שם הכותב: תאריך: 19 נובמבר 2013

שיעור 6 – 18/11/13

מבנים ארגוניים

מבנה יזמי

המבנה היזמי מאפיין ארגונים בתחילת דרכם. מה שחשוב לזכור הוא שיש מצבים שהמבנה היזמי נשאר בארגון גם כאשר הארגון הופך לוותיק. מבנה זה מאופיין בחוסר פורמאליות, אין בו חלוקת תפקידים ברורה, אין מנגנוני תיאום / תקשורת פורמאליים. מדובר על ארגון שעובדים מעט מאוד אנשים והתיאום וחלוקת התפקידים נעשים תוך כדי. אם מדובר בארגון משפחתי, נאמר, החלטות רבות יתקבלו למשל סביב השולחן בארוחת הערב. מבנה זה מתאים לארגון קטן, גם מבחינת מספר העובדים וגם מבחינת היקף פעילותו (לאו דווקא בכסף, אלא בכמות מוצרים / לקוחות / סניפים).

דוגמה:

3 חברים טובים משתחררים מהצבא ומחליטים לפתוח מסעדה. במסעדה הם מעסיקים חבר רביעי שבמקצועו הוא טבח, מספר אנשים שיעבדו כמלצרים ופותחים מסעדה עם 5 שולחנות.

במקרה זה לא חייב שתהיה חלוקת תפקידים מוגדרת – אולי כל פעם מישהו עושה משהו אחר ואולי כל אחד עושה מה שהוא אוהב (קניות, בישול, ניקיון, הגשה וכדומה). לאחר הגעת לקוחות נוספים, מוסיפים שולחנות ובהתאם גם עוד מלצרים, עוד שוטף כלים וגם עוזר לטבח. המבנה עדיין לא משתנה (כולם עדיין באותם תפקידים). בשלב מאוחר יותר, יש סיכוי טוב שיתחיל בלגן – איכות המנות ירדו, השירות יהפוך לפחות טוב וכדומה.

לכן, גדילת ארגון מחייבת שינוי כלשהו במבנהו.

מבנה פונקציונאלי

במבנה הפונקציונאלי הפעילות מאורגנת על פי הפעולה, התפקיד. כל האנשים שעוסקים באותה פעילות מאוגדים יחד למחלקה. המחלקות נותנות שירות לרוב למחלקות האחרות, כך למשל מחלקת משאבי האנוש תיתן שירותים לכל המחלקות האחרות.

יתרונות:

  1. מדובר במבנה חסכוני כי הצורך נמוך יותר באנשים מכל מחלקה. למשל העסקת מחלקת שיווק כללית בחברה מפחיתה את הצורך באיש שיווק עבור כל סניף בנפרד. אם יש בעיה שיווקית בסניף מסוים, איש ממחלקת השיווק יישלח אליו ולא יהיה משויך לאותו סניף באופן פרטני.
  2. מבנה כזה מאפשר התמקצעות בכל אחת מהמחלקות בייחוד אם מדובר במחלקות מקצועיות (משאבי אנוש, שיווק, פיתוח). ברגע שיש מחלקה של שיווק, יושבים שם אנשים שמתעסקים באותו תפקיד מקצועי מה שמאפשר להם לקיים דיונים בנוגע להחלטות שונות הנוגעים בתחומם.

מבנה זה מתאים לארגונים שהם ארגונים בינוניים שאין בהם קווי מוצרים רבים. בארגון כזה אין תקשורת ישירה בין המחלקות, התיאום והתקשורת מגיעים מלמעלה – כל הצרכים והרצונות עולים למעלה להנהלה שם נוצר התיאום.

חסרונות:

  1. עיכוב בהחלטה – לוקח זמן עד שהצרכים עולים להנהלה וחוזרים חזרה לאותו גורם.
  2. עומס בהחלטות – בגלל הריכוז שיש אצל ההנהלה לשם קבלת ההחלטות נוצר עומס.
  3. תגובה איטית.

מבנה חטיבתי

במבנה החטיבתי יש קיבוץ של התפקידים / של הפונקציות על פי מוצרים או שירותים. לכל מוצר / שירות יש מחלקות אשר מתעסקות בו.

חסרונות:

  1. אין יכולת התמקצעות של המחלקות כיוון שהם מפוזרים על פי המוצרים, ייתכן ולמוצר מסוים אותה מחלקה אינה מהווה מחלקה ממשית אלא מצומצמת יותר ולכן יכולתם להתמקצע נמוכה יותר.
  2. מדובר במבנה שאינו חסכוני – מחלקות רבות שנוגעות למוצרים ספציפיים.
  3. חוסר תיאום בין קווי המוצרים – אין תקשורת אופקית בין המוצרים השונים מה שיכול להוביל לבזבוז. דוגמה: במוצר א' פיתחו תהליך מסוים שיכול לשמש גם את מוצר ב'. נוצרת עבודה כפולה, אין חיסכון או הפריה הדדית. אם מדובר על ייצור של מוצרים, ייתכן וקווי מוצר אחרים לא ידעו על התהליך שנוצר. ייתכן גם מצב שבו שתי מחלקות פיתוח של שני מוצרים באותה חברה עובדים על פיתוח תהליך דומה במקביל מבלי לדעת זו. לעיתים יש גם בחברה שני מוצרים שהם משלימים, אי תיאום יהווה בעיתיות.

יתרונות:

  1. המבנה החטיבתי מאפשר תגובה מהירה יותר, גם לשינויים בסביבה וגם לדרישות הלקוחות. יכולת תגובה מהירה יכולה להוביל לשביעות רצון גבוהה של הלקוחות. הלקוח יודע מי נותן לו את השירות, למי הוא צריך לפנות ולעיתים קרובות השירות שהוא מקבל הוא יותר מותאם ויותר משביע רצון.

החטיבות במבנה החטיבתי יכולות להיות מסודרות על פי מוצרים או שירותים, על פי לקוחות, לפעמים גם על פי פיזור גיאוגרפי (בתוך הארץ וגם בינלאומי).

מבנה מעורב

מבנה שאינו מהווה מבנה נפרד אך משלב בתוכו גם נאמר מבנה חטיבתי וגם מבנה פונקציונאלי. מבנה שמשלב בין החטיבות לבין הפונקציות המקצועיות נקרא מבנה מעורב. רוב הארגונים הגדולים הם ארגונים מעורבים. ברוב הארגונים בסדר גודל כמו של אוסם, המבנה הוא חטיבתי אך יש מחלקות פונקציונאליות.



שמונה − 1 =

תואר ראשון
תואר שני
מרצים