שם הכותב: תאריך: 22 מרץ 2014

שיעור 4 – 10/3/14

סוג שלישי – עסקה בין חברתית מכירת נכס בר פחת

  1. חברה א' מוכרת לחברה ב' Downstream

דוגמה:

חברה א' מכרה לחברה ב' מכונה תמורת 60,000 ₪ ביום 31/12/2013. עלותה המופחתת לאותו יום 40,000 ₪. אורך חיים שנתיים ממועד המכירה. שיעור מס 25%. א' מחזיקה ב-ב' 30%.


דגשים:

  • יש לשים לב שבעסקה של נכס בר פחת אנו דוחים את רווח ההון ומממשים אותו בקצב הפחתת הנכס.
  • סכום המימוש זהה אך ורק כאשר הנכס מופחת על פי שיטת הקו הישר. אילו הפחת היה בשיטה אחרת, כל שנה היינו מממשים סכום מימוש אחר (לפי שיטת ההפחתה).
  • יש לשים לב שבגין מכירת הרכוש הקבוע משולם מס רווח הון, ואילו בגין הפחת המס הרלוונטי הוא מס חברות. השאלה איזה סכום נטו יש לדחות בגין הרווח הבין חברתי על פי מס חברות או על פי מס רווח הון? מס חברות, לפי הוראות IAS-12 לא משנה איזה מס שולם אלא משנה מה המס במועד ההיפוך – בהיפוך חל מס על פחת שהוא מס חברות.
  • מה קורה אם חברה א' הפחיתה לתקופה מסוימת ואז מכרה את הנכס לחברה ב', וחברה ב' מחליטה להפחית את הנכס לתקופה אחרת. השאלה היא לאיזה אורך חיים נתייחס במימוש הרט"מ לשל א' או של ב' ? של ב' (הקונה) כיוון שמדובר על שינוי באורך חיים שימושי, מעין שינוי אומדן, ולכן במקרה כללי תמיד נפעל לפי אורך החיים שקבעה החבה הרוכשת / הקונה.
  • ייתכן שבמהלך התקופה, חברה ב' תמכור את הנכס. לפי הדוגמה לעיל, נניח ובינואר 2015 החליטה חברה ב' למכור את הנכס. במקרה כזה, כל יתרת הרט"מ שנותרה תמומש מיידית.

  1. חברה ב' מוכרת לחברה א' Upstream

דוגמה זהה לקודמת רק ש-ב' מכרה ל-א'.

נזכיר שברכישת נכס אין אפשרות להכיר ברווח ולפיכך פקודת היומן ש-א' תרשום:

וכל שנה פקודה כמו 2014 בקצב הפחתת הנכס.

דוגמה 1 רט"מים (עמוד 20 בנספח הקורס)

01.01.2013


חישוב ע"ע במועד הרכישה


תנועה בשנת 2013

פ. יומן:

הרכב בשנת 2013

שנת 2014

תנועה בשנת 2014

פ. יומן:

הרכב בשנת 2013

שינויים בשיעור ההחזקה בעת קיום עסקאות בין חברתיות במחזור

ירידה בשיעור ההחזקה, כאשר החברה המחזיקה נותרת בהשפעה מהותית (שיעור החזקה 40% ולאחר מכן 30% כתוצאה ממימוש או מהנפקה לצד ג' וקיימות במחסור עסקאות בין חברתיות)

  1. חברה א' מכרה ל-ב'

יש לממש חלק יחסי מהרווח הבין חברתי הנדחה. הסיבה היא שהנכס נשוא העסקה הבין חברתית נמצא אצל חברה ב' ומימשנו חלק מחברה ב', לפיכך מומש חלק מהנכס ולכן יש הצדקה להכיר ברווח. כאשר לאחר הירידה בשיעור ההחזקה עדיין מדובר בחברה כלולה, יש לממש / להפשיר חלק מהרווח הנדחה כך שהרווח הנדחה שיוותר יהיה בהתאם לשיעור ההחזקה החדש.

  1. חברה ב' מכרה ל- א'

אין לממש חלק מהרווח הנדחה. הסיבה היא שהנכס נשוא העסקה הבין חברתית נמצא אצל חברה א' וחברה א' מכרה את מניותיה של ב', כלומר את נכסיה של ב'. לכן, אין קשר לעסקה בין חברתית ולפיכך לא נוכל להכיר ברווח עד שהנכס לא יימכר על ידי חברה א' לחיצוניים.

ירידה בשיעור ההחזקה כאשר החברה המחזיקה מאבדת השפעה מהותית / מימוש מלוא השקעתה בחברה הכלולה (שיעור החזקה 40% ולאחר מכן 15% כתוצאה ממימוש או מהנפקה לצד ג' וקיימות במחסור עסקאות בין חברתיות)

התפיסה היא של מימוש מלוא ההשקעה ולכן אם א' מכרה ל-ב' אזי נממש את כל הרווח הנדחה בגין העסקה הבין חברתית. אך, אם ב' מכרה ל-א', הנכס נשוא העסקה הבין חברתית עדיין בספרי א' ולפיכך לא מממשים את העסקה הבין חברתית (הרווח הנדחה).

דוגמה – עסקה פנימית ומכירת כל ההשקעה

א' מחזיקה 40% מ-ב'. ב' מכרה מלאי ל-א' ברווח של 3,000 ₪. שיעור המס 25%.

להלן הרכב חשבון ההשקעה בספרי א':

נניח שחברה א' מימשה את מלוא השקעתה בחברה ב' תמורת 120,000 ₪.

פיתרון:

במקרה זה אין לממש את הרט"מ במלאי וזאת משום שהנכס נמצא עדיין בספרי א'.

במקרה זה, לא מימשנו את העסקה הפנימית אך קיימת בעיה טכנית משום שלאחר פקודת היומן של המימוש, חשבון ההשקעה עומד על (900) ואין דבר כזה השקעה שלילית, למעט במצב של גירעון בכלולה וניתנה לה ערבות. יתר על כן, אנו לא מחזיקים בחברה ב' ולכן אין צורך בחשבון שנקרא "השקעה ב-ב'", לכן יש לבצע פעולת מיון, כלומר יש למיין את העסקה הפנימית לקיזוז מהנכס עצמו באמצעות הפקודה הבאה:

למעשה, אנו מעבירים את העסקה לסעיפים ספציפיים. יש לשים לב שבסה"כ מיינו יתרות מאזניות (אין השפעה על רווח והפסד).

עלייה בשיעור ההחזקה כאשר החברה המחזיקה נותרת בהשפעה מהותית (שיעור ההחזקה 40% ולאחר רכישה נוספת 45% כאשר ישנן עסקאות בין חברתיות במחזור)

השאלה הנשאלת היא האם עסקאות בין חברתיות אשר בוטלו בשיעור של 40% ערב הרכישה הנוספת צריכות להיות מבוטלות לאחר הרכישה הנוספת בשיעור של 45%. כלומר, האם יש לדחות את העסקאות הבין חברתיות בשיעור גבוה יותר לאחר רכישה נוספת. במקרה זה אין לדחות את העסקאות הבין חברתיות בשיעור גבוה יותר וזאת משום שהחברה המחזיקה ביצעה רכישה של מניות החברה הכלולה (רכישת נכס). ברכישת נכס, לעולם לא מכירים ברווח / הפסד ואם נכיר בעסקה הבין חברתית בשיעור גבוה יותר, ייווצר מצב שנבטל רווח, כלומר נכיר בהפסד וזה לא הגיוני כיוון ש-א' רכשה נכס (מניות ב'). לסיכום, רכישה נוספת אינה משנה את אחוז הדחייה של העסקה הבין חברתית.

לסיכום:

  1. בעלייה באחוז ההחזקה, אחוז הדחייה לעולם לא ישתנה.
  2. בירידה בשיעור ההחזקה, אם העסקה היא עסקת UP – אחוז הדחייה לא עולם לא ישתנה (גישת הנכסים).
  3. בירידה בשיעור ההחזקה, אם העסקה היא עסקת Down – נממש חלק יחסי מהרווח הנדחה או את כולו.
  4. אם יש מעברים, שווי מאזני ל-IAS-39 התפיסה היא של מימוש מלוא ההשקעה ולכן, רט"מ Down – נממש את כל הרווח הנדחה ורט"מ UP – לא נממש את הרווח הנדחה.

שינוי סיווג של נכסים המועברים בעסקאות בין חברתיות

  1. אצל המוכר מלאי ואצל הרוכש רכוש קבוע, לדוגמה: אם חברת מחשבים מוכרת מחשב לחברה שאיננה עוסקת במחשבים. במקרה כזה אנו דוחים את הרווח לפי מס חברות ומממשים אותו בקצב הפחת.
  2. אצל המוכר רכוש קבוע ואצל הרוכש מלאי, לדוגמה: חברה שאיננה עוסקת בבנייה מוכרת משרד לחברה קבלנית (לצורך מכירה). במקרה כזה, נדחה את רווח ההון לפי מס חברות (כי ב' מוכרת את הנכס לפי מלאי) ונממש רק בעת המכירה לחיצוניים.

דוגמה 2 רט"מים (עמוד 20 בנספח הקורס)

01.01.2013


חישוב ע"ע במועד הרכישה

תנועה בשנת 2013

פ. יומן:

הרכב בשנת 2013

שנת 2014 – א' מכרה 25% מהשקעתה. יש ירידה מ-40% ל-30% ולכן צריך לגרוע 25% מההשקעה אך יש צורך לשים לב שההשקעה כוללת בתוכה עסקאות בין חברתיות. העסקה Down של המלאי – נכס נשוא העסקה נמצא אצל ב'. אם מכרנו 25% מ-ב', יש לממש 25% מהרט"מ, להבדיל מעסקה בין חברתית UP שם הנכס נשוא העסקה נמצא אצל א' ולכן אין קשר למימוש ההשקעה במניות ב' ולא נממש חלק מהרט"מ.

תנועה בשנת 2014

פ. יומן למימוש ההשקעה:

הרכב בשנת 2014

תנועה בשנת 2015



הרכב בשנת 2015



ארבע × 8 =

תואר ראשון
תואר שני
מרצים