שם הכותב: תאריך: 02 דצמבר 2014

שיעור 5

סיכום מה למדנו עד כה?

כאשר אנו מדברים על הכנסה נשאל 4 שאלות:

  1. מהו שיעור המס:
  • חברות- מס לפי ס' 126
  • יחידים-מס לפי ס' 121
  1. מהו סוג ההכנסה? מקור ההכנסה:
  • עסק- ס' 2(1)
  • משלח יד- ס' 2(1)
  • עסקת אקראי- ס' 2(1)
  1. בסיס הדיווח: מזומן או מצטבר- נבחן זאת לפי מבחן המלאי (פס"ד קבוצת השומרים)
  2. מהו מקום הפקת ההכנסה- (ילמד בהמשך)

בנוסף למדנו על ההבחנה בין מיסים ישירים לעקיפים.

וכמו גם על הטלת מיסים בישראל- לפי הגדרת תושב ישראל(יחיד/חברה) ועל הטלת מיסים בעולם-לפי 3 השיטות (טריטוריאלית,פרסונאלית,מעורבת)

 

משלח יד –ס' 2(1)

משלח יד הכוונה לכל בעלי המקצועות החופשיים מי שפיתח מיומנות כלשהיא בתחום מסוים. משלח יד רלוונטי ליחידים בלבד. משלח יד מוגדר כעסק (יכול להיות חברה,שותפות, יחיד).

דוגמא: רו"ח עצמאי ß זהו משלח יד.

רו"ח שכיר ßהכנסה מעבודה לפי ס' 2(2)

ההבדל העיקרי בין משלח יד לעסק הוא המלאי.

בעסק -בדרך כלל מעורב מלאי ולכן בסיס הדיווח יהיה מצטבר. ואילו במשלח יד- אין מלאי ולכן ניתן יהיה לבחור את בסיס הדיווח (צבירה או מזומן) המשותף לשניהם הוא ההכרה לפי ס' 2(1).

עסקת אקראי ס' 2(1)

מדובר בעסקה בודדת שלכאורה שייכת לתחום ההון, אולם קיימים בה סממנים שהופכים אותה לעסקה פירותית שהמחוקק ממסה אותה במסגרת סעיף 2(1). למעשה, מדובר בפעילות שמתקיימים בה כל מבחני העסק למעט מבחן התדירות והמגנון, שכן מדובר בעסקה חד פעמית.

נציג 2 פס"ד הממחישים הכנסה מעסקת אקראי:

פס"ד דב ברנשטיין
ברנשטיין היה פקיד בנק, שעסק בהשקעות וני"ע. הוא תיווך בין שניים מלקוחותיו בעסקת נדל"ן (זה הוא אינו משלח ידו, עסקו). בתמורה לתיווך קיבל מתנה מכל אחד מהצדדים, על אף שלא היו מחויבים בכל תשלום. ברנשטיין טען שזהו מתנה משמיים, הרי שהצדדים לא היו מחויבים לשלם לו כסף. מסתבר שברנשטיין חתם על כתב וויתור, שמצהיר שלא יבקש כסף עבור התיווך שביצע. משמע שלא "סתם" קיבל את תמורת הצדדים, הייתה משמעות לכך. ביהמ"ש טען:משלח יד זוהי פעילות מתמשכת ופה מדובר בתיווך חד פעמי ולכן מדובר בעסקת אקראי. ולכן מקור החיוב יהיה לפי עסקת אקראי.כל זאת, למרות שאין שיטתיות ושאין לו עסק לתיווך.

פס"ד בן ציון ומירון-
בן ציון ומירון הם שני עו"ד העוסקים בדיני חוזים. הם ייצגו תושבי חוץ בעסקאות נדל"ן, והחליטו לרכוש ממנו חלקות. הרכישה התבצעה במימון של נטילת הלוואה לזמן קצר, אשר כוסתה כבד עד לעת מכירת הנכס. תוך זמן קצר, הם מכרו את הכנסים ברווח ניכר. פקיד השומה טען כי מדובר בהכנסה פירותית מעסק או מעסקת אשראי. עו"ד טענו כי מדובר בהכנסה הונית, מכירת נכס, ושבכל אופן העיסוק שלהם הוא עריכת דין ותו לא, על כן נדל"ן היא לא הכנסה לעסק. ביהמ"ש קבע שמדובר בעסקת אקראי בהתאם למבחנים הבאים: 1) מימון– הלוואה לזמן קצר. 2)מבחן הבקיאות והידע– הידע שלהם עזר להפקת ההכנסה. 3)מבחן משך ההחזקה– חלף זמן קצר ממועד הרכישה ועד מועד המכירה.

מקום הפקת הכנסה ס' 4א' (רבתי)

סעיף זה נולד ב 2003 כתוצאה מהשינוי בשיטת המיסוי. ס' זה עוזר לקבוע את המנגנון של זיכויי ממס. מרום הפקת הכנסה נועד להקל על ישראלים בחו"ל כי גם כך הם ממוסים במדינות החוץ בהם הם נמצאים.

מקום הפקת ההכנסה לפי ס' 2(1) בהתאם לס' 4א' (רבתי)

  • מדובר במקום בו התקיימה הפעילות העסקית ßהכנסה מעסק
  • המקום בו בוצע השירותßמשלח יד
  • המקום בו בוצעה העסקהßעסקת אקראי

     

סעיף 85 לפקודה: הכנסה רעיונית +סעיף 2(1)

סעיף זה עוסק במלאי והוא קובע מספר מצבים שבהם יש לבצע מכירה רעיונית של מלאי עסקי (הסעיף חל על יחידים,חברות, שותפויות וכו').

מכירה רעיונית זוהי מכירה על הנייר לא מכירה בפועל. הסעיף מגדיר מהו מלאי ובנוסף הוא אינה מהווה מקור הכנסה אלה קובע:

במכירה רעיונית-מקור ההכנסה הוא הכנסה מעסק לפי ס' 2(1) והמחיר בו יש לבצע את המכירה יהיה לפי שווי השוק של המלאי.

את הסעיף ניישם ב 3 מקרים:

  • מלאי בעסק שהופסק/נסגר.
  • העברה מלאי ללא תמורה/תמורה חלקית בשל קיום יחסים מיוחדים.
  • שינויי ייעוד של מלאי לרכוש קבוע(תחום הנדל"ן).

פס"ד מבנה ידידיהמדובר בחברה קבלנית שבנתה מבנים, חלק מהדירות נמכרו וחלקן הושכרו, בשל קושי מכירתן. השאלה שהייתה במחלוקת, היא מה מועד שינוי הייעוד?
החברה טענה כי שינוי הייעוד נעשה בשנה בה החליטה ההנהלה על שינוי הייעוד. פקיד השומה טען כי לאחר ההחלטה, הוצגו הדירות בדוחות הכספיים כמלאי ולא כרכוש קבוע ולכן המועד מאוחר יותר. ביהמ"ש קבע שאין להסתמך על מסמכים ועל ראיות פנימיות, אלא יש להביא ראיות חיצוניות שמעידות על מועד שינוי הייעוד. צריך לבחון 2 מבחנים:

  1. מבחן הכוונה– מתי בפעם הראשונה למעשה החברה קיבלה את ההחלטה לשנות את הייעוד.
  2. מבחן הראיות החיצוניות- בימ"ש בחן ומצא כי רק בנובמבר 1977 הייתה פנייה למתווכים בנוגע לשינויי הייעוד ולכן זהו מועד השינוי.

פס"ד גן חנה לאה רוז-
שינוי ייעוד זמני ממלאי לרכוש קבוע-
חברה קבלנית לשיכון עולים חדשים. החברה השכירה את הדירות (למעט אלו שנמכרו). לאחר כמה שנים, מכרה החברה את הדירות האמורות. בין לבין, הוחלט להשכיר את הדירות שלא נמכרו, עד לרגע בהן יימכרו, כדי לשמרן. החברה לא שינתה למעלה מ-10 שנים את הצגת הדירות בדוחות הכספיים ממלאי לרכוש קבוע (מעיד על כוונת החברה עדיין למכור את הדירות). עלתה השאלה, מה דין מכירת דירות שנרכשו כמלאי והושכרו לתקופה ארוכה? פקיד השומה טען כי החלק שהושכר שינה את ייעודי ולכן יש להכיר בו כהכנסה רעיונית. בימה"ש קבע כי לעיתים ניתן לעשות שינויי יעוד זמני בנכס ואז ס' 85 לא יחול כלומר לא תתבצע מכירה רעיונית.

הכנסה מעבודה- ס' 2(2)

תנאי הכרחי להכנסה מעבודה הוא יחסי עובד מעביד. על מנת לחייב אדם בהכנסות עבודה יש להוכיח יחסי עובד- מעביד. בעבר מס הכנסה לא הגדיר בפקודה יחסי עובד מעביד ולכן נפעל לפי דיני עבודה.

נקבעו מספר מבחנים שנועדו לקבוע האם מתקיימים יחסי עובד מעביד
)לא מצטברים)

  1. מבחן הפיקוח-ככל שלמעסיק יש יכולות לפקח על עבודת המועסק כך גובר סממן יחסי עובד מעביד.
  2. מבחן ההשתלבות– יד לבדוק האם המועסק משתלב בעסקו של המעביד בצורה קבועה.האם הוא ממלא פונקציה קבועה בעסק.ולכן ככל שאלו מתקיימים גובר סממן יחסי עובד מעביד.
  3. מבחן הכלים– אם המועסק משתמש בכלים של המעסיק ככל הנראה קיימים יחסי עובד מעביד.
  4. מבחן הסוציאליזם– עפ"י מבחן זה אדם אשר מעסיקו משלם עבורו דמי ביטוח, מפקיד עבורו כספים בקופת גמל, קופת פיצויים, משלם לו דמי חופשה, דמי הבראה וכדומה זהו סממן המעיד על יחסי עובד מעביד.
  5. מבחן הסיכון
    –ככל שהעובד לא שותף במרכיבי הסיכון של העסק כנראה שיש יחסי עובד מעביד.
  6. מבחן ביצוע אישי וקשר אישי- עובד שנחשב שכיר חייב לבצע את העבודה בעצמו זה מעיד על יחסי עובד מעביד. כלומר חייב להיות קשר אישי בין עומד למעביד.

פס"ד הפועל טבריה/מכבי חיפה-
הפועל טבריה הוא אגודת ספורט כאשר כל שחקני הכדורגל היו חברים באגודה.עלתה השאלה- האם בין השחקנים לאגודה מתקיימים יחסי עובד מעביד. האגודה טענה שמי שחבר אגודה לא יכול להיות מועסק בה. בית הדין לענייני עבודה בדק לפי המבחנים:

  • מבחן הפיקוח- האגודה קובעת את שעות האימון ולוח המשחקים והשחקן חייב לציית.
  • מבחן ההשתלבות- השחקנים משתלבים בצורה קבועה במנגנון ייצור ההכנסה של האגודה ובפעילויותיה.
  • מבחן הכלים- השחקנים משתמשים בציוד האגודה מקלחות,ביגוד,ציוד כדורים.

האגודה טענה שבהסתמך על פסיקות ישנות נקבע כי בין אגודות לחבריהם לא מתקיימים יחסי עובד מעביד.בימ"ש העליון קבע שאפשר במקביל לחברות יתקיימו יחסי עובד מעביד לאחר שבחן את התקיימותן של 3 המבחנים.

פס"ד דובדדבני-
מדובר במפעל ליצור לבנים(בלוקים), בהסכם שסוכם עם העובדים היה מסוכם במפורש שלא מתקיימים יחסי עובד מעביד.שכר העובדים נקבע ע"פ תפוקה והמעביד לא שילם להם תשלומים סוציאלים. העובדים טענו כי מתקיימים יחסי עובד מעביד והמפעל טען שלא. בימה"ש טען:

  • מבחן הפיקוח-הפועלים הגיעו לעבודה כל בוקר המעביד הוראה להם כמה ואיך לייצר ואף בדק את טיב עבודתם.
  • מבחן הכלים– העובדים השתמשו בכלים של דובדבני.

בימ"ש קבע מאחר ו2 המבחנים מתקיימים ניתן להסיק כי מתקיימים יחסי עובד מעביד.



7 − שש =

תואר ראשון
תואר שני
מרצים