שם הכותב: תאריך: 22 מרץ 2014

שיעור 5 – 17/3/14

עסקאות בין חברתיות הכוללות יתרות הדדיות

זהו מצב שאצל אחת מהחברות רשום נכס ואצל השנייה רשומה התחייבות באותו סכום. דוגמאות:

  • דמי שכירות – אצל אחת רשום הכנסות משכירות ואצל השנייה הוצאות דמי שכירות.
  • דמי ניהול.
  • הוצאות והכנסות מימון.
  • ספקים ולקוחות.

יש לשים לב שיתרה הדדית לא עונה על הגדרה של עסקה בין חברתית כי בעסקה בין חברתית אחת מהחברות רושמת הכנסה ואילו השנייה רושמת נכס מנופח ואילו ביתרה הדדית אחת רשמה הכנסה והשנייה רשמה הוצאה. לכן, ביתרות הדדיות לא נצטרך לעשות שום פעולה. אוטומטית תתקבל התוצאה הרצויה.

דוגמה:

חברה א' השכירה לחברה ב' ציוד תמורת 10,000 ₪ וחברה א' מחזיקה ב-40% מחברה ב'. למעשה, 40% היא השכירה לעצמה ו-60% היא השכירה לחיצוניים, ולכן התוצאה הרצויה היא הכנסה בגובה של 6,000 ₪ (הכנסות מחיצוניים). השאלה כיצד זה מתקבל ?

חברה א' מכירה בהכנסה של 10,000 ₪, אך מכיוון שחברה ב' רשמה הוצאה של 10,000 ₪, חברה א' משכה אוטומטית הפסדי אקוויטי בסך 4,000 ₪, ואז התוצאה הסופית של א' בנטו הכנסה בסך 6,000 ₪, בדיוק כפי שצריך להיות, לכן אין צורך לעשות דבר.

עסקה בין חברתית בגין נכס שיוחס לו הפרש מקורי

נניח שחברה א' רוכשת את ב' ומייחסת הפרש מקורי למכונה אצל ב'. כמובן שאת ההפרש המקורי הזה אנו נפחית כרגיל – בקצב הפחת. אם בשלב מסוים חברה ב' מוכרת את הנכס הזה לחיצוניים, אזי אנו מפחיתים את מלוא ההפרש המקורי. הסוגיה שעולה היא – מה קורה אם חברה ב' מוכרת את הנכס לחברה א'? האם גם אז יש להפחית את ההפרש המקורי / לממש אותו? – לא, כי מנקודת מבטה של א' הנכס הזה לא נמכר, ואם הוא לא נמכר לא נוכל להכיר ברווחים או הפסדים, ולכן אנו משאירים את ההפרש המקורי כרגיל וממשיכים להפחית אותו בקצב הפחת, תוך תשומת לב ל-2 דגשים:

  1. לגבי קצב הפחת – ייתכן שחברה א' מפחיתה את הנכס לאורך חיים שימושי אחר. כלומר, את ההפרש המקורי בגין הנכס צריך להפחית לפי אורך החיים החדש, כמו שינוי אומדן.
  2. זהו הפרש מקורי מיוחד, כי ההפרש המקורי הזה הוא בגין נכס בנמצא אצל חברה א'. בדרך כלל ההפרש המקורי הוא בגין נכסים הנמצאים אצל ב'. אם כך, מדוע הנקודה הזאת חשובה? כי אם מאוחר יותר חברה א' תמכור חלק מ-ב' בדרך כלל אנו גורעים חלק מההפרש המקורי. במקרה זה לא נגרע חלק מההפרש המקורי שמיוחס למכונה, מכיוון שהמכונה נמצאת אצל חברה א'.

ירידת ערך של ההשקעה בכללותה

אם יש סימנים לירידת ערך של ההשקעה בכללותה, עלינו לחשב את סכום בר ההשבה של ההשקעה במניות חברה ב' ובמידת הצורך להכיר בהפסד. פ. יומן:

את ההפרשה להפסד אנו נקזז / ננכה מההשקעה עצמה. אם בתקופות עוקבות ישנם סימנים חיוביים, מקסימום הרווח בו ניתן יהיה להכיר הינו בגובה ביטול ההפרשה להפסד שנרשמה בעבר.

דגשים:

  • מדוע יש לבדוק ירידת ערך על ההשקעה בכללותה? – קבלת ההחלטות על ידי החברה המחזיקה היא ברמת ההשקעה ולא ברמת הנכסים של הכלולה. החברה המחזיקה מקבלת החלטות על ההשקעה בכללותה ולא על נכסיה הספציפיים של הכלולה ולכן ישנה חובה לבדוק את ההשקעה בכלולה.
  • כיצד יכולה להיות ירידת ערך להשקעה אם קודם לכן נתנו ביטוי לירידת הערך של הנכסים הספציפיים? – ירידת ערך של נכס ספציפיים כמו IAS-36 לא חלות על כל הנכסים וכל ההתחייבויות. ייתכן שיש ירידת ערך לנכסים או להתחייבויות, לדוגמה: ייתכן שהשווי ההוגן של התחייבות עלה כתוצאה משינויים בשיעור הריבית ולכן ערך ההשקעה עשוי לרדת.
  • חישוב ירידת הערך של ההשקעה בכללותה, תיעשה על פי סכום בר ההשבה של ההשקעה כשהוא הגבוה מבין :
    • שווי הוגן בניכוי עלויות מכירה – הערך הנוכחי של הדיבידנדים הצפויים להתקבל + הערך הנוכחי של התמורה הצפויה מהמכירה לאחר קבלת הדיבידנדים, בניכוי עלויות מכירה. אפשרות זו איננה ישימה בפרקטיקה מכיוון שקודם כל אין הרבה חברות שמחלקות דיבידנדים באופן סדיר.
    • שווי שימוש – לבצע הערכת שווי לכלולה ואז חלק המחזיקה בהערכת השווי מהווה את שווי השימוש. אם ערכן של שווי המניות בבורסה יורדות משמעותית (פחות מההון העצמי של החברה הכלולה), במקרה כזה, הטיפול היום ב-IFRS הוא שלא מבצעים ירידת ערך לכלולה אוטומטית.

 

מאזנים מאוחדים

צירוף עסקים מהווה חיבור של ישויות נפרדות / עסקים נפרדים לישות מדווחת אחת. אם למשל, חברה א' מחזיקה 100% ב-ב' היא תדווח בדוח מאוחד על כל נכסיה והתחייבויותיה של ב'. סיבות נפוצות לרכישות ולצירופי עסקים:

  1. כניסה לתחומי פעילות חדשים.
  2. הקניית יתרון עסקי – יתרונות לגודל בייצור, צמצום כפילויות לאחר מיזוג.
  3. ייעול פעילות החברה הנרכשת על ידי החלפת הנהלה כושלת.
  4. מגלומניה, שיגעונות גדלות של משקיעים.

התקנים הרלוונטיים לנושא הם IFRS-3 (צירופי עסקים), IFRS-10 (דוחות כספיים מאוחדים) ו-IAS-27 (דוחות כספיים מאוחדים ונפרדים). לצורך הקורס נדע שאם חברה א' מחזיקה במעל 50% בחברה ב' מתקיימת שליטה ו-א' מוגדרת כחברת אם.

חברה אם זו ישות ששולטת בישות / ישויות אחרות.

חברה בת זו ישות שנשלטת על ידי חברת אם.

לצורך הקורס, שליטה הינה היכולת לקבוע ולהתוות את המדיניות הפיננסית והתפעולית של החברה הנרכשת על מנת להפיק ממנה תשואות משתנות. כאשר למשקיעה מעל 50% מהזכויות במושקעת, ההנחה היא כי המשקיעה שולטת במושקעת.

דוחות כספיים מאוחדים

אלו הם דוחות כספיים של קבוצה המוצגים כדוחות כספיים של ישות כלכלית אחת. הדוחות הכספיים המאוחדים מציגים מידע על קבוצות חברות כיחידה כלכלית אחת. עריכת דוחות כספיים מאוחדים, היא ביטוי להעדפת המהות הכלכלית על פני הצורה המשפטית. אם חברה מחזיקה ברוב המניות של חברה אחרת, אשר מקנות לה שליטה (יחסי אם-בת) הרי שאף על פי שמדובר מבחינה משפטית ב-2 ישויות נפרדות, מבחינה כלכלית מדובר בקבוצה עסקית כלכלית אחת. בהתאם לתפיסה כלכלית זו – הנכסים, ההתחייבויות, ההכנסות, ההוצאות ותזרימי המזומנים של חברות הבנות הן בשליטתה של החברה האם בדיוק כמו נכסיה, התחייבויותיה, הכנסותיה, הוצאותיה ותזרימי המזומנים של חברת האם עצמה ולפיכך הם מוצגים יחדיו במסגרת שמכונה דוחות כספיים מאוחדים.

חישוב מוניטין:

פתרון דוגמה בסיסית לאיחוד דוחות כספיים (נספח דוחות מאוחדים)

מאזן מאוחד 31.12.08

חברות א' ו-ב' מהוות ישות כלכלית אחת. לקחנו את מאזן חברה א' ובמקום השקעה של 15,000 ₪, הכנסנו את הנכסים וההתחייבויות של ב' בשוויין ההוגן בתוספת המוניטין ששולם בעדו.

בדרך כלל, בפרקטיקה משרדי רואי החשבון יוצרים גיליון אקסל לאיחוד. מכניסים את הנתונים של חברות א' ו-ב' כמו שהם:


למועד הרכישה

פקודת יומן לאיחוד כיציאה ממאזן מצרפי:

במאזן המאוחד, ההשקעה מתאפסת. ההון העצמי של חברה ב' ליום הרכישה בלבד מתאפס. לצורך המאזן המאוחד יש להוסיף על המאזן המצרפי את עודפי העלות.

שלבים:

  1. העתקת הנתונים ממאזן א' ומאזן ב'.
  2. סיכום מאזן א' ומאזן ב' ב"מאזן מצרפי".
  3. ביצוע פקודת יומן לאיחוד כיציאה ממאזן מצרפי.
  4. מחשבים עמודה מתוקנת כפי שיוצג בדוח מאוחד.

שנת 2009

דוח רווח/ הפסד מאוחד 2009

פ. יומן לאיחוד רווח / הפסד כיציאה מרווח / הפסד מצרפי

רווח / הפסד מאוחד

מאזן 31.12.2009

פקודת יומן לאיחוד מאזן יציאה ממאזן מצרפי

עודפים מאוחד 12/09

יש לשים לב שכל שנה האיחוד התבצע ממאזנים נפרדים של החברה האם והחברה הבת. כלומר, אין דוחות מאוחדים משנה קודמת שעליהם מבצעים פקודת איחוד. כל שנה האיחוד הינו כביכול לראשונה.



× 1 = שמונה

תואר ראשון
תואר שני
מרצים