שם הכותב: תאריך: 31 דצמבר 2014

שיעור 9:

הפרשי הצמדה והפרשי שער 2(4)

הכנסה מהפרשי שער יכולה לנבוע מ2 מקורות:

  1. תוצאה מהלוואה או פיקדון שנקוב במטבע חוץ.
  2. הלוואה שיש להחזירה במטבע חוץ.

דוגמאות:

  • אם יש לי בבנק פיקדון דולרי(מט"ח) אז כל הפרשי השער שינבעו כאשר אני אפרע אותו יהוו הפרשי שער ולא הפרשי הצמדה כי הפיקדון נקוב במטבע חוץ(דולר).
  • אם אני מלווה לאדם 100,000 ₪ צמוד למדד.כל הפרשי הצמדה שנצברים הם הפרשי הצמדה ולא הפרשי שער.

נבחין בין הפרשי שער להפרשי הצמדה לעניין הסעיפים הבאים:

לגבי מקור ההכנסה : גם הפרשי שער וגם הפרשי הצמדה הוא 2(4)

שיעורי המס זהים:

  • יחיד-מס שולי
  • חברה מס חברות

השוני הוא בבסיס הדיווח:

  • הפרשי הצמדה– הפקודה לא קבעה קביעה ספציפית ולכן כל אחד ידווח לפי העסק/מקור הכנסות שלו.
  • הפרשי שער-יש קביעה ספציפית ס' 8 ג' (רבתי)-הכנסה של אדם מהפרשי שער תדווח לפי בסיס מצטבר גם כאשר אותו אדם מדווח לפי בסיס מזומן.

מקום הפקת ההכנסה לפי ס' 4א:

מקום הפקת ההכנסה להכנסות מס' 2(4)- לפי מקום מושבו של המשלם.

 

ס' 3(ט)

סעיף 3 (ט) קובע הכנסה רעיונית ב 2 מצבים:

  • הוא לא מקור חיוב אלה סעיף מכמת ומבהיר. במצבים מסוימים צריך להכיר בהכנסה רעיונית.
  • כל מקבלי ההטבה פה הם יחידים.

2 מצבים:

  1. הלוואה זולה/הלוואה מוטבת-אם אדם קיבל הלוואה וההלוואה שניתנה היא ללא ריבית או בריבית נמוכה מהשיעור שנקבע בתקנות (4.31% לשנת 2014) יראו את הפרש הריבית כהכנסה רעיונית וזאת בהתקיים אחד מ 3 מערכות היחסים הבאות:

     

     

     

    הכנסה רעיונית היא אצל מקבלי ההטבה שהם יחידים בלבד:


  • הלוואה ממעביד לעובד– תיווצר לעובד הכנסה רעיונית מכוח ס' 2(2) אצל העובד.
  • הלוואה ממקבל שירות לנותן שירות– הכנסה רעיונית לנותן השירות לפי 2(1). מקבל ההטבה הוא נותן השירות. יחסי לקוח ספק.
  • הלוואה מחברה לבעל שליטה– הכנסה רעיונית לבעל שליטה:

    אם הוא עובד בחברה- מכוח 2(2)

    אם הוא לא עובד –מכוח 2(4)

לסיכום- הכנסה רעיונית:

  1. עובד לפי ס' 2 (2)- שיעור מס שולי 121
  2. נותן שירות לפי 2(1)-שיעור מס שולי 121
  3. בעל שליטה לפי 2 (2)- שיעור מס שולי 121

    או בעל שליטה לפי ס 2(4)- מס שולי 121

הערה:

בהלוואות לעובדים עד סכום הלוואה של 7800 ₪ שיעור הריבית לא יהיה 4.31% אלה רק עד גובה שיעור עליית המדד.

  1. מימוש זכות –אדם שקיבל זכות (אופציה או אפשרות לרכוש) לרכישת נכס או שירות ובעת המימוש היה הפרש בין מחיר הנכס או השירות לבין העלות, יראו את ההפרש כהכנסה רעיונית אם מתקיימים היחסים הבאים:
  • אם הזכות ניתנה ממקבל השירות לנותן השירות(כמו עם ההלוואה) אז יש הכנסה רעיונית אצל נותן השירות שהוא זה שקיבל את הזכות (האופציה) לפי 2(1)
  • אם הזכות ניתנה מחברה לבעל שליטה אז יש לנו הכנסה רעיונית או לפי 2(2) או לפי 2(4) תלויי אם הוא עובד או לא עובד בחברה.

הערה: הענקת זכות לעובדים לא תמוסה לפי הוראות 3ט אלה לפי 102.

בעל שליטה – מי שמחזיק לבדו או ביחד עם קרובו לפחות 5% מהזכויות בחברה.

קרוב– ס' 76(ד)- בן זוג, הורה הורה, אח, אחות, הורה, צאצא של בן הזוג, ובן זוגו של כל אחד מאלה.

פס"ד רימון ביטוח ופיננסים- רימון הייתה סוכנות ביטוח שגבתה כסף עבור פוליסות ללקוחות והעבירה לחברות הביטוח. בין מועד קבלת הכסף מהלקוחות לבין מועד העברת הכסף לחברות הביטוח חלף זמן והסוכנות ביטוח בזמן זה השקיעה את הכספים בפיקדונות ונבעו לה הכנסות ריבית. בה מס הכנסה ואומר זה שאתה לקחת כסף מהלקוחות ולא העברת מיד לחברת הביטוח זה כאילו חברת הביטוח נתנה לך הלוואה ואז מתקיים פה אחד ממערכות היחסים של 3(ט)-ספק ונותן שירותים. ולכן אני אחייב אותך על פער הזמן שהכסף שכב אצלך בריבית רעיונית. ולכן מס הכנסה רוצה למסות אותו על הכנסה רעיונית לפי 3ט מכוח 2(1).

בימ"ש המחוזי הצדיק את מס הכנסה ולכן הוא ערער לעליון ושם נקבע כי המטרה של סעיף 3ט לחייב בריבית רעיונית כאשר ביחסים המיוחדים האלו לא נזקפה ריבית כלומר ההלוואה שניתנה לא מניבה הכנסות ריבית.במקרה הנ"ל מאחר וכל הכספים שחברת הביטוח קיבלה מהלקוחות הופקדו בתוכניות חיסכון שהניבו הכנסות ריבית. אין לחייב בריבית רעיונית שכן נגיע לתוצאה שהיא כפל מס.



1 + = חמש

תואר ראשון
תואר שני
מרצים