שם הכותב: תאריך: 25 מאי 2014

שיעור 9-

שיעור 9

המשך תרמית בני"ע-

ס' 54(א)(1) מדבר על הנעה בתרמית וס' 54(א)(2) מדבר על הרצת מניות.

תרמית בני"ע כללי, הרצת מניות, ס' 54(א)(2)-

עבירה זו נקראת גם השפעה תרמיתית או מלאכותית על השער שהנייר נסחר בו. מטרת דיני ני"ע היא ששערי המניות ישקפו מידע נכון ואמתי ולכן הרגישות והמטרה היא לשמור שהשער יהיה נכון וישקף את המידע. שער נירות ערך מושפע מהיצע וביקוש- ברגע שנוצר עודף ביקוש על מנייה (בלי קשר למידע עליה), המחיר יעלה.

שער של ני"ע עלול לרדת או לעלות באופן טבעי. אופן טבעי- ללא פרסום מידע לגבי הנייר אלא אנשים שבאים ומחליטים פשוט לקנות את הנייר. הרשות תבוא ותבדוק את עליית הנייר בעקבות הקניות ואם הקניות מגיעות ממספר כיוונים שונים אז הרשות תעשה חקירה ותבדוק מה הסיבות שקנו את הנייר, יהיה מאוד קשה להוכיח עבירה כזו.

כל עבירה פלילית (ובוודאי עבירה מסוג פשע כמו כאן) דורשת שני תנאים מצטברים:

  1. מעשה אסור, יסוד עובדתי.
  2. כוונה, יסוד נפשי. כוונה פלילית זו מודעות למעשה אסור (לא תכנון אלא עשיית מעשה בידיעה). זה יסוד פנימי, סובייקטיבי, רק אותו אדם יודע מה באמת הכוונה. מספיק שתהיה "עצימת עיניים"/אדישות/חוסר אכפתיות כדי להוכיח כוונה.

בהשפעה בתרמית על השער לפי ס' 54(א)(2), המעשה האסור שהוא קניה או מכירה הוא למעשה משהו שהוא מותר ונראה חוקי ולכן מאוד קשה להוכיח זאת. בהרצת מניות, מה שהופך את המעשה ללא בסדר זה הוכחת הכוונה שלו. למשל, אם מישהו שיושב בקופת גמל מוכר מלא מניות של חברה בלי דרך מסודרת ובכל מחיר ומנסה להיפטר כמה שיותר מהר מהמניות (או להיפך עם קנייה בכל מחיר), מה שיכול להצביע על נאותות המעשה זה רק אותו אדם עצמו. אם אותו מוכר/קונה לא יגלה את האינטרס שלו אז לא יהיה איך לגלות את זה כי בעיקרון זכותו של כל אחד למכור/לקנות.

השאלה שמופנית לאותו אדם היא למה קנית מניות? והתשובה שתזכה מעבירה פלילית היא- כי האמנתי בנייר. לעומת זאת, תשובה שהיא חבר אמר לי, מחשידה מאוד. כל תשובה שהיא לא ניתוח כלכלי רומזת כי נכנסו שיקולים זרים ומכניסה לבעיה.

לפעמים אדם רוצה להעלות שער ולשם כך הוא פותח חשבון בשני בנקים למשל (שני חברי בורסה שונים) ובשניהם מפקיד כסף וקונה את אותו ני"ע בשני הבנקים. לאחר מכן, תוך כדי מהלך המסחר הוא מתחיל למכור ולקנות בין עצמו לעצמו בין שני הבנקים ולזה קוראים עסקאות עצמיות. טכנית, אפשר לעשות את זה ללא פיקוח אבל אם הרשות תופסת את זה, זה מצב חסר מוצא ואין דרך להתגונן נגד זה.

אם עושים את אותו דבר רק במקום שאותו אדם יפתח שני חשבונות בנק, החבר שלו יפתח חשבון בבנק אחד והוא באחר וככה יעשו את העסקאות. עסקאות אלו נקראות עסקאות נוגדות/מתואמות וכשהרשות מגלה דבר כזה היא מוציאה צווים להאזנות ומיילים בסתר ואם היא רואה תיאום הדרך קצרה להוכיח זאת.

ניהול תיקי ני"ע וייעוץ השקעות!

חוק ניהול תיקים וייעוץ השקעות 1995 מסדיר את הרגולציה לגבי איך עובד בפועל שוק ני"ע: מי קונה, מי מוכר, מה צריך לעשות ואיך.

ניהול השקעות- ביצוע פעולות בני"ע בחשבון של בנאדם (על פי ייפוי כוח) כששיקול הדעת בביצוע ההשקעות הוא של מנהל התיקים.

יעוץ השקעות- היועץ אומר ללקוח במה כדאי להשקיע ובמה לא כדאי להשקיע אבל אין לו סמכות לבצע את הפעולה בחשבון הלקוח. לצורך ביצוע הפעולה צריך הוראה של הלקוח. שיקול הדעת הסופי הוא של הלקוח ואילו היועץ רק ממליץ.

על מנת לנהל תיקים בישראל או לייעץ בהשקעות בישראל צריך רישיון.

על מנת לנהל תיקים, חוק ני"ע קובע כי אחרי שאדם קיבל את הרישיון, העיסוק בניהול תיקים מותנה ב-4 יסודות מצטברים:

  1. העיסוק חייב להיות במסגרת חברה בע"מ שרשום במטרותיה כי היא עוסקת בניהול תיקים (בע"מ כי זה מגביר את הפיקוח עליה, כך היא מחויבת להגיש דוח מבוקר).
  2. הון עצמי מינימלי של מאות אלפי שקלים- בסביבות ה-400-500 אלף ₪.
  3. חייבים לעשות ביטוח אחריות מקצועית/רשלנות.
  4. החברה תעסיק בפועל מנהלי תיקים עם רישיון. בעלי המניות של החברה לא חייבים להיות בעלי רישיון אלא חייבים שיהיו עובדים בחברה בעלי רישיון לניהול תיקים.

החוק קבע כי יעוץ השקעות זו גם פעולה שטעונה רישיון.

החוק קבע כי לבנקים אסור לעסוק בניהול תיקים בסניפי הבנק, מותר להם רק לייעץ בהשקעות. מה שמותר לבנקים זה להיות בעלי מניות בחברות שעוסקות בניהול תיקים כל עוד העיסוק לא מתבצע בסניפי הבנק. מותר לבנק גם להפנות את הלקוחות לאותה חברה.

אם אדם מנהל תיקים בלי רישיון או אם מישהו יועץ השקעות בלי רישיון זו עבירה פלילית!

חובות המוטלות על מנהלי תיקים ויועצי השקעות בעלי רישיון-

  • אסור להתעסק/לדבר/לעבוד עם לקוח לפני שיש אתו הסכם בכתב.
  • חלק מההסכם בכתב כולל את צרכי הלקוח שלפיהם נקבעת התאמת השירות ללקוח: גיל, סך הנכסים, סך ההתחייבויות, הצרכים הכספיים וכו'. זהו הסעיף הכי חשוב כי אם לא ניתן שירות מתאים הרי שעל זה יישפט אותו בעל רישיון, על עבירה מקצועית.
  • חיסיון על המידע. כל המידע שניתן ע"י הלקוח נשמר אצל בעל הרישיון. הפרת חיסיון גוררת שלילת רישיון. על מידע שמוסר לקוח לבעל רישיון כאמור לצורך יצירת הקשר/מתן השירות/כל מידע, מוטל חיסיון. המידע הוא מידע חסוי על פי החוק אסור להעבירו לאף אדם אחר אלא אם הלקוח עצמו מוותר על החיסיון או אם יש צו של ביהמ"ש שמורה זאת.

כל אלו אמורים להבטיח בכדי שהשירות יהיה מתאים ביותר ללקוח.



שבע × 5 =

תואר ראשון
תואר שני
מרצים