שם הכותב: תאריך: 16 דצמבר 2012

אי תלות

תקנה 2 (ב')- מצבים נוספים שפוגעים באי התלות:

1.      אסור לקבל שכר טרחה המותנה בתוצאות הביקורת או במצב של הלקוח. הכלל לא חל על קבלת שכר טרחה משירותים שאינם נוגעים לפעולת הביקורת ושהיקפם בשנת הביקורת לא עולה על היקף ההכנסות מביקורת המבוקר באותה שנה.

2.      אסור לקבל מתנות, אירוח או כל הטבה משמעותית אחרת מהלקוח.

3.      ישנה פגיעה באי התלות במשב שבו כל הכנסות מאותו לקוח עולות על 25% מסך כל ההכנסות של רואה חשבון המבקר. בשלוש השנים הראשונות לקיומו של משרד רואה חשבון המגבלה הינו שליש.

 

חברה פרטית

חברה ציבורית

צמיחה 3 שנים ראשונות

שכר טרחה שלא יעלה על 33.33%

שכר טרחה שלא יעלה על 25%

בגרות

שכר טרחה שלא יעלה על 25%

שכר טרחה שלא יעלה על 15%

דוגמא:

לקוח א'- 1000

שאר ההכנסות משאר הלקוחות – 4,000

מבחן היקף ההכנסות:

במצב בגרות של משרד בחברה פרטית מותר לבקר את הלקוח א' כיוון שהיקף שכ"ט שלו הוא פחות מ- 25% מסך כל ההכנסות של המשרד, בחברה ציבורית המצב אסור.

שכר הטרחה של רואה החשבון צריך להיקבע מראש כפונקציה של היקף השעות כפול מדרג תעריפי שכ"ט המקובל במשרד. שכ"ט חייב להיות בכסף ואין אפשרות לקבל אופציות, דברי ערך, הנחות לרכישת מוצרים או שירותים וכו' במקום כסף.

4.      אסור שיהיה חוב משמעותי של שכ"ט מהמבוקר כלפי רואה החשבון המבקר. לגבי חברות פרטיות מקובל לפרש חוב משמעותי כשנתיים, לגבי חברות ציבוריות כל חוב לאחר ביצוע עבודה והגיע מועד תשלומו והוא טרם נפרע, יוצר תלות.

איסור זה הינו למעט אם המבוקר נמצא בהליכי פירוק, כינוס נכסים או הקפאת הליכים.

5.      אסור להתנות את העיסוק בביקורת בעיסוק אחר (כלומר רואה חשבון לא יכול להתנות את מתן שירותי הביקורת בתנאי שהוא ייתן לאותו לקוח גם שירות של הנהלת חשבונות או מס).

6.      קשר כלכלי- קיימת פגיעה באי התלות במקרה שבו רואה החשבון המבקר, קרובו או עובד בכיר שלו קיימו במישרים או בעקיפין (כגון באמצעות תאגיד בשליטתם) קשר כלכלי עם הלקוח במהלך תקופת הביקורת או בשנה שקדמה לה.

אסור שלרואה החשבון יהיה קשר ישיר בינו לבית החברה שבבעלותו (חברת ביגוד אופנה) ואסור שלרואה החשבון יהיה קשר ישיר עם החברה המבוקרת (קסטרו)

קשר כלכלי הוא:

א.      עסקה חד פעמית מהותית

ב.      קשרי ספר לקוח, מקבל שירות נותן שירות.

ג.       השכרת נכסים

ד.      שותפות בעסקים

ה.      עסקאות משותפות

ו.        שותפות בנכסים

ז.       מתן הלוואות ללקוח או קבלת הלוואות מהלקוח.

חריגים לסעיף 6- קשר כלכלי:

חריג מספר 1: מותרת רכישה או השכרה של נכס, טובים או שירות ע"י רואה החשבון מהמבוקר בתנאים הבאים:

א.      הרכישה מיועדת לשימושו העצמי של רואה החשבון (שימוש עצמי זהו ההפך משימוש מסחרי, כלומר מדובר על שימוש אישי).

ב.      העסקה נעשתה בתנאי שוק רגילים (תנאי השוק שרו"ח יקבל יהיו זהים לתנאי השוק שכל לקוח אחר מקבל, למשל הנחה לרו"ח תהיה זהה להנחה של לקוח רגיל).

ג.       במהלך העסקים הרגיל (השירות שניתן לרואה החשבון הוא אותו שירות שניתן לשאר הלקוחות)

ד.      העסקה אינה מהותית למבוקר (הקניה של רו"ח לא מהווה הכנסה מהותית למבוקר, מהותי מוגדר כ- 10% מסך ההכנסות).

  • האם מותר לרואה החשבון לרכוש דירת מגורים מקבלן המבוקר על ידו?

בחברה פרטית, בתנאי שעומדים בארבעת התנאים של תקנה 2 ב' 6 (קשר כלכלי) – רואה החשבון יכול לרכוש את הדירה. בחברה ציבורית, בהתאם להנחיות הרשות לניירות ערך בנוסף לארבעת המגבלות של תקנה 2ב' 6, אסור שהעסקה תהיה מהותית לרואה החשבון המבקר- לכן רכישת הדירה אסורה.

חריג מספר 2: קבלת הלוואה ממבוקר מותרת התנאים המצטברים הבאים:

א.      המבוקר הינו תאגיד בנקאי.

ב.      המדובר בתנאי שוק רגילים

ג.       במהלך העסקים הרגיל

ד.      העסקה אינה מהותית לתאגיד הבנקאי

  • לפי הוראות המפקח על הבנקים, אסור על רואה החשבון המבקר לקבל הלוואה מהמבוקר.

7.      החזקת ניירות ערך של הלקוח: אסור לרואה החשבון המבקר, קרובו או עובד בכיר שלו:

א.      להחזיק בניירות הערך של הלקוח בשיעור כלשהו (המטרה היא למנוע סילוף נתונים).

ב.      אסור להיות בעלי עניין בלקוח.

בעל עניין (לפי חוק החברות):

  • בעל מניות מהותי
  • מי שמכהן בחברה כדירקטור או כמנכ"ל.
  • מי שיש לו את הסמכות למנות דירקטור אחד או יותר או את המנכ"ל.

ג.       אסור לרואה החשבון או קרובו להיות בעלי עניין בתאגיד שבשליטת הלקוח שלא אוחד בדוחות הכספיים של המבוקר.

חריג לסעיף ג'- הסעיף לא יחול על קרובו של רואה החשבון המבקר שהוא בעל עניין בהיותו

דירקטור או מנכ"ל של תאגיד בשליטת הלקוח שלא אוחד בדוחות הכספיים של המבוקר.

8.      אסור לבן המשפחה של רואה החשבון המבקר (שאינו קרובו) להחזיק בניירות ערך בשיעור של 10% ומעלה בלקוח.

חריג: מותר לבצע ביקורת כשבן המשפחה מזיק ב- 10% ומעלה בניירות הערך של הלקו בהתקיים 4 התנאים המצטברים הבאים:

א.      מדובר בחברה פרטית.

ב.      כל בעלי המניות נתנו את הסכמתם.

ג.       ההסכמה ניתנה בכתב.

ד.      ניתן גילוי בביאורים לכך.

9.      אסור לרואה חשבון המבקר לקיים קשר עסקי או כלכלי בעל אופי מהותי ומתמשך עם מתחרה עסקי מובהק של המבוקר.

10.  אסור לרואה החשבון המבקר לבצע ביקורת אם רואה החשבון המטפל היה מועסק אצל הלקוח, כלומר אם התקיימו יחסי עובד מעביד בתקופת הביקורת או בשנה שקדמה לה. הכוונה היא למעבר מהלקוח לפירמת רואה החשבון.

11.  העסקה בידי הלקוח אסור לאדם ממשרד רואה חשבון/ בן משפחה/ קרובו של רואה החשבון המטפל שיהיה עובד של הלקוח או יועסק ע"י הלקוח דרך קבע במהלך תקופת הביקורת.

חריג- מותר לבן משפחה מדרגה שנייה שאינו קרוב להיות עובד של הלקוח או להיות מועסק ע"י הלקוח בשלושת התנאים הבאים:

א.      המדובר בחברה פרטית

ב.      כל בעלי המניות נתנו את הסכמתם

ג.       ההסכמה ניתנה בכתב.

12.  אסור לאדם ממשרד רואה חשבון/ קרובו/ בן משפחה של רואה החשבון המבקר לכהן כנושא משרה בכיר בתאגיד שהוא הלקוח.

חריג- בחברה פרטית מותר לכהן כנושא משרה בלקוח בתנאים הבאים:

א.      לבן משפחה שאינו קרוב של רואה החשבון המבקר שאינו רואה החשבון המטפל. כלומר בן משפחה שאינו קרוב (לדוגמא אח) יכול לכהן כנושא משרה בתנאי שמדובר בחברה פרטית.

ב.      לבן משפחה מדרגה שנייה שאינו קרוב של רואה החשבון המטפל (גיס\ה, חתן\כלה) יכולים לשאת משרה בתאגיד שהוא חברה פרטית.

  • א ו-ב מתקיימים בתנאי שכל בעלי המניות הסכימו בכתב לערכית הביקור כאמור.                                                                                                                                                           13.  אסור לרואה החשבון המטפל לנהל משא ומתן עם הלקוח נוגע להעסקתו ע"י הלקוח שלא במסגרת פירמת רואה החשבון במהלך תקופת הביקורת. הכוונה היא למעבר מפירמת רואה החשבון ללקוח. (זהו סעיף שהפוך לסעיף 10)                                                                                                                                                                                                    14.  אסור לאדם ממשרד רואה החשבון/ קרובו/ בן משפחה מדרגה ראשונה של רואה החשבון המבקר להשתתף בפועל במהלך תקופת הביקורת בקבלת החלטות ניהוליות בעבור הלקוח.                                                                                                                                                                                                                                                        15.  אסור לבצע ביקורת אם במועד מתן חוות הדעת יש בין רואה החשבון המבקר ללקוח סכסוך משפטי.בחברות ציבוריות לפי סעיף 4.5 להנחיות הרשות לניירות ערך נאמר כי אי התלות נפגעת כאשר הליך משפטי לרבות בוררות תלוי ועומד בין המבקר או קרובו לבין המבוקר, חברת אם, חברת בת או בעל שליטה בו.

תקנה 3- עיסוקים נוספים שאסור לרואה חשבון לעסוק בהם במהלך פעילות הביקורת

אסור לרואה החשבון המבקר לתת במקביל לשירות הביקורת, שירות נוסף בתקופת הביקורת או בשנה שקמה לה. העיסוקים הנוספים הם:

1.      ערכית דין- אסור לבצע עריכת דין בעבור הלקוח למעט פעולות שהותרו לרואה החשבון על פי דין.

2.      אסור לעסוק כמפרק, כונס נכסים, מנהל עיזבון או נאמן של הלקוח למעט נאמנות ללא קבלת החלטות ניהוליות.

3.      עיסוק כבורר או כמגשר- אסור לעסוק כבורר או כמגשר בעבור הלקוח כגון סכסוכים בין בעלי המניות בלקוח.

חריג- מותר ליישב סכסוך בין בעלי מניות בלקוח מכוח הוראה בתקנון החברה אשר נקבעה לפני ה- 1.1.08 ובלבד שלא תיפגע אי תלותו מכוח תקנה אחרת.

4.      אסור לתת חוות דעת מומחה בענייני המבוקר במסגרת הליך משפטי לרבות בוררות או גישור למעט:

א.      כשאר המבקר מעיד על נתונים שידועים לו תוך כדי ערכית הביקורת או בתוקף תפקידו כרואה החשבון המבקר.

ב.      כאשר לרואה החשבון אין אפשרות לסרב לתת חוות דעת על פי דין כאמור.

5.      חוות דעת על דוח כספי-  אסור לתת חוות דעת על דוח כספי של לקוח כאשר הדוח כולל פרטים המבוססים על חוות דעת של מישהו ממשרד רואה החשבון בנושאים הבאים:

א.      הערכת שווי כלכלי לרבות שווי הוגן של התחייבויות ונכסים, שמאות רכב ושמאות מקרקעין.

ב.      קיומן של זכויות בנכסים או בהתחייבויות.

ג.       הערכת מסבם בפועל של נכסים.

ד.      הכנת תוכנית עסקית

ה.      שירותי אקטואריה (הערכת שווי).

חריג- הכל למעט חוות דעת אקראית שלא ניתנה בידי רואה החשבון המטפל שעניינה תוכנית עסקית, נכס או התחייבות שאינם מהותיים לעסקי התאגיד של המבוקר.

 

לצילום השיעור

 

לסיכום הנוסף

 



ארבע × = 16

תואר ראשון
תואר שני
מרצים