שם הכותב: תאריך: 23 דצמבר 2014

שיעור 9 (המשך תקנה 2)

החזקה בני"ע

תקנה 2(ב)(7) – לרו"ח המבקר או לקרובו אסור להחזיק בני"ע של הלקוח בשום שיעור כלשהו.

החלטת הרשות בנושא קבעה דין דומה עם החמרה – היא הוסיפה בנוסף למה שנקבע בתקנות , קרי, אשור לרו"ח המבקר או לקרובו (כהגדרתו ברשות) להחזיק בני"ע של החברה המבוקרת, של חברת הבת, חברת האם וגם של חברה מסונפת (חברה שמחזיק בה המבוקר בין 20-50%).

תקנה 2(ב)(8) – קובעת את הדין לגביי בן משפחה – בהתאם לתקנות, אסור לבן משפחה שאינו קרוב להחזיק בלקוח מעל 10% למעט החריג. החריג קובע כי בחברה פרטית שכל בעלי המניות הסכימו בכתב למצב הנתון, אותו בן משפחה יכול להחזיק גם מעל 10%.

החלטת הרשות – הרשות קבעה עי אסור לבן משפחה להחזיק בני"ע החזקה מהותית
לאחד הצדדים, בחברה, בחברת האם וחברת הבת (ולא במסונפת). כלומר הרשות החמירה בנושא של בן משפחה ב3 דרכים:

  1. בהגדרה "בן משפחה"
  2. קבעה סף איכותי בעוד התקנות קבעו סף כמותי. כלומר, יכול להיות שבן המשפחה של רו"ח המבקר יחזיק בחברה 6% ועדיין אי התלות תיפגע, היות ואותם 6% מהותיים לחברה כי כל שאר 94% מוחזקים בהחזקות מינוריות ע"י הציבור.
  3. הכיוון – הרשות דיברה על דו סיטריות – האם זה מהותי לחברה או האם זה מהותי לבן המשפחה. (לדוגמא, אם לבן המשפחה אין שום מקור הכנסה אחר מלבד 6% באותה חברה, אזי זה מהותי עבורו).

העסקה ע"י המבקר

תקנה 2(ב)(10) – אסור לרו"ח המטפל (צוות הביקורת) לעבוד בהווה או בעבר אצל הלקוח בתקופת הביקורת ובשנה שקדמה לה בהנחה שהתקיימו יחסי עובד-מעביד. במידה וסיימתי לעבוד אצל הלקוח במהלך 2010, אני אוכל להיכנס לצוות הביקורת שמטפל בלקוח רק ב2012. יש להדגיש שלא מדובר דווקא בעבודה במחלקת כספים/הנהח"ש, אלא מדובר בכל תפקיד אצל הלקוח.

הרשות קבעה את אותו דין אך תקופת הצינון הינה 24 חודשים.

תקנה 2(ב)(11) – אדם במשרד רו"ח המבקר או קרובו/בן משפחתו של רו"ח המטפל, לא יכול לעבוד במקביל דרך קבע אצל הלקוח (בכל תפקיד שהוא).

תקנה 2(ב)(12) – אסור לאף אדם לעבוד כנושא משרה אצל הלקוח. ("נושא משרה" – מנכ"ל, דירקטור, מי שרשאי למנות את המכ"ל או הדירקטור, ומי שכפוף למנכ"ל). לגביי הרישא של הסעיף – אין החמרה בהשוואה לסעיף הקודם (בעניין דרך קבע). נקבע גם, שלקרובו/בן משפחתו של רו"ח המבקר (צוות ביקורת+כל השותפים) אסור לכהן כנושא משרה אצל הלקוח.

תקנה 2(ב)(13) (קיים רק בתקנות) – אי התלות תיפגע במצב בו רו"ח המטפל ניהל במהלך תקופת הביקורת מו"ו עם הלקוח לגביי העסקתו ע"י הלקוח. כלומר, לא מדובר על איסור לעבור ללקוח אלא איסור "לרקוד ב2 חתונות" במקביל (בבוקר לבצע ביקורת ובערב ללכת לראיון עבודה). כמו כן, ברגע שתסתיים תקופת הביקורת (חוו"ד תינתן), ניתן יהיה לנסות ולהתקבל לעבוד אצל הלקוח. הראציונל הוא שעובד שרוצה להתקבל לתפקיד אצל הלקוח אינו יכול להיחשב כאובייקטיבי ואולי ירצה להטיב עם הלקוח.


שכר טרחה

  1. שכ"ט מותנה – בהתאם לתקנות (תקנה 2(ב)(1)) ולרשות , אי התלות תיפגע במצב בו רו"ח קיבל שכר מותנה או נגזר מתוצאות הביקורת או מהתוצאה הכספית של הטיפול (בין אם עבור שירותי ביקורת או שירותים נלווים ללקוח ביקורת). הנושא נדון גם בחוק החברות וגם בכלל 13 לכללי האתיקה.
  2. חוב של שכ"ט – בהתאם לתקנות (2(ב)(4)) נקבע כי אי התלות תיפגע במצב וקיים ללקוח חוב משמעותי של שכ"ט (אין הגדרה ל"משמעותי"). הרשות בנושא זה החמירה וקבע שכל חוב (אפילו שקל) מהווה פגיעה באי התלות!
  3. שכ"ט מלקוח ביחס לכלל ההכנסות של הפירמה – (תקנה 2(ב)(3)) אי התלות תיפגע במצב בו הכנסות מלקוח בודד מהוות מעל 25% מסך ההכנסות של הפירמה. יחד עם זאת, במידה ומדובר במשרד בצמיחה (3 שנים ראשונות) האחוז יכול להגיע ל- 33% (כלומר אסור שתהיה תלות בלקוח אחד). ברשות נקבעו במצב רגיל 15%, ובמשרד בצמיחה עד 25%. כמו כן, הרשות קבעה כי האחוזים ייקבעו ביחס ללקוחות מבוקרים הקשורים זה בזה. לקוחות מבוקרים הקשורים זה בזה הינם המבוקר, חברת האם של המבוקר, חברת הבת של המבוקר וחברה אחרת הנשלטת ע"י בעל השליטה במבוקר (חברה אחות של המבוקר). (למשל, אם ב' היא המבוקר, והיא מוחזקת ע"י א'. אם א' מחזיקה בעוד חברה במקביל, זאת חברה אחות של ב').
  4. תעריף שכ"ט – (קיים רק ברשות) שכ"ט צריך להיקבע מראש מראש כפונקציה של היקף השיעור כפול השכר לשעה. (אסור שכר גלובלי). לגביי חברות פרטיות – זה רשום בחוק החברות שאסור להגביל את רו"ח בעבודתו (שכר גלובלי מגביל אותו!).
  5. שכ"ט חייב להיות בכסף! (החלטת הרשות בלבד).
  6. סעיף 3.2 – (קיים רק ברשות) אי התלות תיפגע כאשר הכנסת המבקר מביקורת וסקירה מהווים פחות מ-50% מהכנסה של רו"ח מאותו מבוקר, למעט, הכנסות בעלות אופי חד פעמי (כמו תשקיף למשל).
  7. מתנות – (רק בתקנות – 2(ב)(2)) לרו"ח המבקר אסור לקבל מהלקוח מתנות או אירוח או הטבה אחרת משמעותית.
  8. תגמול מעבר
    – (קיים רק ברשות) אסור לקו,ח לקבל תשלום מעבר למה שנקבע מראש בהסדר שכ"ט (בונוס) שלא בתמורה להרחבת הביקורת.

  9. משלם השכ"ט
    – (קיים רק ברשות) אי התלות תיפגע במצב בו שכ"ט משולם לרו"ח ע"י אדם שעשוי להיות לו עניין בתוצאות הביקורת, זולת המבוקר. (למשל, אסור לחברת האם לשלם לי על ביקורת של חברת הבת שלה)

קשר עסקי/כלכלי
(תקנה 2(ב)(6))

הגדרה של קשר כלכלי – לרבות עסקה חד פעמית מהותית ולרבות קשרי ספק-לקוח, נותן-מקבל שירות, הלוואות, שותפויות, ערבויות, עסקאות משותפות וכו'. בקיצור, הכל!

התקנות קבעו את החריגים הבאים בהם אי התלות לא תיפגע:

  1. הלוואה לרו"ח המבקר מתאגיד בנקאי בתנאי שוק, במהלך העסקים הרגיל ושאינה מהותית לבנק, מותרת. (כלומר הלוואה ללא הנחות או הטבות)

    בעניין זה יש גם לבחון את הוראות המפקח על הבנקים אשר מחמירות וקובעות שבכל מקרה לרו"ח המטפל (צוות הביקורת) אסור לקחת הלוואה


  2. רכישה/השכרה של נכס או קבלת שירות ע"י רו"ח המבקר שלא כדי לסחור בהם, בתנאי שוק, במהלך העסקים הרגיל ובלבד שמדובר בעסקה שגרתית שאינה מהותית ללקוח הביקורת ושעל פי אופיה ותנאיה מיועדת לציבור הרחב.

  3. קבלת שכ"ט מהלקוח המבוקר.

החריגים ברשות קובעים שניתן לקיים קשר כלכלי עם המבוקר, עם חברת האם והבת של המבוקר, כל עוד מדובר בעסקה שגרתית בסכום לא מהותי במהלך העסקים הרגיל ובתנאי שוק. (סכום לא מהותי גם לרו"ח המבקר וגם ללקוח)

שאלה: האם רו"ח המבקר יכול לקנות דירה מחברה קבלנית המבוקר על ידו?

תשובה: תלוי – אם מדובר בקבלן שהוא חברה פרטית – סביר להניח שכן בהתקיים התנאים (מהלך עסקים רגיל וכו'). אם הקבלן הוא חברה ציבורית – לא ניתן, היות ודירה בהגדרה היא סכום מהותי.

 

לצילום השיעור

 

לסיכום נוסף

 



× 6 = חמישים ארבע

תואר ראשון
תואר שני
מרצים