שם הכותב: תאריך: 12 ינואר 2015

בעיות נוספות בשוק העבודה

כאמור, שוק התעסוקה בארץ הוא שוק קשיח, שליש ממנו מאוגד בוועדי עובדים, כרבע מיליון עובדים כעובדי קבלן ועוד כ230 אלף איש הם עובדים זרים.

אחת הבעיות המרכזיות במדינת ישראל היא שחיקת השכר:

ברגע שהשכר נמוך זה מאלץ את האנשים בישראל לעבוד יותר שעות, והרבה פעמים לוקחים עוד חצי משרה כדי להשלים הכנסה. עושים הכול כדי להגדיל את ההכנסה למשק הבית. זה גורם לכך שבמדינת ישראל ממוצע שעות העבודה גבוה משמעותית מממוצע הOECD.

כדי שרמת החיים תשאר ברמה סבירה לא רק שעובדים יותר שעות אלא גם לוקחים הלוואות. יותר משפחות נכנסות לסיכון, ההתחייבויות גדלות וזה יכול לפגוע במשק.

הכלכלנים טוענים שכדי שהשכר יעלה, יש להעלות את פריון העבודה. יחד עם זאת, הפריון (וגם התוצר לנפש) בישראל עלה ב20 השנים האחרונות והשכר הריאלי נותר קפוא. כלומר, מי שנהנה מהעלייה בתוצר לנפש אלה בעלי ההון.

פיריון העבודה תלוי בארבעה אלמנטים עיקריים:

  1. יחס הון פיזי לשעת עבודהיש לשאוף להגיע ליחס גבוה של הון פיזי לשעת עבודה (לעובד)- K/L. כשהיחס נמוך פריון העבודה נמוך, ואצלנו הוא עומד על כ5$ (לעומת 60$ בארה״ב). לכן, יש להביא להגדלת ההשקעה במשק ולהגדיל את הייצוא.
  2. הגדלת ההשקעותההשקעות ביחס לתמ״ג במשק הישראלי נמוכות ב20% מממוצע הOECD, ואם מתוך ההשקעות מורידים את ההשקעה למגורים אז ההשקעה ביחס לתמ״ג יורדת לחצי מממוצע הOECD.
  3. הון אנושיהשכלה. נמצאים בממוצע של הOECD.
  4. הוצאות על מחקר ופיתוחאנחנו נמצאים במקום ראשון בOECD.

כיום מתחילים לשים דגש על הכנסת אוכלוסיות לשוק העבודה, למשל, נשים מהמגזר החרדי מתחילות להכנס לשוק העבודה (יותר מגברים). כך זה יוציא יותר אנשים ממעגל העוני והמדינה תצטרך להזרים פחות כסף למשפחות חלשות (כי יהיו פחות) ויזרימו לתשתיות, חינוך ורווחה.

בנוסף, השקעה במשק בצורה של ייצוא והשקעה בתעשיות יביאו למעגלי עבודה נוספים ובעצם התוספת שלהם לשוק העבודה הוא מעבר לעובדים בתעשיות אלה ספציפית, אלא גם עובדים רבים שיקחו חלק בתעשיית שירותים.

בנוסף, כוחה של הסתדרות העובדים היום היא חלשה מאי פעם והעובדים לא מאורגנים כראוי. כוח העובדים נחלש וזה מביא למצב של ריכוזיות, וכך מגיעים למצב שהשכר נשחק.

בנוסף, אחוז המשפחות העובדות שמתחת לקו העוני עולה משנה לשנה, וזוהי בעיה יסודית. שכן אם פעם היו אומרים לעניים ללכת לעבוד, היום גם זה לא עוזר להם לצאת ממעגל העוני.

 

פתרונות אפשריים לשוק העבודה:

  • הפתרון הנורדי (המודל של מדינות סקנדינביה) בחר להפריט את השירותים של המדינה, כך שכל אחד יכל לבחור באופן חופשי מאיפה ירצה לקבל את השירותים, אפילו בתי ספר לילדים. במדיניות הנורדיות שמים דגש רב להשכלה אקדמית ומקצועית גם יחד, ולעומת המצב בארץ (בו בתי ספר מקצועיים נסגרים כל הזמן) שם שמים דגש גדול על זה.
  • כשעובד בדנמרק מפוטר המדינה משלמת לו דמי אבטלה ומעניקה לו בד בבד הכשרה מקצועית ראויה כך שישתלב במהירות בשוק העבודה.
  • ניתן להעלות את שיעור המס וכך לאפשר חיי רווחה לתושבים (כמו במדינות האירופאיות). יחד עם זאת, בישראל יש תמיד את ההרגשה שלא משנה כמה המיסים יעלו בסופו של יום הם יגיעו לצרכי ביטחון.

 

מודל הצמיחה

שיעור הגידול בתוצר צריך להיות גדול משיעור הגידול באוכלוסייה על מנת שתהיה צמיחה במדינה.

הנחות המודל התיאורטי:

  • תחרות משוכללת הן בשוק המוצרים והן בשוק גורמי הייצור.
  • שימוש בפונקציית הייצור קוב דאגלס
  • הנחת תק״לסכום המעריכים שווה ל1.

מודל הצמיחה זה מודל שמתבסס על פיתוח של כלכלן בשם רוברט סולו שקיבל בשנת 1987 פרס נובל בכלכלה.

הממצא החשוב ביותר שמצא הוא שאם מפרקים את הצמיחה למקורות שלה, או מנסים להסביר מה בעצם גרם לצמיחה, מסתבר שהגורם המשמעותי שמסביר את הצמיחה זה העלייה בפריון הכולל (הגורם הטכנולוגי), שמתבטא הן בגידול בפריון העבודה והן בגידול בפריון ההון. בנוסף יש לשאוף להגדלת היווי ההון (צבירת הון) ככל שאתה צובר יותר הון פיזי (מגדיל את ההשקעות במשק) כך המשק יצמח יותר.

על פי מחקרו של סולו, 88% מהצמיחה הכללית של ארה״ב נבע מהפריון הכולל, שמורכב מפריון הון ופריון עבודה.

בישראל, רק 73% מהצמיחה הוסבר על ידי עלייה בפריון, והשאר הוסבר ע״י צבירת הון.

 

איך בונים משוואת צמיחה?

Y=AL^a*K^b

נתמקד בA, הגורם הטכנולוגי, שמאכלס בתוכו את הפריון הכולל.



− 8 = אפס

תואר ראשון
תואר שני
מרצים