שם הכותב: תאריך: 04 דצמבר 2013

מבוא לחשבונאות פיננסית – שיעור שמיני

תאריך: 03.12.2013, יום ג'.
מרצה: רו"ח אייל הורוביץ.

פחת:

כל רכוש קבוע שהוא חלק ממעגל ההכנסה.
לרכוש זה יש : בלאי, כלומר פחת.
בקורס שלנו מדברים אך ורק על בלאי חשבונאי, המשקף שימוש.

למעשה, הפחת אומר שאני מעביר את הרכוש הקבוע לדוח רווח והפסד כבלאי.
עושים זאת כל עוד הרכוש בשימוש, וזה נקבע על ידי החברה.
ישנה החלטת מנהלה סובייקטיבית המתבססת על אומדנים, ואיזה תמיד מדויקת.

פחת נחשב להוצאה.
משערים כמה שווה הרכוש על גבי זמן שימוש משוער.

פקודת יומן:
חובה – הוצאות פחת (תוצאתי – דוח רווח והפסד)
זכות – פחת שנצבר (מאזני – שיוקטן מעלות הרכוש הקבוע).

כל שנה אני ארשום את פקודת היומן מחדש.
הסיבה היא שכל שנה אני מקצה אם הפחת מחדש לכל שנה.

דוגמה:
1.1.13 – קניתי מכונית ב-1,000 ₪.
הפחת הוא 5 שנים, דהיינו – 200 ₪ בשנה.

פקודת היומן:
חובה – הוצאות פחת – 200 ₪. (תוצאתי)
זכות – פחת שנצבר – 200 ₪. (מאזני)

המצב כרגע הוא כזה:

עלות המכונית – 1000
פחת שנצבר  – (200)
שווי עלות לאחר פחת- 800.

הגענו לשנה 2014 (שנה אחרי), אני רושם את אותה הפקודה.

חובה – הוצאות פחת – 200 ₪. (תוצאתי)
זכות – פחת שנצבר – 200 ₪. (מאזני)

כעת המצב הוא כזה:

עלות המכונית – 1000
פחת שנצבר – (400)
שווי עלות לאחר פחת – 600.

*** כלל חשוב – פחת לעולם לא יהיה יותר מעלות הנכס. ***

ממשיכים כל שנה לרשום את פקודת היומן שרשמנו למעלה.
בסופו של דבר נגיע לשנת 2015 והמצב יהיה ככה:

עלות מכונית – 1000
פחת מצטבר – 1000
שווי עלות לאחר פחת – 0.

בשנה הבאה אין כלום, מכיוון והכל התאפס.

מי רושם פחת?
מבחינה משפטית זה הבעלים החשבונאים של הנכנס.
אם הנכס שלי, אני זה שרושם עליו פחת ולא אף אחד אחר.
תשלומים על חשבון רכוש קבוע:
במצב בו אני בא לקנות רכוש קבוע ומבקשים ממני מקדמה, כמו למשל ברכב שברכישה מסוג זה תמיד מבקשים מקדמה.
מבחינה משפטית כאשר שלמתי מקדמה, אין הדבר מקנה לי זכות על הנכס, רק על המקדמה.

פקודת יומן-
חובה – תשלומים על חשבון רכוש קבוע  – (מאזני)
זכות – מזומן.

כל עוד הנכס עוד לא אצלי, אין עליו פחת!
אני מציג זאת במאזן, בקבוצת הרכוש הקבוע, אבל בשורה נפרדת.

נכנסתי לסוכנות רכבים על מנת לקנות רכב "עממי" על סך : 100,000 ₪.
מקדמה: 5,000 ₪.

פקודת יומן:
חובה- תשלומים על חשבון רכוש קבוע – 5,000 ₪.
זכות – מזומן – 5,000 ₪.

עברו 4 חודשים, כעת עלי לשלם את שאר הסכום עבור קבלת הרכב.
שלמתי את ה-95,000 ₪ הנותרים:

חובה – מכוניות – 100,000 (מאזני מכיוון שזה נכס –רכוש קבוע)
זכות – מזומן – 95,000 (מה נשאר מחיסור המקדמה).

אני לא רושם פחת על רכוש קבוע, עד שהוא מתחיל לפעול בעסק.
דהיינו, קניתי רכב אשר יושב אצלי כל השנה בחצר ולא השתמשתי בו, ורק לאחר שנה התחלתי באמת להשתמש בו, רק אז אתחיל לדווח על הפחת שלו.
לא רלוונטי תאריך הקנייה, רק תאריך ההפעלה של הרכוש כאשר מדובר על פחת.
אם לא צויין אחרת בתרגיל בבחינה – תאריך הקנייה הוא גם תאריך ההפעלה.

שיטות לחישוב פחת:
שיטת הפחת הישר – אני מחשב פחת שווה לאורך חיי הנכס.
אם החלטתי על 10%- אזי על גבי 10 שנים.
אם החלטתי שהפחת הינו 25% – החלוקה תהיה על גבי 4 שנים.

היתרון בשיטה- קלה ליישום.
החיסרון- לא ממש מדוייקת.

שווי הפחת לעולם אינו יהיה גדול משווי הנכס.
אם רכוש קבוע נרכש במהלך השנה, אז בשנת הרכישה הפחת יחושב באופן  יחסי (בחודשים).
אם הנכס נמכר:
עד לנק' המכירה אני מחשב את הפחת. (בחודשים)

קרקע:
על קרקע לא מחשבים פחת, מכיוון שקרקע אינה מתבלה (מלשון בלאי).
משמע- אם קיבלנו בשאלה מבנים, אנו צריכים להבין מתוך העלות ששולמה עבור המבנה, כמה מתוכה שילמנו עבור הקרקע עצמה. את הקרקע אני לא מחשב בפחת.

ערך גרט ( מלשון גרוטאה):
רכוש שקניתי, וגם לאחר ששבק חיים או פג תוקפו, עדין נותר לי רכוש עם ערך כלשהו.
דוגמה – אם קניתי מכונה במפעל, לאחר כמה שנים המכונה לא עובדת יותר, עדין נותרתי פיזית עם המכונה העשויה מרכיבים ומתכות אותם אני יכול למכור, למחזר וכו'. אותם חלקים הם המהווים את ערך הגרט אצלי.

עוד דוגמת כיתה:
קניתי בתאריך 1.1.13 מכונית, אין לה ערך גרט, חישבנו שערך הפחת הוא 5 שנים.

בשנת 2013- 200 ₪ פחת.
בשנת 2014- 200
וכן הלאה.
בשנת 2018- לא נדווח יותר. (כלומר 0).

כעת, אותה דוגמה, אלא שהרכב נקנה ביוני ולא בינואר.
כעת יש לחשב את הפחת באופן יחסי לשנה.

ב2013 הפחת יהיה – 100 ₪ (חצי שנה במקום שנה ששווי הפחת שלה הוא 200).
בשנים 2014 עד 1017- כרגיל- 200 ₪ פחת.
ב-2018 – נותר לנו 100 ₪ אחרונים של חצי שנה פחת.
ואז למעשה סיימנו עם הפחת עבור הרכב.

כעת אותה דוגמה, רק שמכרתי את הנכס בתאריך 30.9.15.
הפקודה- ב-2013 – 100 ₪ (כי קנינו באמצע השנה)
ב-2014- נדווח 200 ₪ (כרגיל לשנה רגילה לה קבענו שהפחת הוא 20%).
אבל, כעת ב-2015, שמכרנו את הרכב- הפחת הוא 150 (9 חודשים מתוך 200 ₪).

מכירת רכוש קבוע, פקודת יומן:
כאשר אני מוכר עלי להוציא יתרות פחת ועלות רכוש שמכרתי מהדוחות.
האם הרווחתי יותר מהעלות המופחתת עד אותה נקודה? אם כן – רווח. אם לא – הפסד.

חובה – מזומן – (בכמה שמכרתי את הרכב).
חובה – פחת שנצבר עד אותה נקודה.
זכות – הנכס במחיר העלות המקורי.

כעת יש להבדיל:
אם בסופו של דבר הרווחתי מהמכירה-
זכות – רווח הון – (תוצאתי)
אם בסופו של דבר הפסדתי מהמכירה –
חובה – הפסד הון – תוצאתי.

דוגמה:
קניתי מכונית – 100,000 ₪, בתאריך 1.1.13 – פחות – 10% בשנה.
מכרתי את המכונית ב30.6.15, תמורת 90,000 ₪.

שלב ראשון – האם יש לנו רווח או הפסד עבור המכירה?
החישוב הוא כזה:

הכנסה ממכירה – 90,000 ₪.
פחת מצטבר-
מכיוון שהמכונית נמכרה לאחר שנתיים וחצי, נחשב פחת של 25% מתוך 100,000 ₪.
כלומר- 25,000 ₪.
בזמן המכירה, העלות המופחתת של הרכב הינה- 75,000 ₪.
לכן הרווח עבור המכירה הינו – 15,000 ₪. (90 אלף פחות 75 אלף).
מסקנה- יש לנו פה רווח, ולכן נציין בפקודת היומן סעיף רווח בזכות (במקום הפסד בחובה).

חובה – מזומן – 90,000 ₪.
חובה – פחת מצטבר – 25,000 ₪.
זכות – עלות מכונית – 100,000 ₪.
זכות – רווח הון – 15,000 ₪.

שימו לב שפקודת היומן אמורה להיות מאופסת אם היא נכונה. (החובה מול הזכות).

כעת מה עושים, במידה ומכרתי ב60,000 ₪ :

הכנסה מהמכירה- 60,000.
פחת מצטבר- 25% מתוך 100,000 (נשאר אותו דבר) – 75,000.
אני מפסיד 15,000 ₪ מהמכירה.

חובה – מזומן – 60,000 ₪.
חובה – פחת נצבר – 25,000 ₪.
חובה – הפסד הון – 15,000 ₪.
זכות –  עלות מכונית – 100,000 ₪.

דוגמה נוספת:
קניתי בניין בתאריך 1.1.13 – מחירו 100,000 ₪, מרכיב הקרקע : 20,000 ₪.
כלומר, הפחת הינו רק על 80,000 ₪ (ללא הקרקע). הפחת נקבע על 10% לצורך הדוגמה.

מכרתי את הבניין בתאריך 30.6.15 תמורת – 90,000 ₪.

חישוב רווח או הפסד עבור המכירה:
הכנסה ממכירה- 90,000.
פחת נצבר לאחר שנתיים וחצי: 25% (ללא קרקע)- 20,000 ₪.
שווי הבניין לאחר פחת – 80,000 ₪.
רווח- 10,000 ₪.

פקודת יומן:
חובה – מזומן – 90,000 ₪.
חובה – פחת נצבר – 20,000 ₪.
זכות- עלות בניין – 100,000 ₪.
זכות- רווח הון – 10,000 ₪

 

לצילום השיעור



2 × = ארבע

תואר ראשון
תואר שני
מרצים