שם הכותב: תאריך: 27 נובמבר 2012

מאפייני המשק הישראלי

החל מספטמבר 2010 הצטרפה ישראל לארגון OECD שמורכב מ 34 מדינות שמובילות את הכלכלה העולמית. מהרגע שישראל הצטרפה לארגון זה היא החלה לאמץ את שיטות העבודה שלה. ארגון זה דוגל בליברליזם, בחופש כלכלי, בשיתוף פעולה כלכלי ופיתוח.

ארגון זה הוקם ע"מ ליישם את התוכנית להבראת הכלכלה באירופה, במהלך הזמן הארגון התרחב וקלט לתוכו מדינות שלא שייכות לאירופה ואחת מהן היא מדינת ישראל.

  1. שיעור השתתפות נמוך בכוח העבודה- לפי ההגדרה כוח העבודה פוטנציאלי של המשק נע בין טווח הגילאים 15-64 (ללא חיילים בשירות סדיר). שיעור ההשתתפות בישראל נע בין 54%-57%  כאשר בארצות ה-OECD כ-65%.

האוכלוסייה בגיל העבודה מתחלקת לשתי קבוצות: קבוצה שמשתתפת בכוח העבודה וקבוצה שלא משתתפת בכוח העבודה.

שתי אוכלוסיות שפחות משתתפות בכוח העבודה:

א.      גברים חרדים.

ב.      נשים ערביות.

דן בן דוד בדק ומצא שגם ללא אוכלוסיות אלו עדיין היינו נמוכים מOECD. דבר זה יוצר נטל ומדינת ישראל זקוקה לתמיכה מהמדינה בכדי להגדיל את שיעור כוח העבודה בישראל (קיצוץ בקצבאות, תמריצים ליציאה לעבודה, וכו'.

  1. יחס תלות – בישראל האוכלוסייה הצעירה (גילאים 0-14) מהווה 27% מכלל האוכלוסייה ואילו ב- OECD האוכלוסייה הצעירה מהווה 15%.  ניתן להסביר פערים אלו כיוון שבישראל הילודה גבוהה יותר. לעומת זאת, האוכלוסייה הקשישה (65+) מהווה 10% מכלל האוכלוסייה גם בישראל וגם במדינות ה- OECD.

בישראל יחס התלות הוא 65%. זאת אומרת שהאוכלוסייה העובדת בישראל היא גדולה באופן יחסי למדינות אחרות, האוכלוסייה שעובדת אמורה לממן את האוכלוסייה שנמצאת מחוץ למעגל העבודה ושזקוקה לתמיכות

  1. משק תלוי בחו"ל- מדינת ישראל היא מדינה שתלויה מבחינה כלכלית בעולם. מדינת קטנה כמו ישראל מאוד רגישה לשינויים כלכלים שקורים בעולם ולכן ישראל היא משק שתלוי בסחר חוץ. מתוך תוצר של מדינת ישראל היבוא והייצוא מהווים בערך 90% – דבר זה מהווה עדות לכך שמדינת ישראל היא משק תלוי בסחר חוץ ולכן כל דבר שקורה בכלכלה העולמית משפיעה ישירות על ישראל. כאשר אנו בוחנים את הסחר של ישראל עם העולם ניתן ללמוד על הסחר דרך מסמך הנקרא מאזן התשלומים – מסמך המפרט את כל הכניסות והיציאות של מטבע חוץ מהמדינה. במסמך זה יש כמה חשבונות ואחד החשבונות בו נקרא- החשבון השוטף. החשבון השוטף מתקשר לתלות של המדינה בסחר חוץ כיוון שיש בו:

א.      חשבון סחורות- יבוא וייצוא של סחורות שנרשם במטבע חוץ.

ב.      חשבון שירותים- ייצוא ויבוא של שירותים (למשל שירותי תיירות, מחשוב, ביטוח)

ג.        חשבון ההכנסות- הכנסות מעבודה (למשל עובדים זרים שעובדים הארץ, עובדים ישראלים שעובדים בחו"ל)  ומהון.

ד.      חשבון העברות חד צדדיות–  אלה הן העברות במטבע חוץ שנכנסו אל המדינה או יוצאות ממנה ללא תמורה כלשהי (למשל מענק או תרומה מחו"ל שהמדינה מקבלת ממוסדות בחו"ל).

כאשר מחשבים את כל החשבונות מקבלים את סך העודף\ גרעון בחשבון השוטף.                        בין השנים 2003-2011 מדינת ישראל  הייתה בעודף בחשבון השוטף . ברוב המקרים בהם היה עודף בחשבון השוטף הסיבה הייתה חשבון העברות חד צדדיות. בדרך כלל (למעט שנים בודדות) היה גירעון בחשבון הסחר, בחשבון שירותים, בחשבון הכנסות, אך העודף שהיה בחשבון העברות חד צדדיות פיצה על זה והעביר את החשבון השוטף למצב של עודף. יש להבין שהעובדה שיש שינוי מגמה (צפוי גרעון ב 2012) הוא העדות החד משמעית לכך שיש לנו בעיה שנובעת מירידת הביקושים בעיקר באירופה אך גם בארה"ב.

  1. בעיית הריכוזיות- בעיה זו מכתיבה פערי הכנסות, אי שיוון ועוני. כאשר מדברים על ריכוזיות ניתן לחלק את הדיון לשנים:

א.      ריכוזיות ענפית- תחרות מעטה מידי בענף מסוים ואף העדר תחרות. כלומר, בענף מסוים יש פחות מידי מתחרים (מזון, חלב, רכב, בנקים וכו'). במדינת ישראל ענפים רבים סובלים ממיעוט תחרות- מיעוט מתחרים.

ב.      ריכוזיות משקית – מעט מידי גורמים שמחזיקים נתחים גדולים מידי במשק (למשל: אם חברות האחזקה בישראל מהוות 23% מהמשק, ישנה בעיה).

כאשר יש במשק ריכוזיות (בין אם ענפית ובין אם משקית), נוצר מצב שאין מספיק כמויות לרכישה וכתוצאה מכך יוקר המחייה עולה, נוצרים פערי הכנסות שתורמים לאי שוויון שגדל, וכתוצאה מכך העוני גדל. ישראל נחשבת למדינה עם שיעור העוני הגדול ביותר מבין כל מדינות ה- OECD.

השאלה היא מה יש לעשות בכדי להקטין את הריכוזיות ולגרום לכך שתהיה יותר תחרות?! במקרה זה לממשלה יש תפקיד חשוב, היא צריכה לעודד פחות ריכוזית ולעודד יותר פיצולים. כלומר, לאפשר ליותר ענפים להיפתח לתחרות. כאשר יש יותר מתחרים השוק יהיה יעיל יותר, המחירים יהיו זולים יותר. הממשלה יכולה להסדיר עניין זה גם ע"י חקיקה.

אחת הבעיות שהריכוזיות גורמת בסופו של דבר זה להגדלת\ הרחבת הפער בהכנסות. ברגע שנוצרים פערי הכנסות נוצר מצב שהריכוזיות גורמת לאבטלה וגידול באי שוויון שתורם להגדלת העוני.

  1. משק לוחם ואחזקת שטחים- למדינת ישראל יש הוצאות ונטל ביטחוני (הוצאות בטחון מתוך התוצר). זה לא רק הוצאות משרד הביטחון, אלא גם הויתור האלטרנטיבי הכולל שהמשק עושה כדי לשמור על ביטחון -צבא סדיר, צבא מילואים וכו'. אותם אנשים יכלו להגיע יותר מהר לשוק העבודה ולכן בשל הבעיה הביטחונית יש אובדן תוצר. כמו-כן, במצב ביטחוני לא שקט – הצריכה פרטית יורדת, השקעות יורדות, תיירים לא מגיעים וכו'.

במדינת ישראל בעשור האחרון יש ירידה בנטל הביטחון משיעור של 9% בתחילת העשור ל 5% כיום. כאשר משווים את נטל הביטחון לארה"ב ניתן לראות שהאחוזים דומים. באופן יחסי נטל הביטחון ירד בהרבה מבעבר ולכן לא ניתן להשתמש בנתון זה כתירוץ. במדינת ישראל הבעיה היא של נשיאה בנטל – לדוגמא אחוזי הגיוס לצבא לעומת אחוזי המשתמטים מהצבא. דבר זה יוצר בעיה של אי שוויון. גם לבעיה זו יש פתרון, המדינה יכולה להפעיל סנקציות בכדי למנוע אי שוויון.

  1. משק קולט עליה- ישראל היא מדינה קולטת עליה וזה בזכות חוק השבות. בהתחלה העלייה מהווה נטל כלכלי (דיור, סל קליטה, אבטלה) אך ככל שהעולים משתלבים יותר במשק מתחילה הצמיחה – הגדלת האוכלוסייה, השתלבות בכוח עבודה והגדלת התוצר.

  1. אי שוויון ועוני-  נמדד ע"י מדד גי'ני שנע בין 0-1. ( 0= שוויון מוחלט. 1= אי שוויון מוחלט). במדינת ישראל אי השוויון ביחס להכנסה הפנויה (הכנסה לאחר תשלומי מיסים וקבלת תשלומי העברה) הוא 0.371. במדינות ה OECD המדד הוא 0.31 . מדינת ישראל נחשבת למדינה שמדד האי שוויון בה גדול באופן יחסי – מקום חמישי מבין כל מדינות ה- OECD. מדד זה יכול ללמד על בעיה של שיעור העוני שבישראל מהווה 21%. ואילו במדינות ה- OECD שיעור העוני הוא 11%.

הסיבות לאי שוויון ולעוני:

א.      חוסר השקעה בחינוך.

ב.      האוכלוסייה בישראל היא הטרוגנית ולכן ישנם הבדלי תרבות, גישה, מסורת.

ג.        בישראל מספר המשפחות עם 3+ ילדים הוא גבוהה יותר בהשוואה ל- OECD.

ד.      מיסוי- בישראל יש תופעה של מיסים. נטל המס – הכנסות ממסים ביחס לתוצר. נטל המס בישראל הוא דומה ל- OECD, בערך 34%, אך כאשר בודקים את חלוקת המיסים בישראל ניתן לראות כי ישנה בעיה. ההכנסות ממס עקיף וממס ישירים הם כמעט אותו הדבר. נטל המס הישיר בישראל הוא נמוך יחסית (17%) בהשוואה ל- OECD (22%), כלומר בישראל יש הנאה ממס ישיר נמוך במיוחד בקרב מעמד הביניים. נטל המס העקיף בישראל (16%) גבוהה יחסית ל- OECD (11%). יש לראות שיש חלוקה לא נכונה של המס העקיף מול המס הישיר בישראל, כיוון שנטל המס העקיף גובהה מידי אך נטל המס הישיר נמוך מידי. כאשר נטל המס גבוהה מידי נוצרת פגיעה בחלשים וזה תורם להגדלת האי שוויון והעוני. אך כאשר נטל המס נמוך מידי המדינה יכולה להפסיד.

חלקה של הממשלה בתוצר- ניתן לראות שהחלק היחסי של ההוצאות האזרחיות (חינוך, בריאות, רווחה)  מתוך התוצר יורד, כלומר האזרחים מקבלים פחות שירותים מהממשלה ובד"כ שדבר כזה קורה הנפגעים הראשונים הם החלשים ולכן העוני ואי השוויון גדל.

מעורבות הממשלה בשוק העבודה – בישראל כדי לפתור בעיות של עוני ואי שוויון צריך לעודד את אוכלוסיות לצאת ולעבוד. המעורבות הממשלתית בעניין הזה נמוכה מאוד 0.2% תוצר מושקעים בעידוד בשוק העבודה, לעומת 0.6% בארה"ב.

  1. משק צעיר -צמיחה- גידול בתוצר לנפש: שיעורי הצמיחה בישראל מצביעים על נתוני צמיחה גובהים יותר בהשוואה ל- OECD ובהשוואה לאירופה.  הצמיחה תורמת לעלייה ברמת החיים, גידול במקומות תעסוקה. הבעייתיות במדינת ישראל היא שהיחידים שמרגישים את הצמיחה אלו אנשי העשירון העליון בלבד.

תוצאה של משק צעיר זהו משק ריכוזי. השוק הפרטי לא יבנה תשתיות, לא יבנה מפעלים ולא יקים משק. מדובר במשק בהקמה ולכן מצפים שהוא יהיה יותר ריכוזי. המדינה קיבלה משאבים והחלה לפתח את המדינה. משק ריכוזי = מעורבות גבוהה של הממשלה. הממשלה מחזיקה הרבה חברות בידיה.

משק צעיר תלוי בחו"ל – יבוא, תרומות וכו'.

  1. אינפלציה- ע"מ שמשק יתנהל מבחינה כלכלית כראוי הוא חייב להיות מבוסס על יציבות מחירים. אינפלציה זו תופעה מוניטארית הנגרמת כתוצאה מזה שאנו מרגישים שיש לנו הרבה כסף שאנו יכולים לבזבז אותו.

כאשר המחירים עולים בשנה בין 1%-3% אזי ניתן לומר שהמשק נמצא במצב של יציבות מחירים. כאשר יש 0% אינפלציה זה מעיד על האטה כלכלית. הנגיד עושה כל מה שאפשר ע"מ שהמחירים לא יחרגו מטווח המחירים הזה. גם ב- OECD נשמרת יציבות המחירים וגם בארה"ב לכן אין לישראל יתרון בתחום הזה.

10. יעד הגרעון ויחס חוב תוצר- כאשר הממשלה מנהלת תקציב (מדיניות פיסקאלית) היא קובעת יעד גירעון בצורה שהוא מחשב אותו כאחוז מסוים מהתוצר. במדינה ישראל יש כלל ירידת של יעדי הגרעון – כלומר בכל שנה יעד הגרעון יורד. גם באירופה יש בעיה אף יותר חמורה ביעדי הגרעון.

יחס חוב תוצר-  לוקחים את היחס בין סחר חובות של מדינה ומחלקים את זה לתוצר (הכנסה). היחס בישראל עומד על כ- 74% וב- OECD עומדים על 76% ולכן ניתן לראות שהיחס חוב תוצר בישראל טוב יותר מאשר ב OECD.

4 גורמים שמשפיעים על הפעילות הכלכלית במשק:

  1. הממשלה: משפיעה דרך המדיניות הפיסקאלית- תקציבית שהיא מבצעת. ההחלטות שהיא מקבלת משפיעים באופן ישיר על הפעילות הכלכלית במשק.
  2. בנק ישראל :משפיע באמצעות מדיניות מוניטארית – המדיניות הכספית. המכשיר העיקרי שמשמשת בנק ישראל ע"מ להשפיע על הפעילות הכלכלית במשק  היא הריבית לזמן קצר שעליה מכריזים מידי חודש.
  3. ההסתדרות – איגודי העובדים: זהו איגוד שמרכז את איגודי העובדים תחת קורת גג אחת.  תפקידה המרכזי הוא לדאוג לזכויות העובדים אך היא דואגת לתת שירותים נוספים: ייעוץ משפטי לעובדים, יעוץ בתחום הפנסיות וכד. בעבר חברת ההסתדרות החזיקה בידיה נתכים גדולים מהמשק דבר זה גרם לבעיית ריכוזיות ולכן החליטו להפוך את ההסתדרות לגוף שמטפל נטו בבעיות עובדים וזכויות עובדים.
  4. ארגון הגג של הארגונים הכלכליים – מטרתו הייתה לשמור על האינטרסים של התעשיינים והבעלים של גופים ומסחריים שונים, כלומר הוא בעצם בא כגוף שעומד מול ההסתדרות כי תמיד יש ניגודי אינטרסים בין הבעלים לבין העובדים .


2 + = שמונה

תואר ראשון
תואר שני
מרצים