שם הכותב: תאריך: 08 דצמבר 2013

שיעור 7- מצגת 6

אגרת חוב

התחייבות לתשלום המונפקת על ידי הלווה (ממשלה או תאגיד) לפרק זמן קצוב. על פי רוב, האג"ח משלמת למלווים (משקיעים מוסדיים ופרטיים) ריבית תקופתית, בנוסף להחזר הקרן במהלך או בסוף תקופת ההתחייבות.

אג"ח היא הלוואה לכל דבר.

ותמיד תמיד נפדת בשער 100.

איך בוחרים אג"ח?

כשבאים להעריך אג"ח יש להתחשב במשתנים הבאים:

  • ריבית – גובה הריבית, קבועה/משתנה, במה תלויה…
  • מחיר – האם מחיר האג"ח הנוכחי גבוה או נמוך? האם הוא צפוי לעלות או לרדת?
  • הצמדה – האם האג"ח צמוד למדד המחירים לצרכן?
  • תשואה – כמה רווח נראה מהריבית?
  • הלווה
    – מיהו הלווה? מאיזה מגזר? מה הסיכון שלא יוכל להחזיר את הכסף?
  • פדיון
    – מתי תוחזר הקרן? בתשלום אחד או בכמה?
  • זמן – כמה מהר נקבל את הכסף?
  • מיסוי – כמה מס נשלם על הרווח?

סוגי אג"ח בסיסיים– לא צריך.

סוגי אג"ח ממשלתי בישראל. (חשוב להכיר את המודגשות)

  • שחר-לא צמוד, ריבית קבועה ל- 30 שנים.
  • גליל- צמוד מדד טווח פדיון עד 20 שנה.
  • גילון חדש- לא צמוד .ריבית משתנה כל 3 חודשים לפי ממוצע תשואות המק"מ שבין 3 חודשים ל 12 חודשים. (כל רבעון הרבית נקבעת מחדש לפי ממוצע תשואות המק"מ. נגיד היה בחודשים:
    414
    324
    334
    ßמחשבים את הממוצע וממירים לאחוזים נגיד 1.2%.
    אם אני חושבת שהריבית הולכת לעלות[אינפלציה למשל] אז אקנה אג"ח בריבית משתנה)
  • מק"מ- מונפק לשנה ,ללא ריבית עד שנה,נסחר בדיסקאונט-הנחה, מחיר זול יותר. (היחידי שמונפק ע"י בנק ישראל-כל השאר מונפקות ע"י הממשלה. כלי מוניטרי שמטרתו לספוג כסף מהציבור)
  • משקיע שצופה ירידה בריבית ירכוש שחר או גליל ארוך.
  • משקיע שמזהה עלית ריבית יקנה מק"מ או שחר קצר.
  • חשוב לזכור כי ציפיות השוק כבר גלומות במחיר ובתשואה.

אג"ח

לאג"ח מספר תנאים עיקריים שנקבעים במועד ההנפקה:

שיעור הריבית – מהו שיעור הריבית השנתי שתשלם האג"ח.

סוג הריבית – האם הריבית קבועה? משתנה?

בסיס ההצמדה – למה יוצמדו התשלומים? דולר, מדד?

טווח הזמן ותנאי הפירעון – מועדי תשלומי הריבית והקרן.

תנאי המרה – רק במידה והאג"ח ניתנת להמרה למנייה, מהו

המנגנון לכך, מהו יחס ההמרה וכו'.

הבטחונות – לתשלומי הקרן והריבית

הנאמן – לטובת מחזיקי האג"ח

 

מחיר אג"ח

  • אגרות חוב נפדות תמיד במחיר 100 אגורות ליחידה.
  • מחירן נקבע לפי היצע וביקוש שמושפעים (כרגיל) מ:

התשואה (מדובר בעצם ברווח על האג"ח לא בריבית)

  • הרווח הפוטנציאלי
  • תקופת הזמן
  • ההשוואה מול אפיקי השקעה אחרים

הסיכון

  • סיכון שהלווה לא יעמוד בהתחייבויותיו או יפשוט את הרגל
  • סיכון שמחיר נייר הערך ירד
  • נתונים כלכליים – מאקרו ומיקרו
  • פסיכולוגיה של ההמונים

דוגמא: (אג"ח לשנה)

98- מחיר קניה

4%- ריבית

בסוף התקופה של האג"ח יפדה: 100+ 4%

תשואה גלומה: 104/98=6.12%

  • כשהמחיר יורד –התשואה עולה. ולהפך.

דוגמא: (אג"ח לשנתיים אותם הנתונים)

כעת רווח ההון (100-98=2) מתחלק לשנתיים. כלומר כל שנה 1.

לכן התשואה לשנה תהיה : 11+4=5% תשואה בקירוב לשנה

דוגמא: אג"ח צמודה למדד

כאשר משקיע צופה אינפלציה נניח של 5%

המשקיע יהי מוכן לקנות מעל מחיר 100

אם יקנה נגיד ב 102. הוא יקבל הצמדה של הבסיס.

102* מדד בסיס/מדד ידוע= 5% à =107

תשואה לפדיון

  • תשואת אגרת חוב היא חישוב התשואה האפקטיבי למשקיע שרכש את האג"ח במחיר מסוים ויחזיק אותו עד לפדיון בהנחה שישקיע בחזרה את כל התקבולים שיתקבלו עד למועד הפדיון האחרון באותו שיעור תשואה.
  • התשואה לפדיון היא הרווח השנתי האפקטיבי הממוצע למשקיע שרוכש את האג"ח במחיר מסוים.

תשואה

תשואה נומינלית – תשואה שאינה מותאמת לאינפלציה.

תשואה ריאלית – תשואה מותאמת אינפלציה.

פרמיה – תשואה עודפת נדרשת ע"י משקיעים בגין פיצוי עבור סיכון פוטנציאלי.

 

הביטחונות למחזיקי אג"ח

  • שעבוד ספציפי של בטחונות ספציפיים לחוב באיכות ונזילות נאותים, כגון נכסים נזילים, מקרקעין, מכונות וציוד, חובות של לקוחות, תקבולים צפויים וכו". זהו שיעבוד מאוד חזק מבחינת רמת הסיכון
  • שעבוד צף על כלל נכסי החייב בדרגה ראשונה או נחותה. זכות שניים. אחריי שיעבוד השיעבוד הראשוני יהיו זכאים בפירוק/הסדר חוב וכו'. שניים .
  • NON RECOURSE – הלוואה כנגד נכס ספציפי ללא זכות חזרה. לא נכנסים ללווה לכיס . מקסימום שאפשר לבקש הוא את המניות.
  • גם אם יש בטחונות יש להעריך את אג"ח לפי מצבו המשתנה של המנפיק בהתאם לתנאי השוק לאורך כל חיי האג"ח

הביטחון הטוב ביותר הנו הרצון והיכולת לפרוע את החוב.

זהו בעצם, משך החיים של האג"ח תוך כמה זמן בממוצע החזרנו את הכסף של ההשקעה הזו.

הקשר בין מחיר האג"ח לתשואה

  • כאשר מחיר האג"ח בבורסה יורד = התשואה עולה.
  • כאשר מחיר האג"ח בבורסה עולה = התשואה יורדת.
  • כאשר קונים במחיר הנמוך מהפארי התשואה יותר גבוהה מהריבית הנקובה.
  • כאשר קונים במחיר הגבוה מהפארי הרי שהתשואה נמוכה מהריבית הנקובה באג"ח.

 

 

פארי- זהו הערך המתואם של איגרת החוב. כלומר הPV של האג"ח ללא התחשבות במחיר הסחר של האג"ח בשוק. כלומר מתחשב במרכיב הקרן והריבית בלבד.

מה שווי האג"ח אם הייתי מממשת אותו היום.

אג"ח שהוא מעל הפארי—הערך המתואם + פרמיה. (להפך בדיסקאונט)

 

סוגי פרמיות סיכון

IRP – Inflation risk premium –פיצוי בגין אינפלציה חזויה לאורך חיי הההשקעה.

Default risk premium (DRP) – סיכון מנפיק- פיצוי עבור הסיכון הגלום בכך שהמנפיק לא יעמוד בתשלומי הקרן או הריבית. (שהלווה יפשוט רגל למשל)

Maturity risk premium (MRP) — פיצוי בתשואה באג"ח ארוכות בגין הסיכון בתנודתיות כתגובה להעלאות ריבית. פיצוי בגין סיכון תנודתיות.

Liquidity risk premium (LRP) — פיצוי בגין נכס אשר נזילותו נמוכה. (יש הבדל בין אג"ח שהנפיקה 500, לבין 100. סחירות קטנה יותר ב100 . ואם ארצה לממש, לא בטוח שיהיה קונה. על כך מפצים)

 

6.12% 104 4% 98 שנה
5% (קירוב) 104 4% 98 שנתיים

 

 

5% (קירוב) 104 4% 90 10 שנים

כעת נניח שהתשואה ירדה מ 5% ל4% , שיוני של 1% בתשואה, העלה את השער ב 10%.

4% 104 4% 100 10 שנים

 

  • הרגישות לשינוי בשער כתוצאה של שינוי של % בתשואה, גבוהה יותר ככל שהאג"ח ארוכה יותר. כלומר, התנודתיות מאוד גבוהה.
6% 104 4% 90 5 שנים
5% 104 4% 95 5 שנים

14% 104 4% 90 שנה
13% 104 4% 91 שנה

  • יש פה סיכון MRP. סיכון התנודתיות.
  • ירידה בריבית- המשקיעים מוכנים לקבל תשואה נמוכה יותר.
  • משקיע שצופה ירידה בריבית- ירכוש שחר או גליל ארוך.
  • לכן כאשר ננהל תיק השקעות, צריך לבדוק מה הצפי של התשואה בתיק ובדוק גם את המח"מ
  • יש קשר ישיר בין התשואה לבין מספר השנים.
  • כלל אצבע- כשאר נרה לדעת כמה ישפיע השינוי בתשואה על השער נחשב:

    על כל שינוי של 1% בתשואה, ההשפעה על השער היא האחוז כפול מספר השנים של המח"מ.
    דוגמא: מח"מ 10 שנים. התשואה ירדה ב 1% זה ישפיע על השער 1%*10% = 10%



2 × חמש =

תואר ראשון
תואר שני
מרצים