שם הכותב: תאריך: 16 אפריל 2015

סעיף המלאי

מההיבט החשבונאי – IAS2 ( תקן ישראל 26)- קובע את הטיפול החשבונאי בנושא המלאי בדבר כללי הכרה, מדידה, גילוי והצגה בדוחות הכספיים, התקן תורגם לתקן חשבונאות ישראל מספר 26. מלאי הוא נכס, המוחזק למכירה כמוצר מוגמר או בעיבוד, או כחומר גלם. מלאי יכול להיות מסווג כבלתי שוטף במקרים בהם הוא לא עתיד להימכר לאחר תאריך המאזן. עלות המלאי כוללת את עלות הרכישה ועלויות אחרות שהתהוו להבאת המלאי למצבו או למיקומו הנוכחיים על מנת שיהיה מוכן להעברתו ליצור או למכירה. עלויות המלאי נקבעת בראש ובראשנה על פי שיטת הזיהוי הספציפי וכששיטה זו אינה מתאימה, יש לבחור בין נוסחת העלות (FIFO) לבין נוסחת עלות ממוצעת (ממוצע משוקלל). יש לשמור גם על עיקרון העקביות ביישום השיטה, כלומר לא לשנות שיטת חישוב בהתאם לתוצאת החישוב, אולם קיימים מקרים שבהם כן נמצאת הצדקה לשינוי שיטה ואז יש לתת גילוי לשינוי השיטה ואם אכן רואה החשבון הניח את דעתו כי אכן שינוי השיטה מוצדק וניתן גילוי נאות, תינתן חוות דעת בנוסח האחיד, אחרת תהיה סטייה מהנוסח האחיד. הגילוי נקבע על פי תקנות ניירות ערך (דוחות כספיים שנתיים) התש"ע 2010, לפיהם מלאי יוצג תוך פירוט לפי מרכיביו. כמו כן, יצוין בסיס הערכה ואם המלאי משועבד יינתן גילוי לשעבוד. * שאלת מועצה בביקורת על ביאור משובש בנושא מלאי- מסבירים מה לא בסדר בביאור*

 

היבט המיסים – סעיף 26 בהוראות ניהול פנקסי חשבונות של רשות המיסים –

סעיף זה מתייחס לחובה של ישות שיש לה מלאי לבצע ספירת מלאי כחובה ולא כרשות על פי מועדים ותיעוד שנקבעו בסעיף. הסעיף קובע שיש לבצע את המפקד ככלל בטווח שבין 10 ימים לפי תאריך המאזן (31.12) ועד 10 ימים אחרי תאריך המאזן -> כלומר טווח של 20 יום.

אין חובה לבצע את המפקד דווקא ב-31.12, אולם זהו המועד הנוח ביותר כיוון שהדוחות הכספיים הם לתאריך זה ואז לא נדרש לבצע התאמות נוספות של גריעה או כניסת מלאי.

 

הסעיף קובע חלופה שלפיה ניתן יהיה לבצע את המפקד ב-20 הימים הראשונים של חודש דצמבר, או ב-20 הימים האחרונים של חודש ינואר ובלבד שתימסר הודעה מראש ובכתב לפקיד השומה (לא מדובר בקבלת הסכמה של פקיד השומה, אלא רק בהודעה). -> כלומר טווח של 40 יום.

 

ישות שמנהלת מלאי על בסיס תמידי ( ניהול במלאי בשיטה תקופתית – ספירת המלאי בסוף התקופה, ניהול מלאי בשיטה התמידית – ספירת מלאי כל הזמן ), נקבעה לגביה הקלה ולפיה היא יכולה במקום כל מה שאמרנו לפני, לפקוד את המלאי במועד/מספר מועדים שונים, במהלך השנה, ובלבד שמתקיימים שני תנאים מצטברים –

1. כל פריט יספר לפחות פעם אחת. ( למשל בסופרמרקט – לעשות כמה מפקדים כך שבכל מפקד סופרים חלק אחר, כך שכל פריט נבדק במהלך השנה)

2. חובת מסירת הודעה מראש לפני תחילת שנת המס לפקיד השומה על הכוונה לעשות ספירה שכזאת.

 

בעוד שבשיטה החשבונאית להערכת המלאי דרושים עקביות, אין התייחסות בעולם המיסים לאופן ניהול המלאי – כלומר לא צריך להיות עקביים בבחירת מועד שיטת ספירת המלאי.

 

האם חובה בחברה ציבורית לבצע מפקד מלאי אחת לרבעון? (חברה ציבורית נדרשת להציג דוחות כספיים כל רבעון) – התשובה היא שלילית כיוון שסעיף 26 להוראות ניהול ספרים לא קבע חובה כזאת.

 

גם תקן סקירה 1 של לשכת רואה חשבון לא התייחס לנהלים של מפקד מלאי בסוף רבעון.

 

האם ניתן לבצע מפקד מלאי מדגמי לתום השנה – התשובה נמצאת בסעיף 26 להוראות ניהול ספרים – סעיף זה קובע את החובה לפקוד את כל המלאי שבבעלות ו/או ברשות הישות ולכן לא ניתן לבצע מפקד מלאי מדגמי.

כאשר סחורה נמצאת במשגור מי חייב לבצע מפקד מלאי – השוגר או השגיר – שני הצדדים חייבים לבצע את המפקד, אולם רק השוגר (השולח) יכלול את אותו מלאי שבבעלותו בספריו.

 

היבט הביקורת

סעיף המלאי הוא בד"כ מהותי ומורכב ונתון למניפולציות שגם תקן ביקורת 92 בנספח קבע נהלי ביקורת המתייחסים לתרמיות בקביעת כמויות המלאי.

תקן ביקורת 83, סעיפים 4-18 התייחס ספציפית בהרחבה לנוהל ביקורת אחד בעניין מלאי והוא תצפית כראיית ביקורת.

 

מטרת הביקורת של סעיף המלאי היא לספק ראיות כדי להניח את דעתו של המבקר שהמלאי מוצג באופן נאות בדוחות הכספיים, לשם כך על רואה החשבון המבקר לוודא –

א. קיום פיזי של המלאי.

ב. שלמות המלאי – כלומר שכל המלאי שקיים אכן נכלל בשלמותו ברישומים ובמפקד.

ג. טיב המלאי – יש לבחון את איכות המלאי ואת הצורך ביצירת הפרשה לירידת ערך המלאי.

ד. בעלות – יש לבחון שאכן המבוקר הוא הבעלים ולא שגיר. כמו כן, במקרה של שיעבוד (תמיד צף – שוטף ולא קבוע, כי במקרה של שיעבוד קבוע לא ניתן לגעת במלאי בלי לשאול את המשעבד, ולכן שיעבוד של מלאי חייב להיות שיעבוד שוטף כדי שניתן יהיה להמשיך למכור ולקנות מלאי) לקבל את פרטי השעבוד.

 

את המטרות האלה נשיג באמצעות תכנית ביקורת כמפורט בהמשך.

 

נוכחות המבקר או עוזרו במפקד המלאי

סעיף 5 לתקן ביקורת 83 דן בתצפית המבקר בעת ספירת המלאי וקובע שכאשר המלאי הוא מהותי, על המבקר להשיג מידה מספקת של ראיות ביקורת, באשר לקיומו של המלאי ומצבו, בנוכחותו במפקד המלאי ובקיום תצפית , אלא אם הדבר אינו מעשי. כלומר תנאי לתצפית – המלאי הוא מהותי והנוכחות במפקד מעשית. עודף מוסיף תקן ביקורת 83 בסעיף 6, כי אם המבקר אינו יכול להיות נוכח בספירת המלאי במועד שתוכנן עקב נסיבות בלתי צפויות, עליו לבצע מספר ספירות מלאי במועד חלופי או לפקח עליהן ולפי הצורך לערוך בדיקות לגבי עסקאות שבוצעו בין שני המועדים.

 

תצפית היא ראיית ביקורת שמוגדרת בתקן ביקורת 82, מה שצריך לעשות בתצפית נקבע בנספח לתקן ביקורת 83, מדובר באוסף של נהלי ביקורת תחת הכותרת של התצפית. כלומר תצפית הוא נוהל ביקורת אחד שדרך יישומו הוא ע"י הרבה נהלי ביקורת אחרים שמפורטים בנספח לתקן 83.

 

סעיף 7 לתקן ביקורת 83 עוסק בנוכחות במפקד שאינה מעשית – היא תעשה במקרים הבאים –

1. המלאי בדרך מחו"ל לישראל ( באוויר או בים) – ב-31.12 המלאי עוד נמצא בדרך לחברה ולכן הנוכחות במפקד היא לא מעשית.

2. מלאי במחסן ערובה

3. כאשר המלאי נמצא במקום שמסוכן פיזית לעובד – כמו גז, קרינה רדיו-אקטיבית וכו'.

 

*כאשר מלאי נמצא בחו"ל, הנוכחות במפקד היא מעשית. העבודה ש"יקר" לטוס, שהות בחו"ל וכו' – אין בכך בכדי לגרוע מהעבודה שביצוע המפקד הוא מעשי. ניתן לשקול יישום נוהל ביקורת חלופי כגון שימוש ברואה חשבון זר, מקומי, שכלפיו נקיים תכנון ופיקוח נאותים ונוודא שהוא בלתי תלוי במבוקר, או שנשלח עובד מהמשרד. כל זה ככל שאותו מלאי בחו"ל הוא מהותי.



חמש × = 35

תואר ראשון
תואר שני
מרצים