שם הכותב: תאריך: 04 דצמבר 2014

שיעור 6

פס"ד שלשבסקי – צמח השכיר חנות לגב' שלשבסקי ונקבע ביניהם חוזה בו הוסכם גם על פיצוי מוסכם במקרה וגב' שלשבסקי תעשה שינויים במושכר. ע"ב סעיף הפיצוי המוסכם, נתנה גב' שלשבסקי שטר לצמח. השכירות הסתיימה וצמח החליט שכן נעשה שינויים במושכר ותבע את גב' שלשבסקי מכח השטר. ביהמ"ש קבע שסכום הפיצוי מופרז והפחית אותו. צמח ערער וביהמ"ש קבע שלא מדובר כאן בצ'ק בכלל בגלל שיש תנאי. צמח ערער שוב, ביהמ"ש קבע שכשכותבים על צ'ק "בהתאם להסכם שכירות…" זה לא תנאי ע"פ סעיף 3 (אם היה רשום "בכפוף ל…" אז זה כן נחשב תנאי). ההלכה בפס"ד זה הייתה שבין צדדים קרובים ניתן לטעון כל טענת הגנה! לכן, ניתן לטעון טענת הגנה בין צדדים קרובים גם כשמדובר בכשלון תמורה חלקי בלתי קצוב!

*במבחן – אין צורך להכריע אך יש להזכיר את פס"ד זה כדיי לציין שיש הלכה שאומרת שניתן לטעון כל טענה!

פס"ד בן עליזה – בן עליזה משך צ'ק דחוי לטובת נפרע בשם פישר והצ'ק היה על תנאי (לא ניתן לפרוע את הצ'ק עד תאריך מסויים). על אף התנאי, פישר סיחר את הצ'ק לבנק תמורת אשראי (הבנק לא ידע על התנאי). גם בין פישר לבין הבנק הייתה מסירה על תנאי (מעין שעבוד) שמתיר לבנק לעשות שימוש בשטר אם פישר לא ישלם את חובותיו. בינתיים, היה כשלון תמורה בין פישר לבן עליזה שאירע לאחר שפישר מסר פיזית את הצ'ק לבנק, אך התנאי בין הבנק לפישר טרם התקיים (לבנק עדיין לא הייתה את הזכות להשתמש בצ'ק) לכן הבנק טרם הוגדר כמחזיק (לא הייתה מסירה נפשית עדיין). כשלון התמורה קדם לסיחור לכן הבנק אינו גובר על הטענה של בן עליזה.

קיזוז (טענת הגנה נוספת)

פס"ד מפעלי ייצור – בפס"ד זה נקבע שניתן לטעון טענות קיזוז בין צדדים קרובים (קיזוז של סכום קצוב בין אם מדובר באותה עסקה ובין אם מדובר בעסקאות שונות, סכום בלתי קצוב רק אם מדובר באותה עסקה)

בין צדדים רחוקים – נניח משכתי צ'ק לטובת ספק (נפרע) כנגד סחורה, הספק הסב את הצ'ק למישהו אחר. האם אוכל לקזז את סכום הצ'ק כנגד חוב שיש לספק אליי?

פס"ד ציטיאט – נקבע כי מושך לא יכול לטעון טענת הגנה כזאת כנגד נסב!

כיוון שאין פסיקה שאומרת אחרת, כנראה שלא ניתן לטעון טענה כזאת בין צדדים רחוקים, לכן סעיף 53 (חוק חוזים כללי) לא חל כאן.

הזכות היא של אחר (טענת הגנה נוספת)

נניח ראובן משך צ'ק לפקודת שמעון. שמעון העביר את הצ'ק ללוי (אוחז). בין שמעון ללוי היה כשלון תמורה ולוי תובע את ראובן. ראובן ששמע על כשלון התמורה אינו מוכן לשלם ללוי אלא רק לשמעון כי לדעתו לא מגיע ללוי לקבל את הכסף. כלומר, ראובן טוען שהזכות היא של שמעון ולא של לוי!

נניח ראובן משך צ'ק לפקודת שמעון. שמעון ביקש מלוי שישמור את הצ'ק אצלו. לוי העביר את השטר ליצחק (לא אוחז כשורה). יצחק תובע את ראובן. ראובן מוכן לשלם רק לשמעון בטענה שרק שמעון הוא בעל הזכות.

*טענה כזאת אינה גוברת כאשר מדובר באוחז כשורה!

<סיימנו את נושא השטרות>

כרטיסי אשראי – חוק כרטיסי חיוב

רקע

כרטיסי החיוב החלו ב1914 במתכונת שונה מהיום. הוגה הרעיון – Western Union – שהעניקה ללקוחותיה את האפשרות לדחות תשלומים.

כרטיסי האשראי כפי שאחנו מכירים אותם היום, הונפקו לראשונה ב1950 ע"י "דיינרס קלאב". לישראל, הגיעו כרטיסי האשראי בשנות ה-70'. כיום, בישראל יש 8.3 מיליון כרטיסי אשראי. 70% מכרטיסי האשראי בישראל הינם בנקאיים (30% הינם חוץ בנקאיים).

הגדרות

סעיף 1 לחוק כרטיסי חיובהגדרות – "כרטיס חיוב" – שם כללי שכולל בתוכו את כל ההגדרות להלן:

"כרטיס אשראי" – כרטיס חיוב אשר מאפשר לדחות תשלומים.

"כרטיס בנק" – מאפשר רק למשוך כסף מהבנק (אין דחיית תשלומים)

"כרטיס תשלום" – כמו gift card שניתן להטעין ולהגביל לחנויות מסוימות.

*בקורס אנו נעסוק בכרטיסי אשראי בלבד!

יתרונות וחסרונות

יתרונות ללקוח – נוח לשימוש, קיימת גמישות, יש הנחות/הטבות/מבצעים, יש ביטחון מפניי גניבה או אובדן, ניתן למשוך איתו כסף, יש שיקולי יוקרה (יש כל מיני סוגים של כרטיס אשראי עם כל מיני הטבות).

חסרונות ללקוח – צבירת חובות (תשלומים), תשלומים שלא שמים לב אליהם (כמו דמי חבר למשל), סכנת שימוש לרעה.

יתרונות לספק – ודאות תשלום, עידוד קנייה, הרחבת חוג הלקוחות, ביטחון מפניי גניבת מזומנים.

חסרונות לספק – עמלות!

החוזה בבסיס ההנפקה

סעיף 2 – ע"מ להוציא כרטיס אשראי, יש צורך בחוזה בין הלקוח לבין המנפיק. קיימת חובה לחוזה בכתב וחובה של חתימת הלקוח.

סעיף 15 – אם מוסרים כרטיס חיוב ללא חוזה זו עבירה פלילית בה יואשמו גם המנהל הפעיל וגם השותף של החברה המנפיקה שכיהנו באותה עת.

חובת גילוי – תקנות 8 ו- 9 לתקנות כרטיסי חיוב – על המנפיק לספק ללקוח מסמך שמסכם את כל תנאי העסקה ואת כל האינפורמציה הרלוונטית. למשל, מה קורה במקרה של גניבה, חשיבות הסודיות של הקוד, אחריות במקרה של שימוש לרעה, פרטי המנפיק וכו'.

הצדדים המעורבים בעסקת האשראי

סעיף 7 – חוזה כרטיס אשראי הוא חוזה בין לקוח לבין מנפיק, שלפיו מתחייב הלקוח לשלם למנפיק את תמורת הנכסים שנרכשו מספק באמצעות כרטיס האשראי, והמנפיק מתחייב כלפי הלקוח לשלם את התמורה לספק (בין אם דרך חשבון הבנק של הלקוח ובין אם בדרכים אחרות). כמו כן, בעת רכישה בכרטיס האשראי מספק כלשהו, יש גם חוזה בין הספק למנפיק לפיו מתחייב המנפיק להעביר לספק את התשלום וכן, הספק מתחייב לשלם עמלה למנפיק.

חוק כרטיסי חיוב מתייחס לחוזה בין המנפיק ללקוח בלבד. (עבור שאר החוזים יש חוקים אחרים שחלים)

הגנה על הלקוח

סעיף 14 – החוק אוסר להתנות על הוראותיו אלא לטובת הלקוח (חוק קוגניטיבי). (שלא יהיו תנאים מקפחים)

סעיף 2 – חובת עריכת החוזה בכתב. (החוזה הינו חוזה אחיד)

סעיף 20 – חובה לאשר את החוזה בבית הדין לחוזים אחידים (ע"מ שלא יהיו שם תנאים מקפחים)

סעיף 3,4 – החוק קובע הוראות לגביי תוכן החיובים והדרך לסיום החוזה

שימוש לרעה

סעיף 5(א) (גם בסעיף 6)הגדרה – אם אבד הכרטיס ומישהו אחר מצא אותו והשתמש בו, זה נקרא שימוש לרעה.

סעיף 5(ב) – הלקוח לא יהיה אחראי לשימוש לרעה לאחר שהודיע לחברה המנפיקה שהכרטיס נגנב/אבד.

סעיף 5(ג) – הלקוח כן יהיה אחראי על שימוש לרעה שנעשה לפניי ההודעה, לפי הסכום הנמוך מבין:

  1. 75ש"ח + 30 ש"ח עבור כל יום שעבר מהרגע שגילינו שנגנב/אבד ועד הרגע שהודענו לחברת האשראי. אך לא יותר מ450ש"ח!
  2. סכום העסקאות או הפעולות שבוצעו בפועל בעת השימוש לרעה (באותה תקופה).

סעיף 5(ד) – ההגבלה על האחריות לא תחול אם:

  1. מסרנו את הכרטיס לחבר ואותו חבר עשה שימוש לרעה. (אם החבר איבד את הכרטיס אז כן יש הגנה מרגע ההודעה לחברת האשראי)
  2. השימוש נעשה בידיעת הלקוח
  3. כשהלקוח פעל בכוונת מרמה (אמר שהכרטיס אבד אך שיקר למשל)

סעיף 5(ו) – למעט האמור לעיל, אין עוד סעיפים אשר אומרים שהלקוח אחראי על שימוש לרעה.

סעיף 6 – אם חויבנו בגין עסקאות שלא עשינו (בזמן שימוש לרעה), נקבל החזר תוך 10 ימי עסקים. אם שיקרנו על כך, נחוייב מחדש!

סעיף 6אחיוב ללא הרשאה – נניח קנינו פיצה במחיר של 20ש"ח וחויבנו בפועל על 45ש"ח, מגיע לנו החזר על ההפרש!

עסקה במסמך חסר

סעיף 8 – כשאנו עושים שימוש בכרטיס, מודפס שובר עליו אנחנו בדר"כ חותמים ורושמים טלפון.

היום, בהרבה מקומות לא דורשים את חתימתינו על החיוב. זאת עסקה במסמך חסר

סעיף 9הגדרה – עסקה בין לקוח לספק שלא הוצג בה כרטיס אשראי (למשל אם הזמנו בטלפון) או שלא חתמנו על השובר. אם חוייבנו בעסקה כזאת מעבר למה שהסכמנו או שחייבו אותנו על עסקה שבכלל לא ביצענו, המנפיק יחזיר לנו את הסכום (ויגבה בחזרה את הסכום מהספק). ניתן לדרוש זאת עד 30 יום מיום קבלת פירוט האשראי מהמנפיק.

פס"ד ישדר המרהט חיפה – זוג הגיע לחנות והתעניין בספה ויצא. לאחר מכן הזוג התקשר לחנות והזמין את אותה הספה ומסר פרטי אשראי. החברה סיפקה את הספה וחייבה את האשראי בהתאם. הזוג הכחיש את העסקה וחברת האשראי החזירה להם את הכסף לאחר שגבתה אותו בחזרה מהחברה (ישדר). ישדר יכלו למנוע תקרית כזו באמצעות בקשה לחתום על תעודת המשלוח בעת אספקת הספה.

עסקה במסמך חסר ושימוש לרעה בפרטי הכרטיס

דוגמא להמחשה (המקרה עם הרמטכ"ל לשעבר- גבי אשכנזי): חייל ראה את כרטיס האשראי של הרמטכ"ל וצילם תמונה שלו והלך לעשות קניות, גם הקופאית שראתה את הנעשה החליטה גם לקנות כמה דברים על חשבון הכרטיס של הרמטכ"ל.
הרמטכ"ל גילה זאת לאחר יותר מ-30 יום לכן לא יכל לטעון טענה מכח
סעיף 9 על החזר. אך כאן ניתן להחיל את סעיף 5 על שימוש לרעה בפרטי הכרטיס. כלומר, סעיף 5 חל גם על גניבה לא פיזית של הכרטיס.



חמש × = 15

תואר ראשון
תואר שני
מרצים