שם הכותב: תאריך: 27 נובמבר 2014

שיעור 5

<המשך פגם בחתימה>

סעיף 23 – חתימה מזוייפת על שטר או חתימה שנעשתה בשם אדם ללא הרשאתו – זו טענת הגנה מעולה וגוברת על אוחז כשורה.

דוגמאות: אם החתימה של א זויפה והשטר הועבר לב ואחר כך גם לג. ג לא יכול לתבוע את א' גם אם הוא אוחז כשורה.

א חותם ומעביר את השטר לב. החתימה של ב זויפה והשטר הועבר לג. ג מעביר את השטר לד. א ו-ב פטורים ממחוייבות כלפי ג ו-ד כי החתימה של ב זויפה.

סעיף 25 חתימה בתור מורשה או בבחינת מציג – כשמישהו חותם במקומי או בשמי אותו אדם אינו חב ע"פ השטר. אך אם אותו אדם חרג מהשימוש (נניח רשם סכום אחר מזה שביקשתי) אז הוא חייב באופן אישי.

דוגמאות על הסעיפים 23 ו- 25:

  • שמעון מתחזה לראובן וחותם על שטר. ראובן לא חייב ע"פ השטר. (סעיף 23)
  • שמעון מציג את עצמו כשליח של ראובן וחותם אך אינו באמת שליח של ראובן. ראובן לא חייב ע"פ השטר (סעיף 23)
  • שמעון מציג את עצמו כשליח של ראובן וחותם בשם ראובן ("שמעון בשם ראובן") כאשר אינו באמת שליח של ראובן. ראובן אינו חייב ע"פ השטר (סעיף 25)
  • שמעון מציג את עצמו כשליח של ראובן וחותם בשם ראובן אך חורג בשימוש. ראובן אינו חייב ע"פ השטר (סעיף 25)

פגם חוזי בין צדדים קרובים – טענת הגנה טובה. למשל, א' קנה מקרר מב' ונתן לו צ'ק. המקרר לא סופק. ל-א' יש טענת הגנה טובה כנגד אי פרעון הצ'ק. או למשל אם א' נתן צ'ק ל-ב' ע"ב עסקה שבטעות, בכפייה או בעושק.

חריגה מהרשאה

סעיף 19(א)מסמך לא שלם או חתימה על החלק – אני מוציאה צ'ק וחותמת עליו ומשאירה פרט ריק (נניח הסכום). אני מוסרת לב' את השטר. הסעיף מתיר לב' למלא את החלק החסר (המהותי).

סעיף 19(ב) – אם ב' מילא את הפרט החסר בשונה מההרשאה שנתתי אז יש לי טענת הגנה כנגד פרעון השטר. אך אם אוחז השטר הוא אוחז כשורה, הוא גובר על הטענה טאז אני חייבת בפרעון השטר. (כאמור, ב' לא יכול להיות אוחז כשורה כיוון שהוא קיבל שטר עם פרטים חסרים והוא צד קרוב. אך אם הוא מעביר אותו ל-ג' ייתכן שג' אוחז כשורה) אם למשל הרשתי לב' למלא את הסכום עד 100, אך ב' רשם 1000 והעביר את השטר לג' שהינו אוחז כשורה אזי, אני חייבת בפרעון של 1000!

פגם במסירה

סעיף 1הגדרת מסירה – העברת החזקה מאדם לאדם. למסירה ישנם שני יסודות (מצטברים):

  1. יסוד פיזי – מסירה פיזית.
  2. יסוד נפשי – שקיימת הכוונה למסור את השטר ולהיות חייבת מכח אותו שטר לאדם לו מסרתי.

הפגמים:

  • הכנתי שטר ושמתי על השולחן והוא נגנב. יש כאן פגם בשניי היסודות (פיזי ונפשי).
  • נתתי שטר על תנאי (למשל כמו שטר ביטחון). יש מסירה פיזית אך כל עוד התנאי לא מתקיים אז היסוד הנפשי עוד לא מתקיים! (התנאי הוא במסירה ולא בשטר לכן זה עדיין נחשב שטר)

סעיף 20(א) – כל עוד לא מסרתי את השטר, אני לא מחויבת לפיו.

סעיף 20(ב) – ניתן להוכיח שהשטר נמסר על תנאי. אך אין זה משנה כאשר מדובר באוחז כשורה!

סעיף 20(ג) – נטל ההוכחה שהיה פגם במסירה מוטל על הנתבע (מוסר השטר). אם הוכחתי פגם במסירה, אינני חייבת מכח השטר, אלא אם מדובר באוחז כשורה.

שטר לא שלם שלא הוצא

פס"ד קהא – לקהא היה פנקס צ'קים ריק והוא החליט לחתום מראש על כל הצ'קים בפנקס (בלי למלא את שאר הפרטים). הבן שלו ביקש ממנו כסף וקהא אישר לו לקחת צ'ק אחד מהפנקס. הבן ראה את הפנקס ולקח עוד 3 צ'קים ללא רשות. הצ'קים הגיעו לבנק פויכטוונברג. הבנק (אוחז כשורה) תבע את קהא לשלם לו שכן הוא חתום על כל הצ'קים. יש כאן פגם במסירה (נפשית ופיזית) וכן חריגה מהרשאה (מילוי פרטים חסרים ללא הרשאה). ביהמ"ש קבע שכיוון שהפגמים מתקיימים יחד זה גובר על אוחז כשורה ולכן קהא אינו חייב בגין הצ'קים. (אם כל פגם היה מתקיים לבד, אוחז כשורה גובר). נפסק כך בגלל שביהמ"ש חש בחוסר צדק לכן נפסק לטובת קהא.

לעומת זאת, אם הסיפור היה כך: אם הבן היה מבקש 4 צ'קים וקהא היה נותן לו אותם על תנאי וכן היה אומר לו שישלים את הפרטים לבד ושהסכום לא יעבור 1000ש"ח, כאן יהיה מדובר בשטר שכן הוצא אך על תנאי. כאן יש שילוב של פגם של חריגה בהרשאה ומסירה פיזית על תנאי וזה שילוב שאוחז כשורה כן גובר עליו.

טענות הגנה בנוגע לפגם בתמורה
(ישנם מספר תתי טענות)

היעדר תמורה – נתתי שטר במתנה או כתרומה. אם הצ'ק חזר אני יכולה לטעון שלא קיבלתי שום תמורה עבור השטר, כלומר, אוחז השטר אינו אוחז בעד ערך. אך אם השטר עבר לג וג נתן בעדו תמורה כלשהי אז ג נחשב אוחז בעד ערך ויכול לתבוע אותי מכח השטר (ואז אין לי טענה של היעדר תמורה).

כשלון תמורה (הפרת חוזה) – למשל, הלכתי לחנות והזמנתי מקרר שיגיע עוד 5 ימים ובינתיים נתתי צ'ק למוכר. בחלוף 5 ימים, טרם הגיע המקרר – החוזה הופר לכן בפעול לא קיבלתי תמורה ויש לי טענת הגנה. ישנם 3 סוגים של כשלון תמורה:

  1. כשלון תמורה מלא – נתתי צ'ק עבור מקרר שכלל לא סופק. ההבטחה הופרה לחלוטין.
  2. כשלון תמורה חלקי קצוב
    – הזמנתי 100 חולצות ושילמתי 2000ש"ח. בפועל הגיעו 50 חולצות, אז אהיה מוכנה לשלם רק 1000ש"ח. (קצוב – סכום מתוך שלם שקל לחשב אותו)
  3. כשלון תמורה חלקי לא קצוב – למשל, קניתי מקרר וקיבלתי אותו כאשר המקפיא לא עובד. לא אהיה מוכנה לשלם סכום מלא על המקרר (לא קצוב – סכום שקשה לחשב את ערכו מתוך הסכום הכולל)

*ניתן להפוך כישלון תמורה חלקי לכשלון תמורה מלא. למשל, קיבלתי מקרר מקולקל והחזרתי אותו למוכר. או שקיבלתי חצי מכמות החולצות שהזמנתי אז החזרתי את מה שקיבלתי למוכר.

*זה לא משנה מי גרם לכשלון התמורה, למשל, מצב בו קיבלתי חלק מהסחורה אך החזרתי אותה, אני גרמתי לכשלון תמורה מלא, אך זה עדיין טענה של כשלון תמורה מלא!

פס"ד טכניקום – אב רשם את בנו לבהי"ס טכניקום ובאותה תקופה טכניקום לא היו מוכרים ע"י משרד החינוך והאב ידע זאת, אך הובטח לו שעד תחילת הלימודים הם כן יהיו מוכרים. האב שילם מראש את שכר הלימוד השנתי. השנה החלה ועדיין לא הייתה הכרה ע"י משרד החינוך אז האב לא שלח את בנו לביה"ס וטען לכשלון תמורה מלא. טכניקום טענו שזה לא כשלון תמורה מלא כי הם עדיין מוכנים ללמד את בנו! ביהמ"ש פסק שהכשלון תמורה הינו מלא וזה לא משנה מי גרם לכך.

מתי טענת ההגנה טובה וכלפי מי:

  • כשלון תמורה מלאכלפי צד קרוב זו טענת הגנה טובה. כלפי אוחז כשורה הטענה לא טובה כי אוחז כשורה גובר (סעיף 29). כלפי צד רחוק (שאינו אוחז כשורה) אוחז בעד ערך גובר על כשלון תמורה שאירע לאחר הסיחור:

    פס"ד גויסקיא נתן צ'ק לב תמורת סחורה שהובטח שתסופק תוך 4 ימים. ב שקיבל את הצ'ק ביום העיסקה, העביר באותו יום את הצ'ק לג (אינו אוחז כשורה). עברו 4 ימים והסחורה לא סופקה. ג קיבל את הצ'ק לפניי שאירע כשלון התמורה לכן טענת כשלון התמורה אינה גוברת פה וא חייב בפרעון הצ'ק כלפי ג. אם ב היה מעביר את הצ'ק לג לאחר אותם 4 ימים, אז הטענה גוברת וא אינו חייב לשלם לג.

    *נטל ההוכחה שהסיחור קדם לכישלון התמורה מוטל על תובע (ג)

  • כשלון תמורה חלקי קצובבדומה לכשלון תמורה מלא
  • כשלון תמורה חלקי בלתי קצוב – מבחינת האנגלים זאת בכלל לא טענה כיוון שזה מעקב את הדיון בביהמ"ש! בישראל, כשמדובר בצדדים קרובים אז מן הראוי שהטענה תהיה טובה אך זה לא מעוגן בפסיקות ואין הלכה שקובעת שזאת טענה טובה (כשמדובר בצדדים לא קרובים אז הטענה לא טובה).

    פס"ד שלשבסקי נ' צמח
    – יפורט שיעור הבא



5 − = שתיים

תואר ראשון
תואר שני
מרצים