שם הכותב: תאריך: 11 דצמבר 2014

שיעור 7 – המשך כרטיסי חיוב

שיבושים בעסקת ספק-לקוח – אי אספקה

נניח הזמנו סחורה באינטרנט, שילמנו עליה, אך היא לא סופקה.

סעיף 10(א) – הסעיף מאפשר ללקוח לבטל את העסקה ולקבל את כספו בחזרה, בהתקיים התנאים הבאים (מצטבר):

  1. – הלקוח הודיע לספק בכתב שהסחורה לא סופקה.
  2. – הלקוח ביטל את העסקה – על הלקוח לשלוח לספק הודעה שעקב אי עמידה בהסכם, העסקה מבוטלת.

סעיף 10(א2) סייג – סעיף (א) לא יחול אם מדובר בעסקה ששולמה בתשלום אחד כיוון שבמקרה כזה הספק מקבל את הכסף ישירות וקשה יותר לגבות את הכסף בחזרה, לכן, כאשר עשינו עסקה בתשלומים, ייתכן שאת התשלום הראשון לא נוכל לגבות אך יש אפשרות לקבל החזר על שאר התשלומים. בכל מקרה, כדאי תמיד להודיע לחברת האשראי כי ייתכן וכן תצליח לגבות במקרה של תשלום אחד.

לסיכום: צריכים להתקיים 4 אלמנטים על מנת שסעיף 10 יחול: אי אספקה, הודעה לספק בכתב, הודעה על ביטול העסקה לספק, העסקה שולמה בכמה תשלומים. (הסעיף חל גם במקרה בו הספק פשט את הרגל, שהרי זה ברור שהסחורה, במקרה כזה, לא תסופק)

*סעיף 10 יחול רק במצב של אי אספקה (כשלון תמורה מלא)

פס"ד הכל לים – הכל לים עסקה באספקת מתנות לועדי עובדים. הכל לים רכשה בתשלומים תלושים של קלאב-מרקט וכמה ימים לאחר מכן, קלאב-מרקט פשטה רגל, אך בהתאם להסדר מסויים היה ניתן להשתמש בתלושים בשופרסל במקום. השימוש בתלושים בשופרסל לא היה מלא שכן על כל קנייה היה חובה להוסיף כסף על התלושים ולכן ועדי העובדים לא רצו מתנה כזאת לעובדיהם והכל לים נתקעה עם התלושים. הכל לים דרשה החזר ע"פ סעיף 10. ביהמ"ש קבע שלא ניתן להחיל כאן את סעיף 10, כי כן הייתה אספקה וכן, אי אספקה חייבת להיות מוחלטת.

בפסיקה הנ"ל נפתח פתח לחריג: סעיף 10 יכול לחול גם כשהסחורה סופקה אך היא שונה באורח מוחלט מהסחורה שהוזמנה כך שמבחינה אובייקטיבית זה הופך את הסחורה לחסרת ערך. (במקרה של הכל לים, כן יש ערך מבחינה אובייקטיבית)

מתי ניתן להחיל את החריג?:

פס"ד פרוילינגר – הזוג פרוילינגר היו קשישים שקיבלו טלפון שהבטיח שאם יגיעו לפגישה, יקבלו מתנה. בפגישה, אנשי מכירות הפעילו לחץ על הזוג לרכוש יחידת נופש בכל מיני מקומות בעולם. הזוג התעקש שהמקום היחיד בו ינפשו הוא מלון קמפינסקי בבודפשט. אנשי המכירות השיבו שגם שם הם מוכרים יחידות נופש. הזוג השתכנע ושילם בכרטיס אשראי 36 תשלומים. ילדי הקשישים אמרו לזוג לבקש פירוט על העסקה כי לפעמים מדובר במרמה, אז אם מודיעים בזמן, ניתן לבטל את העסקה. הזוג ביקש מהחברה פירוט אך הפירוט הגיע באיחור ושם התגלה כי לא מדובר ביחידת הנופש שביקשו, ואילו מדובר ביחידת ספורט אתגרי במקום אחר בעולם! הזוג ביקש לבטל את העסקה ע"פ החריג של סעיף 10 בטענה שמדובר בנכס שונה לחלוטין שהינו חסר ערך עבורם. ביהמ"ש פסק לטובת הזוג, אך לא מכח החריג שכן זה נתון לדיון האם זה חסר ערך מבחינה אובייקטיבית. מה שגרם לביהמ"ש לפסוק לטובת היה העובדה שחברת האשראי לא מצאה את חוזה ההנפקה של כרטיס האשראי לכן היה ניתן להכחיש את העסקה!

*במבחן יש לדון בשני הפס"דים הנ"ל – אין צורך להכריע!

כשלון תמורה חלקי קצוב:

פס"ד אלרם דבקים – אלרם חתמה על עסקה עם חברה שתספק לה שירותי איתור רכבים וכן על ההתקנה הראשונית של המערכת. לאחר זמן מה, אלרם ביקשה להפסיק את ההתקשרות עם החברה וביקשה מחברת האשראי לבטל את שאר התשלומים. חברת האשראי טענה שלא חל סעיף 10. ביהמ"ש: מהרגע שאלרם כבר אינה מעוניינת בשירותי החברה, זה נחשב מאותו רגע כשירות שלא סופק ולכן כן יש להחיל כאן את סעיף 10.

הפסקת תשלום באמצעות הרשאה לחיוב חשבון בכרטיס חיוב

למשל, הוראת קבע על חשבון הטלפון (כאשר הסכום עלול להשתנות מדי חודש בהתאם לשימוש). לא חל על עסקה גדולה בתשלומים.

סעיף 10ב – הוראת קבע דרך כרטיס אשראי, ניתן לבטל בכל רגע נתון באמצעות הודעה לחברת האשראי.

איסור התנאה לרעה

סעיף 14 – לא ניתן להתנות על הוראות חוק זה לרעת הלקוח. חוק כרטיסי חיוב נועד להגן על הלקוח!

 

    ערבות

בנושא זה, נסתכל מנוקדת המבט של הנושה ונבחן כיצד הנושה יכול להבטיח שישלמו לו.

ישנם 2 סוגי בטוחות:

חפצית – למשל, לקחתי הלוואה מהבנק ומנגד שיעבדתי דירה או רכב.

אישיתערבות – לקחתי הלוואה מהבנק והבנק ביקש ערב/ים להלוואה. (ערב הוא אדם ולא חפץ לכן נקרא אישית).

חוק הערבות

סעיף 1הגדרה – ערבות היא התחייבות של אדם לקיים חיובו של אדם אחר כלפיי צד שלישי.

סוגי ערבות

  1. ערבות לחוב מוגדר
  2. ערבות מוגבלת לסכום
  3. ערבות כללית (למשל על מסגרת אשראי של מישהו – הסכום אינו ידוע מראש)
  4. ערבות אוטונומית – התחייבות לשיפוי (לא לגמרי עונה על ההגדרה של ערבות)

סוגי ערבים

  1. ערב רגיל
  2. ערב יחיד (לא ניתן להחתימו על ערבות כללית)
  3. ערב מוגן (קשה לגבות ממנו)

מאפייני ערבות

  1. בטוחה אישית
  1. עקרון הטפילות – ערבות היא טפלה לחיוב הראשוני, כלומר היא חיוב משני. לדוגמא:

סעיף 4(א) – הערב לא ישלם יותר מסכום החוב של החייב

סעיף 7(א) – כל טענת הגנה שהחייב טוען, גם הערב יכול לטעון

סעיף 7(ב) – אם התביעה התיישנה נגד החייב היא התיישנה גם נגד הערב.

אופן יצירת הערבות

סעיף 3

  1. בהסכם – הערבות נוצרת בהסכם בין הערב לנושה, אין דרישת צורה בחוק, אך ייתכן והנושה יידרוש צורה מסויימת, כמו למשל בנקים- ידרשו הסכם בכתב.
  2. בהתחייבות הערב שהודיעה על כך לנושה (התחייבות חד צדדית)
  3. ע"פ צו רשות – למשל אדם שנעצר וניתן לשחררו בערבות (אם הוא בורח, הערב ישלם כסף). או למשל, ערבות שדורש ביהמ"ש – בנו מולי בניין ואני דורשת צו מניעה על בנייתו בטענה שהבנייה לא חוקית, ביהמ"ש יוציא צו מניעה אך יחתים אותי על הסכם בו אם טעיתי אני חייבת לפצות את הקבלן!


+ שלוש = 11

תואר ראשון
תואר שני
מרצים