שם הכותב: תאריך: 08 דצמבר 2014

שיעור 7

 

ס' 8ב' –

סעיף זה קובע כי הכנסות מ- 2(6) או 2(7) יחויבו במס בשנת קבלתן, גם אם מדובר בהכנסה מראש.

כמו כן, הוצאות שיצאו בשנים הבאות בייצורה של אותה הכנסה:

 

1. יותרו בניכוי כנגד כל מקור הכנסה.

2. אם אין הכנסה כלל באותן שנים שכנגדה ניתן לקזז את ההוצאות, הן יותרו בניכוי בשנת המס שבה נתקבלה ההכנסה והשומה לאותה שנה תתוקן בהתאם.

 

כלומר, מכיוון שמס הכנסה מכיר בהכנסה בשנה שבה היא התקבלה מראש, בעצם לא ינבעו הכנסות בגין ההשכרה בשנים הבאות (כי הכול יוכר כבר בשנה הראשונה), וכן, אין אפשרות לקזז את ההוצאות בגין אותו נכס בשנים הבאות.

לכן, המחוקק קובע שניתן לקזז את אותן הוצאות בגין אותו נכס מול כל הכנסה שתהיה לנו בשנים הבאות. לפי מס הכנסה מדובר בכל הכנסה שהיא ממקור פירותי (בסעיף לא רשום זאת ולכן אפשר גם מול מקור הכנסה הוני).

נוסף לכך, במידה ולנישום אין הכנסה כלל בשנים הבאות, הוא יכול לקזז את אותן הוצאות מול ההכנסה מהנכס שהייתה בשנה הראשונה (לשים לב שרק מול ההכנסה מהנכס ולא מול הכנסות אחרות שהיו בשנה שבה התקבלה ההכנסה מהנכס מראש), כלומר לעשות תיקון שומה בשנה בה התקבלה כל ההכנסה מראש.

 

דוגמא

בשנת 2013 נתקבלה הכנסה מהשכרה בסך של 300 ₪ לתקופה של 3 שנים. לכאורה היינו אמורים לשלם מס כל שנה 100, אבל המחוקק כפה עלינו שההכנסה כולה חייבת במס בשנת קבלתה מראש, כלומר בשנת 2013.

2013

2014

2015

הכנסות מהשכרה 300
הוצ' בגין הנכס המושכר (50) (70) (60)
הכנסות מ2(2) 80 90

 

דוח למס לשנת 2013 –

הכנסה חייבת –

הכנסה משכירות 2(6)/2(7) – 250 (קיזזנו הוצאות בגין הנכס בסך 50)

הכנסה מ2(2) – 80

 

דוח למס לשנת 2014 –

הכנסה מ-2(2) – 90

קיזוז הפסד לפי הוראות ' – (70)

הכנסה חייבת -20

 

דוח למס לשנת 2015

בשנה זו לנישום יש הוצאות בגין הנכס המושכר בגובה (60), אבל אין לו הכנסות ממקורות אחרים מולן הוא יכול לקזז את ההוצאות. לכן הנישום יגיש דוח מתוקן לשנת המס 2013 וינכה את ההוצאות מהכנסותיו מאותו הנכס –

הכנסה חייבת מהשכרה כפי שדווח ב-2013 – 250

קיזוז הוצאות בגין המושכר שיצאו בשנת המס 2015 לפי הוראות 8ב' – (60)

סך ההכנסה חייבת –

הכנסה מ-2(6)/2(7) – 190

הכנסה מ2(2) – 80 (ללא שינוי- כמו שהיה בשנת 2013)

כיצד תשתנה תשובתך אם ההוצאות בשנת 2015 בגין הנכס היו בגובה של (260) ?

הכנסה חייבת מהשכרה כפי שדווח ב-2013 – 250

קיזוז הוצאות בגין המושכר שיצאו בשנת המס 2015 לפי הוראות 8ב' – (260)

הפסד מועבר לשנים הבאות – (10)

סך ההכנסה חייבת –

הכנסה מ2(2) – 80 (ללא שינוי- כמו שהיה בשנת 2013)

 

** לנישום הפסד בסך 10 ₪. אם מדובר בבניין הרי שההפסד יועבר לשנים הבאות ויקוזז כנגד ההכנסה מאותו בניין לפי סעיף 28(ח). אם לא מדובר בבניין, אלא בהשכרה בהתאם לס' 2(7)- ההפסד לא ניתן לקיזוז, למעט האמור בסעיף 22- אם ההפסד נוצר מהוצאות פחת.

 

פס"ד א.ח.א גולדשטיין –
החברה עוסקת בעבודות מתכת, כמו כן היא ניהלה את פעילותה העסקית של חברה אחרת וקיבלה הכנסות מדמי ניהול. החברה ביקשה לקזז הפסד עסקי מועבר משנים קודמות כנגד ההכנסות מדמי הניהול:

הכנסות דמי ניהול – 100

הפסד עסקי מועבר- (100)

השאלה הנשאלת היא האם ניתן לקזז את ההפסד המועבר מול דמי הניהול?

עפ"י סעיף 28(ב) הפסד מועבר ניתן לקיזוז כנגד הכנסה מעסק או רווח הון בעסק (או משכורת אבל לחברה אין משכורת- לא רלוונטי) ולכן נשאלת השאלה האם ההכנסה מדמי הניהול הינה הכנסה מעסק? בית המשפט העליון קבע כי הכנסה מדמי הניהול היא הכנסה מעסק אקראי בעלת אופי מסחרי, וכן, לא מדובר בעסקת אקראי (עסקה בודדת).

 

בית המשפט קובע כי נעשית אבחנה בין המונח עסק לבין המונח עסק אקראי.

עסק- המסגרת העסקית הקבועה של הנישום,

עסק אקראי– הכנסה עסקית, מסחרית, שהיא לא בגדר העיסוק הקבוע והסדיר של הנישום.

כלומר, החברה עוסקת בעבודות מתכת, יש לה עובדים, מנגנון, פעילות, ומדי פעם באופן רציף על פני השנים היא נותנת שירותי ניהול לחברה אחרת. מכיוון שנקבע שההכנסות מדמי הניהול הן הכנסות מעסק אקראי (סוג של עסק), רשאית החברה לקזז את ההפסדים המועברים כנגד הכנסותיה מדמי הניהול, כאמור בסעיף 28(ב). בית המשפט בפס"ד זה לא מתייחס לעסקת אקראי, אלא על עסק אקראי ולכן לא ניתן לקזז את ההפסדים מול עסקת אקראי, אלא רק מול עסק אקראי.

 

סעיף 29 – קיזוז הפסדים מחו"ל –

על אף האמור בסעיף 28, על הפסד שמקורו מחוץ לישראל יחולו הוראות ס' 29.

כלומר כללי הקיזוז לגבי הפסדים שמקורם בחו"ל מפורטים בסעיף 29.

על מנת לקבוע אם מקורו של ההפסד מחוץ לישראל אנו ניעזר בכללים שנקבעו בסעיף 4(א) לפקודה- מקור הפקת ההכנסה. אם מקום הפקת ההכנסה/ההפסד הוא בחו"ל – הקיזוז של ההפסד יהיה לפי סעיף 29.

 

סעיף 29(1) – קיזוז הפסדים ממקור פסיבי –

הכנסה פסיבית – הכנסה מריבית, מהפרשי הצמדה, מדיבידנד, מדמי שכירות, מתמלוגים- שאינה הכנסה מעסק/משלח יד (2(4), 2(6) ו-2(7).

הפסד שהיה לתושב ישראל מחוץ לישראל, ושאילו היה רווח – היה הנישום חייב במס כהכנסה פסיבית, ההפסד יקוזז כנגד הכנסה פסיבית מחוץ לישראל.

לגבי הפסד מהשכרת בניין נקבע – חלק ההפסד שמקורו בפחת יותר לקיזוז גם כנגד רווח הון ממכירת הבניין. כמו כן, יתרת ההפסד שלא קוזזה (כי לא ניתן היה לקזזה) תועבר לשנים הבאות בזו אחר זו, ותקוזז על פי אותם הכללים.

 

 

 

 

 

דוגמא –

ריבית יפן דיבידנד צרפת תמלוגים אנגליה שכ"ד יוון רווח הון ממכירת הבניין ביוון
(500) 700 1200 (1000) –מתוכם (400) פחת, (600) הוצאות אחרות 500

 

אפשרות קיזוז 1- פסיבי מול פסיבי

הפסדים פסיביים (1500)

קיזוז כנגד פסיבי (סדר הקיזוז לפי בחירת הנישום – הוא יבחר להתחיל לקזז את ההכנסה בעלת שיעור המס הגבוה ביותר) –

הכנסה תמלוגים – 1200

יתרת הפסד – (300)

הכנסה דיבידנד – 700

יתרת הכנסה חייבת מדיבידנד – 400

הכנסה חייבת מרווח הון – 500

 

 

אפשרות 2 – קיזוז פחת מרווח הון על מכירת בניין

הכנסה מרווח הון – 500

קיזוז כנגד מרכיב הפחת – (400) – רק אותו ניתן לקזז מול רווח הון לפי סעיף 29.

יתרת רווח הון – 100

הכנסה פסיבית –

תמלוגים – 1200

קיזוז הפסדים פסיביים – (500)+(600)= (1100) – מה שנותר משכ"ד יוון ומריבית יפן

יתרת הכנסה חייבת תמלוגים – 100

הכנסה חייבת דיבידנד – 700

 

סעיף 29 (2)
– הפסדים מעסק ומשלח יד

**יש לזכור שהסעיף מתייחס אך ורק להפסד הנובע בחו"ל מעסק או משלח יד!!!

 

"עסק נשלט" – עסק מחוץ לישראל שהשליטה בו וניהולו מופעלים בישראל (פס"ד סולל בונה).

"עסק לא נשלט"- עסק בחו"ל שהשליטה בו וניהולו בחו"ל.

הסעיף מתייחס להפסד שהיה לתושב ישראל בעסק או משלח יד מחוץ לישראל, ושאילו היה רווח הוא היה חייב במס בישראל. סדר הקיזוז הוא בהתאם לסדר הסעיפים –

 

א. הפסד שוטף מעסק או משלח יד בחו"ל יקוזז תחילה כנגד הכנסה חייבת לרבות רווח הון מעסק או משלח יד מחו"ל.

הפסד מעסק או משלח יד -> קיזוז כנגד הכנסה חייבת/רווח הון מעסק או משלח יד בחו"ל.

 

ב. אם ונותרה יתרה לאחר הקיזוז בס' א' – היא תקוזז כנגד יתרת הכנסה פסיבית לאחר הקיזוז עפ"י 29(1)(א)

יתרה מסעיף א' -> קיזוז כנגד יתרת הכנסה פסיבית לאחר קיזוז הכנסה פסיבית עפ"י 29(1)(א).

 

ג. אם ונותרה יתרה לאחר הקיזוז בס' ב' –

אם מדובר על הפסד מ"עסק נשלט" בלבד, היתרה תקוזז, אם ביקש זאת הנישום, כנגד הכנסותיו בישראל (כל הכנסה)

יתרה מסעיף ב' -> עבור "עסק נשלט" בלבד –< קיזוז כנגד כל הכנסה חייבת בישראל.

 

 

ד. יתרת ההפסד מסעיף ב' (אם לא מדובר בעסק נשלט) או מג' (אם מדובר בעסק נשלט) – תועבר לשנים הבאות בזו אחר זו ותקוזז כנגד הכנסתו החייבת של הנישום לרבות רווח הון מעסק או משלח יד מחו"ל.

יתרה מב'(עסק לא נשלט)/יתרה מג' (עסק נשלט) -> העברה לשנים הבאות וקיזוז כנגד הכנסה או רווח הון מעסק או משלח יד בחו"ל.

 

ה. יתרת ההפסד מסעיף ד', אם מדובר על הפסד מ"עסק נשלט" בלבד, תקוזז אם ביקש זאת הנישום כנגד הכנסתו החייבת לרבות רווח הון או שבח מעסק או משלח יד בישראל.

יתרה מד' -> "עסק נשלט" בלבד -> קיזוז כנגד הכנסה או רווח הון או שבח – מעסק או משלח יד בישראל.

 

דוגמא –

הכנסות\הפסדים בחו"ל –

הפסד ממשלח יד – (1500)

הכנסה מריבית – 600

הפסד משכ"ד – (400)

הכנסה מעסק – 500

רווח הון בעסק – 200

רווח הון (לא בעסק) – 300

משכורת ישראל – 666

 

29(1) – תחילה יש לקזז לפי סעיף 29(1) – פסיבי מול פסיבי –

הפסד משכ"ד – פסיבי – (400)

כנגד הכנסה מריבית – פסיבית – 600

יתרת הכנסה מריבית – פסיבית – 200

 

29(2) – שנית יש לקזז לפי סעיף 29(2) –

הפסד ממשלח יד (1500)

קיזוז לפי 29(2)(א) – כנגד הכנסה/רווח הון מעסק או משלח יד –

כנגד הכנסה מעסק – 500

כנגד רוו הון בעסק – 200

יתרת הפסד – (800)

 

קיזוז לפי 29(2)(ב) – כנגד יתרת הכנסה פסיבית [לאחר שקוזזה לפי ס' 29(1)] –

יתרת הכנסה פסיבית – 200

יתרת הפסד – (600)

** לא מדובר ב"עסק נשלט" ולכן נמשיך לסעיף ד' – יתרת ההפסד עוברת לשנים הבאות ותקוזז לפי סעיף 29(2)(ד)

 

יתרת הפסד מועבר לשנים הבאות – (600)

 

שנה הבאה –

נתונים שנוספו בשנה השנייה בחו"ל בלבד –

הכנסה מעסק חו"ל – 350

הכנסה מריבית – 250

 

הפסד ממשלח יד – חו"ל מועבר משנה קודמת – (600)

קיזוז לפי סעיף 29(2)(ד) – כנגד הכנסה מעסק חו"ל – 350

יתרת הפסד להעברה לשנים הבאות – (250)

הכנסה חייבת – ריבית 250 – לא ניתן לקזז את יתרת ההפסד מהשנה הקודמת עם הכנסה חייבת מריבית כי לפי סעיף ד' הקיזוז מתאפשר רק מול הכנסה או רווח הון מעסק או משלח יד.

דוגמא 2-

2014

2015

רווח/(הפסד) מעסק נשלט חו"ל (2500) 500
רווח ממשלח יד חו"ל 300 200
שכ"ד חו"ל 400 100
עסק ישראל 200 200
דיבידנד ישראל 100 150

 

שנת מס 2014 –

הפסד מעסק נשלט – (2500)

קיזוז 29 (2)(א) – כנגד עסק או משלח יד בחו"ל–

הכנסה ממשלח יד חו"ל – 300

יתרת הפסד מעסק נשלט – (2200)

קיזוז 29(2)(ב) – כנגד יתרת הכנסה פסיבית חו"ל –

הכנסה משכ"ד חו"ל – 400

יתרת הפסד – (1800)

קיזוז 29(2)(ג) – מדובר "עסק נשלט" – ניתן (לא חייב) לקזז כנגד כל הכנסה בישראל –

כל ההכנסה חייבת בישראל – 200(עסק)+100(דיבידנד) = 300

יתרת הפסד להעברה לשנה הבאה – (1500)

** הערה – סעיף 29(2)(ג) הוא אופציונאלי, כלומר לפי בחירת הנישום. בדוגמא זו הנישום בחר לקזז יתרת הפסד מחו"ל כנגד הכנסותיו בישראל ולכן ההפסד להעברה הוא 1500. אפשרות נוספת היא לא לקזז את ההפסד מהעסק הנשלט כנגד ההכנסות בישראל, לשלם את המס המגיע על הכנסות אלה, ואז ההפסד להעברה לשנים הבאות יהיה 1800.

 

שנת מס 2015

הפסד מועבר – (1500)

קיזוז לפי 29(2)(ד) – כנגד הכנסה או רווח הון מעסק או משלח יד בחו"ל –

הכנסה ממשלח יד חו"ל – 200

הכנסה מעסק חו"ל – 500

יתרת הפסד – (800)

קיזוז לפי 29(2)(ה) – "עסק נשלט" בלבד – כנגד הכנסה/רווח הון/שבח מעסק או משלח יד בישראל –

הכנסה מעסק בישראל – 200

יתרת הפסד להעברה לשנים הבאות – (600)

הכנסה חייבת –

דיבידנד בישראל -150

שכ"ד בחו"ל – 100

** הערה – יתרת ההפסד מעסק נשלט בסך (800) ניתנת לקיזוז לפי בחירת הנישום, כאמור בסעיף ה', המאפשר קיזוז כנגד הכנסות/רווח הון/שבח בישראל – מעסק ומשלח יד. כלומר בשנת 2015 לא קיזזנו את ההפסד המועבר מ"עסק נשלט" כנגד הכנסה מדיבידנד בישראל כי היא לא נמצאת בסעיף ה'. בנוסף, הנישום יכול היה לבחור שלא לקזז לפי סעיף ה' כנגד ההכנסה מעסק בישראל, ואז ההפסד להעברה היה (800) ולא (600). ההפסד שהיה מועבר לשנה הבאה עובר לסעיף ד' ואז שוב ה'.

 

סעיף 29(3) –

לא יותר בקיזוז הפסד שהיה לתושב ישראל
מחוץ לישראל, שאילו היה רווח, לא היה משולם בגינו מס בישראל.

 

 

 

 

דוגמא –

הכנסה בחו"ל – 1000- זכות המיסוי הראשונית בחו"ל

מס בחו"ל – 40%

 

מקרה א' כאשר מס בישראל 50% –

מס בישראל – 500

זיכוי – מס ששולם בחול – (400)

לתשלום מס – 100 -> לתושב ישראל יש הכנסה חייבת בישראל כי שיעור המס בחו"ל נמוך משיעור המס בישראל. בעצם הנישום ישלם את ההפרש של אחוזי המס בישראל (10% נוספים שטרם שולמו).

 

מקרה ב' כאשר מס בישראל 30%–

מס בישראל – 300

זיכוי – מס ששולם בחו"ל – (400)

לתשלום – 0 -> לתושב ישראל אין הכנסה חייבת בישראל בגלל ששיעור המס בחו"ל גבוה משיעור המס בישראל

 

הסעיף קובע שאם לנישום יש הפסד, כאשר מדובר בהכנסה ששיעור המס בחו"ל גבוה משיעור המס בישראל, הפסד זה לא ניתן לקיזוז.

הסיבה היא שאם הייתה זאת הכנסה, הנישום לא היה משלם עליה מס בישראל (כמו במקרה ב').

 

סעיף 29(4) –

קובע כי סעיף 28(ג) יחול בשינויים המחויבים, גם לעניין סעיף זה. הכנסות כמפורט בסעיף 28(ג) אשר המס עליהם נמוך, מותר שלא לקזז כנגדם הפסד, לשלם את המס כנגד אותם הכנסות ולהעביר את ההפסד לשנים הבאות. הרעיון הזה יחול גם לגבי הפסדים מחו"ל כאמור בסעיף 29. כלומר, ניתן לפי בחירת הנישום שלא לקזז את הפסד, לשלם את המס ולהעבירו לשנים הבאות.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

פתרון קיזוז הפסדים מבחן פברואר 13


 


  • יש לעשות הפרדה בין חו"ל לישראל – למרקר את הנתונים של ישראל בצבע שונה מנתוני חול.

 

שנת המס 2012

 


 

שירה קיבלה את הנכס בירושה – לכן במקרה זה העלות של המבנה לצורך פחת לשירה תהיה 10,000. היא לא שילמה עבור המבנה כלום, אך המחוקק מאשר לה עלות של מבנה בגובה 10,000 (נלמד מדוע בשיעורים הבאים).

השכרת מבנה –

הכנסה – 30

תיקונים– (80)

הוצ' פחת – 10,000*50%(ללא קרקע)*4%(מס בישראל) = (200)

הפסד – (250)
– מתוך ההפסד- פחת (200) – לכן עדיף להניח שכל הפחת הוא הפסד כי ניתן לקזז אותו מול רווח הון ממכירת הבניין לפי 29(1).

 

 


 

לשירה הפסד מהשכרת יכטה, אילו היה לשירה רווח, היא לא הייתה משלמת עליו מס, שכן שיעור המס ביוון עולה על שיעור המס בישראל – מכאן שלפי סעיף 29(3) ההפסד לא בר קיזוז.

 


לפי סעיף 8ב', ההכנסה מהשכרה חויבה במס בשנת 2010 (הכנסה מראש). על פי סעיף זה, ההוצאות שהוצאו לאחר מכן ביצורה של אותה הכנסה ינוכו כנגד כל מקור הכנסה. נקזז מול ההכנסות או נתקן את השומה לשנת 2010 ונקזז את ההוצאות מול הכנסות השכירות.

 


הכנסות – 400

תיקונים (320)

פחת (200)

סך ההפסד – (120) – כולו מהפחת (תמיד נעדיף להגיד שההפסד הוא מהפחת כי הפסד מ2(7) ניתן לקזז רק אם זה פחת)

 


הטרקטור שימש לעסק ולכן רווח הון ממכירתו הוא רווח הון מעסק.

יש להתחיל תמיד מההפסד הבעייתי יותר – למשל הפסד מעסק לא נשלט בעייתי יותר מהפסד מעסק נשלט, לכן נתחיל עם ההפסד מעסק לא נשלט.

הפסד שנובע מהפחת בישראל נקזז כנגד הכנסה מאותו מקור בשנים הבאות. במקרה זה ההפסד מהפחת של העגורן יועבר לשנה הבאה כדי לקזז אותו בשנים הבאות מול הכנסה מאותו עגורן.

הפסד מ8ב', הפסד מעסק/משלח יד שוטף, הפסד מ"עסק נשלט" מועבר 29(2)(ג) – כל ההפסדים האלו ניתן לקזז מול כל הכנסה לכן הם ההפסדים הכי טובים ונשמור אותם לסוף.

 

 

חלק ה' לפקודה – רווח הון

 

הגדרת "נכס" – כל רכוש, בין מקרקעין ובין מיטלטלין, וכל זכות ראויה או מוחזקת, והכל בין שהנכס נמצא בישראל ובין שהנכס נמצא מחוץ לישראל. נכס כולל גם נכסים בלתי מוחשיים – זכויות יוצרים, פטנט, מוניטין וגם זכות תביעה.

 

פס"ד צבי אברך – לעניין זכות תביעה – צבי החזיק 30% ממניות חברה והוא שימש כאחד ממנהליה בשכר. צבי הסתכסך עם בעלי המניות האחרים והם החליטו לפטרו מהנהלת החברה. כמו כן, הוא הגיש בקשה לפירוק החברה. בסופו של דבר לאחר משא ומתן בין בעלי המניות שלא רצו שהחברה תפורק, הוחלט שצבי ימכור את מניותיו, יקבל פיצויי פיטורין לפי החוק, ופיצויי נוסף בגין ביטול דרישתו לפירוק החברה. נשאלה השאלהמה דינו של סכום הפיצוי בגין ביטול דרישתו לפירוק החברה – האם מדובר בנכס? בית המשפט קבע שזכותו של בעל מניות להביא לידי פירוק החברה היא חלק מצרור הזכויות הנובעות ממניותיו, זכות זו מהווה זכות ראויה – כלומר נכס, ומשום כך הוויתור על הנכס נחשב כרווח הון. המונח זכות ראויה כולל בתוכו זכויות לנכסים, זכויות הנובעות מחוזים, וכן כל זכות שניתנת לאכיפה באמצעות תביעה.

 

הגדרת נכס בסעיף קובעת כי 4 הפריטים הבאים לא יחשבו כנכס –

1.
מיטלטלין של יחיד המוחזקים על ידו לשימושו האישי שלו או של בני משפחתו.

2.
מלאי עסקי כהגדרתו בסעיף 85. מכירת מלאי עסקי מחויבת במס עפ"י סעיף 2(1) ולכן המחוקק הוציא את המלאי מההגדרה של נכס, כדי שלא יהיה כפל מס.

3.
זכות חזקה במקרקעין – זכות של דייר עפ"י חוק הגנת הדייר המשלם דמי מפתח. אם הנכס משמש למגורים –הזכות לא נחשבת כנכס. אם הנכס משמש להפקת הכנסה – הזכות כן נחשבת לנכס.

4. זכות במקרקעין – על מקרקעין בישראל חל בעת מכירה חוק מס שבח ומוטל מס שבח ולכן מקרקעין בישראל לא נחשבים כנכס.

הערה – גם אם הרווח ממכירת המקרקעין פטור ממס שבח על פי אותו חוק, המקרקעין לא ייחשב לנכס עפ"י סעיף 88 – כלומר לא יחויב במס רווח הון.

 

הגדרת "מכירה" כוללת-

1.מכירות בתמורה (התקבל כסף או שווי כסף), מכירה רגילה או עסקית חליפין.

2.עסקאות שלא בתמורה (ויתור, מתנה).

3. כל פעולה או אירוע אחרים שבגינם יצא נכס מרשותו של אדם (למשל שריפה, גניבה, וכו').

 

 




שלוש + = 10

תואר ראשון
תואר שני
מרצים