שם הכותב: תאריך: 12 ינואר 2015

שוק העבודה בישראל

 

כוח העבודה מגיל 15 ומעלה מונה 5,918,600 עובדים במשק (כולל חיילים בחובה ובקבע).

מתוך כוח העבודה יש משתתפים (64%- 3,788,000) ולא משתתפים (36%). האזרחים הלא משתתפים כוללים כאלה שלא עובדים שעה בשבוע, תלמידים, מתנדבים, אנשים שאינם מסוגלים לעבוד (פנסיה או מוגבלות כזו או אחרת) ואנשים שבוחרים לא לעבוד. אם בודקים את כוח העבודה לפי הגילאים שבין 25 ל64 (גיל בגרות עד לגיל הפנסיה), אחוז המשתתפים בשוק העבודה עומד על 79.4%.

שיעור התעסוקה הכללי עומד על 60%, ועל 75.4% בקרב הגילאים 25-64. מתוך המשתתפים, ישנם מועסקים (3,571,000) ולא מועסקים (216,000), כלומר, אחוז האבטלה הכללי עומד על 5.7%, בעוד בין הגילאים 25-64 עומד על 4.9%.

כלומר, ניתן לראות בבירור שיש הבדל בין אם מכניסים לחישוב את החיילים והסטודנטים (18-25) ואם לא, וזאת היות ובשנים אלה האזרחים מרוויחים הכי מעט באופן יחסי, ורק בסביבות גיל 25 הם מתחילים לעבוד בעבודה רצינית ומשתלבים כראוי בשוק העבודה.

 

שוק העבודה השיראלי הוא שוק קשיח ובערך שליש מהעובדים בישראל מאוגדים תחת וועדים (התאחדות הארצית, עובדי נמלים, עובדי חברת חשמל וכד׳). וועדים אלה בדרך כלל מבורכים, אך נוצר מצב במדינה שהם שיש בידיהם כוח חזק ולפעמים הם מוכנים לעשות צעדים קיצוניים מדי בשביל הזכויות שלהם (לגיטימיות או לא זה כבר שאלה אחרת), גם אם זה יביא להפסדי ענק של המשק הישראלי והממשלה.

בעיה נוסםת בישראל היא ריבוי של עובדי קבלןעובדים שיש להם מעט זכויות, עובדים שקופים שמקבלים שכר נמוך וכפופים לארגונים של חברות כוח אדם. בהערכה גסה יש 250,00 עובדי קבלן. התופעה הזו מתפשטת לכל תחומי התעסוקה, לא רק נקיון ואבטחה אלא גם היי טק ולמשרדי הממשלה.

דבר נוסף שמאפיין את המשק הישראלי זה ריבוי עובדים זרים, עובדים אלה מוכנים לעבוד בשכר נמוך יותר ובתנאים נמוכים יותר, ובסופו של יום תופסים מקום לעובדים ישראלים.

אחת הסיבות של שכר נמוך בארץ טמון בהעסקת העובדים הזרים ועובדי הקבלן, היות והם מוכנים לעבוד בשכר נמוך יותר בשילוב עם העובדה שמדיניות האכיפה במדינה לוקה בחסר והיא לא אוכפת מספיק את החוקים הקשורים לשוק העבודה.



+ 4 = שתיים עשרה

תואר ראשון
תואר שני
מרצים