיינו קרי מוצרי חשמל, ריהוט וכו'..

בשנים בהם היה מיתון (2001-2003) הצריכה השוטפת שמרה על יציבות ואילו בצריכת מוצרי ברי קיימה ירדה. לעומת זאת, בשנים שהתאפיינו בצמיחה משמעותית, הצריכה השוטפת עלתה וכך גם צריכת מוצרי בני קיימה. כלומר ניתן להסיק כי כאשר יש יותר כסף אנו מרשים לעצמנו להוציא יותר על מוצרים בני קיימה.

הוצאה לצריכה פרטית

השוואה בינלאומית 2011

 

השינוי השנתי לשנת 2011 מעמיד את ישראל בצריכה פרטית גובהה יותר בהשוואה לשאר המדינות המובילות בעולם. בכך ניתן להסביר את הסיבה שהעלייה בתוצר לנפש בישראל עלתה יותר משאר המדינות בעולם בשנת 2011 וההסבר לכך הוא בין היתר בעובדה כי הצריכה הפרטית מהווה מרכיב מרכזי בתוצר.

ייצוא סחורות ושירותים

השינויים באחוזים- כל שנה לעומת קודמתה

מדינת ישראל רגישה לכל שינוי אשר מתרחש בעולם. ניתן לראות שבשנות המיתון (2001-2003) קיימת ירידה בייצוא. ההפרדה של יהלומים וסטארטאפ מתבצעת בשל העובדה שהם נחשבים כתחומים מובילים בתחום הייצוא בישראל.

מרכיבי היצוא 2010-2011

השינוי השנתי באחוזים

 

כאשר בוחנים את מרכיב הייצוא, ניתן לראות כי לתיירות וליהלומים קיים משקל משמעותי. תיירות מהווה הכנסה מייצוא בשל זרימת מטבע חוץ למדינה, לכן, בעת מכירת חבילות תיירות לגורמי חוץ, קיימת זרימה של מטבע חוץ למשק. מנגד, כאשר משלמים לגורם חוץ בקניית חבילות נופש, אזי תורמים לתהליך היבוא במשק.

ייבוא סחורות ושירותים

השינוי השנתי באחוזים כל שנה לעומת קודמתה

 

שנים שמאופיינות במיתון כלכלית מאופיינות בירידה ביבוא. כאשר יש צמיחה יש גידול ביבוא. אך כאשר המשק חלש ויש מיתון גם היבוא יורד.

השקעה בנכסים קבועים

השינוי השנתי באחוזים

 

השינויים בהשקעות בנכסים דומים לשינוים שקיימים בתוצר. בשנים 2001-2003 שהתאפיינו במיתון ניתן לראות ירידה בהשקעות בנכסים קבועים. בשנת 2004 על אף העובדה שישראל יצאה מהמיתון, שנה זו עדיין לא התאפיינה בעליה בהשקעות וזאת בשל תופעה הנקראת "פיגור פאזה"- תקופה שמגיעה לאחר שנות מיתון, בה המשק בוחן האם הצמיחה היא רגעית או שזוהי צמיחה שתימשך לאורך זמן. רק לאחר שבבחינה זו מגלים שהצמיחה אינה רגעית, מתחילים להשקיע, ולכן רק משנת 2005 ניתן לראות גידול בהשקעות.

 

הגרעון הממשלתי הכולל

כאחוז מהתמ"ג

חלק מהסבר הגרעון הממשלתי בין השנים 2003-2007 נובע מהמדיניות הממשלתית. ישנה ירידה עקבית בגרעון הממשלתית כאחוז מהתמ"ג שנובעות מ:

  1. ההכנסות מהמיסים עולות
  2. הקיצוץ בהוצאות גדל

בשנת 2009 שהתאפיינה במיתון, אחוז הגרעון הכולל היה בין הגבוהים והיווה 5% מתוך התמ"ג

מדינת ישראל מנסה לעמוד ביעד גרעון של 3% וזאת בהתאם לאמנה שנקבעה בהולנד. לעיתים קשה לעמוד ביעדים אילו כיוון שלעיתים התוצר לא צומח כפי שמצופה, לעיתים הממשלה נענית לתביעות של עובדים אשר מגדילות את הוצאותיה. ולכן, כאשר לא עומדים ביעד ההכנסות ממיסים מצד אחד ולא עומדים ביעד ההוצאות מצד שני – מגיעים למצב שהגרעון הממשלתי יורד. 

חוב ממשלתית

כאחוז מהתמ"ג

 

מדינה מגייס הון בעולם דרך הנפקת אגרות חוב שיוצרו למדינה חוב. כאשר מנהלים נכון את החוב, נמצאים במגמה של חוב יורד ביחס לתוצר. בישראל יש מגמת ירידה של החוב כאחוז מהתוצר והיא נמצאת מתחת ליעד שנקבע בגוש האירופי.

ייצוא ויבוא סחורות

למעט יהלומים, חומרי אנרגיה, אוניות ומטוסים

 

במרבית השנים הקו של היבוא נמצא מעל הקו של הייצוא. ניתן לראות  שבשנת 2011 פער היבוא משמעותי יותר מהפערים בשנים הקודמות. בחשבון השוטף של מאזן התשלומים ניתן לראות גם העברות חד צדדיות. השנים 2003-2011 התאפיינו בעודף בחשבון השוטף של מאז התשלומים, ואילו בשנת 2011 ניתן לראות את העודף הקטן ביותר ביחסית לשאר השנים. בנוסף, קיים חשש כי בשנת 2012 המדינה תיקלע לגרעון גם בחשבון השוטף וזאת כיוון שהצמיחה הייתה בשיעורים גדולים יותר. קיים משבר כלכלי שמקרין על היצוא והיבוא עד כדי כך שגם העברות חד צדדיות לא יוכלו לתרום לעודף.



שש + = 15

תואר ראשון
תואר שני
מרצים