שם הכותב: תאריך: 12 נובמבר 2013

עקרונות בהתנהגות – שיעור 4

תאריך : 7.11.13, יום ה'.
מרצה : רויטל אלטברגר

הקשר שבין תפיסה ולמידה

 

למידה:

שינוי קבוע יחסית בהתנהגות או בפוטנציאל ההתנהגותי שמקורו בניסיון.

ללמידה תפקיד מכריע בהסתגלות של אנשים וארגונים לסביבה.

למידה

הגישה ההתנהגותית/הביהביוריזם (1913)

'מדע טהור'- חקר התנהגות נצפת בלבד.

אדם נולד 'לוח חלק' (Tabula Rasa)

משקל רב לסביבה.

ניתן לפרק את ההתנהגות האנושית למרכיבים בסיסיים ביותר.

בני אדם הם חלק מבעלי החיים (ניסויים).

שתי תיאוריות שנלמד במסגרת הגישה:

 

1. התניה קלאסית- פאבלוב

2. התניה אופרנטית- סקינר

התניה קלאסית /פבלוב Pavlov (1936-1849)

כאשר שני גירויים  מופיעים יחד, והראשון יוצר תגובה רפלקסיבית, תיקשר התגובה לאחר זמן מה גם לגירוי השני.

מכאן שבהתניה קלאסית – הלמידה מתרחשת באמצעות אסוציאציות.

http://www.youtube.com/watch?v=8OLdb9Vh10E

התניה קלאסית /פבלוב Pavlov (1936-1849)

גירוי לא מותנה -> תגובה לא מותנת                       (מזון -> ריר)

גירוי מותנה -> אינו מעורר כל תגובה                      (צלצול פעמון)

גירוי מותנה +גירוי לא מותנה -> תגובה מותנת      (פעמון +מזון -> ריר)

גירוי מותנה -> תגובה מותנת                                  (פעמון-> ריר)

שלבי הניסוי בשיטה של התניה קלאסית:

מבחן מוקדם.

רכישה.

מבחן.

תופעות מרכזיות בגישה ההתנהגותית:

הכחדה, דעיכה– תהליך שבו 'נשבר' הקשר שבין הגירוי המותנה לגירוי הלא מותנה, וזאת ע"י הצגת הגירוי המותנה לבדו. העלמות התגובה הנלמדת עקב ניתוק מתמשך של הקשר שבין הגירוי המותנה לגירוי הבלתי מותנה.

החלמה ספונטנית– התחדשות התגובה המותנית שהוכחדה, לאחר תקופה של מנוחה, ללא הצגת הגירוי הלא מותנה.

התניה מחדש – התניה בה מזווגים מחדש בין הגירוי המותנה לגירוי הלא מותנה, לאחר הכחדה ותקופת המתנה ממושכת.

הכללה– תופעה בה התגובה המותנית מופיעה גם לנוכח גירוי הדומה לגירוי המותנה. הנטייה להגיב בתגובה המותנית לגירויים הדומים
לגירוי המותנה.

הבחנה (discrimination) –תהליך בו לומדים להבחין בין שני גירויים דומים.

תרגול

אלדד נהג במכוניתו, כשלפתע התגלגל כדור

לכביש. אלדד המשיך בנסיעתו, אך כמה שניות

לאחר מכן רץ ילד קטן לכביש, אלדד הגיב

ללא מחשבה ובלם את מכוניתו במהירות.

מאז, בכל פעם שאלדד רואה כדור מתגלגל

לכביש הוא מיד בולם את מכוניתו. הכדור

הוא דוגמא לגירוי מותנה.

נכון/לא נכון

נימוק?

התניה אופרנטית  –
תורנדייק (Thorndike);סקינר (Skinner)

הדגש על התנהגויות רצוניות.

התנהגויות אופרנטיות – התנהגויות באמצעותן אורגניזם מפעיל את הסביבה להשגת מבוקשו.

תורנדייק- ניסוי וטעייה – ניסוי החתול בתיבה.

התניה אופרנטית – ניסוי תיבת סקינר

שלב הרכישה- מתן מזון בעקבות לחיצה על דוושה

בדיקה – הכנסת חולדה "מאומנת" לתיבה

שלב הכחדה – לחיצה על דוושה לא מובילה למתן מזון

רמה בסיסית של התגובה – רישום קצב לחיצה

http://www.youtube.com/watch?v=wXr8TGYwQ1U

התניה אופרנטית –
שינוי בתדירות ההתנהגות לאור התוצאות לאחר ביצועה

התניה אופרנטית – המשך

 

חיזוק – גירוי או אירוע המתרחש בעקבות התגובה ואשר מגדיל את שכיחות הופעתה.

חיזוק חיובי (positive reinforcement) – גירוי שנתינתו לאחר ביצוע התגובה מגדילה את שכיחות הופעתה.

חיזוק שלילי (negative reinforcement) – גירוי או אירוע שהפסקתו לאחר ביצוע התגובה מגדילה את שכיחות הופעתה.

עונש – גירוי או אירוע בלתי נעים המופיע לאחר התרחשותה של תגובה ומחליש או מפסיק אותה.

עקרונות התוצאות בהתניה אופרנטית

חיזוק: תוצאה חיובית ללומד, המתרחש בעקבות התנהגות הלומד ואשר מגדיל את שכיחות הופעת ההתנהגות

חיזוק חיובי – דבר רצוי/נעים הניתן לאחר התנהגות וקבלתו מעלה את סבירות הופעת ההתנהגות (תעודה לתלמיד חרוץ).

חיזוק שלילי – דבר לא נעים שהיה קיים קודם שהפסקתו לאחר התנהגות מעלה את סבירות הופעת ההתנהגות (פטור מהכנת ש"ב לתלמיד חרוץ).

עונש – תוצאה שלילית ללומד המתרחש בעקבות התנהגותו,  המחליש/מכחיד סבירות הופעת התנהגות  (הטלת ש"ב נוספים על תלמיד עצלן).

הכחדה – הפסקת חיזוק של התנהגות שחוזקה בעבר – מחלישה/מכחידה סבירות הופעת ההתנהגות שנלמדה על מנת
לחזק התנהגות היא צריכה להתרחש ספונטאנית לפחות פעם אחת.

עקרונות ההתניה האופרנטית

דיון

מדוע תינוק שאמא שלו מאוד רגישה כלפיו, כל פעם שהוא בוכה

היא ניגשת ומטפלת בו ומרימה אותו- הוא תינוק בכיין?

נתחו את מנגנון הלמידה של התינוק?

נתחו את מנגנון הלמידה של האם?

יישום עקרונות התנייה אופרנטית בחיי היומיום…

http://www.youtube.com/watch?v=KtOFR2RcU-4

 

שאלה

רון שומע רדיו. לפתע הרדיו מתחיל להשמיע רעשים מוזרים. רון מעביר תחנות אך הרעשים ממשיכים. כאשר אינו יכול לסבול יותר את הרעש הוא מכה בידו בחוזקה על הרדיו. מיד לאחר מכן הרדיו מפסיק להרעיש ומתחיל לפעול כראוי. בפעם הבאה שהרדיו מתחיל להרעיש רון מיד מכה עליו. זו דוגמא ללמידה באמצעות חיזוק חיובי.

נכון/לא נכון? נימוק

השימוש בחיזוק

מה ייחשב לחיזוק – יש לזהות מחזקים פוטנציאליים (הבדלים אינדיווידואליים, מחזק ראשוני/מחזק משני )

חיזוק ללא מודעות – (חיוך מהבוס) יש לחזק רק התנהגויות רצויות.

מיידות:

דפוס חיזוק מלא ודפוסי חיזוק חלקי להתחיל בחיזוק מלא ואח"כ חלקי.

חיזוק חלקי

השימוש בעונש

 

על-פי רב, חיזוק יעיל יותר מעונש:

לעונש ערך אינפורמטיבי קטן מאשר לחיזוק –

בניגוד לחיזוק, העונש מלמד רק מה לא לעשות.

לעונש השלכות שליליות –

העונש מדכא תגובה לא רצויה רק באופן זמני.

עונש חמור מדכא את התגובה גם בהקשרים בהם היא רצויה.

עונש מעורר תגובות רגשיות שליליות שנוטות להתקשר עם המעניש.

 עקרונות להגברת אפקטיביות של תוכניות משמעת:

1. הגדרה אלו התנהגויות יוענשו ואיך.

2. מיידיות:  מתן העונש מייד לאחר תגובה לא רצויה.

3. חומרה: ענישה פרוגרסיבית – מבוססת על שכיחות העברות וחומרתן.

4. הענשת ההתנהגות, לא האדם.

5. עקביות בענישה:
אותו עונש על אותה עברה, תמיד ולכל המועסקים.
מדיניות אחידה בקרב כל הממונים.

 6. הבהרת הסיבות לעונש ודרכים אפשריות לשיפור.

7. הימנעות מהצמדת תגמולים לעונש.

יישום עקרונות התניה אופרנטית בארגון
ב. עיצוב התנהגות ארגונית – חיזוק שיטתי
(Organizational Behavior Modification (OBM

יישומיי התניה אופרנטית בעולם העבודה

רצף  האמצעים לטיפול בבעיות משמעת

 הקשר בין התניה קלאסית והתניה אופרנטית

נקודות הדימיון:

שתי הגישות הן גישות התנהגותיות.

בשתי הגישות הלמידה היא על ידי קישור בין אירועים.

בשתיהן ההתנהגות נשלטת על ידי הסביבה.



9 − שלוש =

תואר ראשון
תואר שני
מרצים