שם הכותב: תאריך: 26 נובמבר 2014

שיעור 4

הכנסות מפעילויות לא חוקיות

פס"ד אטלה וסרמן– אטלה הייתה וסרמן הייתה יצאנית.והיא טענה שהזנות זו פעילות לא חוקית ולכן על פעילות בלתי חוקית לא צריך לקחת מס. בימ"ס ניתח ניתוח מאוד גדול לגבי חוקיות של הזנות ובסופו של דבר הוא קבע שהזנות היא חוקית אבל השידול לזנות הוא לא חוקי ומאחר והיא עבדה לבד. ולכן המקצוע שלה חוקי. בימ"ש אמר לא יתכן שהכנסות מפעולות לא חוקית לא ימוסו שכן מעודדים את האזרחים להפיק הכנסות מפעילות לא חוקית. ולכן גם בקרה של הכנסות לא חוקיות יש לשלם מיסים.

פס"ד ד"ר פרומקין- ד"ר פרומקין היה פסיכיאטר והוא קיבל "מתנות" מהפציינטים שלו על כך שנתן חוות דעת כוזבות לצבא( נתן אישורים כוזבים לצבא), כדי להוריד את הפרופיל ולהשתחרר מהצבא. הרופא ביצע עבירה פלילית ולכן זה פעילות לא חוקית. הרופא טען שזה מתנות ושזה לא חלק מהמקצוע שלו ושלמי שהוא נתן את חוות הדעת זה רק לחברים שלו והם נתנו לו מתנות וזה לא חלק מהעסק שלו.הוא טען שקיבל מתנות רק לחברים שלו ולכן זה לא חלק מהחובות שלו. בימ"ש קבע שמדובר בהכנסה לא חוקית מדובר במשלח יד שלו וזה מתן שירותים ולמרות שההכנסה היא מפעילות לא חוקית יש לשלם על זה מס.

הכנסות מפרסים והגרלות

עד 2003 מי שזכה בהגרלה או קיבל פרס לא חויב במס. בשנת 2003 חוקקו את סעיף 2א רבתי-שקבע שהכנסות מפרסים והגרלות יהיו חייבות מאותו יום במס בישראל ושיעור המס הוא 30%.

מקרים מסוימים בהם פרס והגרלה הפך להכנסה מעסק:

פס"ד ברוך משולם- ברוך משולם היה אדריכל שהשתתף בתחרות של אדריכלים. התחרות כללה הרבה אדריכלים שהגישו עבודות.זו תחרות שנולדה כתוצאה ממכר של בניין מסוים. חברה הוציאה מכרז לבנייה של בניין מסוים ובשיתוף עם התאחדותה אדריכלים עשתה תחרות בין האדריכלים השונים וכל אחד מגיש הצעה וברוך זכה בפרס הראשון והוא קיבל פרס כספי ובנוסף, זו הייתה תחרות ידועה והוא זכה להרבה פרסום.

נשאלת השאלה :אם זה פרס בהגרלה זה פטור ממס (זה היה לפני 2003 ) אם זה קשור למשלח יד (לעסק שלך ) זה חייב במס אז בימ"ש מנתח את זה ואומר שזה החלק מהמשלח יד שלך ושאתה בחרת להשתתף בהגרלה זה לא היה רק למטרת זכייה אלה ידעת שזה יעניק לך פרסום ולכן השתתפות באירועים כאלו זה פרסום שכל בעל מקצוע חופשי מעוניין בו כי אתה נחשף להרבה אנשים ,קבלנים כך שגם אם לא תזכה זה ייתן לך קשר לעתיד( לעבודות) ולכן סוג כזה של פרסם שבו אתה משקיע גם עבודה( הרי הוא גם הגיש עבודה למכרז) ולכן אין ספק שזה כרוך בתוך המשלח יד שלך ולכן זה נחשב הכנסה מ2(1) מעסק-משלח יד ולכן הוא חייב במס ולא לפי 2א.

פס"ד חברת מזל טוב- לחברה היה הסכם עם מפעל הפיס
לפיו היא הפיצה כרטיסי הגרלה בדוכנים ברחבי הארץ. הרווחים של החברה נבעו מעמלות שקיבלה בגין מכירת הכרטיסים. כרטיסים שהחברה לא הספיקה להפיץ לפני ההגרלה היא הייתה מחויבת להחזיר למפעל הפיס לפני מועד ההגרלה. אם יש כרטיסים שהיא לא הספיקה למכור ולא הספיקה להחזיר היא הייתה מחויבת לשלם למפעל הפיס את עלות הכרטיס. ויום אחד, אחד הכרטיסים שהיא לא מכרה ולא החזירה זכה בפרס ונשאלת השאלה האם ההכנסה היא מההגרלה בפרס ואז פטורה ממס כי אז לא היה את 2א. או האם זה הכנסה מעסק ואז זה חייב במס ? בימ"ש מסתכל כמה שנים על התנהגות החברה והוא רואה שהחברה כל פעם משלמת עבור עלות הכרטיס למפעל הפיס ואת כל העלות שהיא שילמה היא דרשה כניכויי בדוחות שלה כהוצאה מוכרת .ולכן בימ"ש אומר כפי שנטלת מדיניות של סיכון, סיכויי לגבי ההוצאה שדרשת אותה תמיד לכן ההגרלה לא יכולה להיות מנותקת מהעסק כי כל הזמן דרשת ניכויי עכשיו אתה מגיע ואומר שאתה מנכה אז אתה לא יכול לנתק את הזכייה מהעסק ולכן רואים בה כחלק מהעסק ולכן חייבו את הזכייה במס.

לסיכום:

מה שניתן ללמוד מפסקי דין אלו: אם הזכייה בפרסים והגרלות נעשתה במסגרת העבודה שלי , משלח יד או העסק שלי, וזה חלק מהסיכונים והסיכויים שיש בכל עסק ואי אפשר להפריד את זה מהעסק שלי זה הכנסה לפי ס' 2(1) ולא מס' 2א.

 

פיצויים בחיי העסק

לעיתים מתקבלים פיצויים בחיי העסק ואז עולה השאלה האם סוג כזה של פיצויי הוא חלק מהסיכונים היום יומיים של העסק ואז ייחשב פיצוי פירותי-מקור הכנסתו 2(1) או שמדובר בפגיעה בעץ ההכנסות של החברה(העסק) ואז הפיצוי יחשב הוני ויחולו עליו הכללים של מיסוי רווחי הון לרבות שיעורי המס,קיזוז הפסדים ופטורים לפי רווחי הון).

פס"ד ארתרון– מדובר בחברה שהפיצה מוצרים של חברה גרמנית , ואז הודיעה החברה הגרמנית שהיא מפסיקה את חוזה ההתקשרות עם החברה הישראלית, אבל משלמת לה פיצויי על ההפסקה הפתאומית הזאת. בימ"ש נדרש לנתח האם מדובר בפיצויי הוני או פירותי? לאחר שבימ"ש בדק את ההשפעה של אי חידוש החוזה הזה על הכנסות החברה הוא מצא שמחזור החברה נפגע ב 25%-כלומר הכנסות החברה ירדו ברבע ולכן בימ"ש קבע שפגיעה כל כך משמעותית המחזורי ההכנסה למעשה מהווה פגיעה בעץ ההכנסות של החברה ולכן מסווג את הפיצוי כפיצוי הוני.(ממוסה לפי פרק ה'-שיעורי מס פטורים וקיזוזים לפי רווח הון)

פס"ד גורדון -גורדון היה מחבר ומוציא לאור של פרשנות לתנ"ך .הוא חתם הסכם עם הוצאה לאור שתפיץ את הספרים שלו. ההסכם היה מוגבל עם כמויות שניתן להפיץ.ההוצאה לאור לא עמדה בהסכם והפיצה כמות ספרים שגדולה הרבה יותר ממה שנקבע בהסכם. גורדון תבע את ההוצאה לאור על הפרת הסכם ועל פגיעה בשמו הטוב,הפרה של זכויות יוצרים,פגיעה במוניטין שלו וכפועל יוצא מכך פגיעה בהכנסות שלו. ההוצאה לאור נדרשה לשלם לו פיצויי. לצורכי מס הכנסה עולה השאלה האם הפיצוי יסווג כפיצויי הוני או פירותי? בימ"ש מנתח וקובע שפגיעה בזכויות יוצרים ובמוניטין של העסק מהווה פגיעה בעץ ההכנסות של החברה ולכן הפגיעה תסווג כפגיעה הונית.

 

הכנסות אינטגרליות/כרוכות

פס"ד קי.בי. עי.-קבוצת בוני ערים-מדובר בחברה קבלנית שרכשה מגרשים בעיר אשדוד והתחילה לשווק אותם .היא קיבלה מקדמות מלקוחות שאותם הפקידה בבנק ורכשה אגרות חוב ונוצרו לה הכנסות ריבית מאגרות החוב. הבנייה טרם החלה ועלתה השאלהף האם מדובר בהכנסות ריבית ממקור 2(4) (ס' שקובע מקור הכנסה להכנסות מימון שהן:ריבית,הפרשי שער,הפרשי הצמדה,ניכיון ודיבידנד) או הכנסות ריבית ממקור 2(1)-(שזה הכנסות אינטגרליות לעסק). בימ"ש קובע, ההשקעה באגרות חוב הייתה זמנית עד לביצוע עבודות הפיתוח ולכן הכספים נחשבים כעתודה להון החוזר בעסק. (הון חוזר-עתודות כספים שמשמשים אותי כל הזמן בחיי העסק). בנוסף קבע בימ"ש ,שלא נותק הקשר בין הפעולות העסקיות הרגילות לבין ההשקעה באגרות חוב ולכן הכנסות הריבית תסווגנה ממקור 2 (1).

נקבעו 2 מבחנים עיקריים:

  1. האם נסגר מעגל העסקים בעסקה או לא.
  2. נחיצות כלומר :האם הכסף משמש אותי כהון חוזר- האם יש נחיצות לכסף או לא?אם הכסף עומד 4 שנים אז אין נחיצות לעומת זאת אם כן משתמשים בו במהלך העסקים הוא חלק מההון החוזר והוא כן נחוץ לי.

פס"ד בית ניסים בויים- מדובר בבית מלון שסיפק שירותי לינה לתיירים כאשר התיירים שילמו עבור השירות במטבע חוץ. בית המלון הפקיד את הדולרים בפיקדונות ונצמחו לו הפרשי שער.נשאלת השאלה :האם הפרשי השער מהווים הכנסה מ 2(4) או שהם אינטגרלים לעסק ומהווים הכנסה לפי 2(1). בימ"ש קבע שלפי מבחן מעגל העסקים במקרה הנדון הפרשי השער נצמחו הרבה אחרי שהלקוחות כבר עזבו את בית המלון ולכן מאחר ונסגר מעגל העסקים קבע בימ"ש שהכנסות לא אינטגראליות ולכן מקור ההכנסה הוא לפי 2(4).

    

    



4 × = עשרים

תואר ראשון
תואר שני
מרצים