שם הכותב: תאריך: 09 דצמבר 2013

 

ריבית פורוורד תקופתית (Forward Rate)

  • הגדרה – תשואה שניתן להבטיח בהווה לאופק השקעה שמתחיל בעתיד.
  • נסמן את זה ב fm,n = תשואה לתקופה המתחילה בזמן m ומסתיימת ב n.
  • דוגמה –

    בשוק נסחרות שתי אג"ח ללא קופון:

    • אג"ח לשנתיים, תשואה לפדיון 6%.
    • אג"ח לשלוש שנים, תשואה לפדיון 7%.
  • ידוע כי ניתן לבצע בשוק עסקה שבה קונים בעוד שנתיים אג"ח לשנה במחיר שנקבע היום.
  • משקיעה שרוצה להשקיע לשלוש שנים יכול לעשות באחת משתי דרכים:
    • לרכוש אג"ח לשלוש שנים.
    • לרכוש אג"ח לשנתיים וכן אג"ח לשנה בעוד שנתיים במחיר שנקבע היום.
    • המשקיע יהיה אדיש בין שתי האופציות אם:

      (1+0.06)2*(1+f2,3)=(1+0.07)3

      F2,3=9.03%

       

  • ניתן להבטיח את ריבית הפורוורד גם ללא עסקה עתידית וזאת באמצעות אסטרטגיית לונג-שורט (עדיף למשקיעים קטנים עם קצת כסף שהבנק לא יאפשר להם לעשות עסקת פורוורד).
  • מחירי האג"ח: p(2)=89, p(3)=81.63

     

     

  • על מנת להבטיח את ריבית הפורוורד נקנה אג"ח ארוכה (ל-3 שנים) ונעשה שורט לאג"ח הקצרה (לשנתיים). היות ומחירי האג"ח לא זהים נעשה שורט על חלק יחסי כדי לקבל את אותו סכום (או הפוך- העיקר להתאים את מחיר ההשקעה):

אג"ח

היום

בעוד שנתיים

בעוד שלוש שנים

רכישת אג"ח לשלוש שנים

81.63-

 

100

מכירה בחסר של אג"ח לשנתיים

89*81.63/89=81.63

-100*81.63/89=-91.72

 

תזרים כולל

 

91.72-

100

  • השבר במכירה בחסר נובע מכך שקונים "חלק מהאיגרת".
  • הסכום שאני משקיע בלונג והסכום שאני מקבל בשורט (כי אני מוכר) צריך להיות זהה.
  • הריבית הגלומה באסטרטגיה לשנה 3: (100/91.72-1)=9.03%

 

המבנה העתי של שערי הריבית

  • בשוק נסחרות אג"ח לתקופות שונות.
  • באג"ח לתקופות שונות גלומות תשואות לפדיון שונות.
  • הקשר בין התקופה ובין התשואה לפדיון נקרא "המבנה העתי של שערי הריבית" והוא מוצג באמצעות עקום התשואה (Yield curve).

 

 

  • עקום שטוח

 


 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

  • עקום יורד (סימן לא טוב)


 

 

 

 

 

 

 

 


 

 

  • עקום עולה (בדרך כלל)


 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

תיאוריות המסבירות את עקום התשואות

  • תיאוריית הציפיות (Expectations Theory)
    • טענה – ריבית פורוורד משקפת ציפיות לריבית בעתיד.
    • אם העקום עולה הסיבה לכך היא ששחקני השוק צופים עליי בתשואות.
    • אם העקום יורד אזי הסיבה ששחקני השוק צופים ירידה בתשואות.
    • אם העקום שטוח – לא צופים שינוי בתשואות.
  • דוגמה

    בשוק נסחרות שתי אג"ח:

    • לשנה עם תשואה לפדיון 10%.
    • לשנתיים עם תשואה לפדיון 11%.

    על פי תיאוריה זו התשואה לעוד שנתיים מבוססת על כך שהמשקיעים חושבים שהתשואה לשנה תהיה:

 

  • תיאוריית פרמיית הנזילות (Liquidity Premium Theory)
    • שערי פורוורד הגלומים בעקום התשואות אינם מבטאים רק שערי ריבית עתידיים אלא גם מרכיב נוסף – פרמיית הסיכון.
    • פרמיית הסיכון היא פיצוי למשקיעים על אי הודאות שהולכת וגדלה ככל שהתקופה לפדיון ארוכה יותר.
    • לפי תיאורי זו לעקום עולה יש שלושה הסברים:
  1. צפי לעלייה בתשואות + פרמיית סיכון
  2. צפי ליציבות בתשואות + פרמיית סיכון
  3. צפי לירידה בתשואות אבל פרמיית הסיכון מספיק גדולה כדי להביא עקום עולה.

 

  • תיאוריית השוק המפוצל (Market Segmentation Theory)
    • תיאוריה זו טוענת כי מגזרים שונים של השקעה דורשים תשואות שונות לפדיון.
    • כך למשל קרנות נאמנות ובנקים משקיעים לטווח קצר ואילו גופים פנסיוניים משקיעים לטווח ארוך.
    • שונה משני המקרים הקודמים כי לפי תיאוריה זו אין קשר בין התקופות ובין התשואות הנדרשות.
    • תיאוריה זו למעשה טוענת כי השווקים אינם משוכללים.


5 × שלוש =

תואר ראשון
תואר שני
מרצים