שם הכותב: תאריך: 24 נובמבר 2014

שיעור 5

 

32(14)- הוצאות לרכישת ביטוח מפני אובדן כושר עבודה

מטרת רכישת הביטוח היא שמירה על הקיים ולכן ההוצאה מותרת לפי ס' 17 רישא. אבל ס' 32(14) קובע:

  1. הוצאה זו לא תותר בניכוי.
  2. ההוצאה תותר אם מתקיימים התנאים הבאים:
    1. ההכנסה שבגינה נרכש הביטוח היא הכנסה לפי ס2(1) או 2(2).
    2. הביטוח הוא ביטוח מועדף כהגדרתו בסעיף.
    3. ההוצאה היא בשיעור מקסימלי של 3.5% מההכנסה שאינה עולה על תקרה.

      הוצאה מקסימלית= 3.5%*ההכנסה\ תקרה כנמוך שביניהם.

      תקרת ההכנסה היא 4 פעמים השכר הממוצע במשק לחודש- לדוגמה:

  • לרו"ח יוסי הכנסה ממשלח יד בסך 100,000 ₪ לחודש, מה סכום ההוצאה המקסימלי שהוא יכול לתבוע בניכוי? (בגין הביטוח).
    • התקרה- 9,600 (שכר ממוצע במשק)* 4= 38,400
    • 38,400<100,000- תקרת ההכנסה נמוכה מהשכר בפועל ולכן ניקח את התקרה.
    • הוצאה מקסימלית לחודש: 38,400*3.5%= 1,344
  1. אם שילם המעביד בעבור עובדו לקופת גמל על חשבון מרכיב תגמולי המעביד, סכום בשיעור העולה על 4% ממשכורתו של העובד, יופחת מהשיעור הנקוב ברישא לגבי הכנסה לפי ס' 2(2), ההפרש שבין השיעור ששילם המעביד לבין 4%.

    המטרה של המחוקק היא שההפקדות לקופה על חשבון התגמולים פלוס רכישת הביטוח, לא יעלו על 7.5% משכרו של העובד. ולכן אם המעביד הפקיד עבור העובד 7.5% מרכיב תגמולים, לא יותרו הוצאות בגין רכישת הביטוח. אם הוא הפקיד פחות- לדוגמה 6%, יותרו הוצאות לרכישות ביטוח בסכום השווה ל1.5% משכר העובד.

    נוסחה עפ"י הפקודה: 3.5%-(6%-4%)=1.5%

    3.5%- תקרה לפי ס' 32(14)

    6%- הפקדה לתגמולים בפועל

    4%- עפ"י תנאי 4- ההפרש בין שיעור התשלום לבין 4%.

     

32(15)-
לא מתיר בניכוי הוצאות לימודים לרבות הוצאות לרכישת השכלה אקדמית או מקצוע למעט הוצאות השתלמות לשמירה על הקיים.

 

32(16)-לא מתיר בניכוי תשלומים בכסף\בשווה כסף שיש יסוד סביר להניח שנתינתם מהווה עבירה לפי כל דין. הכוונה בס' הנ"ל הוא לשוחד. הס' מדבר על עבירה לפי כל דין, בעצם כל הוצאה צריכה להיות חוקית.

 

פס"ד הידרולה

החברה פעלה ברוסיה ושילמה לסוכנים
סכומים לקידום העסקאות באמצעות שוחד. לטענתה, בכדי שתוכל להצליח שם, נגזר עליה לשלם סכומים נכבדים למספר גורמים. בית המשפט קבע שאין להתיר את סכומי השוחד מחמת אי חוקיות ההוצאה, העובדה כי פעולה בלתי חוקית נעשתה בחו"ל, אינה מחלישה עובדה זו. (גם ממניע של לא לפגוע ביחסי חוץ עם מדינות בעולם).

 

 

 

 

 

17(8)-הוצאות פחת

ס' 17(8) מפנה אותנו לס' 21, אך הוצאות הפחת מותרות עפ"י ס' 17(8), כאשר פרטים על אופן התרת ההוצאה יימצאו בס' 21.

ס' 21

ס' 21(א)המחוקק קבע בתקנות הפחת מה שיעור הפחת השנתי לצורכי מס לפי קבוצות של רכוש- לדוגמה עבור בניינים בין 2%-4% תלוי בחומרי הבניין, ריהוט 6% וכד'. התקנות נכתבו ב1941 ולא עודכנו מאז, ובית המשפט מתח ביקורת על תקנות אלו כיוון שיש לעדכנן.

סעיף 21(א) מתיר בניכוי פחת בגין נכסים כמו בניין, מכונות, רהיטים ונכסים אחרים שבבעלותו של הנישום והמשמשים לצורך יצור הכנסתו. הנכסים שבגינם נתבע פחת כוללים גם בעלי חיים ודוממים בחקלאות (חמור 10% לדוג'), נטיעות וכו'.

הערה– על מנת שנכס יהיה זכאי לפחת, הוא צריך להופיע ברשימת הנכסים שבתקנות.

 

פס"ד נצבא

נשאלה השאלה האם ניתן לתבוע פחת בגין ריצוף מגרש המשמש בתחנת האוטובוסים של אגב (על קרקע אין פחת, אך יש השקעה כספית על הכנת הקרקע לחניון). בית המשפט קבע כי נכס זה לא מופיע ברשימת הנכסים שבתקנות ולכן אינו זכאי לפחת.

 

הערות נוספות:

  • על מנת שנוכל לתבוע פחת הנכס צריך להיות בבעלותו של הנישום.
  • בנוגע לשכירות:

    בעל נכס (משכיר)- הכנסות מהשכרה כנגד הוצאות פחת ותיקונים

    המשתמש בפועל (השוכר)- הוצאות דמי שכירות ותיקונים

  • על מנת לתבוע פחת הנכס צריך לשמש בייצור הכנסה, כלומר לצורכי מס אם הפסקנו להשתמש בנכס לתקופה משמעותית- לא ניתן לתבוע פחת בגינו. תקופה משמעותית משמעותה היא הנכס הוא כבר לא חלק ממנגנון ייצור ההכנסה שלנו. אם ההפסקה מהשימוש בנכס היא חלק ממהלך העסקים השוטף, אז נמשיך לתבוע פחת.

 

פס"ד צמר פלדה

החברה הקימה מפעל ליצור צמר פלדה. לפני שהיא התחילה לפעול נחתם הסכם שיתוף פעולה עם חברה מתחרה. עפ"י ההסכם היצור יעשה במפעל של החברה האחרת, כאשר חברת צמר פלדה תשתף בעלויות ותזכה לחלק מהרווחים. ומידה ותהייה דרישה גדולה למוצרים, ייצרו גם במפעל החדש. בפועל לא הייתה דרישה כזו. החברה טענה כי היא זכאית לפחת בגין נכסיה שכן עצם קיומם הביא להכנסות (ללא המפעל לא היה נקשר הסכם שיתוף פעולה עם החברה האחרת), כלומר הנכס מיצר הכנסה. בית המשפט קבע כי ס' 21 דורש שהנכסים ישמשו לצרכי יצור ההכנסה. המילה שימוש משמעותה- שימוש בפועל אשר גורם לנכס להתבלות. נכס שמתבלה רק בגלל חלוף הזמן אינו זכאי לפחת.

 

סכום הפחת יחושב לפי אחוזים שנקבעו בתקנות הפחת משנת 1941. בתקנות רשימה ארוכה של כל הנכסים כמעט ושיעור פחת לכל נכס. בעצם אין ויכוח על אחוזי הפחת, יש ללכת עפ"י התקנות בלבד. כלומר, כל חברה תחשב פחת בספריה לפי הכללים החשבונאיים- IAS 16, אך לצורכי מס תחשב פחת בהתאם לתקנות הפחת.

בעצם על מנת להתאים את הוצאות הפחת למס-

תחילה יש לנו את הרווח החשבונאי לפני מס, לאחר מכן יש לבצע התאמות. אם הפחת החשבונאי הוא 100,000 והפחת למס הוא 80,000 יש להוסיף 20,000 הפרשי פחת לרווח, כלומר חייבים במס על עוד 20,000 ₪. בעצם המטרה היא להגיע להכנסה החייבת.

הוצאה למס: 80,000

הוצאה בספרים: 100,000

(80,000)-(100,000)=20,000 הכנסה חייבת
נוספת.

 

דוגמה:

רווח חשבונאי: 500,000

התאמות

ביטול פחת חשבונאי: 100,000

רישום פחת למס: (80,000)

 

הכנסה חייבת: 520,000

 

  • הכנסה חייבת משמשת לצורך תשלום המס. הרווח בדו"חות הכספיים הוא האמיתי והנכון, הרווח החשבונאי קובע. הכנסה חייבת משמשת רק לתשלום המס.

 

בתקנות הפחת נקבע כי אם הנכס מתבלה באופן חריג מכיוון שעובדים או משתמשים בו במשמרות נוספות, ניתן להגדיל את שיעור הפחת עד כפל האחוזים שנקבעו. לדוגמה אם במפעלים דומים עובדים 8 שעות משמרת, ומפעל אחר יש גם משמרת לילה, יש להוכיח לפקיד השומה זאת והנישום רשאי לתבוע פחת מואץ כפול. אם זה נכס שמראש עובדים בו הרבה שעות, הפחת מחושב כך מראש. מדובר על נכסים שבדרך כלל משתמשים בהם משמרת אחת ובאופן חריג יש שימוש בהם ב-2 משמרות.

 

פס"ד קליאוט

לנישום מנופים שהורכבו על משאיות. לצורך דיני התעבורה נרשמו הכנסים כמשאיות. שיעור הפחת הניתן למשאיות הוא 20%. הנישום השכיר את נכסיו לקבלן בניין שהשתמש בנכסים לצורך עבודות הקבלנות. בהתאם לתקנות ציוד של קבלן בניין זכאי לפחת בשיעור של 15%. הנישום- בעל הנכס- ביקש לתבוע פחת בשיעור של 20% (משאיות). בית המשפט קבע שהנכסים משמשים בפועל קבלן בניין ולכן זכאים לפחת בשיעור של 15%. למעשה המשכיר זוכה לפרט על נכסיו בהתאם לשימוש שעושה השוכר בנכסים
עצמם.

 

 

פס"ד קולנוע רינה (נלמד בנוגע למקלט)

נשאלה השאלה האם הבמה וציפוי הקירות הם חלק מהבניין וזכאים לפחת הניתן לבניין, או שהם מהווים ציוד? בית המשפט קבע לגבי הנכסים אשר מחוברים לבניין- יש לבדוק האם הם ניתנים להפרדה מבלי לאבד את זהותם? במידה והם ניתנים להפרדה, הם לא מהווים חלק מהבניין וניתן לדרוש בגינם פחת בנפרד. באותו מקרה קבע בית המשפט שאם ינסו להפריד\לפרק את הבמה וציפוי הקירות הם יהפכו לחומרי בנין משומשים, יאבדו מזהותם ולכן הם מהווים חלק מהבניין.

 

סכום הפחת= אחוזים שנבקעו בתקנות * "המחיר המקורי" של הנכס.

המחיר המקורי- כהגדרתו בס' 88 לפקודה. עלות בתוספת להיוון עלויות בדומה לחשבונאות, למעט מחיר הקרקע. בהמשך נרחיב על מחיר מקורי.

  • מס הכנסה לא מכיר במושג גרט, לצרכי מס אין גרט.

 

דוגמה: אורך חייו השימושיים של הנכס- 5 שנים (חשבונאי) כאשר שיעור הפחת בתקנות 20% (צרכי מס).

עלות הנכס 100,000 ₪. פחת שנה 1- 20,000. פחת שנה 2- 20,000.

בתחילת שנה שלישית בוצע השבחה לנכס שעלותה 30,000 ₪. מה הפחת בשנה השלישית?

בחשבונאות: עלות מופחתת תחילת שנה 3- 60,000.

השבחה- 30,000. לכן סה"כ 90,000. יתרת אורך חיים 3 שנים- כלומר 30,000 פחת חשבונאי.

במיסים: 100,000*20%= 20,000

30,000*20%= 6,000

כלומר סה"כ 26,000 פחת.

 

חכירת מקרקעין:

החוכר הוא לא בעלים של הנכס ולכן לכאורה לא זכאי לפחת בגין הנכס. מכיוון שבמדינת ישראל ישנם הרבה נכסי מקרקעין חכורים לתקופות מאד ארוכות, נקבע בסעיף לעניין ס' 21 דין חכירת מקרקעין לתקופה של 49 שנים או יותר כדין בעלות בהן. כלומר החוכר זכאי לפחת בגין הנכס החכור בנטרול מרכיב הקרקע.

 

ס' 21(ב) מתייחס ל3 מקרים:

  1. מתקבל מענק בשל רכישת הנכס
  2. נמחלה הלוואה (מחילת חובות) שמקורה ברכישת הנכס תוך 5 שנים מיום קבלתה.
  3. שולם מס תשומות בגין הנכס והוא נוכה עפ"י חוק מע"מ.
  • מע"מ עסקאות- על הכנסות- גובים מהלקוחות.
  • מע"מ תשומות- על הוצאות, עלויות- משלמים.

 

העלות של הנכס בכל המקרים הללו- העלות של הנכס לצורך הפחת תהייה בניכוי המענק, ההלוואה או מס התשומות.

 

המענק שקיבלתי לא ייחשב כהכנסה אלא הוא יקטין את המחיר המקורי של הנכס. הלוואה שנמחלה, דינה כמענק שהתקבל. אם עלות הנכס הוא 100,000 ₪, ונתקבל מענק של 20,000 ₪, כעת "המחיר המקורי" של הנכס יהיה 80,000 ₪.

 

לגבי מס תשומות:

עלות נכס: 100,000

מע"מ: 18,000

סה"כ: 118,000

 

לסיכום, המחיר המקורי של הנכס לצורך פחת יהיה 118,000-18,000=100,000

 

שאלה מס' 1- 25%- מענה על שאלות

חברת אור-זיו בע"מ הוקמה ביום 1.1.2007 על ידי מר וגברת ברגר ( כל אחד מהם מחזיק ב- 50% מהון מניות החברה) . החברה עוסקת בפיתוח וייצור מוצרי מתכת ומפעלה נמצא בדרום הארץ. לחברה 30 עובדים וביניהם מייסדי החברה.

להלן נתונים לגבי הוצאותיה של החברה בשנת המס 2012 :

  1. ביום 1.7.2012 הנפיקה החברה 25% לקבוצת משקיעים אמריקאית בנוסף הנפיקה החברה לקבוצת המשקיעים אגרות חוב לפירעון ביום 30.6.16 . החברה גייסה בהנפקה זו 40 מיליון דולר אשר התפצלו כאמור להלן:
    1. 20 מיליון דולר תמורת הנפקת המניות.
    2. 20 מיליון דולר תמורת הנפקת אגרות חוב הנושאות ריבית של 5% לשנה. הריבית תשולם ב-30.6 מידי שנה החל מ- 30.6.13 .

    סכום הוצאות ההנפקה ליום ההנפקה עמד על 1,000,000 $. הוצאות ההנפקה כאמור שולמו לחתמים, לרואי החשבון ולעורכי הדין שאינם תושבי ישראל . כספי ההנפקה שימשו את החברה לרכישת קו ייצור נוסף וכן לפעילותה השוטפת בשנת 2012 .

    בשנת המס 2012 דרשה החברה בניכוי את הוצאות הריבית שנצברו בגין האג"ח וכן את הוצאות ההנפקה כאמור. יש להניח כי שע"ח של הדולר בכל שנת 2012 היה 4 ₪ .

החברה היא בשליטתם של לא יותר מ5 בני אדם. מר וגברת ברגר עם בעלי שליטה, מחזיקים מעל 10% מהמניות. יש לשים לב שאג"ח זו הלוואה- הוצאות מימון. הוצאות הנפקת המניות הן הוצאות הוניות שאינן מותרות בניכוי. הנפקת מניות זה אירוע במישור ההוני. לגבי הנפקת האג"ח- מדובר בהלוואה, נאמר שכספי האג"ח שימשו את החברה לרכישת נכסים (נניח שהנכס משמש ביצור הכנסה) ולפעילות השוטפת. לפי ס' 17(1) הוצאות המימון בגין האג"ח יותרו בניכוי. לגבי הריבית- המשלמת היא חברה ישראלית, לפי ס' 4(א) ההכנסה של תושב החוץ נצמחה בישראל ולכן ההוצאה תותר בכפוף להוראות ס' 18(ה). לפי נתוני השאלה הריבית משולמת בשנה הבאה ולכן (ובהנחה שהמס ינוכה במועד התשלום) ההוצאה לא תותר ב2012. לגבי הוצאות הנפקת האג"ח הם חלק מהוצאות המימון אשר יותרו על פני תקופת האג"ח בדומה לחשבונאות. רק הוצאות ההנפקה בגין האג"ח יותרו בניכוי.

  • 17(1) מכיר בהוצאות מימון על הון (נכס הוני) שמשמש ביצור הכנסה.

  1. החברה רכשה בשנת המס 2010 מבנה בן שתי קומות בהרצליה , במטרה לשכן בו את משרדי הנהלת החברה . הנהלת החברה עברה למבנה ביום 1.1.2011 . במהלך שנת 2012 , נאלצה החברה לתקן את מערכת האינסטלציה . הואיל ותיקון האינסטלציה דרש הסרת הריצוף הקיים , החליטה החברה לרצף את הרצפה ברצפת פרקט . עלות התיקון : אינסטלציה – 90,000 ש"ח , ריצוף – 200,000 ₪ ( עלות השבת המרצפות הקיימות – 70,000 ש"ח ) . בשל חששות העובדים לשהות במבנה בו אין מקלט , החליטה החברה לבנות מקלט בחצר המבנה . עלות בניית המקלט 400,000 ש"ח .

תיקון למערכת האינסטלציה מהווה תיקן לשמירה על הקיים ולפיכך מותרת בניכוי לפי ס' 17(3). לגבי הריצוף מדובר בהוצאה מעורבת 70,000 ₪ עלות השבת מרצפות קיימות- הוצאה פירותית שמותרת בניכוי, למעשה זה חלק מעלות תיקון האינסטלציה. לגבי ה130,000 ₪ נוספים של עלות הריצוף, מדובר בהוצאה הונית, השבחה, יצירת יתרון מתמיד ולכן לא תותר בניכוי. בית המשפט התייחס לסוגיה בפס"ד ארטן עוזיהו לעניין החלפת המדרכה. עלות בניית המקלט היא הוצאה מותרת עפ"י ס' 17(7), החברה נקטה בעצמה באמצעי זהירות מפני התקפות מן האוויר.

  1. הוצאות הנהלה וכלליות של החברה בשנת המס 2012 כללו: פרמיות לביטוח חייו של מר מושונוב, אחד מארבעת מנהלי מחלקת המכירות של החברה – בסך 70,000 ₪ ( המוטב הינו מר מושונוב ) , הפרשה למענק "זהב" לכל עובד שעובד בחברה 30 שנים – בסך כולל של 425,000 ₪ וכן דמי ניהול בסך 500,000 ₪ אשר ישולמו לגב' ברגר במחצית השניה של שנת 2013 .
    1. פרמיות לביטוח חיים- במקרה הנ"ל- המוטב הוא העובד ולכן לעובד טובת הנאה שחייבת במס לפי ס' 2(2). לחברה זו הוצאת שכר. מכיוון שהעובד עוסק ביצור הכנסה לחברה, והוא חלק ממנגנון יצור ההכנסה של החברה במהלך העסקים השוטף, הוצאות השכר יותרו בניכוי לפי 17 רישא.
    2. הפרשה למענק זהב- המענק משולם לעובדים עבור עבודתם כחלק מתנאי עבודתם ולכן המענק הוא הוצאת שכר המותרת בניכוי לפי ס' 17 רישא. לפי ס' 18(א) בפס"ד דקלה הוצאה מסוג זה מותרת בניכוי רק במועד תשלומה ולכן בשנת 2012 לא תותר ההוצאה.
  • יש תמיד לציין את ס' 17 לפני שמזכירים את ס' 18.
  1. דמי ניהול- מהווים הוצאה מותרת לפי ס' 17 רישא. הניהול הוא חלק מהפעילות השוטפת ומיצור ההכנסה. מכיוון שגברת ברגר היא בעלת שליטה (הוכח קודם), וכן החברה היא בשליטתם, חל סעיף 18(ב). מכיוון שנתון שהסכום ישולם לה במחצית השנייה של השנה הבאה (ונניח שהמס לא נוכה עדיין), הרי שלא מתקיימים התנאים שבס' 18(ב) וההוצאה לא תותר ב2012.

  1. במהלך שנת 2012 הוצאה לחברה שומת ניכויים בהסכם לשנת המס 2009 , לפיה נדרשה החברה לשלם 200,000 ש"ח : 140,000 ש"ח מס שנוכה ממשכורת העובדים בחודש אפריל 2009 אך לא הועבר לפקיד השומה , 25,000 ש"ח ריבית והפרשי הצמדה ו-35,000 ש"ח קנסות. הסכום שולם ע"י החברה בנובמבר 2012 .

חובה: הוצ' שכר 340,000

זכות: עובד 200,000

פ.ש 140,000 (מס הכנסה- לא הועבר)

לגבי ה140,000 ₪- מדובר בהוצאות שכר בגין שנת המס 2009. ההוצאות הותרו בניכוי בשנה זו לפי ס' 17 רישא כיוון שמדובר בשכר ולכן אין להתיר שוב את ההוצאה ב2012.

לגבי הריבית– לפי פס"ד הד הקריות- הוצאות הריבית לא יותרו בניכוי.

לגבי הקנסות– ההוצאה לא מותרת בניכוי פס"ד שוילי.

  1. במהלך שנת 2010 רכשה החברה 60% ממניותיה של חברה גל-קור , שהינה ספקית חומרי הגלם העיקרית של חברת אור-זיו. עלות ההשקעה 1,200,000 ש"ח . בשנת 2012 נקלעה חברה גל-קור לקשיים כספיים . חברת אור-זיו הלוותה לה סך של 500,000 ש"ח . במהלך החודשים נובמבר ודצמבר 2012 פורקה חברת גל-קור . חברת אור-זיו קיבלה מהמפרק סך של 200,000 בלבד בגין קרן ההלוואה . החברה זקפה לחשבון חובות אבודים סך של 1,500,000 ש"ח בגין הסכומים שהשקיעה בחברת גל-קור : 1,200,000 ש"ח – עלות ההשקעה , 500,000 ש"ח – הלוואה , בניכוי 200,000 ש"ח שנתקבלו מהמפרק .

לגבי ההשקעה במניות- השקעה הונית שלא במהלך העסקים השוטף. לחברה הפסד הון כתוצאה מ"מכירת ההשקעה", וזאת לפי ס' 92. לגבי ההלוואה- החברה לא עוסקת במתן הלוואות ולכן ה300 אלף לא מהווים חוב אבוד לפי ס' 17(4). החוב לא נוצר במהלך העסקים השוטף (פס"ד שריון, אוגדה השקעות). גם ה300,000 מהווים הפסד הון לפי ס' 92.

בנוגע לס' 1 ו6 יחד: נשאלת השאלה האם במועד ההשקעה במניות החברה, הצורך בהלוואה באג"ח היה צפוי וידוע?

במידה וכן, הרי שקיים קשר בין ההלוואה (האג"ח) לבין ההשקעה במניות שלא מניבות הכנסה ולכן אין להתיר חלק מהוצאות המימון. פס"ד אנג'ל ומורן הנדסה.

  • אם יש נכס שאינו מניב וכן הלוואה, יש להתייחס לפס"דים הרלוונטיים ולבחון את הקשר בין הנכס שאינו מניב להלוואה.

 

  1. משרדי החברה נמצאים בשכנות לבית הקפה "לאטה מקיאטו" . על פי הסכם בין החברה לבית הקפה משלמת החברה מידי חודש 10,000 ₪ ובתמורה רשאים עובדי החברה בכל יום חמישי לאחר שעות העבודה , בין השעות 20:00 ל- 23:00 , לשתות קפה ולאכול ארוחת ערב ללא תשלום נוסף .

 

הנהנה העיקרי הוא העובד ולכן לעובד טובת הנאה חייבת במס לפי ס' 2(2). אם נערך רישום לגבי העובדים המבקרים בבית הקפה והעובדים מחויבים במס, ההוצאה תותר למעביד. ואולם, במידה ולא נערך רישום (סביר שכך), הרי שלא ניתן לזהות את העובדים הנהנים מטובת ההנאה, העובדים לא חויבו במס וההוצאה לא תותר בניכוי למעביד כאמור בס' 32(11).

 

נדרש:

האם ההוצאות מותרות בניכוי בשנת המס 2012 , במידה ולא מהו מועד התרתן ? הסתמך בתשובתך על סעיפי הפקודה ופסיקה רלוונטית – תשובה שאינה מנומקת לא תזכה בניקוד.

בסעיף 5 יש לחשב את הוצאות הפחת ואת ההכנסה החייבת / הפסד מהשכרה .

 


שייך לנושאים: מיסים א'


שש + 3 =

תואר ראשון
תואר שני
מרצים