שם הכותב: תאריך: 27 דצמבר 2013

שיעור 9- מצגת 7

קרנות נאמנות

  • כלי השקעה שמטרתו השקעה משותפת של הרבה יחידים וחברות בניירות ערך והפקת רווחים משותפת באופן שכל משקיע מקבל את חלקו ברווחים (או
    בהפסדים) על פי חלקו היחסי בקרן.
  • כל אחד מהמשקיעים רוכש יחידות השתתפות בקרן לפי שער (קנייה) שמתפרסם מדי יום מסחר והוא גם יכול למכור (לפדות) את יחידות ההשתתפות שלו בקרן לפי
    שער (פדיון) שמתפרסם אף הוא בכל יום מסחר.
  • קרן הנאמנות משקיעה לפי מדיניות השקעה, הנקבעת מראש בתשקיף שפרסמה, וניתנת לשינוי מעת לעת, לאחר דיווחי למשקיעים בקרן.
  • בישראל יש בערך 1200 קרנות, כשלכל קרן המאפיינים שלה. (נגיד 70 % יושקע באג"ח והשאר מניות)
  • כאשר פרט משקיע בקרן הוא משלם דמי ניהול.
  • כל פרט מקבל את חלקו היחסי בקרן.
    נניח בקרן יש 1000 יחידות ולפרט יש 100 יחידות מהקרן.
    אם הקרן הרוויחה 100 ₪, הפרט יקבל 10 ₪.
  • לקרן יש שני שערים: קניה ופדיון.
    הקרן נסחרת פעם אחת ביום ולא בבורסה. ולפי פעולות המשקיעים המזרימים פעולות רכישה וקניה נקבע השער בסוף היום.
  • מנהל קרן- זוהי חברה שלמעשה יש לה רישיון לנהל קרנות ע"פ הרשות לני"ע. חברה בעלת רשיון שכזה יכולה להנפיק כמה קרנות שרוצה. (אקסלנס היא מנהל קרן למשל)
  • כאשר מנהל הקרן רוצה להנפיק קרנות הוא צריך לעשות לכל קרן תשקיף. לפי מדיניות ההשקעה המוגדרת בתשקיף. בתשקיף עצמו מופיעה מדיניות ההשקעה בקרן.
    חברות הקרנות מחויבות לפרסם תשקיף אחת לשנה (אם אין שינוי אותו התשקיף)

מאפייני קרן נאמנות

  • יחידות השתתפות ניתנות לרכישה בכל סכום. (100 ₪ ומעלה)
  • סחירות – בכל יום שבו מתקיים מסחר בבורסות בהן משקיעה הקרן. (נגיד קרן הנסחרת בארה"ב וזה יום העצמאות 4.7, אין מסחר שם ולכן אי אפשר לקנות ולמכור ביום הזה- ומודיעים על כך מראש.
  • תנודתיות נמוכה – בהשוואה לאחזקת נייר ערך ספציפי. ככל שמפזרים השקעה למספר רב של ני"ע כך אנו פחות חשופים לשינויים במניה בודדת. גם בסכומים קטנים פיזור רחב.
  • דמי הניהול בקרן נאמנות אחידים לכל המשקיעים. אין אפשרות לנהל משא ומתן על דמי הניהול. דמי הניהול נקובים בתשקיף. ואין הבדל בין מי שהונו שווה מילארד ₪ לבין סטודנט.
    בד"כ דמי הניהול נעים בין 1.25% לבין 4%. (ככל שהקרן מסוכנת יותר מי הניהול גבוהים יותר)

    קרנות נאמנות

  • קרן נאמנות יכולה להשקיע בניירות ערך מסקטורים שונים במשק כגון: ביוטכנולוגיה, הייטק, מים ועוד.
  • להשקעה בקרנות נאמנות יש יתרונות רבים: מקצועיות מנהל הקרן, פיזור סיכונים, נוחות השקעה, נזילות, יתרונות מס ועוד. (רוב הקרנות במעמד שהן פטורות ממס על הרווחים. אבל המשקיעים ישלמו מס כאשר הם מוכרים את הקרן. כלומר בתוך הקרן אין מיסוי, היא פטורה. אבל כאשר כל הסל ימכר יהיה מס על הרווחים בהתאם למס ני"ע.)
  • בישראל מנוהלות למעלה מ-1200 קרנות נאמנות ע"י מנהלים שונים, במגוון רחב של אפיקי השקעה ובהיקף כולל של 150 מיליארד ₪.
  • ניתן לקנות ולמכור קרן מתי שרוצים. אין התחייבות זה לא "הוט".

 


אופן קביעת שער של קרן נאמנות

  • לכל קרן נאמנות מס' יחידות השתתפות, אשר יכול להשתנות מדי יום בעקבות "יצירות" (קניות) או "פדיונות" (מכירות) של היחידות ע"י המשקיעים.
  • לכל קרן שלשה שערים: יחידה, פדיון ורכישה, אשר אינם מושפעים מיצירות או פדיונות אלא רק ממחירי נכסי הקרן.

מחיר רכישה- שיעור הוספה המורכב מהעמלה של המנהל שהקרן יכולה לקחת ע"פ חוק המפורסם בתשקיף.

מחיר יחידה- שווי נכסי נקי של הקרן. סך השווי הכספי של ניירות הערך בקרן חלקי מספר יחידות ההשתתפות בקרן.

מחיר פדיון- מחיר יחידה בניכוי הוצאות דמי הניהול. זהו המחיר המופיע בקרן אם נרצה למכור אותה.

מחיר פדיון = (דמי נאמנות/365+ דמי ניהול/365) – מחיר יחידה


עמלות בקרנות נאמנות

קיימות ארבע עמלות עיקריות בקרנות נאמנות שמשולמות ע"י מחזיק התעודה: עמלת רכישה, דמי ניהול, שכר נאמן בנוסף, קיימת עמלת הפצה שנגבית ממנהלי הקרנות.

עמלת רכישה- שיעור הוספה + עמלות קניה/מכירה בתוך הקרן.

דמי ניהול- זהו אחוז מסוים לשנה מהיקף נכסי הקרן. דמי הניהול יורדים ישירות מנכסי הקרן ומגולמים בשערי הקרן המפורסמים בטבלאות קרנות הנאמנות .

שכר נאמן- מדובר בחברת נאמנות העושה בקרה על הקרנות(בד"כ החברות הללו שייכות לבנקים) הוא מבצע בקרה על פעילות הקרן לטובת בעלי היחידות. השכר נגבה בצורה דומה לדמי הניהול אולם נמוך מהם משמעותית (בד"כ כ-0.1% לשנה)

עמלת הפצה- נדבר בהמשך

טבלאות קרנות הנאמנות בעיתונות

שם הקרן- מורכב בדרך כלל משם המנהל וממדיניות ההשקעות.

סיווג מס– ישנם שני סיווגים:

  1. הקרן פטורה מס והמשקיע חייב במס בשיעור של 25% (קרן פטורה)
  2. הקרן חייבת במס (כמו יחידים) והמשקיע פטור ממס (קרן חייבת)

מנהל הקרן – הגוף אשר מקבל את החלטות ההשקעה בקרן ומנהל אותה בצורה יומיומית. כספי הקרן אינם מופקדים אצל מנהל הקרן אלא בבנק.

מחיר קניה מירבי – המחיר בסוף היום בו משקיע שהעביר בבוקר הוראת קניה, רכש יחידות בקרן

מחיר פדיון – המחיר בסוף היום בו משקיע שהעביר בבוקר הוראת מכירה, מכר יחידות בקרן

סטיית תקן – נתון סטטיסטי היסטורי אשר מודד את תנודתיות תשואות הקרן על בסיס חודשי. ככל שסטיית התקן גבוהה יותר, התנודתיות של הקרן גבוהה יותר.


פרופיל חשיפה של קרנות הנאמנות

כל מנהל קרן מחויב לפרסם פרופיל חשיפה לשני אפיקים: מט"ח ומניות, שאומר עד כמה מותר לקרן לקחת חשיפה. (נגיד עד 10% במניות, ו30% חשיפה למט"ח ירשם כ B1) כמובן שככל שהקרן חשופה יותר למט"ח ולמניות היא מסוכנת יותר.

מדד שארפ

תשואה לבדה, אינה מספיקה בכדי לתת מושג לגביי טיבן של קרנות אחת לעומת השניה.
כלומר בכדי להבין את איכות ההשקעה יש להסתכל גם על פרמטר הסיכון. ולכן חיפשו מדדים המאפשרים לשים את הנתונים על פני רצת אחד עם מכנה משותף.

  • לא נתבקש לדעת את חישוב הנוסחה, אך להבין מה היא אומרת.

SHARP- זהו המספר שמייצג את הסיכון של הקרן. ומאפשר להשוות בין קרנות.
ככל שהשארפ גבוה יותר כך התיק טוב יותר.
סטיית תקן גבוהה מעידה על סיכון גבוהה .

תעודות סל

מהי תעודת סל?
נייר ערך הנסחר באופן רציף בבורסה לני"ע בת"א בדומה למסחר במניות רגילות ועוקב אחר מדד מסוים, שערי מטבעות, סחורות, ונכסי בסיס אחרים. כמובן שגם לתעודות סל יש דמי ניהול. (קונים ומוכרים בצורה רציפה במהלך יום המסחר)

לדוגמא: רכישת תעודת סל על מדד ת"א 25 מבטיחה בכל עת את שווי המדד או את המניות המרכיבות את המדד, בניכוי עמלות.

תעודת הסל מחויבת להצמד למדד מסוים (ע"פ התשקיף) והיא מחקה את המדד בהתאם למשקולות.
מדובר בתעשייה קטנה יחסית. כיום קמה מתחרה שנקראת "קרן מחקה" מתחייבת לתת הכי קרוב למדד.

מאפייני תעודות סל

  • הצמדה למדד: המשקיע נהנה מהצמדה למדד אחריו עוקבת התעודה.
  • סחירות: כלי פיננסי סחיר המאפשר השקעה מיידית ויעילה במדדים מקומיים או בינלאומיים, סחורות ומטבעות.
  • פיזור: תעודת סל מושקעת בפיזור רחב של כל ניירות הערך הנכללים במדד.
  • מסחר רציף ונזילות: תעודות הסל נסחרות בבורסה במסחר הרציף וניתן לבצע בהן פעולות מסחר לאורך כל יום המסחר ובהגבלות מחיר.



מאפייני תעודות סל

מנגנון ההמרה הוא זה המבטיח כי תעודת הסל תיסחר לפי ערך המדד. בכל תעודת סל קיים מנגנון לפיו ניתן למסור את תעודת הסל לחברה המנהלת (במקום למכור את תעודת הסל בבורסה) ולקבל בתמורה את ערך המדד (במניות או בכסף), בניכוי עמלות המרה ודמי ניהול (אם קיימים). בחלק מתעודות הסל קיימת מגבלת כמות ועמלה לצורך ביצוע המרה.

יתרונות

  • עלויות: דמי הניהול של תעודות הסל נמוכים יותר לעומת קרנות הנאמנות, מכיוון שניהול קרנות נאמנות דורש משאבים של כוח אדם ומחקרים. (זול יותר כי המחשב עושה זאת, זול לניהול)
  • סחירות: ניתן לבצע קניות ומכירות במשך כל שעות המסחר, ולקבוע לימיט לפקודת הקנייה. לעומת זאת, מכירת הקרן מתאפשרת פעם אחת בלבד ביום ובמחיר של סוף היום.

חסרונות

  • תשואה עודפת על המדד: תעודות הסל אינן מתיימרות להכות את המדד, אלא רק להיצמד אליו. בעוד שישנם מנהלי קרנות אשר מצליחים להכות את המדדים לאורך זמן.
  • הפחתת החשיפה לנכס הבסיס: לקרנות ישנה גמישות מסוימת להגן על המשקיע בתקופת ירידות, שכן על פי התשקיף הן יכולות להקטין את החשיפה לשוק המניות. כלומר, הכול זה לפני המדד אין ניהול, גם אם צופים שהמדד ירד מחויבים להיצמד אליו. ללא שיקול דעת.

 

  • שאלה שיכולה להישאל במבחן: מנה את ההבלים בין קרן נאמנות לתעודות סל.

מניעים לרכישה של תעודות סל

  • מניעי השקעה – השקעה בשוק / סקטור.
  • הנחת תשואת השוק לטווח ארוך. (מניחים שמדד יעשה יותר ממנהל השקעות)
  • חשיפה למדדים זרים באמצעות שוק מקומי (מטבע מקומי, דילר מקומי ושעות פעילות מקומיים). לא צריך להשקיע בחו"ל מאפשר נוחות באמצעות חשיפה בשוק המקומי.
  • מניעי כיסוי (דוגמא: זהב, נפט).
  • תחליף לנגזרים במקום שאינם קיימים.
  • ביצוע מכירות בשורט. (תעודות סל שהן שורט שלמעשה קונות חשיפה הפוכה לשוק)
  • קרנות נאמנות – מגבלת נכס סחיר.


אחד + = 7

תואר ראשון
תואר שני
מרצים