שם הכותב: תאריך: 24 דצמבר 2014

דיני עבודה –

תחום שעוסק בהסדרה משפטית של העבודה ויחסי העבודה בתחומים הבאים –

1. קיומם של יחסי עובד מעביד – זכויות של עובדים, חובות של עובדים, זכויות של מעבידים, חובות של מעבידים.

2. הסדרת היחסים בין ארגון עובדים אל מול המעביד – הסדרת זכות השביתה, הסכמים קיבוציים.

3. הסדרת היחסים בין ארגון עובדים לארגון מעבידים (למשל קבלנים, התאחדות התעשיינים).

ישנה מערכת בתי הדין לעבודה, מדובר במערכת נפרדת מבתי הדין האחרים, ויש להם את הסמכות הבלעדית לדון בענייני עבודה, שנקבעה בחוק בתי הדין לעבודה.

ישנם בתי דין אזוריים לענייני עבודה ומעליהם את ביה"ד הארצי לענייני עבודה. ערעור על פס"ד בבית הדין האזורי עולה לבית הדין הארצי, שהוא למעשה הערכאה האחרונה שאין עליה ערעור. ניתן לפנות לבית המשפט העליון בשני מקרים –

1. ערעור פלילי בדיני עבודה. (למשל הלנת שכר – מעביד שלא משלם פיצויים, מדובר בפלילי).

2. עולה שאלה של פגיעה בזכויות.

חוקי המגן –

תפקידם של חוקי המגן הם להגן על הזכויות של העובד – שכר, תנאים, הפסקות, ביטוח רפואי. חוקי המגן נועדו כדי שהמעביד לא יתעמר בעובד והעובד יקבל את מה שמגיע לו. למשל – שכר המינימום, שנועד על מנת שלא יהיה מצב שהמעביד לא נותן פחות ממה שנקבע בחוק. ישנו חוק שעות העבודה. חוק עבודת נשים – מסדיר מצב של הריון למשל. חוק פיצויי פיטורין – אם נפוטר נקבל גמול מתאים עבור העבודה עד הפיטורין.

חוקי המגן קובעים מינימום מסוים, שלא ניתן לחלוק עליו, אך ניתן המעביד יכול לתת מעל המינימום שנקבע. חוקי המגן הם חוקים קוגנטים – אי אפשר להתנות עליהם, לא ניתן לקבוע אחרת, לא ניתן לקבוע פחות, בחוזה עבודה ניתן לקבוע יותר, אך לא פחות.

השאלה הראשונה שנשאלת בקייס היא – האם מתקיימים יחסי עובד מעביד?

אם לא מתקיימים יחסי עובדי מעביד, המעביד לא מחויב לדיני העבודה, אך אם מתקיימים יחסי עובד מעביד – המעביד כפוף לדיני העבודה.

1. מיהו עובד? ישנו עובד עצמאי, שכיר, מששתף חופשי.

המבחנים למיהו עובד –

א. הפן החיובי – האם יש יחסי עובד מעביד – מבחן מעורב – מתחלק למבחן ההשתלבות של העובד במקום העבודה + מבחני עזר. גם אם אין חוזה התקשרות – זה לא אומר שאין כאן יחסי עובד מעביד – צריך לבדוק האם העובד השתלב בפועל, האם הוא עובד חיוני ומרכזי, האם ניתן להטיל עליו משימות וכו'..

ב. הפן השלילי – האם הוא לא עובד עצמאי – בודקים שהוא לא מביא את הכלים של עצמו, שהוא לא מוציא לעצמו משכורת. אם רואים שהוא לא עובד עצמאי – מדובר בעובד שזכאי לכל הזכויות לפי דיני עבודה.

2. מיהו מעביד? בצורה של עובדי קבלן – העובד מקבל את המשכורת מהקבלן, אך מי שנותן את ההוראות, חופשות – זהו מזמין השירות מקבלן כוח האדם. השאלה אם העובד מפוטר מי צריך לתת לו את פיצוי הפיטורין? מיהו המעביד?

מבחנים להבחנה בין עובד לבין קבלן – מבחנים אלו לא מצטברים, אלא יש לבצע שיכלול של המבחנים על מנת להגיע למסקנה האם מדובר בעובד. המבחן המרכזי בעל המשקל הגבוה ביותר הוא מבחן ההשתלבות.

1. המבחן המעורב – המבחן לפיו בתי הדין לעבודה קובעים מיהו עובד. עובד הוא מי שמתקיים לגביו מבחן ההשתלבות ושאר המבחנים – כלומר הוא אוסף של כל המבחנים האחרים כאשר הוא מתחיל ממבחן ההשתלבות.

2. מבחן השליטה והכפיפות – עובד הוא מי שחייב לציית להוראות או לפקודות של המעסיק. מדובר במבחן עתיק, שכמעט ולא משתמשים בו כיום כי פעם העובד היה עושה מה שאומרים לו ולא פחות או יותר מזה. כיום אין פיקוח ברמה כזאת, הפיקוח הוא יותר ברמה ארגונית, מתי הגענו לעבודה, מתי יצאנו מהעבודה, האם ביצענו בכללי את המצופה ממנו, אבל לא באים ונותנים הוראות ופקודות ספציפיות כיצד לבצע את העבודה. למשל רופא – לא אומרים לו בדיוק איזה כדור להביא לחולה, אלא מפקחים שהוא מגיע לעבודה ועושה את העבודה שלו כמו שצריך.

3. מבחן הקשר האישי – עובד הוא מי שנבחר לעבודה ע"י המעסיק, כלומר המעסיק רצה אותו והוא בחר בו על פני אנשים אחרים, לכן יש קשר אישי בין המעסיק לעובד. לא תמיד שיש קשר אישי יש יחסי עובד מעביד, רק כאשר יש יחסי עובד מעביד אז יש קשר אישי. כלומר לא כל קשר אישי מצמיח יחסי עובד מעביד, רק ההפך הוא הנכון. למשל – אם הלכנו לרופא בחרנו אותו מבין כל הרופאים האחרים, זה לא אומר שיש יחסי עובד מעביד ביני לבין הרופא.

4. מבחן האדם הסביר – שואלים את האדם הסביר האם יש יחסי עובד מעביד או לא. כלומר מה האדם הסביר היה אומר – שזה עובד או לא עובד. כלומר מפעילים שכל ישר

5. מבחן ההשתלבות – ההגדרה למבחן היא מתוך פס"ד בירגר – עובד הוא אדם המשולב במפעל והוא אינו בעל עסק עצמאי המשרת את המפעל כגורם חיצוני. למבחן זה שני פנים – הפן השלילי והפן החיובי. כדי שאדם יחשב לעובד צריך שיתקיים גם הפן החיובי וגם השלילי.

הפן החיובי – יש לו כמה יסודות –

1. יש צורך שיתקיים "מפעל", כלומר יחידה כלכלית שעוסקת בייצור, או שיווק, או מתן שירותים וכו' (למשל בית פרטי הוא לא מפעל – לכן אם עובדת בבית עוזרת כבר נפל מבחן ההשתלבות כי הבית לא נחשב למפעל, העוזרת תהיה עובדת לפי מבחנים אחרים אבל לא לפי מבחן ההשתלבות).

2. השתלבות – מתחלק ל-3 חלקים –

א. קשר חוזי – לאו דווקא חוזה בכתב, אלא שיש איזושהי התקשרות בין המעסיק לבין העובד. אין חובה בחוזה בכתב, אלא אם מדובר בעובדי קבלן – הם חייבים חוזה בכתב. עובדים שהם לא עובדי קבלן צריכים לקבל בסוף החודש פרטים על העסקה, תרשומת – כמה ימים של עבודה, כמה שעות בשבוע. בפס"ד סרוסי נקבע כי מי שנבחר לתפקיד, כלומר נבחרי ציבור, כמו למשל ראש עיר, לא צריך חוזה.

ב. העמדת כוח עבודה – עובד נותן יותר את הכוח שלו, את הכישורים שלו, את השכל שלו, ולא את הכלים שלו. כלומר העובד לא משתמש בכלים שהוא מביא, אלא את היכולות שלו. (כמו מבחן הכלים במיסים) למשל – נהג משאית שמביא את המשאית שלו לעבודה הוא לא יהיה עובד לפי מבחן ההשתלבות כי הוא מביא בעיקר את הכלים שלו – המשאית ופחות את הכישורים שלו.

ג. השתלבות – פעולתו של מבצע העבודה משתלבת במסגרת הפעילות הרגילה של המפעל. למשל במלון – למשל עו"ד לא משתלב מסגרת הפעילות הרגילה, שלא כמו חדרנית, שף וכו', כך שהוא לא יחשב לעובד לפי מבחן ההשתלבות, יכול להיות שהוא יחשב לעובד ממבחנים אחרים. במצגת ישנן נקודות שעוזרות להגיד אם העובד משתלב במפעל או לא משתלב במפעל.

הפן השלילי – בודק שלא מדובר בקבלן –

1. העדר בלעדיות – קבלן לא נותן בלעדיות, הוא עובד בכמה מקומות.

2. בעלות על אמצעי הייצור – הכלים הם שלו.

3. על קבלן מוטלות הוצאות הייצור.

4. הקבל נושא בסיכויי הרווח וסיכוני ההפסד.

5. העסקת עובדים – קבלן מעסיק עובדים משלו בד"כ.

6. השקעת בעלים.

7. מצד כלפי צדדים שלישיים.

8. כוונת הצדדים.

לסיכום – מבחן ההשתלבות דורש את שני הפנים – השלילי והחיובי – שלא יהיה קבלן – כלומר הפן השלילי ובנוסף הוא דורש את הפן החיובי – שהעובד ישתלב בעסק.

פס"ד בירגר נ' עיריית
נתניה – מדגים את מבחן ההשתלבות –

בירגר היה גובה חוץ עבור עיריית נתניה. עיריות גובות מיסים מהגרים בעיר וממי שלא גר בעיר אבל חייב מס לעירייה – למשל מי שחונה שלא כחוק בעיר, או אם למישהו יש עסק בעיר למרות שהוא לא גר שם חייב בארנונה לעירייה. לבירגר היה חוזה שרשום בו שהוא לא עובד בעיריית נתניה. בירגר לא היה מגיע כל יום לעבודה והוצאות הנסיעה היו עליו. היה לו תיק במע"מ וביטוח לאומי ובמס הכנסה. את הרשימה של האנשים שהוא צריך לגבות מהם הוא היה מקבל מהעירייה כך שמדי פעם הוא היה מגיע לעירייה כדי לקחת את הרשימה והיה לו חדר בעירייה משלו. אם גובה פנים בעירייה היה חולה או במילואים, אז בירגר היה מחליף אותו. בירגר קיבל הנחה בגנים של העירייה וכל חג מתנה כמו שקיבל כל עובד של העירייה. בירגר עבד רק שם במשך 8 שנים ולא בשום מקום אחר. כשפיטרו אותה הוא ביקש פיצויי פיטורין והעירייה טענה שלא מגיע לו כי הוא לא נחשב לעובד.

בית המשפט בדק האם בירגר הוא עובד לפי מבחן ההשתלבות

בפן החיובי – יש מפעל – עיריית נתניה היא נחשבת מפעל, היא יחידה כלכלית. לפי ההשתלבות – יש קשר חוזי בין העירייה לבירגר – יש חוזה שבו רשום שהוא לא עובד בעירייה. העמדת כוח עבודה – העיקר שהוא נתן הוא הכישורים שלו של הגבייה, כלומר הוא העמיד את כוח העבודה שלו לרשות המעסיק. בנוסף בירגר השתלב בפעילות הרגילה של העירייה – יש לו חדר, הוא מקבל מתנות, הוא מקבל הנחות, הוא החליף עובדים אחרים.

בפן השלילי – מצד אחד הוא נראה כמו קבלן כי כתוב לא בחוזה שהוא לא עובד והוא מביא את הרכב שלו לצורך זה ויש לו תיק ברשויות המס למיניהם לכן הוא נראה קבלן. מצד שני הוא לא מעסיק עובדים, אין לו סיכוי רווח וסיכוי הפסד. הוא עובד רק בעירייה ולא במקומות אחרים.

הוחלט שהוא עובד – מכיוון שסומכים על בירגר, אם מישהו לא מגיע לעבודה סומכים עליו שהוא יחליף אותו ולכן זה הדבר העיקרי שבגללו הוחלט שהוא עובד. בנוסף הוא מקבל את כל ההטבות שמקבל כל עובד בעירייה. לכן בית המשפט החליט שהוא יותר עובד מאשר קבלן.

הנקודה הייתה שכתוב בחוזה שהוא לא עובד, אך גם אם כתוב בחוזה שהוא לא עובד ושאר המבחנים מובילים לזה שהוא עובד, בית המשפט יכריע שהוא עובד.

5. מבחן התלות הכלכלית – כלומר עובד הוא תלוי כלכלית במעסיק שלו. תכלית הקביעה בדבר קיומם של יחסי עובד ומעביד היא סוציאלית ונועדה להבטיח קיום בכבוד של "העובד". מבחן התלות הכלכלית הוא בעייתי כי יש הרבה אנשים שתלויים באנשים אחרים אבל אין יחסי עובד מעביד.

7. מבחן התכלית – מבחן התכלית נועד להתגבר על אותם מקרים חריגים בהם הפנייה למבחן ההשתלבות ולמבחן המעורב איננה נושאת פרי. למשל אם שואלים אם נאוה עובדת לצרוך חוק חופשה שנתית 0 בודקים את התכלית של חוק החופשה השנתית ואז מחליטים לפיו. דוגמא – חבר כנסת לפי רוב המבחנים הוא לא נחשב עובד, הוא נבחר ציבור אבל לא עובד. אם יש בחירות וחלק מחברי הכנסת הנוכחים לא יהיו בכנסת הבאה, האם מותר להם ללכת לשכת העבודה ולבקש דמי אבטלה? לצורך החוק של לתת דמי אבטלה כנראה שהם כן יחשבו עובדים ולצורך דמי אבטלה הם יוכלו ללכת לבקש כעובדים למרות שבעקרון הם לא נחשבים עובדים לפי שער המבחנים.

8. מבחני עזר – סדרה של מבחנים – התנהגות הצדדים, מסגרת שעות העבודה, סדירות משך ומקום העבודה, צורת תשלום השכר, רישום במוסד לביטוח לאומי, מע"מ ומס הכנסה, בלעדיות על זמן העבודה, קבלת תלושי שכר, תשלום לוועד העובדים, בעלות על אמצעי ייצור, מצג כלפי צדדים שלישיים.

במבחן – בקייס על דני עבודה דבר ראשון בודקים האם מדובר בעובד, כלומר האם יש יחסי עובד מעביד, ועוברים על 8 המבחנים גם אם הם חוזרים על עצמם, צריך לעבור על כל המבחנים.

עד כה בדקנו את ההבחנה בין עובד לקבלן.

ההבחנה היותר קשה היא בין עובד לבין משתתף חופשי –

משתתף חופשי – מצד הוא כן משתתף בעסק ומשתלב בעסק, כלומר כמו עובד, אך מצד שני הוא חופשי כי בניגוד לעובד הוא אדון לעצמו (לא חייב להגיע בשעה קבועה, יכול לעבוד בעוד מקומות וכו')

השאלה האם ניתן לראות במשתתף חופשי עובד – שאלה זו התעוררה בפס"ד מור – במקרה זה היה משרד חקירות ששייך לאדם ששמו מור, הוא העסיק 5 חוקרים פרטיים שאחד מהם הוא אנג'ל שתבע את מור שהפסיק לתת לו עבודה ואנג'ל טוען שהוא עובד. מור היה מקבל תיק מחברות ביטוח, והוא שואל מי מבין 5 העובדים לטפל בתיק. אם אנג'ל פנוי הוא אדון לעצמו מבחינת דרכי החקירה שהוא מפעיל, כלומר שיטת החקירה היא לפי החלטתו של אנג'ל. אם הוא צריך לעקוב אחרי מישהו – אם זה בעיר ההוצאות על אנג'ל, אם זה מחוץ לעיר – מור ממן. אם צריך ציוד חקירה – הציוד הוא של מור. לאנג'ל יש כיסא ושולחן במשרד של מור והוא כותב דוח בסוף על טופס עם לוגו של מור. אנג'ל מקבל כסף פר תיק, כל תיק שווה אחוז מסוים ממה שמור מקבל עליו, כלומר הוא מקבל אחוז מהכסף שמור מקבל על התיק. אנג'ל שיכול להחליט אם לעבוד על התיק או לא, אבל מישהו מבין ה-5 חייב לעשות את התיק, הם מסתדרים בינם לבין עצמם. אנג'ל עובד רק אצל מור, 7 שנים ובאיזשהו שלב מור מפסיק לתת לו תיקים ולכן אנג'ל טוען שהוא פיטר אותו ודורש פיצויים. השאלה האם מדובר ביחסי עובד מעביד? השופט זמיר בדעת מיעוט אמר שמדובר במשתתף חופשי ולא בעובד. שני השופטים האחרים מחליטים שאנג'ל הוא עובד – השופט גולדברג בודק מעבר למבחן ההשתלבות עוד 4 פרמטרים לפיהם מחליט האם מדובר בעובד והם –


כדי לקבוע שאדם הוא במצב של משתתף חופשי או במצב של עובד יש להשתמש ב-4 מבחנים

1. מבנה ארגוני כלכלי של העסק – העסק של מור הוא עסק דינמי, המבנה הארגוני של העסק הוא עסק עם עובדים, פשוט הם לא צריכים לבוא מ-8 עד 5, פשוט מה שחייב שהם יעשו זה לעשות את התיקים וכך הם עושים, כלומר ככה העסק מתנהל ולכן המבנה מלמד על יחסי עובד מעביד ולא משתתף חופשי.

2. סוג התפקיד – בית המשפט אומר שמשתתף חופשי הם אנשים שהתפקיד שלהם הוא יחסית בכיר, שלא כמו התפקיד של אנג'ל שהוא לא בכיר. ככל שהתפקיד בכיר יותר ניטה לראות בתפקיד משתתף חופשי ולא עובד. במקרה זה אנג'ל הוא לא בכיר, לכן הוא יותר עובד.

3. חובתו של המועסק לעמוד לרשות המעסיק בזמני כוננות – זה בא לידי ביטוי במקרה זה שמישהו חייב לעשות את התיק מבין ה-5, כלומר יש חובה של העובדים לעמוד לרשות המעסיק.

4. סדירות הקשר ורציפותו – אנג'ל עבד שם 7 שנים, רק שם ולא במקום אחר וזה מלמד על זה שהוא עובד.

במבחן קודם בודקים אם מדובר בעובד או קבלן ולאחר מכן בודקים אם הוא עובד או משתתף חופשי . כלומר יתכן שהעובד הוא לא קבלן אבל הוא משתתף חופשי ולכן צריך לבדוק גם את המבחנים האלה.

פס"ד צדקה – הוא כתב של עיתון הארץ בלונדון, הוא עובד של עיתון הארץ בלונדון. הוא הציע לגלי צה"ל להעסיק אותו בתור כתב ונחתם ביניהם הסכם שהוא יעביר כתובות אחר ורק לגלי לצה"ל בישראל מבחינת תחנות רדיו – כלומר הוא לא יעביר מבחינת תחנות רדיו לשום תחנה אחרת, לא אכפת להם שהוא מעביר לעיתון. בחוזה רשום שהוא לא עובד של גלי צה"ל ובנוסף כתוב שהוא מקבל כסף פר כתיבה. בנוסף מותר לו למחזר כתובות – כלומר כתובות שהוא מעביר לעיתון הארץ מותר לו להקליט לגלי צה"ל. הוא מחליט על מה יהיו הכתובות ולא אומרים לו על מה להקליט כתבה. בנוסף הוא מחליט על מה הוא מקליט ועל מה לא, אך אם יש משהו קריטי בממלכה הבריטית הוא חייב לדווח עליהם. נתנו לו ציוד הקלטה מגלי צה"ל כיוון שהוא יושב בלונדון הוא לא משתלב בישיבות מערכת של גלי צה"ל . אחרי כמה שנים גלי צה"ל פיטרו אותו, השאלה אם הוא נחשב לעובד או למשתתף חופשי בגלי צה"ל – לפי המבחנים בית הדין פסק שמדובר בעובד למרות שהוא יושב בלונדון, עושה מה שהוא רוצה, מחליט איזה כתבות וממחזר כתבות, כאשר המבחנים הקריטיים הם – הבלעדיות שלו לגלי צה"ל – הוא מדווח רק להם ולא לתחנת רדיו אחר, הם תלויים בו כי אין להם כתב אחר בלונדון וכמובן זה שהם סיפקו לו את הכלים. היה שופט אחד, אדלר, שהיה בדעת יחיד (מגיע לאותה תוצאה כמו של הרוב אבל בדרך אחרת) – כלומר הוא הגיע לאותה תוצאה כמו של הרוב שהוא עובד אבל בדרך אחרת – הוא אמר שהוא כן משתתף חופשי אבל לפי מבחן התכלית הוא נתן לו הטבות של דמי אבטלה כי מגיע לו דמי אבטלה לפי מבחן התכלית.




תשע − = 1

תואר ראשון
תואר שני
מרצים