שם הכותב: תאריך: 25 דצמבר 2014

שיעור 9

עקרון היידוע

עקרון זה הינו עקרון עזר התומך בשני העקרונות הראשונים. המטרה היא לתת לערב את כל המידע הנחוץ בזמן, לאורך כל התהליך (מהחתימה על הערבות עד לתשלום)

מקורות חובת גילוי

עקרון תום הלבפס"ד ליברמן

– לא סיפרו לערבים שהחייב הפסיק לשלם וכל כסף שנכנס לחייב לבנק הופנה לעו"ש במקום לכסות את החוב. בסוף, החייב ברח מהארץ והערבים טענו שנגרם להם נזק בכך שלא הודיעו להם על הפיגור בתשלום.


חובות אמון – למשל אם אני הולכת להתייעץ עם עו"ד, יש לעו"ד חובת אמון כלפי, כלומר הוא חייב לתת לי את כל המיד שרלוונטי אליי. דוגמא נוספת – חתמתי על ערבות בבנק עבור קרוב משפחה שלי, על הבנק מוטלת חובת אמון כלפיי – לגלות לי את כל הפרטים הרלוונטיים – ריבית, סכום וכו'.

דיני נאמנות (בדומה לחובות אמון) – פס"ד טפחות נ' צבאח – נפסק כי חובת אמון מוטלת על הבנקים.

סעיף 17א לחוק הבנקאות – אומר שהבנקים חבים בחובת אמון כלפי ערבים. (כלומר, חובת הגילוי לא חייבת להיגזר מעקרון תום הלב).

פרק ב' לחוק הערבות

חוק הערבות הוא חוק ישן אשר תוקן פעמיים בשל נסיבות כלכליות וצורך חברתי:

תיקון ראשון ב1992 – אחריי האינפלציה של שנות ה-80', רבים לא הצליחו להחזיר תשלומי משכנתה או הלוואות בשל הריבית הגבוהה ולכן בנקים החלו לפנות לערבים והערבים קרסו תחת הלחץ. לכן, חוק הערבות תוקן על מנת להגן על הערבים.

תיקון שני ב1998 – בהמשך לתיקון הראשון, נוסף פרק ב' בחוק הערבות שמטרתו להגן על ערבים מסוג מסויים העונים על דרישות חלק ב'.

הגדרות חלק ב'
– סעיף 19

נושה
– נושים שהינם בנקים או תאגידים גדולים שעוסקים בכספים (כמו חברות ביטוח למשל) ושנותנים הלוואות במהלך העסקים הרגיל גם אם זה לא עיסוקם העיקרי. לא מדובר בשכירות או הלוואות בין חברים למשל.

ערב יחיד – מי שאינו תאגיד, שאינו בן זוגו או שותפו העיסקי של החייב (למשל, אם אני לקחתי הלוואה ובן זוגי חתם עליה ערבות, הוא אינו ערב יחיד), שאינו בעל עניין בתאגיד כאשר התאגיד הוא הלווה (בעל עניין – מי שמחזיק 5%, דירקטוריון או מנהל). נקודת הזמן הקובעת היא בעת החתימה על ההסכם – כלומר, אם הערב לא היה בן זוגי בעת החתימה אזי הוא כן ערב יחיד.

הגנות לערב יחיד

סעיף 21(א) – ערב יחיד ערב רק לסכום הנקוב בחוזה הערבות ולתוספות בסעיף 25.

סעיף 21(ב) – אם לא נקוב סכום קצוב – ערב יחיד פטור מהערבות.

סעיף 25 – ערב יחיד ערב גם לתוספות: הפרשי הצמד וריבית, ריבית בשל פיגור בתשלום, הוצ' שקבע ביהמ"ש או ראש הוצאה לפועל.

סעיף 22חובת גילוי – סעיף זה מונה את כל מה שצריך לגלות לערב

סעיף 23 סנקציות – סעיף זה מונה את הסנקציות עבור חובת גילוי שלא התקיימה לפי סעיף 22.

סעיף 22 סעיף 23
אי גילוי סכום הקרן הערב פטור אם היה פער משמעותי בין סכום הערבות לסכום ההלוואה
אי גילוי שיעור ריבית שנתי הערב ימלא ערבותו לפי שיעור הריבית המינימלי המקובל
אי גילוי תקופת החיוב, סכומי הפרעון ומועדי החיוב
אי גילוי הצמדה ואופן ההצמדה

אי גילוי תוספות

אי גילוי שיעור ריבית בשל איחור בפרעון

אי גילוי מספר הערבים וחלקו היחסי של הערב בחיוב

ימלא ערב את ערבותו לפי אומד דעתו של הערב בעת כריתת החוזה
כשמדובר בריבית משתנה- שיעור הריבית ודרך השינוי ערב ימלא ערבותו לפי שיעור הריבית המינימלי המקובל
אי גילוי הפרטים הבאים: היות הערב ערב יחיד או מוגן, היות הערבות לחיוב קיים או לחיוב המחליף חיוב קיים, שיעור הריבית בשל איחור בפרעון פטור ערב יחיד מערבותו
מספר הערבים וחלקו היחסי של הערב בחיוב הערב היחיד ימלא את ערבותו לפי אומד דעתו בעת כריתת חוזה הערבות

 

סעיף 23(ב) – אם הנושה יכול להוכיח שהערב כבר ידע על אחד מחובות הגילוי, הסנקציות לא יחולו ביגנו אותו פרט.

הגילוי לערב צריך להיות בחוזה נפרד תוך מתן הזדמנות סבירה לערב לעיין בחוזה לפני שהוא חותם.

סעיף 24 – יש לתת לערב עותק של החוזה

סעיף 26(א) – אם לא שולם החוב, יש להודיע על כך לערב תוך 90 יום. אם לא הודיעו על כך לערב, הערב יהיה פטור כדיי הנזק שנגרם לו עקב כך.

סעיף 26(ד) – נניח הלוואה של 24 תשלומים שהחייב הפסיק לשלם אחריי 3 תשלומים, על הנושה להודיע על כך לערב תוך 15. הבנק יכול לדרוש פרעון מוקדם על כל סכום ההלואה, אלא אם הערב הודיע שברצונו להיכנס לנעליו של החייב ולהמשיך לשלם את החוב בתשלומים תוך 15 יום מיום שקיבל את ההודעה מהנושה. אם הערב לא דרש לשלם בתשלומים כאמור, הנושה יכול לדרוש מהערב פרעון מוקדם.

ערב מוגןסעיף 19 – ערב מוגן הוא קודם כל ערב יחיד וגם שהינו אחד מאלה:

  1. ערב יחיד שבחוזה הערבות שבינו לבין הנושה סכום נקוב של עד 89,311ש"ח (בחוק מופיע סכום נמוך יותר אך מאז המדד עלה!)
  2. ערב יחיד שבחוזה הערבות שבינו לבין הנושה סכום נקוב של עד 744,263ש"ח ובלבד שהחיוב הנערב נועד לרכישת זכויות בדירה המיועדת למגורי החייב, ילדיו הבגירים או הוריו.

הגנות ערב מוגן

כל מה שחל על ערב יחיד חל גם על ערב מוגן ובנוסף:

סעיף 27(א) מיצוי הליכים נגד החייב – לפני שפונים לערב בשל אי תשלום מהחייב, יש לתבוע את החייב, לקבל על כך פסק דין, לממש את הפסיקה דרך הוצאה לפועל, ורק אז פונים לערב המוגן. (סעיף זה לא חל על ערב רגיל)

סעיף 27(ב)חריגים לסעיף (א) – מתי כן ניתן לפנות לערב לפני מיצוי הליכים – אם החייב נפטר, אם החייב נמצא פסול דין, אם ניתן נגד החייב צו כינוס נכסים, אם החייב יצא מהארץ.

סעיף 29 – ערבים מוגנים יהיו חייבים כלפי הנושה בחלקים שווים – נניח ערבות של 1000ש"ח ויש 4 ערבים מוגנים – כל אחד ערב לרבע מהסכום הכולל. אם יש ערב מוגן אחד ושלושה שאינם מוגנים, הערב המוגן עדיין ערב רק לרבע מהסכום, ואילו הערבים הלא מוגנים יהיו ערבים כל אחד לכל הסכום!

סעיף 29(ג) – ערב מוגן לא יכול להיות ערב לסכום גבוה מזה שנקוב בחוזה!

אי התנאה על פרק ב'

סעיף 23 – פרק ב' והסעיפים 5, 6, 7, 11 ו-12 הינם קוגנטים – כלומר, לא ניתן להתנות עליהם לרעת הערב היחיד/מוגן.

התחייבות לשיפוי

סעיף 16 – התחייבות לשיפוי אינה משנית כמו ערבות ולכן חלים עליה רק סעיפים 3, 9, 11 ו-12. (כמו בפס"ד קוט שהאם התחייבה לשפות את האב אם היא תתבע בשם הילד מזונות מעבר לסכום שהם סיכמו בינהם).

לדוגמא – ערבות בנקאית – אני משכירה דירה לשוכר ומבקשת ערבות בנקאית בסך 20,000ש"ח. הערבות הבנקאית הינה עבור המשכיר כאשר השוכר לא משלם והבנק צריך לשלם למשכיר תוך זמן מסויים שנקבע בחוזה מבלי להתחשב בסיבות אי התשלום. הבנק למעשה מתחייב בהתחייבות עצמאית לשלם למשכיר בהתקיים התנאים שסוכמו.

*ערבות בנקאית הינה הבטוחה הטובה ביותר!

במקרים של מרמה (נניח אם המשכיר בה ואמר שהשוכר לא שילם לו אפילו שזה לא נכון) – הבנק משלם את הכסף ואז השוכר צריך לתבוע את המשכיר. אם הבנק יודע שמדובר במרמה הוא לא ישלם למשכיר!

פס"ד שובל – בנק לא ישלם ערבות במקרה של מרמה ובנסיבות מיוחדות.

ערב שיטרי – פקודת השטרות

סעיף 57 – ערבות שהינה לשטר

סעיף 57(א) – אפשר לחתום ערבות על שטר

סעיף 57(ב) – ערבות על שטר צריכה להיות כתובה על גוף השטר או במסמך נפרד (לא חשוב איך, העיקר שתהיה כתובה!). ערבות שיטרית נוצרת ע"י ביטוי
bon pour aval (כלומר, צריך ביטוי שמלמד על ערבות, למשל, לכתוב "אני ערב ל…."). וכן, חייבת להיות חתימה ע"י הערב.

סעיף 57(ג) – מסעיף זה משתמע שערב תמיד חייב גם אם החייב פטור. הפסיקה קבעה לגביי סעיף זה – שאם נוצרו טענות הגנה לאחר חתימתו של הערב על השטר – טענות ההגנה עומדות גם לערב. אך טענות הגנה שהיו קיימות לפניי החתימה על ערבות אינן עומדות גם לערב אלא רק לחייב.

סעיף 31 (לחוק הערבות)
– הוראות פרק ב' יחולו על אף האמור בסעיף 57 בפקודת השטרות. כלומר, פרק ב' גובר על סעיף 57 בפקודת השטרות

*על מנת שפרק ב' יחול – יש לעמוד בהגדרות נושה וגם ערב יחיד או מוגן.



אחד + 3 =

תואר ראשון
תואר שני
מרצים