שם הכותב: תאריך: 06 דצמבר 2014

התערבות ממשלתית בשוק העבודה

ההתערבות יכולה להיות במספר צורותמיסוי, סובסידיות וקביעת שכר מינימום.

למשל: אם יעלו את המס על כל מועסק אז המעסיקים יורידו את הביקוש לעבודה. המעסיק יבין שהוא משלם יותר והעובד יבין שהוא מקבל פחות, והנטל ייקבע לפי מידת הגמישות של כל אחד מהצדדים. מכאן נוצרת תנועה על העקומה, יועסקו פחות עובדים כתוצאה מהמס שהוטל בשוק העבודה.

 

אבטלה בשוק העבודה

אבטלה: מייצג חוסר שיווי משקל בשוק העבודה.

מובטלאדם שרוצה לעבוד ואיננו מוצא זו משום שהמשק לא מסוגל לספק לו משרה.

 

אבטלה קלאסיתמודל קלאסי של שוק העבודה, כל המודלים גמישים ודינמיים, הן מצד הביקוש והן מצד ההיצע.

כשרוצים להציג אבטלה במודל הקלאסית, זה בא לידי ביטוי כעודף היצע של העובדים. שכר המינימום מספיק אטרקטיבי כדי למשוך אליו אנשים שרוצים להכנס לשוק העבודה, אך הוא גבוה מדי למעסיקים והם לא מוכנים להעסיק את כל מבקשי העבודה. כלומר, הכמות המוצעת גבוהה מהכמות המבוקשת ויש עודף היצע. כוחות השוק יודעים להביא כל שוק לשכר האופטימלי אבל זה לא יקרה אם מישהו יתערב בשוק וישמור את השכר ברמה גבוהה יותר, לדוגמה, העלאה נוספת של שכר המינימום.

שוק העבודה בישראל הוא שוק קשיח יחסית והשכר לא נקבע ע״י כוחות השוק אלא ע״י הסכמים, המעסיקים (בעיקר במונופולים הגדולים) מאוד כבולים מבחינת יכולת הניהול שלהם. יש איגודי עובדים חזקים מאוד שלא מאפשרים מבחינת גמישות שינוי של תנאי עבודה. מכאן, שוק העבודה בארץ הוא לא גמיש כמו במודל הקלאסי אלא דווקא קשיח.

כשל שוקלא תמיד מצב של אופטימום במודל הקלאסי הוא אכן אופטימלי, לפעמים יכול להיות שהמצב ה״אופטימלי״ פוגע בסביבה או בעובדים ולכן הוא לא מצב שהוא באמת אידיאלי.

 

שכר המינימום שנקבע בארץ הוא שכר מינימום שנקבע ע״י הסכם (בין המעסיקים להסתדרות העובדים) או חקיקה. משנת 87׳ שכר המינימום נקבע בחקיקה והפעם (03/12/14) זו הפעם הראשונה מאז ששכר המינימום נקבע ע״י הסכם וזאת רק משום שהכנסת מתפזרת לבחירות. מכאן, שכר המינימום יוחל רק על העובדים במשק הפרטי משום שזה אינו דרך חקיקה. אחרי הבחירות, כשתוקם כנסת חדשה, יחוקק חוק שככל הנראה ישווה את שכר המינימום הציבורי לשכר המינימום הפרטילפי תנאי ההסכם. שכר המינימום זוהי התערבות חיצונית בשוק העבודה וכמובן שאם קובעים שכר מינימום יש לשמור עליו.

המודל הקלאסי מתבסס על השוק החופשי ולכן לא ניתן להסתמך רק עליו כאשר מנתחים את תנאי ההעסקה בארץ היות והמגזר הציבורי תופס נתח נרחב בשוק היום. זהו מודל תאורטי שלא בהכרח משקף את המציאות.

המגבלות שנוגעות לשכר מינימום

שכר מינימום זהו סכום שמשקף את הרף המינימלי של משכורת שתוכל לאפשר לאדם לעבוד בקלות. אם לא יהיה שכר מינימום המעסיקים ישלמו שכר נמוך להחריד ויביאו לניצול עובדים. לא הוכח עדיין ששכר מינימום מביא לאבטלה, לפעמים אפילו להפך וככל ששכר המינימום יעלה יותר אנשים יסכימו לעבוד וכך מספר העובדים יגדל ולא יקטן. שכר המינימום מצמצם פערים, אי השיוויון בחלוקת ההכנסות קטן ומגדיל את הצריכה הפרטית. כשמסתכלים על שכר המינימום יש הבדל בין מגזרים חלשים לחזקים, המגזר החלש יתחזק מעט שכן הוא זה שהרוויח את שכר המינימום מלכתחילה, כך שהשכר הריאלי שלו יעלה והוא יוכל לחיות יותר בכבוד. המגזר ה״חזק״ יותר ייחלש שכן לא תמיד המעסיקים מעלים באות הרמה את כל דרגות השכר, ולכן הם כביכול מרוויחים פחות (כי העלו לדרגות הנמוכות יותר שכר ולהם לא).

ישנו צעד משלים לשכר המינימום וזה הנושא של מס הכנסה שלילי, זהו למעשה מענק כספי שמשולם למי שעובד ורמת השכר שלו נמוכה. זה משולם למי שעובד ורמת השכר היא עד כ6,500 ועוד קריטריונים שונים. שני צעדים אלה צריכים להיות משלימים ולא תחליפיים.

 

שתי שיטות לצמצום האבטלה הקלאסית:

  1. שיפור טכנולוגיאחד הדברים שנותן השיפור הטכנולוגי הוא עלייה בביקוש לעבודה, שכן כל עובד יתרום יותר, הביקוש לעבודה יגדל עד לצמצום האבטלה, ההיצע והביקוש יפגשו ונגיע לשיווי משקל. כשהתפוקה השולית לעובד עולה, הביקוש לעבודה והפריון גדלים ונקבל תמורה לעסק. במצב של אבטלה קלאסית, השיפור הטכנולוגי מצמצם את האבטלה ומגדיל את התוצר והתוצר לנפש.
  2. התערבות ממשלתיתהממשלה נותנת סובסידיה לכל עובד מועסק, כך שהמעביד ישלם פחות פר עובד והעובד יקבל את השכר שהוא ראוי לו. בדרך זו עולה ההיצע של העבודה שכן כעת יותר משתלם למעסיקים להעסיק כל עובד. החיסרון הנובע משיטה זו היא שישנו מצב שמעסיקים יעסיקו יותר עובדים בצורה לא יעילה, כי בכל מקרה המעסיק מקבל סובסידיה, וכך יווצר גירעון בתקציב הממשלה. הסובסידיה גורמת לשינוי על העקומה.

 

אבטלה קיינסיאנית

קיינס שולל את המודל הקלאסי היות וכל דבר שנקבע בשוק נקבע ע״י הביקוש המצרפירמת הביקוש המצרפי קובעת את כמות התוצר שהמשק מייצר. כלומר, הביקוש קובע את ההיצע (הפוך מהמודל הקודם).

בדרך כלל יש קשיחות של השכר כלפי מטה ומבנה השוק לא מאפשר לשכר לרדת. המחירים גם הם לא נוטים לרדת אם במשק יש ריכוזיותהרבה מונופולים ומונופסונים, ולכן הגמישות לא קיימת במקרה זה. קיינס טוען שבמקרה זה הביקוש המצרפי נמוך מדי, לכן גם אם שכר העבודה יירד אין טעם להעסיק יותר עובדים שכן אין יותר ביקוש לעבודה. לכן התוצר שנייצר לא צריך את כל כמות העובדים, מספיק להעסיק חלק כי הביקוש נמוך.

החלק הלא מועסק זה האוכלוסייה המובטלת.

כשהביקוש נמוך מYf לא צריך להעסיק את כולם ואז יש אבטלה קיינסיאנית. הביקוש נמוך כילפעמים הציבור מרגיש שהמשק הולך לכיוון רע והמצב לא יהיה טוב מבחינה כלכלית. במקרה זה, המשקיעים הם הראשונים להגיב ומושכים את ההשקעה שלהם מהמשק וכתוצאה מכך הביקוש המצרפי יורד.

קיינס הראה שהמשק יכול להיות בשיווי משקל באבטלה:

הוא טען כי הממשלה חייבת להתערב במשק כי רק באמצעות התקציב שלה ניתן להעלות את הביקוש למצב הרצוי. הממשלה יכולה להקטין את נטל המיסים, להגדיל את השקעותיה ולעודד יצוא דרך הטבות (מדיניות פיסקלית). הבנק המרכזי יכול באמצעות מדיניות מוניטרית מרחיבה לתמוך במדיניות הפיסקלית המרחיבה.

שייך לנושאים: כלכלת ישראל


× 3 = שתיים עשרה

תואר ראשון
תואר שני
מרצים