שם הכותב: תאריך: 15 דצמבר 2013

 

משפט מסחרי א'- שיעור 6

 

לאחר פס"ד אהרונוב קבע השופט ברק הלכה חדשה:

נכון שבישראל אין זכויות שביושר כמו בבריטים, אבל אנו מייצרים לעצמנו זכויות שביושר (זה לא עובר אלינו מהבריטים). זכויות שביושר תוצרת ישראל

איך זה קורה?

בעסקאות נוגדות:

לפי ס' 9 לחוק המקרקעין הראשון הוא הזוכה אלא אם מתקיימים 3 תנאים מצטברים (נלמדו בשיעור 5). בעצם לראשון יש זכות קניינית. השני יכול לתבוע את המוכר לפיצויים, הפעלת הוצאה לפועל וכו' אבל לא ניתן לעקל את הדירה כי הראשון זכה בה.

השופט ברק עושה היקש מעסקאות נוגדות- אם הנושה השני לא יכול לעקל את הדירה, אז גורם חיצוני (בנק וכדומה) לא יכול לעקל את הדירה.

 

השלכה 1 להלכת אהרונוב:

האם משלבים עם ההלכה את פס"ד גנז?

בפס"ד אהרונוב היו סיבות ספציפיות למקרה שהאישה לא רשמה הערת אזהרה. בגנז הקונה הראשון לא רשם הערת אזהרה והוא רשלן ולכן הקונה השני זכה בדירה. השאלה הזו התעוררה בפס"ד בנק מזרחי נ' גדי: הזוג שקנה מהמוכר לא רשם הערת אזהרה, הם התרשלו. ביהמ"ש קבע שאי אפשר לעשות היקש בין המקרה הזה לבין עסקאות נוגדות. לא ניתן להשוות בין קונה לבין מעקל, לכל אחד יש מאפיינים שונים. מה ההבדל בין קונה לבין מעקל? למה לא מתייחסים אליהם באותו אופן?

  • זיקה לנס- למעקל אין זיקה לנכס. לקונה יש זיקה, הוא בוחר את הנכס מכל מיני טעמים.
  • שיעבוד

הלכת גדי קובעת שלא מחילים את גנז על אהרונוב.

 

השלכה 2 לפס"ד אהרונוב- מתנה:

מוכר נותן מתנה את הנכס שלו (לרוב לבני משפחה) ללא הערת אזהרה ואז מגיע מעקל- לא ניתן להחיל את פס"ד אהרונוב מפני שביהמ"ש רצה למנוע הונאות. לכן המעל גובר, מנצח. כל זה נקבע בפס"ד אילנה לניאדו.

 

פשיטת רגל של המוכר (לא רק במקרים של עיקולים) הלכת אהרונוב גם חלה אלא אם כן הקונה היה שותף לקנוניה.

המוכר מכר את הנכס לפני פשיטת הרגל. אם הוא מכר את הנכס בזמן שהוא פשט את הרגל אז מותר לבטל עסקאות אחורה.

 

 

דיני עבודה

דיני עבודה נחקקו בחקיקה מאסיבית שנחקקה בשנים הראשונות של קום המדינה. במקביל, הכירו בזכות של העובדים להתאגד, להתארגן, שוויון בכוחות של העובדים- הארגון שמייצג אותם שווה למעסיק. כמו כן הוקמו בתי דין לעבודה. זוהי מערכת שונה ממערכת בתי המשפט. בית דין אזורי ומעליו בית דין ארצי.

ערעורים לבית הדין הארצי- בנוסף, לבית דין ארצי יש ערכה לדון לראשונה במקרים מסוימים כמו הסכסוך של הרופאים מכיוון שזה סכסוך כללי, לא של איזור אחד. לא ניתן להגיש ערעור לבית הדין הארצי, אלא רק בג"ץ.

לא כולם שופטים מקצועיים, יש גם שופטים מטעם הציבור אשר אין להם בהכרח השכלה משפטית.

 

הגדרת עובד

אין הגדרה אוניברסאלית לעובד. ישנן הגדרות בחוקים אך ההגדרות האלו נכונות לאותם חוקים ספציפית. ככל הנראה אין הגדרה על מנת לשמור על גמישות והיא משתנה עם הזמן. אם יש עובד אז חלים עליו חוקי המגן. כמו כן אם יש עובד אז הערכאה היחידה שיכולה לדון בזה היא בית הדין לעבודה. יש מבחני עזר לבחינה האם מדובר בעובד.

  1. המבחן המעורב- השופט ברק יצר אותו בפס"ד מור. אם מתקיימים כל התנאים האחרים- אז מדובר בעובד. זהו המבחן הכי מרכזי.
  2. מבחן השליטה והכפיפות- עובד הוא מי שכפוף ומחויב לציית לעובד (לפי פקודת הנזיקין) זה מבחן שנכון לפעם כשנתנו הוראות, אך דיני העבודה התקדמו מאז ורוב העובדים לא עובדים במתכונת הזו, אבל כן מודדים תפוקה. מחלקים משימות ולכן ניתן לומר שהמבחן קיים אך אחרת.
  3. מבחן הקשר האישי- המעסיק בוחר את העובדים שלו.
  4. מבחן האדם הסביר- אדם סביר יודע מה זה עובד.
  5. מבחן ההשתלבות- מבחן מאד מרכזי (להחיל את כל המבחנים אך להתחיל את הדיון באם מדובר בעובד עם המבחן הזה). מבחן זה מורכב משני פנים- הפן החיובי והפן השלילי, כל פן מורכב מיסודות.
  6. מבחן התלות הכלכלית
  7. מבחן התכלית
  8. מבחני עזר

 

כדי להחיל את מבחן ההשתלבות צריך להיות מפעל- לאו דווקא מפעל תעשייתי אלא מפעל המעסיק אנשים המייצרים מוצר או מעניקים שירות (כמו מכללה או עירייה).

השתלבות

  • קשר חוזי- חוזה- מסמך שמסכם תנאי ההעסקה. חריג הוא פס"ד סרוסי (לגבי נבחרי ציבור- דואליות נורמטיבית).
  • העמדת כוח עבודה- מטרתו של החוזה היא העמדת כוח עבודה לרשות המפעל. להבדיל מהעמדת כלי עבודה. העובד בעצם בא לעבודה והמעסיק מספק לו כלי עבודה.
  • השתלבות במסגרת הפעילות הרגילה של המפעל- סימני היכר לפעילות רגילה.

 

הפן השלילי בודק האם לעובד יש עסק עצמאי משלו.

פס"ד בירגר- בירגר גובה מס בעיריית נתניה, גובה חוץ- גובה מהאנשים שגרים מחוץ לנתניה. מקבל אחוזים מכל מה שהוא גובה. כשהוא היה גובה הוא נתן חשבוניות של עירית נתניה. ההתחשבנות הייתה בסוף החודש. היה לו שולחן וכסא מהעיריה, היה מקבל רשימת אנשים (לגבות מהם) מהעירייה, החזר הוצאות לא קיבל. אם אחד מגובי הפנים היה יוצא למילואים- הוא היה מחליף אותו. קיבל מתנות לחגים, הנחות במוסדות לימוד עירוניים, עבד רק שם (בעירייה) במשך 7 שנים. עונה על כל התנאים (בחוזה היה כתוב שהוא לא עובד העירייה אבל עדיין יש חוזה), לכן הוא עובד.



שמונה + 1 =

תואר ראשון
תואר שני
מרצים