שם הכותב: תאריך: 09 פברואר 2013

ס'2 (8) – הכנסות מחקלאות

הכנסות מגידולים חקלאיים, משימוש בתוצרת, שימוש ביבולי קרקע…

בפס"ד אגודת ידידי האוניברסיטה דובר על קרקע חקלאית ß מדובר בפס"ד תקדימי, כי אחריו הסעיף הנ"ל כבר לא היה רלוונטי – משום שכל הכנסה של ס'2(8) נכנסת גם לס'2(1), לכן פחות משתמשים בסעיף הנ"ל.

ההכנסה מס'2(8) היא אקטיבית, ולכן תמוסה ע"פ ס'2(1).

חריג- מתי נכנס לס'2(8) בלבד ולא לס'2(1)? אם משהו עוסק בחקלאות שאינה מגיעה לכדי עסק. במצב זה אולי יכנס לס'2(8) בלבד.

ס'2 (9) – פטנט וזכויות יוצרים

תמורה המתקבלת ע"י מכירת הפטנט, מכירת זכויות היוצרים ע"י היוצר וכו'.

לשים לב שזהו סעיף השונה מס'2(7), הדן בשכירות הפטנט.

מה נכנס לסעיף זה? מכירה של קניין רוחני; פטנט, זכויות יוצרים, המצאה מסוימת, מדגם…

התנאים:

  1. נכס בלתי מוחשי– פטנט, מדגם (דגם, אב טיפוס לשימוש מסחרי), זכות יוצרים.
  2. ההמצאה אינה בתחום עיסוקו של הממציא– והיא תמוסה לפי מס שולי ס'125 (40%). אם היא כן בתחום עיסוקו של הממציא, ימוסה לפי ס'2(1).
  3. מדובר במכירה– אחרת ההשכרה תמוסה לפי ס'2(7) כאמור.
  4. הממציא הוא המוכר– הסיבה היא שאם הממציא הוא אינו המוכר – העסקה תהיה הונית ולא יחול ס'2(9), אלא רווח הון לפי ס'88 – בין 25%-30% מס.

הערה: אם הקניין הרוחני מתגלגל בין כמה ידיים, המס יהיה בגין ההפרשים בלבד.

קיצור דרך לזכירה: " בת ממ " = בלתי מוחשי, (לא) תחום עיסוקו, מכירה, ממציא.

ס'2 (10) – סעיף סל

כל מה שלא נכנס לאף מסעיפי 2(1)-(9) והוא הכנסה ע"פ ההגדרה בס'2 רישאßיזרק לסעיף הזה!

כדי שההכנסה תכלל בס'2(10):

  1. צריכה להיות הכנסה פירותית (לא חייבת בהכרח אקטיבית), ולעמוד בס'2 רישא.
  2. לא נכללת בס'2(1)-(9) ולא הוצאה מהם בפירוש. אם כתוב בפירוש בהגדרה שהכנסה X  לא נכנסת לאף מבין סעיפי 2 ולא מוכרת כהכנסה ß אזי לא נכניסה לס'2(10).
  3. לא ניתן פטור לפי דין בפקודה או דין אחר.

דוגמא: ירושה היא לא הכנסה, ולכן לא נכנסת לס'2(10).

פס"ד ע"א ברזל- מדובר בעו"ד שמונה כטובה להיות מנהל עזבון של אחר. התעסקות בתחום העזבונות היא לא תחומו של העו"ד הנ"ל. הוא אסף את כל הנכסים, חילק ע"פ הצוואה וכיו"ב. כשסיים את תפקידו, ביהמ"ש פסק לו שכר של מנהל עזבון (במצבים כאלו ביהמ"ש הוא זה שקובע את שכר-הטרחה). מאחר שזה לא תחום עיסוקו, ואין מדובר עבורו בס'2(1) – הכנסה מעסק, ביהמ"ש הסכים לקבל שזוהי אינה הכנסה מס'2(1) – אפילו לא עסקת אקראי, כי אין פה מאפיינים של עסק. נקבע שזוהי הכנסה מס'2(10), פירותית, שעומדת בהגדרת ס'2 רישא וגם בשאר מבחני ס'2(10). אחוז המס: שולי/חברות.

ס'4 (א) – מקום הפקת הכנסה

סעיף זה מסייע לנו לקבוע את מקום הפקת ההכנסה.

חשוב לקרוא את כל הסעיפים הקטנים והטכניים, בעמוד 89 בפקודה (הוצאת רונן).

למעשה עבור תושב ישראל סעיף זה אינו רלוונטי כל-כך, כי בין אם הוא נמצא בארץ ובין אם הוא נמצא בחו"ל – הוא ימוסה לפי השיטה המעורבת (טריטוריאלית ופרסונלית) בעבור הכנסתו.

אז למי כן רלוונטי סעיף זה? עבור תושב חוץ:

  • תושב חוץ ישלם מס בעבור הכנסה שהפיק בארץ – למס הכנסה בישראל.
  • בעבור הכנסה שמפיק בחו"ל, לא מעניין אותנו – ימוסה במדינה בה הפיק אותה, לפי חוקיהם.

Tax10-11

פירוט המקומות הפיזיים שעל-פיהם יוחלט אם תושב החוץ ימוסה או לאו (ע"פ הסדר בפקודה):

  1. ס'4א(א)1. הכנסה מעסק- המקום שבו מתקיימת הפעילות העסקית מניבת ההכנסה. לדוגמא: נניח שישנו תושב חוץ שמחזיק דירה ומקבל עליה דמי-שכירות. אם הדירה נמצאת בישראל – הפקת ההכנסה היא בישראל ß ישלם מס בישראל. כנ"ל לגבי העסק – רק לגבי מקום פעילות העסק/ מקום ביצוע העבודה/השירות.

דוגמאות:

  • עובד תושב חוץ (עובד זר) שמועסק ע"י חב' ישראלית כדי לבצע פרויקט מסוים מחוץ לישראל, נניח שיווק בחו"ל – משכורתו יוצאת מהארץ. מאחר שהמשכורת משולמת בארץ, אבל הפעילות עצמה נעשית מחוץ לארץ – לא ימוסה עליה בארץ.
  • רופא אנגלי בעל עסק באנגליה שמגיע לישראל לניתוח חד פעמי ß ימוסה.
  1. ס'4א(א)2. הכנסה מעסקה או מעסק אקראי בעל אופי מסחרי– כנ"ל. לפי המקום בו מתבצעת העסקה.
  2. ס'4א(א)3. הכנסה ממשלח יד– לפי מיקום ביצוע השירות.
  3. ס'4א(א)4. הכנסה מעבודה– לפי מיקום ביצוע העבודה.
  4. ס'4א(א)5. ריבית, דמי נכיון והפרשי הצמדה- מקום מושבו של המשלם. מקום מושבו של המשלם הוא מקום הפקת הריבית, כלומר מקום מושבו של המקבל אינו משנה, הוא רק יהיה זה שימוסה. נניח כסף שמופקד בחשבון פקדון בארה"ב. הכנסות הריבית שאקבל יהיו מארה"ב – מקום המשלם – אזי אם השיטה המעורבת לא הייתה נהוגה כאן בישראל, לא הייתי צריכה לשלם מס בגין הריבית.
  5. ס'4א(א)6. דמי שכירות או דמי שימוש בנכס– מקום השימוש בנכס. מקום השימוש בנכס= מיקום הנכס= איפה שהדירה נמצאת.
  6. ס'4א(א)7. דמי השתכרות או רווח, לרבות תמלוגים, שמקורם בנכס לא מוחשי– מקום מושבו של המשלם. כלומר, לפי המקום בו השתמשו בתמלוגים.
  7. ס'4א(א)8. קצבה, מלוג או אנונה– מקום מושבו של המשלם.
  8. ס'4א(א)9. הכנסה מחקלאות- מקום הנכס מניב ההכנסה. כלומר מיקום החלקה.
  9. ס'4א(א)10. דיבידנד- מקום מושבו של חבר בני אדם משלם הדיבידנד.
  10. ס'4א(א)11. השתכרות או רווח מהימורים, מהגרלות או מפעילות נושאת פרסים– ע"פ מקום מושבו של המשלם. לדוגמא, במפעל הפיס האוסטרלי, ישראלי שזכה לא היה אמור לשלם באם לא הייתה נהוגה בארץ השיטה המעורבת. זכייה בקזינו בחו"ל – כנ"ל.

סיימנו הכנסות!!!

הוצאות

כל הוצאה שאני מוסיפה לחיי העסק ß ההכנסה החייבת במס תקטן.

העקרון המנחה הוא שכל עסק ישאף להקטין את ההכנסה החייבת במס כמה שיותר.

לא כל הוצאה היא מותרת בניכוי, כלומר לא כל הוצאה תוכל להקטין את ההכנסה החייבת במס.

נדון בהוצאות המותרות בניכוי בס'17 רישא.

ס'17 רישא – הוצאות

עמוד 135

ראשית, חשוב לציין כי ס'17 דן בהוצאות פירותיות בלבד, שינוכו דרך סעיף זה. באם מדובר בהוצאה הונית, אזי היא תנוכה מול משהו "הוני" (כמובן לא דרך ס'17) – אך לא ב"מכה אחת", אלא דרך פחת וכו'…

אילו הוצאות ינוכו?

ע"פ ההגדרה: "לשם בירור הכנסתו החייבת של אדם ינוכו …. יציאות והוצאות שיצאו כולן בייצור הכנסתו בשנת המס ולשם כך בלבד".

הוצאה צריכה לעמוד בהגדרתה ע"פ הפקודה > כלומר ההוצאה שעלתה לי על-מנת לייצר את הכנסתי!

"בשנת המס"- העיתוי. קריטי- לשים לב לזמנים.

"שיצאו כולן"- מדבר על הוצאה מעורבת, נרחיב בפסקה הבאה.

ה"הוצאות האסורות", כלומר הוצאות שלא מותרות בניכוי, מעוגנות במפורט בסעיפים 31 ו32. בכדי שנוודא שמדובר אכן בהוצאה, לפי הגדרתה, והיא מותרת בניכוי- עלינו לגשת לסעיפים 31-32 ולוודא שהיא לא מוזכרת שם.

  • מכונת אספרסו במשרד- הוצאה אסורה, לא נקבל החזרי מס (רק בעבור המכונה עצמה, כי היא הונית ויחשב לפחת).
  • קפסולות קפה במשרד- משהו מתכלה, הוצאה שוטפת – כן ס'17.
  • סייג: אם אצליח להוכיח שהמכונה עומדת בחדר ההמתנה במשרד והיא קריטית בעבור כל העסק – אולי כן יחשב להוצאה מותרת בניכוי.

הוצאה מעורבת= לא מתירים בניכוי ß אלא אם ניתן להפריד אותה לחלקים. אם נניח טסתי לחו"ל עבור "ביזנס אנד פלז'ר" (גם חופשה עם בן זוג וגם פגישות עסקיות), אזי אנסה להפריד בין ההוצאות הקשורות לעסק עצמו לבין ההוצאות עבור החופשה. חשוב לזכור שאם לא ניתן להפריד את ההוצאות – אז כל ההוצאה תחשב למעורבת וכולה לא תותר בניכוי (ואז תהיה הון/הוצאה פרטית).

הוצאה הונית= הולכת למישור ההון, לא ניתן להכיר בה כהוצאה. אם אפשר, נפחית פחת- ההוצאה תהיה ההפחתה.

ההבדל בין הוני לפירותי: שמירה על הקיים (פירותי)  <> יצירת יתרון מתמיד (הוני)

תמיד ללכת בס'17 ע"פ עקרון השמירה על הקיים.

דוגמא:

  • יש לי נכס שמניב דמי שכירות. צבעתי את הנכסß שמירה על הקייםß פירותיß הוצאה מוכרת.
  • אם במקום צבע הייתי מוסיפה קומה לנכס/ מחליפה רצפות ß השבחת קרקע ß יצירת יתרון מתמיד ß הוני ß הוצאה שאינה מוכרת.

פס"ד שתדלן- שתדלן היה בעלים של בי"ס דתי לבנות. הוא שמע שצד ג' מתכוון לפתוח לידו בי"ס דתי לבנים, ונלחץ מהבשורה. שתדלן שכר עו"ד וביקש ממנו לסכל זאת, כי ההורים של הבנות הדתיות ילחצו מהעניין שבנים יסתובבו באזור של הבנות. בנוסף, העירייה רצתה לסגור לשתדלן את העסק (בי"ס) משום שלא היה לו רישיון – והוא ביקש מהעו"ד שיטפל לו גם בזה.

פ"ש טען שאלו הוצאות הוניות, משמע הוצאות שאינן מותרות. למה הוני? כי רישיון עסק הוא אינו לשנה אחת בלבד, אזי הוני! נוסף על כך בי"ס לבנות הוא עץ ß הוני.

ביהמ"ש קבע שרשיון הפעלת ביה"ס ישמש אותו להרבה שנים – אז החלק של שכר הטרחה לעו"ד בגין הרשיון תהא הונית, והחלק של סיכול הבי"ס לבנים ß הוצאה שוטפת מאחר ומטרתה היא לשמור על הקיים, לא לדרדר את העסק, הגנה על העסק. זה אומר שרק השכר טרחה לעו"ד בגין החלק של הסיכול הוא הוצאה שוטפת שמותרת בניכוי -לשמירה על הקיים.

נפרט על סוגי הוצאות שונים ונבדוק אם מותרות בניכוי או לא:

  • השתלמויות ולימודים– למדנו בפס"ד יהב (הכנסות, הטבות לעובד ס'2(2)) שתואר אקדמי משדרג את העובד ואת כושר השתכרותו ß זה נותן לו יתרון מתמידß הוני. אבל השתלמות מקצועית למען השמירה על הקיים היא פירותית, ולכן תוכר כהוצאה שוטפת, הוצאה ביצור הכנסה.

פס"ד לילי וולף- רופאת שיניים שטסה לארה"ב לקורס מקצועי. פ"ש טען שזה נותן לה יתרון מתמיד (הוני), אזי ההוצאה אינה מוכרת. ביהמ"ש בחן את מהות ההוצאה, והבחין כי תוכן הקורס הוא לימוד שיטות חדשות לסתימות שיניים ß כן שמירה על הקיים, כן הוצאה מוכרת. ביהמ"ש הוסיף שאם כבעלת מקצוע היא לא הייתה מתעדכנת בחידושים בתחומה, היא הייתה מתדרדרת ברמתה המקצועית ומתוך כך הייתה פוחתת יכולתה להפיק הכנסה. ולכן, שמירה על עדכניות המקצוע = שמירה על הקיים.

אבל, אם הייתה הולכת לקורס של שיניים תותבות וזה בכלל לא תחום עיסוקה ß הוני.

  • ימי גיבוש- בד"כ טובת המעביד. אם מדובר ביום גיבוש באמצע יום עבודה, ללא בני זוג, עם הרצאות במהלך יום הגיבוש ß הוצאה מוכרת.
  • פרסום- #כשמדובר בבניית מותג בתחילת דרכוß הוני, נותן יתרון מתמיד.

#אם המותג כבר קיים באוויר, עסק שחי ובועט והם מפרסמים אותו (קוקה קולה) ß שמירה  על הקיים, פירותי, יותר בניכוי.

#ישנם נושאי פרסום מעורבים (גם פירותי וגם הוני), ואז נתבקש להפריד בין ההוצאה הפירותית להונית (כמו בפס"ד שתדלן).

#אם שופרסל הקימה אתר למכירות ONLINE, מדובר ביתרון מתמיד, הוני.

#גם דף בפייסבוק הוא שמירה על הקיים, שוטף, פירותי.

  • כנסים- למשל כנס לשכת רו"ח באילת שמתקיים מדי שנה ß אם זוהי השתלמות מקצועית זה יותר בניכוי, אם מדובר בחופשה משפחתית – לא יותר בניכוי. בד"כ מתירים.
  • נקודות טיסה- נקודות של "הנוסע המתמיד" שמקבלים במסגרת טיסות מהעבודה. אם אני רוכשת עם הנקודות האלו כרטיס טיסה עבור משהו ממשפחתי –  לא מותר בניכוי. ככלל, נקבע שעובד מדינה לא זכאי כלל לקבל נקודות בגין טיסות מהעבודה (לא קשור לחומר הלימודי).

הוצאות טרום עסקיות=

לפני הקמת החברה נוצרות לי הוצאות בגין ההקמה, כמו סקר שוק וכדומה.

זה כמובן לא שמירה על הקיים ß הוני.

אבל, רק ברגע שאמכור את העסק אקבל עליהן את התמורה, היוון עלויות.

כל ההוצאות שהתהוו לפני שמנגנון העסק עבד, יתהוו ברגע שהעסק ימכר.

2 פס"דים בגין הוצאות טרום עסקיות >> במבחן תמיד לבדוק אם יש/אין פעילות עסקית ולציין שני אלו:

  1. פס"ד נאות יהודית (מרגלית)- מדובר בבי"ח לחולי-נפש. רגע לפני פתיחת שעריו הוא שלח את רופאיו להשתלמות בבי"ח אחר ומימן את כל ההשתלמות.

פ"ש טען שזוהי הוצאה טרום עסקית ß הוני. ביהמ"ש קיבל טענה זו, הרי שזוהי הוצאה שמטרתה להכשיר עובדים בטרם ההפעלה.

  1. 2.      פס"ד סידס- מדובר בחברה שהוקמה עבור מכירת ורכישת ציוד מכני כבד. החברה כבר פעלה – היה מנהל ומזכירה, נרכשו כבר טרקטורים (מלאי). לפני שהחברה התחילה להרוויח, עשתה סקר שוק במזרח אירופה בכדי לוודא את התכנותה העסקית. במקרה זה ביהמ"ש דחה את טענת פ"ש שמדובר בהוצאה טרום-עסקית, וקבע שבעת ההוצאה העסק היה כבר פעיל, ולכן ההוצאה מותרת בניכוי (החברה כבר מכרה, אך עדיין לא הרוויחה).

לצילום שיעור 10

 

לצילום שיעור 11

 

 



שתיים × = 18

תואר ראשון
תואר שני
מרצים